קרוב משפחה שלי שנמצא בארה"ב וקנדה בשבועות האחרונים, שלח לי תאור מתפילה שהוא שמע עם החזנים צלרמאייר ושמואל לוין במונטריאול בימים האחרונים, והנה מה שהוא כתב לי:
בשבת בבוקר הלכתי ל'שער השמים', שזה בית-הכנסת הידוע ביותר במונטריאול. שמעתי את החזן צלרמאייר בקונצרט בארץ והתרשמתי ממנו, וחגי אמר לי לפני שנסעתי שאם יש לי הזדמנות, אני ילך לשמוע אותו ואת המקהלה שהיא נחשבת טובה מאוד. אז הלכתי בשבת בבוקר, ומאוד נהנתי. החזן גדעון צלרמאייר מתחיל את התפילה בצורה מאוד אלגנטית, ולמרות שהוא שר גם נמוך וגם גבוה הוא לא נשמע שהוא צועק בשום מקום. ב"יוצר משרתים" וב"אור חדש" הוא שר דברים שאני לא מכיר, אבל כנראה שהקהל כן, כי הצטרפו אליו לשיר. "ממקומך" הוא השמיע את ה"ממקומך" הארוך של קרליבך, והיה משהו מיוחד. שילוב של דרמטי עם מרגש ביחד. המקהלה הצטרפה בהוצאת ספר תורה עם לחן ל"אין כמוך, ו"ויהי בנסוע" שאני לא מכיר, והיה מעניין מאוד. צורת השירה של המקהלה מזכירה מאוד את המקהלה של ביה"כ הגדול בירושלים. מאוד עדין ומקצועי. לפני מוסף עשו יזכור לחברי-קהילה שיש להם יארצייט בשבוע שיבוא, ואח"כ מי-שברך לחולים שאחריו החזן והמקהלה שרים איזה שהוא טקסט שיש בו את המילים "רופא חולים", אבל את שאר הטקסט לא זיהיתי. תפילה לשלום המדינה בלחן שאנחנו מכירים, ו"ובנחה יאמר" של רוזנבלט. הליווי של המקהלה היה שונה מכל הליווים ששמעתי, כי הוא היה יותר מודרני אבל בכל זאת מיוחד.
במוסף השמיעו את קדושה של דוניבסקי (ככה מישהו אמר לי) ו"וביום השבת" ו"שים שלום" בלחנים שאני לא מכיר, אבל שוב פעם היה נראה שהקהל כן מכיר, כי האנשים השתתפו ושרו עם החזן והמקהלה.
הרושם הכללי של התפילה היה של תפילה שהכינו אותה ותיכננו אותה בצורה קפדנית, והוציאו אותה אל הפועל בצורה מדוייקת גם. שום טעויות, שום היסוסים. החזן צלרמאייר הוא מקצוען אמיתי, ואפשר לשמוע שהוא תלמיד מובהק של נפתלי הרשטיק. הכל היה מאוד אלגנטי, בלי צעקות ומאוד מהוקצע. צלרמאייר הוא לדעתי חזן יוצא מן הכלל והיה כדאי שנוכל לשמוע אותו בארץ יותר.
היו פרסומים בעיר שהחזן שמואל לוין מתפלל את התפילה ה'רישמית' הראשונה שלו בבית הכנסת של עדת ישראל בחג שבועות. אחרי מה ששמעתי ממנו באינטרנט ומה שאתה סיפרת לי, וגם כל הפולמוסים והבלגנים שהיו באינטרנט סביבו, אז כמו שאמרתי לך אני הייתי סקרן לשמוע אותו בתפילה. אז הלכתי לשמוע אותו בשבועות, אבל היתה לי אכזבה כי הוא לא היה בבית-הכנסת. אמרו לי שהוא והרב היו בלימוד ליל-שבועות כל הלילה, ושהם יהיו בבית-הכנסת ביום השני. נשארתי לתפילה, והיה מעניין מאוד. בני-נוער הובילו את כל התפילה, כולל קריאת התורה, והיה שם הרב-העוזר של הקהילה כדי לנהל את העסק, והאוירה היתה צעירה ונעימה מאוד.
ביום השני הלכתי לעדת ישראל כדי לשמוע את התפילה, ואני רוצה לומר לך שנהנתי מאוד. קודם כל, כל הסביבה של בית-הכנסת היא 90% יהודים. מזוזות על כל הבתים. ואיזה בתים.. תשמע, זו שכונה של וילות, שלכל וילה יש גינה יותר יפה מהבית שליד... משהו משהו. בית-הכנסת עצמו מוקף חלק בדשא ופרחים, ונעים מאוד להכנס. כניסה עמד איש אחד שקידם בברכה את האורחים (מה שבשער השמים ובהרבה בתי כנסת אחרים לא רואים) והראה איפה לשבת. החזן לוין נכנס לפני תחילת התפילה וניגש לאנשים לומר חג שמח, וניגש גם אלי בתור אורח בבית-הכנסת. כשספרתי לו שאני אחיין שלך, הסתבר שיש לנו מכרים משותפים רבים, ביניהם יהודה ודודי ספרא. מסרתי לו דרישת שלום כמו שבקשת והוא מוסר לך בחזרה.
