| נשלח ב-10/6/2012 15:43 |
 |
| |
דיני ספקות למסופק באמונה
בכל מקצועות התורה, לצד ההלכות המהותיות של האסור והמותר החייב והפטור, קיימים הלכות רבות נפרדות העוסקות בדיני הספקות וכללי ההכרעה בספק. [אמנם, "במקצוע הספקות רבו הספקות"-לשון הגרשז"א בתחילת ספרו על השמעתתא] וכבר חז"ל הכירו בחשיבותם הרבה של מקצועות אלו ואמרו [אבות ג' י"ח] "קינין ופתחי נידה, (שהן הלכות שלמות שכל יסודן בהלכות הספק) הן הן גופי הלכות/ תורה" והנה האחרונים דנו רבות בכל הלכות אלו, כמה מהם הם הכרעות מהותיות, שבמצב ספק כזה כלל ההכרעה הוא בהיות הסבירות שהצד הזה נכון, או שאינם אלא כללי התנהגות מספק, ואין בהם הכרעה בעצם השאלה והספק. ונפק"מ רבות יש בענין הזה. כל הלכות אלו עוסקים בתוך מערכת המצוות הדתיות, בהנחה שהדת נכונה ומחייבת. אך עסקנו כאן הוא האם ואיך ניתן ליישם הלכות אלו על מי שמסתפק בעצם החיוב של המצוות בכלל, האם למשל יהיה נכון לאדם כזה שיקיים רק את המצוות שמדאורייתא ולא את המצוות שמדרבנן, שכן "ספיקא דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא", או שמא אין הלכות אלו אמורות אלא למי שמקבל את סמכותה של ההלכה בכלל, שאז היא מכריעה בשבילו במצבים של ספק, אך אינם שייכים כשאנחנו דנים על קבלת המערכת הזו בכלל. כמו כן למשל ספק ספיקא לקולא, האם נסכים שמי שיבנה לעצמו ספק ספיקא על החובה לקיים מצוות [נניח, ספק יש אלקים, את"ל ישנו ספק נתן תורה, את"ל נתן תושב"כ ספק נתן תושבע"פ, וכו'] יהיה באמת פטור מלקיים מצוות מדין ספק ספיקא? ויותר יש להסתפק, האם ניתן לצרף ספק בתוך המערכת עם ספק על המערכת כולה, למשל אם יש מחלוקת הפוסקים, ואני הרי מסופק בכלל אם ההלכה מחייבת, הרי לי ספק ספיקא. כמו כן יש להסתפק בדיני חזקה, האם זה שאני מוחזק בקיום מצוות ובאמונה מקטנותי יש לה משקל לגבי איך אכריע במצבי ספק, וכו'. [לכאורה שאלה זו תלוייה בעיקר האם כללי ההכרעה הם שריריתיות מגזירת הכתוב וכדו', או שאינם אלא כללי הכרעה שכליים מסתברים, שאז ניתן להחילם על כל תחום ידע אנושי ואינם דווקא מיוחדים להלכה. ויש לפלפל בכ"ז רבות] יבואו הלמדנים שבכאן ויחוו דעתם. לגירוי, אצרף קטע שמצאתי בבית ישי [בית ישי דרשות עמ' שנ"ד בהערה ט"ז], בדרוש העוסק בענין אמונה וחקירה. ועיין בבית ישי סי' מ"ח נתבאר שם בגדרי חזקה שכל עוד שהחזקה לא איתרע דהיינו שלא נתעורר ספק כחה אלים טובא והו"ל בגדר ודאות ממש ומהניא אף לד"נ אבל ברגע דאיתרע דהיינו שנתעורר ספק איקלש כחה לגמרי ואין לה אלא דין הנהגה בעלמא וכמ"ש הש"ש ושבע"א וש"א וה"נ בעניננו וק"ל. אכן, קל להבין. והמבין יבין מה ענין זה לעניינינו...
תוקן על ידי יהיאור ב- 10/06/2012 16:19:53
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2012 08:14 |
|
| |
יהי אור
תודה על המאמר של הרב ברנדס.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2012 04:37 |
|
| |
יישר כוח רב יהי אור.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2012 23:12 |
|
| |
חיים וחינוך בעולם של ספק הרהורים בעקבות ספר שב שמעתתא
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2012 11:56 |
|
| |
ירובעל
האשכול דן על האמונה כטענה שכלית /עובדתית.
אם האמונה היא רגש אכן אין טעם לעשות דיני ספקות "האם אני אוהב".
ואכמ"ל למה אני חושב שהאמונה היא טענה שכלית.
כמו"כ איני מסכים כ"כ לחלוקה שעשית בין המציאות לבין הפסיקה, וגם בזה אכמ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2012 10:54 |
|
| |
יהיאור, לדעתי יש כאן שני עניינים שלאו דוקא חופפים. שאלות הלכתיות ככלל הן שאלות "משפטיות" האם פלוני מוסמך פסק שבהמה זו נשחטה כהלכה ובשרה כשר אינה קשורה לשאלה "עובדתית" האם יש לה חור בריאה או לא. ייתכן טכנית שהבשר טרף פיזית אך חלק לפי פסיקה. מכאן שיש שני סוגי ספק בכאן: א) האם העובדות היו זמינות הכרתית לפוסק וב) האם הפוסק ידע לפרשן אל נכון. בזה לא שונה ההלכה מכל מערכת משפטית (ומדעית) אחרת, כלומר כל ההחלטות מתקבלות על רצף של עוצמות של אמונה לפי כללי משחק רלוונטיים.
