כשבחורת סמינר משנה השקפתה בגלל בחור

את אותו הדבר את יכולה לומר על כל ויכוח ודיון בעל אופי מהותי...

לא אמרתי שהוא הכריח
וזה לא קשור להורים
זה קשור לבחורה עצמה

אין בזה מותר או אסור..
היא יכולה לא להסכים איתו

לאמבינה ת'שאלה

הוא לא מכריח אותה. אנחנו עדיין מדברים על בחורה שנפגשת לצורך חתונה, לכל החיים בתקוה? ואת מטילה ספק בקבלת ההחלטות שלה? אם כך נצטרך לשלוח אותה לדייט בליווי הורים/אפוטרופוס אחראי +חתימת הורים בסוף...

השאלה היא האם מותר לך לגרום לבחורה לותר על דברים?
לכל המתענינים דוקא שמעתי את הסיפור מצד הבחור

זה שבחורה מוותרת על הזכות לחיות לצד בחור שרק יושב ולומד, זה עדיין לא אומר שהיו וויתרה על ערכיה לתורה... אולי דברים אחרים שאהבה בבחור, גרמו לה להחליט לוותר על שאיפתה? אני לא יודעת מה גילה אבל הוא די משמעותי בזה.

פתח ידיך לשינוי אבל אל תנטוש את ערכיך 

ואני לא חושב שמישהו צריך "תירוץ" כדי לא ללמוד כל היום, אם כבר להיפך, מי שהולך ללמוד כל היום צריך להביא תירוץ למה הוא עושה את זה (אם הוא מתכוון להיות מורה הוראה או מקצוע רבני אחר, כי תכל'ס הוא לא משתמש כמעט במה שהוא ילמד)

היא לא שופטת אותה, פשוט בתור חברה (טובה) כשאת חושבת על מישהי דבר מסוים, בפרט אם את מעריכה אותה ופתאום את שומעת שבשיחה אחת אפשר לשנות השקפת חיים, לשנות דרך שהיא לחמה עליה, ונאמה עליה נאומים חוצבי להבות כמה שזה חשוב, באיזה שהוא מקום זה מערער את המחשבה, את הערכה, את ההסתכלות על הדברים.