| נשלח ב-29/5/2012 12:30 |
 |
| |
ואהבת לרעך כמוך.
ידידנו ייתכן* פתח אשכול בעניין -אהבת הגר- לא מתאים לנושא של האשכול- כי האשכול לא עוסק בגרים,
ברצוני לעסוק באהבה אחרת, אהבת הרע. אהבה שלפי חז"ל לא בדיוק מתכוונים לאהבה, כפי שאנו מכירים
(יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְקֹוָק:
איך בדיוק אפשר לקיים את זה? כנראה שגם לחז"ל זו היתה בעיה ולכן ברוב הפעמים שהגמרא מזכירה את -ואהבת לרעך- היא מבארת את זה- ברור לו מיתה יפה-קלה. ??? וארטים יש.- אבל באמת?
ספרא קדושים פרשה ב ואהבת לרעך כמוך, רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה, בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול מזה
שני התנאים- חולקים בענין האהבה לכלל האנושות כפי בן עזאי, או אהבה- רק לרעך- רק ליהודי.
ןשלא נטעה רבי עקיבא לא מפרש ממש את המאמר כביטול העצמי או כשיוינו של רעך אליך ממש, כפי שמלמדים בחסידות. בבא מציעא דף סב, לכדתניא: שנים שהיו מהלכין בדרך, וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין שניהם - מתים, ואם שותה אחד מהן - מגיע לישוב. דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. עד שבא רבי עקיבא ולימד: וחי אחיך עמך - חייך קודמים לחיי חבירך. כלומר גם לפי ר' עקיבא שההלכה נפסקה כמותו, - יש לך יתרון על חברך בחיים, וכנראה גם בדברים אחרים כמתבקש,
כש אפילו רעך מפריע לחיים שלך, חייך קודמים! לא כש"כ מי שלא רעך.
אבל בכל זמן ובכל מקרה יש לזכור את הפסוק- והאלקים יבקש את הנרדף- וכפ שחז"ל אומרים- אפילו צדיק רודף רשע- אלוקים יבקש את הנרדף.
*ושאלה לי להבהרה- לייתכן, האם ייתכן ב-? או ב-!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2012 23:04 |
|
| |
ירוחם,
רבי עקיבא אמר ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה, דהיינו כל מצוות עשה ולא תעשה נכללות בו.
בפרט, אם רעך זקוק לעזרה, ואתה יכול לעזור לו, עליך לעזור לו די מחסורו אשר יחסר לו.
באותה מדה אם אדם אוהב לרעהו, ממילא מעשיו לא יהיו רק לטובתו-הוא אלא גם לטובת רעהו.
מאחר שסור מרע קודם לעשה טוב, אמר הלל מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, כי זו התחלת קיום המצוה.
תוקן על ידי מ80 ב- 29/05/2012 23:53:56
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2012 22:03 |
|
| |
מ
לפי דברך הקב"ה ציווה עלינו לעשות מצווה שרק הוא יכול לעשות?
אתה רוצה לכרוך את המצווה לנשמה, המצווה נאמרה לאדם , כשכתוב -רעך ,הכונה היא ודאי לכל ישראל הגשמיים, בשביל מה להכניס את הנשמות ?הרי אדם נורמלי לא יכול לבטא את אהבתו לנשמות, רק לגוף. והמצווה נאמרה לאדם חי.
אתה כותב-הלל הסביר שעיקר מצוות ואהבת לרעך כמוך הינה מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך.
למה אתה חושב שהלל הסביר את המצווה הזו? מאיפה אתה לוקח את זה? (האמת שאני יודע מאיפה), זו פרשנות מוטעת,
מצוות ואהבת לרעך היא מצוות עשה. הלל דיבר על מצוות לא תעשה.
יש לאמירתו של הלל עומק חינוכי עמוק נכון ומענין- אבל אין לזה ולמצוות ואהבת רק קשר עקיף ביותר אם בכלל. למרות מה שמפרשים לא נכון.