אבל אמונה (דתית) שונה בזה שמבחינה עובדתית גרידא כל העדויות הקיימות לנו מתיישבות גם עם חיוב האמונה וגם עם שלילתה. מכאן שמושגי האמונה, הלוגיקה, הספק והוודאות הקיימים בתחום זה הם שיתוף המילה בלבד, כלומר אם לצטט איזה אמרה של איינשטיין: " לא ניתן לפתור בעיות על ידי אותו אופן חשיבה שיצר אותן לכתחילה". אל לנו לתת לשיתוף המילה לגרום לנו לצפות לדיון בחוויה הדתית על שלוחותיה בכלים משפטיים. לדעתי באלה שייך יותר כלי דמיון ורגש. יטען הטוען לנחיתות של דמיון ורגש על היגיון משפטי – לא ברורה לי הנקודה הארכימדית ממנה ניתן לטעון טענה זו.
אם כי גם אם נקבל טיעון זה, עדיין יתכן ספק עצמי כמו למשל האם אני אוהב מישהו או משהו? כאן הדברים פשוטים יותר ותלויים בעוצמת הרגשות או בחופשיות הדמיון ולא בטיעונים בעלי אופי משפטי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 23:47 |
|
| |
ייתכן איני יודע אם אני זה שיש לו טעות בסיסית או מישהו אחר, כי נראה שבנקודה זו אני מחולק עם כמעט כולם כאן באשכול, ועדיין איני מבין היכן טעותי. אולי תעזרו לי להבין את זה. אתה כותב "אם תורה מן השמים, הרי אין כאן ספק.... אם אין תורה מן השמיים, מה טעם לתת משקל לקביעות ההלכה אודות ספקות. ואני איני מבין, הלא זה גופא הוא הספק [או הספק ספיקא], האם התורה משמיים וכדו'. למה בגלל זה שלפי אחד מצדדי הספק אין אנו צריכים או יכולים להיזקק לתורה לפתור את הספק הזה בגלל זה לא נכון מה שטענתי, הלא אדרבה, אני טוען שגם על הצד שיש תורה אתה עדיין פטור שהרי התורה היא שאמרה שספק פטור, וא"כ ממה נפשך יש לך פטור. משא"כ לפי הטענה שלך, אין לך דרך פטור לפי הצד שזה כן אמת. ואתה נשאר שוב במצב הספק הפשוט, ללא שום הכרעה. [אולי לפי שאצלך אם יש ספק אז מובן מאליו שאין שום צד לחייב, אבל אז אתה אומר שבעצם כבר הוכרע אצלך הספק, ואין לך ספק שקול או אפילו לא שקול כלל אלא קרוב לוודאי, אני מדבר כאשר יש ספק אמיתי] הטענה היחידה שאני מבין הוא מה שסיכמתי בהודעתי הארוכה האחרונה, שבכדי לפתור ספק אנחנו זקוקים למערכת כוללת שני צדדי הספק שבתוכה הם מתקיימים, וזה אפשר לטעון שחסר כאן, ועל זה השבתי שם.
ואת"ל שאין ההלכה מכירה במי שמסתפק בה, על זה כבר השבתי [לשיטתי] שזה אי אפשר, שמאיזה טעם יקיים מישהו את ההלכה אלא אם כן הוא חושב שהיא נכונה, אם כן היא בנויה על האוטונומיה של האדם. עי' בתשובתי הראשונה למיימוני.
תוקן על ידי יהיאור ב- 18/06/2012 00:09:05
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 23:37 |
|
| |
א- בכל אופן יש כאן צורה מעניינת לבדוק את גבולות ההלכה והאמונה, כפי שלדעתי נעשה באשכול זה. [לא יודע למה לא הולך לי לצרף את זה להודעתי הקודמת.]
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 23:36 |
|
| |
| ייתכן כתב: |  | | לא זכיתי להבין את מהות הדיון. אם תורה מן השמים, הרי אין כאן ספק.... אם אין תורה מן השמיים, מה טעם לתת משקל לקביעות ההלכה אודות ספקות
|
|
ציטטתי את דבריך ,,
אותה גברת בשינוי אדרת
דין רוב הוא דין תורה ואין יכולת לקבלו מסברא ,
כל אלו ועוד מיוחסים בכונה לכשל הלוגי ה ק ט נ ט ן שהודגש בכונה תחילה,,
תוקן על ידי ביליצר ב- 17/06/2012 23:47:25
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 23:20 |
|
| |
ביליצר, השימוש בספק ספיקא הוא מסברא (שאף התורה מסכימה לה) וגורם לנו להחליט שפטורים אנו מן התורה. ועל הצד שאין תורה איננו נזקקים לספק ספיקא. יהי, עברתי על כל האשכול ולא ראיתי התייחסות לטענתי. אולי מקוצר המשיג. אם תוכל נמק בקצרה.
תוקן על ידי ייתכן ב- 17/06/2012 23:24:08
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 23:20 |
|
| |
ייתכן
לטענתך התייחסתי כבר בכמה הודעות, וטרחתי וביארתי איך אני חושב שהדיון הזה כן יש בו מהות.
או שלא עיינת, ואם עיינת נא טען את טענותיך נגד מה שכתבתי שם, כי לגבי השאלה בכללות השבתי מכמה צדדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 22:54 |
|
| |
זאת בדיוק טענתי ,להשתמש בספק ספיקא כפטור הוא רק בהנחה שיש תורה ,ואחרי הנחה זו שוב אין כבר ספק ספיקא,
תוקן על ידי ביליצר ב- 17/06/2012 22:56:26
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 22:47 |
|
| |
לא. ואם כבר שאלת דווקא בטיעונך יש כשל לוגי. הרי בהנחה שאין תורה לא צריך כלל לדין רוב...
|
|
|
|
|