שמואל התחיל "שוכן עד" בנוסח של שלש רגלים כמו שמקובל, אבל עבר לנוסח של שבת ב"ובמקהלות". אני לא כ"כ מבין למה חזנים עושים את זה, ואחרי התפילה שאלתי אותו. הוא הסביר לי שבאמת היה נכון להתפלל עד חזרת הש"ץ בנוסח של חגים, אבל רוב הקהל לא מכיר את הנוסח הזה ולכן החזנים משנים לנוסח של שבת, כדי שהקהל יוכל להצטרף. "את שם האל" הוא השמיע בלחן שאני לא מכיר, וב"אהבה רבה" הוא שר "והאר עינינו..." בלחן שאנחנו שרים בחופה. כולם שרו, זה היה יפה מאוד. תחושה חגיגית. "ממקומך" של קרליבך (גם כן הארוך, כנראה שזה מאוד מקובל שם) אבל הביצוע שלו היה מיוחד מאוד. בגלל שיש לו כנראה בעיה לשיר נמוך, הוא התחיל יותר גבוה, אבל הטונים הגבוהים ממש עשה לי צמרמורת. איזה יופי ואיזה שליטה בקול שלו. מאוד צלול וחד. אני חושב שהוא נשמע שונה מאוד ממה שיש בהקלטות שלו באינטרנט. כאילו התבגר. וגם כנראה עדיין עובד על עצמו.
ה"הלל" היה קצת שיגרתי בעיני, אבל יפה. אותו "מה לך הים" שכולם חוזרים אחרי החזן, ו"יברך את בית ישראל" שכולם מכירים. מה שהיה מיוחד בהלל זה היה ה"עצביהם כסף וזהב" של הרשטיק, שהחזן לוין הצמיד ליותר מהמילים הרגילות והלך אתו על כל הפרק. "אהבתי" היה היצירה הידועה של גלאנץ, אני חושב שזה יצירה קשה מאוד, אבל הוא שר את זה יפה מאוד, אני חושב מעומק הלב. "הודו לה' כי טוב" בלחן המסורתי של שבועות (חבל, הקהל לא הכיר ולא הצטרף) ו"אודך" של קרליבך שלפני זה הוא עשה אימפרוביציה נהדרת מהמילים "לא אמות". "אנא ה'" חסידי וכל הקהל שר. היה אווירה מחשמלת באויר, כמו בשטיבל של חסידים. וואו!
הוצאת ספר תורה הוא שר "רבונו של עולם" ו"ובכן יהי רצון" של משה שטרן, ושוב היה ממש מקסים. נראה שאין לחזן לוין שום מגבלות בטונים הגבוהים.
אחרי קריאת התורה היה יזכור, והיה מרגש מאוד. במוסף החזן היה צריך קצת למהר כי נהיה מאוחר קצת (התפילה התחילה בשמונה ורבע, וכבר היה 12) אבל בכל זאת הקדושה היהת יפה מאוד עם לחנים שהקהלה הכיר ושר יחד עם החזן, ו"ומפני חטאינו" לא היה לי מוכר, אבל מאוד יפה.
מה שהיה אולי הכי מרשים בתפילה היה דוקא בסוף, כשהנשיא של הקהילה דיבר לקהל ואמר שזאת באמת התפילה הרישמית הראשונה של שמואל לוין והוא הזמין אותו לדבר אל הקהילה. שמואל עלה לבמה ואמר שהוא מאוד מודה על קבלת הפנים היפה ועל העזרה הרבה שהביאה אותו לכהן בבית-כנסת שהיו בו חזנים גדולים מאוד כמו בנימין הס ויעקב מוצן. אחרי זה הוא אמר רעיון מאוד יפה: הוא אמר שיש לזה משמעות גדולה להתחיל להיות חזן של קהילה בשבועות. המדרש מתאר שבני ישראל אמרו "נעשה ונשמע", והמלאכים קשרו להם שני כתרים, אחר לנעשה ואחד לנשמע. והוא שאל, הרי הקב"ה אמר "מי גילה רז זה לבני?" – רז זה בלשון יחיד, כלומר "נעשה ונשמע" זה הולך ביחד. אז למה שני כתרים, אחד נעשה ואחד נשמע? ואז הוא ענה שהעצם ביהדות צריכים לפעמים לקיים "נעשה" לחוד ו"נשמע" לחוד. כשצריך לעזור לזולת – קודם כל מיד עושים. וכשצריך ללמוד ולהבין, כמו למשל 30 יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות הפסח, אז צריך קודם לקיים "נשמע", כדי לדעת מה לעשות. ככה, שמואל אומר, זה גם חזן בקהילה שלו: לפעמים צריך לעשות למען הקהילה בכל מיני תחומים, אבל צריכים גם לדעת לקיים "ונשמע", לשמוע מה שהקהל אומר ולהתנהג בהתאם. והוא סיים ואמר שבעבודה שלו עם הקהילה, הוא מבטיח להשתדל לקיים את שני הדברים האלה יחד, "נעשה ונשמע". אני חושב שזה רעיון יפה מאוד, והתפעלתי מהיכולת שלו לדבר אל הקהל בצורה יפה וברורה.
בסך כל היו לי שלשה ימים מאוד מיוחדים. החזן גדעון צלרמאייר והחזן שמואל לוין אני חושב ששניהם יוצאים מן הכלל, ממש ברמה עולמית. יש הבדלים ביניהם, למשל צלרמאייר יותר אלגנטי, והקול שלו באמצע יותר עשיר, והחזן לוין לא כ"כ טוב בצלילים הכי נמוכים שלו, אבל יש לו את הטנור הגבוה ה"מבריק" שגורם לך לצמרמורת, והסגנון שלו יותר דרמטי. אבל באמת שניהם מצויינים (ואמרו לי שהם גם חברים טובים מאוד), ואני חושב שאפשר לומר מה שמישהו מהמתפללים אמר לי, שמי שגר במונטיראול ורוצה לשמוע את 'הרשטיק' – הולך לשמוע את צלרמאייר, ומי שרוצה לשמוע את 'שטרן' - הולך לשמוע את לוין. הכל לפי הטעם.
בשבת הבאה אני הולך לשמוע את חזן יוסי פליישמן שהמליצו לי עליו, ואני יספר לך איך היה.
