***שבועות***

כיון ששינו את שם האשכול ל"שבועות" אשאל כאן
במקום שבו התפללתי בשבועות העלו שני בעלי מום לתורה, ושמעתי פעם שיש מנהג כזה שבנוי על המדרש שבמתן תורה נרפאו כל המומים. האם  מאן דהו מכיר מקור למנהג?

אודה ולא אבוש כי נעלמו ממני כמה תיבות מדברי הרמב"ם וכי צודק אתה.
הלכות איסורי ביאה יג,יד:

מכובדי.

הרמב"ם קורא למחלון וכיליון גדולי הדור. הוא גם אומר כי חלילה להעלות על הדעת ששלמה וכו' נשאו נשים גויות. למרות שהכתוב קוראן גויות. אלא שגיירום גיור שיש אחריו הרהור.

לכן, ללא קשר לשאלתך  ולא מחמת שאלתך( שהרי אין הרמב"ם מחוייב כלל לדברי רש"י ) אני מניח כי לדעת הרמב"ם גם מחלון וכיליון לא נשאו נשים נכריות ממש אלא שגיירום תחילה. בדיוק כפי שאירע עם שלמה.

אם כן הנחתי אינה מחמת קושיא. אלא מעצם השקפת דברי הרמב"ם. ואם כי וייתכן שהרמב"ם לא יסבור כך, אך אין שום סיבה להניח שהוא יאמר שגדולי הדור נשאו נשים נכריות ממש.

מאחר וכך, יש לנו לומר כי תהליך הגיור של רות, נעשה כשם שגר צדק מעוניין להתגייר מאחר ולא גוייר כהלכה מתחילתו. וביצוע גירות זו היה בדיוק כשם שמגיירים לכתחילה . ולכן יכלו חז"ל ללמוד מרצונה , ומדרך פעולתה, את כל תהליכי הגיור הראויים.


ובכן, אדוני שאל מדוע לפי הרמב"ם לא הרגו את רות, ותשובתו בצדו, מפני שהיתה אשת ישראל שעברה גיור שיש אחריו הרהור .

הנחת את המבוקש ולפיכך מצאת את שאיבתה נפשך.
וכידוע אצל הראשונים אין חטא חמור מזה.
איפה מצאת במגילה או בפרשנים שזו הייתה גירות לחומרא? הרי רק מכח הקושיא הנידונה כאן. 

הערתך צודקת. 

יש מקום לומר שהגירות לחומרא נעשתה על פי אותם הכללים אשר הגרות לכתחילה בוצעה. לכן חז"ל יכלו ללמוד מתהליך זה כל אותם הלכות גירות.

אה"נ, אבל חז"ל למדו פרטי דיני גירות מהגיור של רות, 'עמך עמי ואלוהיך אלהי', ומשמע שהבינו שלא היה גיור עד אז. ובעניין הגיור של הנשים היפות כב כן על שלמה ושמשון

אם אינני טועה כותב הרמב"ם דברים דומים לאלו בדברו על נשות שלמה שהכתוב קוראן נכריות. והרמב"ם מזהיר בסגנון "אל יעלה על דעתך.." שחלילה לא נחשוב שהמדובר בגויות ממש. כלומר הרמב"ם משתמש כאן בביטוי שלא מותיר מקום להרהר אפילו שגדולי ישראל נשאו נשים גויות. והרמב"ם עצמו גם סובר שמחלון וכיליון היו גדולי הדור.

אפשר שסובר הרמב"ם כי מאחר והם היו גדולי הדור אי אפשר לשער כי נשאו נשים מואביות ממש, אלא שגיירום אבל גיור שיש להמתין עליו, כלומר גיור שישנו חשש שנתערב בו טעם זר. כמו ענייני ממון או כבוד או רגש אהבה בין גבר לאשה. ןהיה מן הראוי שלא לדחותן ולא לקרבן עד שיוברר הדבר על אמיתתו. לכן קרא אותם הכתוב שנשים נשים מואביות. לא מואביות ממש אלא שמבחינת ההלכה בעודם בשדה מואב כשלא היה גיורם שלם, נחשבו כמואביות עד שיגלה סופן על תחילתן.

האם משהו יודע על מקור למנהג של אשכנזים חסידים שאינם קוראים רות בשבועות (וקהלת בסוכות ושיר השירים בפסח), וכיצד נוהגים בחסידויות הגדולות היום