זה מאד יפה לתלות כל דבר בדברים עליונים למעשי הקב"ה- אבל התורה ניתנה לבני אדם- לא למלאכים, קודם פשט,
על יד שולחן שבת בסעודה השלישית אפשר לדבר רזא דרזא,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2012 19:48 |
|
| |
ירוחם, אלה שאלות טובות וחשובות.
ואהבת לרעך כמוך פירושו ואהבת לרעך, כמוך.
ואהבת לרעך, שהינו כלול בנשמת ישראל ממש כמוך!
מאחר שחייך קודמים לחיי חברך פירשו ראשונים שלא ציוותה התורה ואהבת את רעך כמוך כי זו אהבה לה מסוגל רק הקב"ה יתברך שמו. אלא ציוותה ואהבת לרעך כמוך שאות היחס ל מלמדת שעליך להשתדל להתקרב לחברך ולהבין את ייחודו.
הלל הסביר שעיקר מצוות ואהבת לרעך כמוך הינה מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך.
על-כן אמר רבי יוסי: יהי ממון חברך חביב עליך כשלך, והתקן עצמך ללמוד תורה, וכו'.
ראשית-כל התורה דורשת מכל אדם לשמור על דיני נזיקין, ורק אז אפשר לבנות אהבה ושלום.
או כדברי הירושלמי על מדותיו של הקב"ה ביחס לבריותיו: למה הוא טוב בשביל שהוא ישר, למה הוא ישר בשביל שהוא טוב.
תוקן על ידי מ80 ב- 29/05/2012 19:50:11
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2012 19:27 |
|
| |
פטרוס
אבקש את סליחתך- אבל מה זה מהות? אדם מצווה על פעולה, ולא על מהות.
יש ציווי של ואהבת לרעך - כמוני גם חז"ל לא לא הבינו איך הדבר אפשרי- ולכן הם נתנו דוגמה פרקטית ביותר- ברור לו מיתה יפה.
יש הרבה מאד מצוות עשה -ן בלתי אפשריות לקימן- וזה אחד מהם.
אפשר לצוות לעשות משהו- אי אפשר לצוות להרגיש משהו,
כמובן המרבים להג מלהגים איך הדבר אפשרי, אבל זה רק בדמיונם ובפיהם ולא במציאות,
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2012 16:21 |
|
| |
כמה הערות/שאלות,
למה לא להבין כפשוטו של מקרא? ואהבת לרעך כמוך - אתה מצווה לאהוב את הרע שלך כמו שאתה אוהב את עצמך.
מדוע אתה חושב שחזל כיוונו לאהבה אחרת ממה שאנו מגדירים היום את המושג אהבה? ראשית צריך להגדיר את המושג הזה היום - ממילא הוא מושג די מבולבל.
כמדומני שהבאת בעיקר את הפרקטיקה של אהבת הזולת על פי פסוק זה יותר מהגדרת המהות.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2012 16:17 |
|
| |
ספרא קדושים פרשה ב
ואהבת לרעך כמוך, רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה, בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול מזה.
בדרשה של הספרא הדרשה שלך לא כתובה,
ואם כך מה ההבדל ביניהם?
ואכן בן עזאי לכלל האנושות כיוון ר' עקיבא רק ליהודים
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2012 15:00 |
|
| |
ודייק, אדם, לאו דווקא יהודי.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2012 14:59 |
|
| |
כלך לך לסופם של שני הפסוקים הללו, לזה התכוונו שניהם, גם רבי עקיבא וגם בן עזאי.
רבי עקיבא אומר "ואהבת לרעך כמוך" וההמשך "אני ה'" נאמן לשלם שכר על קיום מצווה זו וכל מצווה אחרת.
בן עזאי אומר "זה ספר תולדות אדם" והמשכו: "בדמות אלוהים עשה אותו". כלומר, אהוב את חברך לא בגלל השכר המובטח לך, אלא בגלל שנבראתם שניכם בצלם אלוהים. ולכן זה כלל גדול יותר.
|
|
|
|
|
