הפרפטום מובילה של המחב"תים - אשכול משוחזר

שיבולאיו כתב: 

במשך מאות שנים ניסוי משוגעים-לדבר לבנות פרפטום מובילה. באופן כללי, מדובר במכונה הפועלת ללא הפסקה תוך כדי יצירת אנרגיה. נסיון לדוגמה: בונים רמפה שבקציה יש מגנט; כדור ברזל מתגלגל במעלה הרמפה, ונופל למסילה המביאה אותו לתחתית הרמפה. דא עקא, מתברר שמגנט מספיק חזק לגלגול הכדור במעלה, מונע ממנו ליפול. איך פותרים זאת? נניח ע"י מפל מים בראש הרמפה, המפיל את הכדור למטה. איך מעלים את המים לראש המפל? פשוט מאד: הכדור, בנופלו, ידרוך קפיץ, מה שמספק אנרגיה להעלאת המים. כמובן שגם זה לא יעבוד, אך אפשר לפתור זאת הלאה, על ידי מסילות רכבת קטנטנות המסיעות גמדים, וכו' וכו'. 
  היום, לאחר ניסיון רב יחסית, יש הבנה כלשהי של חוקי תרמודינמיקה בסיסיים שאותם סותרת מכונה זו. לכן, כשנתקלים היום באדם המציג תרשים של קפיצים, בוכנות, וכו', לפרפטום מובילה שלו, אין צורך לעבור על כל התרשים כדי להצביע על הכשל (אא"כ מישהו נהנה מזה, משום מה). אפשר לשאול את האדם מדוע אין סתירה של חוקי התרמודינמיקה. אם התשובה שלו היא שלא אכפת לו מה זה, אבל אם רק יעברו על תרשימי הקפיצים והבוכנות שלו וייבנו את המכונה, היא תפעל לנצח - רוב הסיכויים שמדובר בתמהוני, וכנראה בתמהוני סדרתי.

  באותו אופן, אפשר כנראה להבין שכל טיעון מחב"תי שנאמר אי פעם הוא מקרה פרטי של השטות הבאה: 
(1) מוצאים מצב בעייתי למדע הנוכחי, או מקרה מאד לא סביר לפי הידע הנוכחי. 
(2) "פותרים" את הבעיה ע"י הוספת ישות (על טבעית) באופן, שללא יוצא מן הכלל, מחמיר את הבעיה. 
(3) מסבירים שהבעיות המוחרפות אינן רלוונטיות לישות, מפני שהיא מתקיימת ב"מרחב" שבו הכללים שונים מכל הידוע לנו. 
(4) מתעלמים מכך שבמרחב בו הכללים שונים מכל הידוע לנו, אין *שום* אינדיקציה לכך שיש בכלל בעיה, או מקרה לא סביר. בפרט, מתעלמים מכך שבשלב זה, הישות העל טבעית מיותרת לחלוטין, אינה תורמת כלום, ואינה מנומקת כהוא זה. 
  לכן, נראה לי שמי שנהנה מוויכוחים על פרטים עם תמהונים, שיערב לו, אבל לטעמי, טיעון של מחב"ת שלא מסוגל להסביר מדוע הוא לא נופל בפח של פתרון בעיה ע"י החלפתה בבעיה גדולה יותר, מעניין פחות מתרשימים של פרפטום מובילה (שזו חרא של אמירה צינית, כי חלקם דווקא מעניינים למדי, אבל הנקודה נראית לי ברורה). 

  שאר הדברים הם פשוט אילוסטרציה לתבנית אוניברסלית זו למחב"תיזם. 
  
  הטיעון הקוסמולוגי , לדוגמה, נופל לכך בבירור: (1) חייב להיות לכל דבר יוצר, וע"כ היכן יוצר העולם? (2) מדובר באדושם צבקות (3) אדושם צבקות פטור מיצירה בעצמו, מתוקף אדושם צבקותיותו (4) מ.ש.ל. 

  כאן, לכאורה, אפשר לעבור לטיעון סטייל הכוזרי: (1) כיצד נסביר אחת מהמסורות העתיקות בעולם המתארות ניסים ונפלאות שארעו לאנשים (לדוגמה, התורה)? (2) פשיטא, ישות על-טבעית אכן ביצעה אותם מעשים בלתי אפשריים, ואנו פטורים מלחשוב האם זו בכלל האפשרות הסבירה , משום ש(3) מדובר בישות על-טבעית, שעבורה לא שייך בלתי אפשרי (כל מחשבה אחרת היא "שאלת תם של ילד בן שלוש" ), הלכך (4) מ.ש.ל. 
(דינוזאורוס הביא לשלמות מגמה זו בגישת מסטי"ק אשפטו"ת שלו, אך עדיף להתמקד בדבריו של מיכי אברהם. 

  ובכן, להלן מאמצי הבניה הסיזיפיים של מיכי לפרפטום מובילה הפרטית שלו, כולם תוספות מיותרות להוכחות הקוסמולוגיות, אונתולוגיות, וכו'. כאן הוא מוסיף שרשרת, שם בוכנה, חורק שיניים ותוקע עוד קפיץ, והמכונה עוד לא זזה. ובכן. 
  בווריאציה מתוחכמת בעיני עצמה, כותב מיכי כך: (1) לאחר הטיעון השחוק שאם משהו לא יסודי, אז יש משהו יסודי ממנו, מגיעים ל"וכי חוקי טבע קופצים להם מן הואקום מדי פעם, כל פעם בערכי קבועים שונים?", ולכן (2) "מסקנה: שתי האפשרויות שעומדות בפנינו הן או שנוצרה מערכת חוקים מיוחדת, כשההתפלגות הרלוונטית למדידת המיוחדות שלה היא אחידה (כלומר הסיכוי לכך זניח), או שמישהו יצר את המערכת הזו באופן מכוון.". אני אישית תמיד מעדיף, מבין שתי אפשרויות, לבחור את זו שהסיכוי שלה לא זניח, אבל היכן שערך מיכי את הסיכוי של הווצרות "מישהו [ש]יצר את המערכת הזו באופן מכוון", ולא סתם, אלא תחת התפלגות יוניפורמית? כאן (3) חותם מיכי ב"מש"ל", מה שמזכיר לי: (4) מ.ש.ל. 

