| נשלח ב-23/5/2012 21:29 |
 |
| |
גמלים רבותי גמלים.
שמעתי בקשב רב, את הרצאתו של פרופסור פינקלשטיין, בנושא ארכאולוגיה ומקרא. בהרצאתו טען כי תיאור תקופת האבות במקרא, אינו תואם עם הידע הארכאולוגי, על אותה התקופה. והטענה החזקה ביותר לטעמי הייתה, כי הגמל שמוזכר במקרא כמי שימש את אברהם אבינו, לא היה כלל בשימוש בני האדם באותה העת .
אבל מה אעשה ודבריו נסתרים מויקיפדיה מפורשת.[ שכידוע אינה חשודה על נטייתה לאמונה].
וז"ל: לפי הכרונולוגיה המקראית, אברהם נולד בעיר אור כשדים לאביו תרח בשם אברם, בשנת א'תתקמ"ח לבריאת העולם (1812 לפני הספירה), והיה בן הדור העשרים לאדם הראשון. יש הסוברים (רמב"ן בראשית יא, כח), על פי המדרש שאברהם נולד דווקא בעיר "כותא".
הגמל בוית לפי הדעה המסורתית בערך ב-2500 לפנה"ס אולם בולייט בספרו מביא קטע מתעודה מאללח' שבצפון סוריה (שכבה VII, המתוארכת למאה ה-17 לפנה"ס) ובה כתוב 'מנת מזון אחת לגמל'. לפי עדויות שנמצאו באירן עופר בר יוסף טוען שהשימוש בגמל היה קיים כבר באלף הרביעי לפנה"ס , ואכן בחפירתם של כהן ודיוור באתר בהר הנגב (באר רסיסים), משלהי האלף השלישי, נמצאו עצמות של גמל יחד עם עצמות של עזים. האדם מנצל את הגמל לרכיבה, נשיאת משאות, אכילת בשרו, שתיית חלבהנאקה וגיבון גבינה ממנו, גז הצמר ואריגתו, שימוש בגללים לבעירה ולדישון וכפריט מסחר ונדוניה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2012 14:39 |
|
| |
אין שום בעיה. ההיפך - זו אכן טענתי. בזזו, אבל ישבו במקומות אחרים
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2012 13:58 |
|
| |
השכן
בנחלות השבטים בספר יהושוע מפורטות ערים לכל נחלת שבט.
בכל מקרה
שלל וביזה היו?
היו.
שדות מעובדים ומטעים היו?
היו.
בהמות ובשר לרוב היו?
היו.
בורות חצובים לאגירת מים היו?
היו.
אז מה הבעיה שארץ ישראל ארץ זבת חלב ודבש תפרנס את עם ישראל שכבש אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2012 13:47 |
|
| |
דייר, ציטטת משהו חלקי מאוד. הפסוק שם עוסק במלחמת חצור, מספר שיהושע החרים את כל הערים, ולקח את כל השלל. כשמרוקנים עיר מכל שללה, לא מיישבים אותה. הכתוב מספר, בנוסף, שרק את חצור שרפו באש, ואת שאר הערים לא שרפו, למרות שהחרימו אותן. בפועל, הערים הללו, ובראשן חצור, שוקמו ויושבו מחדש, והיו מרכז כנעני חשוב בימי דבורה.
מרשימת 31 המלכים שבאה מייד אחרי כן, אין אף עיר שמופיעה כעיר ישראלית בספר שופטים, ככל שאני זוכר. רק בתקופת דוד ושלמה אנחנו קוראים על חלק מן הערים הללו כערים ישראליות, חלקן נכבשות בידי דוד (ירושלים!), גזר היא עיר כנענית בשלטון מצרי, וחצור ומגידו נבנות בידי שלמה. רק חברון ובית אל מופיעות כערים ישראליות, וזאת לראשונה בספר שמואל.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2012 21:41 |
|
| |
מענין כי את רוב הערים אשר הורישו בני ישראל בימי יהושוע, אנחנו מוצאים אותן על מכונם בספר שופטים,
שופטים פרק ג
(ה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָשְׁבוּ בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:
(ו) וַיִּקְחוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶם לָהֶם לְנָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם נָתְנוּ לִבְנֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם: פ
וזה בעצם הסיבה שהארכיאולגים לא זיהו את כיבוש הארץ- הערים היו מעורבות, ובכל החפירות נמצאו שרידים כנעניים, שממנה למדו כי בני ישראל לא כבשו את הארץ.
