פחד מתחושת פיספוס של אחרי החתונה?

קרה לכם פעם שרציתם נורא להפגש עם בחור\ה מסויימ\ת, ולא יצא לכם?...
או שמישהו שנפגשתם איתו ורציתם לחזור אך הצד השני סירב?...

האם עולות לכם מחשבות שגם לאחר החתונה, חס ושלום תתחילו לחשוב מה היה קורה לו הייתי היום עם זה\ו שרציתי אז....
וחבל שלא פעלתי יותר בשביל ליצור פגישה עם המיועד....

לי יש אחת כזאת בראש, והמחשבות האלו מפחידות אותי מאד!!!!
אני שומע הצעה ועוד הצעה... אבל הראש בכלל רוצה משהו אחר!!

קראתי את התגובות, עם חלקם אני מסכים ועם חלקם לא. אני לא יגיד לך את דעתי בנידון, וגם לא אשתף אתכם כאן ברגשותיי האישיים. אבל ברצוני להפנות אותך לספר "זכו" של הרב נחום דיאמנט, תקרא את זה, זה יעזור לך מאוד בשידוכים, וכמובן גם בבנית הקשר הזוגי אחרי החתונה. בהצלחה!

ואם הייתה היחיד? זה לא הופך אותך למשונה או לבעייתי. אחרי הכל יש מחשבות שהן טבעיות.. 

מה שכן, בדיוק השבת קראתי ציטוט מהבעל התניא שתמצית דבריו הם: שבשידוכים אין בכלל הנהגה של טבע, אלא הכל מיד השם! ולכן הוא כותב שם, שתמיד שידוכים נגמרים ע"י שקרים של השדכנים, כי לעולם זה לא ע"י דרך הטבע אלא בהנהגה ניסית.. 

מציאות...:)

אני היחיד עם המחשבות האלו? סתם שאלה

אני אומרת, תתחתן ותראה..

אם אני אפגש עם מי שאני רוצה וזה יירד אז ודאי שלא יהיו ספקות. את האמת שברור שאחרי שאסגור וורט בע"ה אני אהיה בטוח שזו האשה של חיי, אבל לא יודע, כרגע כל עוד שזה לא קרה מפחידה אותי ההרגשה הזאת שאולי בכל זאת כן..... אולי אם הייתי יוצא עם אותה אחת....

למה להכניס לעצמך פחדים / חששות מיותרים?

כשתפגש עם מי שבאמת שלך, זו שאתה בחרת, (בהנחה שכך יהיה) נראלך שעוד יהיו לך ספקות?

העלית פה שני נקודות. 
האחת, העובדה שאתה תקוע במישהי, שאתה מאד חפץ בה, סוג של התקשרות רגשית, וזה מעכב אותך מלהמשיך, זה חוסם אותך מלהתקשר לאחרות, מלראות את הטוב שבאחרות. 
השנית, החשש והפחד שתמיד תרגיש, פספוס, שאולי אם אחרת היה יותר טוב, שאולי זה לא השידוך שלך וכו' וכו'.. 

לגבי הנקודה הראשונה: כל זמן שתחשוב שיש לך סיכוי איתה, שיש לך איתה תקווה, שאולי יש משהו שאתה מסוגל לעשות/לשנות, שלא עשית מספיק אז באמת הגעגוע, תחושת הפספוס, החלומות וההגיונות רק יבערו בך, וימשיכו לפעפע.  
בתוספת מה שכבר כתבו, דווקא זה שזה רחוק ממך, שזה סוג של אתגר בשבילך להשיג, זה עושה את זה לקשה יותר.. 
ועל כן עליך להחליט האם אתה רוצה לשרוף את חייך בחלומות, בתקוות, או לתת לעצמך צ'אנס, לתת להקב"ה להוביל את חייך, לתת ללב שלך לקבל משהו שיתברר שהוא יותר טוב..  ברגע שתחליט שעשית את שלך, עשית את ההשתדלות שלך, ועכשיו אתה משאיר את השאר בידי הקב"ה, שאתה ממשיך הלאה ומה שיהיה יהיה, ומה שעלול לקרות יקרה בין אם תרצה ובין שלא תרצה, אז אתה באמת תצליח להתקדם, לנקות את הלב שלך מהעבר, מהרגשות, ולהתחבר לאחרות ובעיקר לראות את הטוב שקיים בהן, ושהטוב הזה הוא זה שטוב לך יותר מכל!

לגבי הנקודה השניה: לדעתי הרבה ממנה קשורה לנקודה הראשונה, שהיות ויש לך אי אילו רגשות, אי אילו חלומות ותחושות שהיא ה-אחת שלך, שהיא ה-מושלמת שקיימת, לכן גם החששות האילו מקננות בך, אבל תהיה בטוח שברגע שאתה תמצא את האחת שלך, ברגע שתרגיש שהיא, היא המיועדת שלך (וכמו שהמציאות מוכיחה את זה, שרוב רובם של אילו שסגרו, הם פשוט הרגישו שזה, זה. ) אז כל החששות, הספקות פשוט ימוגו וייעלמו. 

לצערי, נתקלתי בתופעה של מישהו שלא רצה לחלוטין ובסוף המשיך(אולי בגלל הדמיונות, הציפיות והאשליות שהוא פיתח על חיי הנישואין איתה) והם התגרשו... תודה להשם שזה ירד בשלב הזה... אם זה שלך - זה יחזור ברגע המתאים והנכון ביותר בשבילך.... בכל מקרה, אתה תקבל את האחת שלך בעז"ה.. מאחלת לך שבקרוב...

כולנו באותה הסירה. מאידך ״לא עליך המלאכה לגמור״. המלצתי היא להגדיר לעצמך מה האלמנט שכל כך משך אותך בבנאדם וללכת עם זה הלאה... עם הזמן תצליח לשחרר. בדוק.