  מתוך סדרת המאמרים בווינט אפשר לדלות עוד הרבה כאלו, ולכן אסתפק בשתיים מתוך החלק השני. 
  כותב מיכי: (1) "ראינו שאתיאיסט צריך לבחור בין אימוץ רגרסיה אינסופית כטעם מספיק, לבין החזקה בעמדה שלא לכל דבר צריכה להיות סיבה, כלומר להאמין (!) בכך שיש דברים שמתרחשים או קיימים ללא סיבה.", וכן "כבר הערתי שרגרסיה אינסופית אינה טעם רציונלי. כאן אוסיף שעקרון הסיבתיות הוא אחת מאבני הבסיס למדע ולחשיבה שלנו. כל המדע מבוסס על ההנחה שאם אנו צופים במשהו כנראה יש לו סיבה, וזוהי המוטיבציה המדעית לחפש אותה. מאידך, גם בהקשר המדעי, כפי שכבר קבע יום, אין להנחה זו בסיס אמפירי. זוהי הנחת יסוד של החשיבה הרציונלית,", ומכאן נובע כמובן כי (2) "ולכן תמוה שמי שדוגל בעמדה כזו מאשים את המאמין באלוקים בחוסר רציונליות." ואילו (3) זה שעקרון הסיבתיות בכלל לא רלוונטי לאלהים זה ברור, וזה שהרגרסיה האינסופית אכן נעצרה, ולא סתם תקעו לה באמצע "חוליית אלהים" זה גם ברור, מפני שלא רק שמדובר באלהים (מה שמייתר את השאלות), אלא שיש כאן ציטוט יום (שאפו!), ולכן (4) מ.ש.ל. 
  השניה היא ווריאציה. (1) "... טענתי היא שגישה כזו היא רציונליסטית אך לא רציונלית. בישיבה בה למדתי היה בחור שחלה בצהבת. לאחר כחצי שנה של אשפוז למקוטעין, הביאו אליו 'מכשף' שהניח יונים על טבורו. הללו מתו מייד, וראה זה פלא, לאחר כמה ימים הוא חזר לישיבה בריא. כשסיפרתי זאת להוריי, הם לגלגו על המיסטיקה של בחורי ישיבה, והמליצו לי בחום לא לזנוח את הרציונליות. ואכן, עד היום המלצתם זו היא נר לרגליי, אלא שבמקרה זה הם טעו." ומכאן כמובן נובע (2) "חשוב להבחין בין רציונליות לרציונליסטיות. אדם רציונלי אמור לקבל טענות שיש להן בסיס עובדתי סביר, גם אם הוא לא מבין אותן תיאורטית. אם אני משוכנע שאנשים הגיוניים שאינם שקרנים ראו במו עיניהם את התופעה, שומה עליי לקבל את טענתם אחר כך אחפש לה הסבר (למה היונים מתות, ואיך, אם בכלל, הן מרפאות צהבת)." ולכן המסקנה היא שיש אלהים! באמת, כל טענה אחרת היא רציונליסטיות, לא רציונליות, ואילו מ(3) יחי ההבדל, שאמפירית, יותר פשוט להסביר ולמדוד את זאת שהיונים מצילות, ואילו בבעיות שאלהים בא לפתור, פשוט אין שום השלכה מדידה, אפשר להתעלם, כי - הרי - מדובר באלהים. בקיצור, (4) מ.ש.ל, ובנוסף, יצאנו רציונליים ולא רציונליסטים. האח הידד. 

  אופטימיות כלשהי, מהולה בחשש כבד, הצלחתי למצוא ב אמירה "כאן רק אומר, בשטחיות מה, שאם אכן חוקי הטבע הם יישים כאלה, אז הם אלוקים, והראיה הפיסיקו-תיאולוגית הוכיחה את קיומם". אופטימיות, על שום כך שמיכי די קרוב כאן להודאה בכך ש"אלהים" זה פשוט השם שהוא משתמש בו בתור מושג נרדף ל"אין לי מושג".

בסדר, אתה שוב ושוב מנסה להבין את הדברים דרך סולם הצרכים המצומצם שלך: השגת זיווג, ציד, קביעת קבועי הקוסמוס, והרשמת הנקבות שבעדר.
יש משהו מעבר לזה, שבעוד חמש מליון שנות אבולוציה גם המין שלכם יוכל להבין.
העובדה שהמטריאליזם אינו מספיק להסביר את העולם, נותנת מקום ולגיטימציה להסברים לא מטריאליסטיים בנוגע לנעלם שבמשוואה.
אין טעם לתת לך דוגמאות, שכן כל מה שאינו מטריאליסטי בעיניך הוא קיגעאל ולוקשעאן, וגם את המנהג הקדוש של המופלטות שיסודו בהררי קודש מוהר"ר הבבא סאלי שכחו וגבורתו מלא עולם, אתה רואה דרך המשקף המצומצם של השגת ציד ואוכל, ואשרי מי שזכה להבין את סוד המימונה באופן לא מטריאליסטי!