הכנענים היו יותר -הרבה יותר במספר ועוד נישואי התערובת כאמור. כך שכיבוש הארץ על ידי בני ישראל, לא ניכר בחפירות החרסים.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2012 20:21 |
|
| |
רַק כָּל-הֶעָרִים, הָעֹמְדוֹת עַל-תִּלָּם--לֹא שְׂרָפָם, יִשְׂרָאֵל: זוּלָתִי אֶת-חָצוֹר לְבַדָּהּ, שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ. יד וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְהַבְּהֵמָה, בָּזְזוּ לָהֶם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רַק אֶת-כָּל-הָאָדָם הִכּוּ לְפִי-חֶרֶב, עַד-הִשְׁמִדָם אוֹתָם--לֹא הִשְׁאִירוּ, כָּל-נְשָׁמָה
ומה עם רשימת 31 המלכים.
צריך להוסיף לביזה גם את המקנה והממגורות שהיו מן הסתם בערים הכנעניות העשירות.
לא נראה שהם רעבו ללחם.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2012 10:02 |
|
| |
דייר, שבטי ישראל לא הורישו את הערים הכנעניות, והתיישבו דווקא בספר המדבר וביערות. חלק גדול מהערים שנכבשו, נשרפו ולא שימשו את בני ישראל כי אם כמקור ביזה. חלקן אף יושבו מחדש בידי כנענים, כמו חצור וגזר, מן הערים הגדולות של העת ההיא. כיבוש הערים היה הרבה אחרי תקופת יהושע, ונמשך עד ימי דוד. עדיין בימי שלמה מוצאים כנענים למיניהם בעלי רכוש ומעמד בארץ,היינו לא נכבשו ולא נטמעו.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2012 07:15 |
|
| |
להזכירך שארץ ישראל הייתה מיושבת ומפותחת ע"י הכנענים
הם לא מצאו פה קדחת וביצות כמו החלוצים במאה שעברה.
תוקן על ידי דייר ב- 31/05/2012 07:15:55
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2012 04:33 |
|
| |
דייר
אני מציע לך לקרוא מה שאתה מצטט.
"בזכות מאות שנות השלום1 שקדמו לתקופת הורדוס ובזכות מפעלי הפיתוח הפרטיים והציבוריים, היתה זו תקופת שיא בתולדותיה של ארץ-ישראל. צפיפות האוכלוסין הגיעה אז לרמה שלא היתה כמותה בכל ימיה של הארץ עד למאה העשרים (רק בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזאנטית עלתה הצפיפות על זו של תקופת הורדוס). החקלאות התפשטה באותה תקופה כמעט על פני כל הקרקעות של ארץ-ישראל הניתנות לעיבוד. על עושרה של הממלכה (שאינו חופף בהכרח את רווחת הפרט) עשויים להעיד מפעלי הבנייה העצומים של המלך הורדוס. בבנייתם ובתחזוקם הושקעו משאבים כספיים גדולים מאוד. ידועים לנו לכל הפחות עשרים מפעלי בנייה כאלה בארץ, ולא פחות מארבעה מהם היו בשעתם בבחינת שיאים עולמיים : <* dir="rtl" style="font-size: 13px; background-color: #ffffff; margin-left: 0px; ">הר הבית - הרחבה המלאכותית הגדולה ביותר בעולם.
הרודיון - הארמון הגדול בשעתו בעולם (רק כשישים שנה אחרי הורדוס יבנה לו הקיסר נרון ארמון גדול יותר).
הסטיו המלכותי - הבניין הארוך ביותר שנבנה באותה תקופה.
נמל קיסריה - שהיה בעת הקמתו מעולה מכל נמלי העולם. "
ולמרות ההבדלים הנ"ל
"
מכאן יש ללמוד, שארץ-ישראל המערבית היה בה כדי לפרנס בקירוב מיליון תושבים"
וזה אחרי התבססות של מאות שנים בהם היה שלום והיה אפשרי לגבש מקורות, לא קבוצת ענק שהגיעה אאוט אוף דה בלו וצריכה כאן ועכשיו דיור, מזון ומים לכולם.
<* dir="rtl" style="font-size: 13px; background-color: #ffffff; margin-left: 0px; ">
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2012 18:53 |
|
| |
צודק (זה היה חלק ממשפט אחר ולא סידרתי אותו).
לא שאני מאמין שבבניה חד/דו קומתית בכלכלה המבוססת על חקלאות וצאן (שדורשים שטחים נרחבים, שלא כמו מגדל הייטק בשטח של שדה שמספק פרנסה למאות משפחות ומגדל בגודל דומה שמספק דיור לעשרות משפחות. בעולם של פעם מדובר בעיר קטנה) ניתן להחזיק 3 מיליון איש בשטח ארץ ישראל.
תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 30/05/2012 19:24:38
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2012 17:36 |
|
| |
רציו איזה ארץ קטנטונת???
עבר הירדן +הבשן+ארץ ישראל עד הליטני.
לא כל כך קטן הלוואי עלינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2012 16:41 |
|
| |
מתוך ויקיפדיה על השמיר
השמיר נזכר במגוון מקורות תנאיים, אך המקור בו הוא מוזכר בצורה הרחבה ביותר הוא הגמרא במסכת גיטין סח א הדנה במלכותו של שלמה, ואומרת - שידה ושידתין למאי איבעי ליה? [למה היה צריך לשלוט בשדים ובשדות?[2]] דכתיב: 'והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה וגו', אמר להו לרבנן: היכי אעביד? [אמר (שלמה) לחכמים - איך אעשה?] אמרו ליה: איכא שמירא דאייתי משה לאבני אפוד... [אמרו לו:ישנו השמיר שהביא משה ל(חיתוך) אבני האפוד...] והגמרא ממשיכה ומרחיבה את היריעה ומספרת על שלמה ואשמדאי. המקור הראשון בספרות התנאים שבו נזכר השמיר הוא המשנה בפרקי אבות (ה, ו) שבה מוזכר השמיר כאחד מעשרת הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות - דהיינו בשעת הדמדומים של הבריאה, בה נבראו דברים שעומדים על הגבול בין האנושי או המציאותי לאלוהי (כמו פי האתון, הקשת והכתב, ועוד). עוד נאמר במשנה שעם חורבן בית המקדש הראשון 'בטל השמיר' (משנה מסכת סוטה ט, יב). באגדה מוזכר שהשמיר הוא 'כחוט השערה' (ומכאן יכולתו לגרום לחיתוך עדין כזה הנדרש לחריטה על אבני האפוד), ומקום משמרתו הוא אצל שר הים (מכיוון שלא ניתן להחזיקו בשום מקום על פני היבשה). מקורות אחרים מזכירים שהשמיר אינו מסוגל לבקע עופרת ולכן נשמר בקופסת עופרת. מקורות אלו מסתמכים כנראה על נבואת זכריה המזכיר את המונח 'שמיר' [וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר מִשְּׁמוֹעַ אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוָה צְבָאוֹת בְּרוּחוֹ בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת], לאחר שבשלב מוקדם יותר הוא מזכיר את הרשעה שאל פיה מושלכת אבן עופרת - נבואה שפרשנותה מורכבת, ומהווה כר נרחב לפרשנות מדרשית. מקורות אחרים מזכירים את 'זיז שדי' כמופקד על משמרתו של השמיר. אזכור העופרת, המשמשת להגנה מקרינה רדיואקטיבית, כחומר המסוגל לבלום את השמיר, הביא את עמנואל וליקובסקי לטעון כי השמיר היה למעשה חומר רדיואקטיבי המצוי בטבע, כגון רדיום.
לשון חז''ל בדבר השמיר ודרך איחסונו: ''משחרב בית המקדש, בטל שמיר. מה טיבו של שמיר זה? בריה היתה מששת ימי בראשית. משנותנים אותו על גבי אבנים, על גבי קורות, מתפתחות (-מתבקעות) לפניו כלוחי פנקס. ולא עוד אלא כשנותנים אותו על גבי ברזל הוא בוקע ויורד מלפניו. ואין כל דבר יכול לעמוד בו. כיצד עושין לו (-לשומרו)? כורכין אותו במוכין של צמר ונותנים אותו לתוך כלי של עופרת מלא סובין של שעורים''. (תוספתא סוטה טו, א וראה עוד בתלמוד סוטה מח, ב)
תוקן על ידי דייר ב- 30/05/2012 16:44:10
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2012 15:55 |
|
| |
צענע ויתכן
אכן, הגמלים זה פינאטס.
כן היה אדם בשם אברהם שהיה לו בן בשם יצחק וששמע קולות שאמרו לו לשחוט את בנו או לא היה כזה - מה זה חשוב? המאמינים יכולים בלי זה (שיטת האלגוריה-עד-שמות-יט) וגם אם ימצא שהיה כזה זה דיי חסר משמעות.
וגם קשה יותר לדעת פרטים על אדם בודד שחי לפני 3800 שנה.
יציאת מצרים, במובן של עם גדול ורב שעזב את מצרים בגאון (בניגוד לקבוצות קטנות שגורשו או נמלטו ממצרים), הרבה יותר קריטית ליהדות (אם לא היתה יציאת מצרים > לא היו נדודים במדבר > לא היה מעמד הר סיני > התורה הומצאה אחר כך על ידי אנשים - נותרנו רק עם הקשקוש של שמיים בתורה) וגם הרבה יותר קל לבחון אם זה היה או לא היה. פשוט מהתיאור המקראי ניתן לגזור ניבויים רבים - ואין אפילו פרומיל. אדרבה: יש המון עדויות סותרות.
פוגמישו, ארתחזוטא, דינוזאורוס - יאללה לערבב! מיטב הארסנל המחב"תי: קווי דמיון קלושים לחיקסוס, עפירו/חבירו, איפובר, משולבים יחד; spra שנמצא בתעודה מצרית ומזכיר את השם 'שפרה'; 'יעקבהר' בתעודה מצרית אחרת; 'משארת' שהיא מילה מצרית קדומה, וכיו"ב הוכחות מוחצות לקריסת הממלכה המצרית בקטסטרופות אימתניות ויציאת 2-3 מיליון איש בגאון ובראש מורם, והשתקעותם בארץ קטנטונת - תוך שכל אלו לא משאירים אפילו שריד קלוש (אה, על זה אמר מיכאל אברהם שלפי האגדה החז"לית על ענני הכבוד הם ניקו את הכל מתחתם! ובטח גם שימשו כקרימטוריום לכל מתי המדבר בטכנולוגיה סופר דופר מצ'וכללת שלא השאירה שריד. אפילו זמיר כהן אמר (צוטט בגליון 'בתוך המשפחה' לחג השבועות האחרון) שענני הכבוד שימשו כרנטגן ואולטראסאונד! ותולעת השמיר הייתה קרן לייזר רדיואקטיבית!)
תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 30/05/2012 16:02:40
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2012 15:11 |
|
| |
כדבריך
לא ראינו חוזר בתשובה בגלל ממצא ארכילוגי, ולא ראינו חוזר בשאלה בגלל זה.
|
|
|
|
|
