דיון ענייני בעקבות הקונצרט 'שרים מודז'יץ'

כולם יודעים ומכירים שאני לא כותב כאלה דברים
אבל קיבלתי ממישהוא שלא יכול לכתוב כאן וביקש שאני אכתוב

ראשית כל אני מביא את הדברים לדיון לאחר קיום הקונצרט משום שלא רציתי ליצור ערעור על קונצרט שכבר נקבע זמנו ותוכניתו. אך מפאת חשיבות הדברים על להבא נראה לי שחשוב להעלות את הנושא ביום שאחרי.
בתקופה האחרונה זכיתי לשעות שיחה רבות עם בעל המנגן המודז'יצאי ר' בן ציון שנקר הי"ו, במהלך אחת משיחותינו הטלפוניות בשבוע שעבר הוא סיפר לי ששמע שהולכים לעשות בתל אביב קונצרט של ניגוני מודז'יץ וביקש ממני לספק לו פרטים נוספים בקשר לקונצרט. בעקבות הקונצרטים הקודמים של ניגוני מודז'יץ, שיערתי כי חלק נכבד מהערב יוקדש לניגוניו של ר' בן ציון שנקר, ר' בן ציון הביע באוזני את פליאתו הפגועה על כך שהולכים לעשות מופע גדול שיהיה מבוסס בחלקו הגדול על יצירותיו פרי מחשבתו ואיש לא טרח לבקש את רשותו או אפילו להודיע בלבד. להבנתי (הכותב) יש מס' היבטים לפליאה (כמה מהם נאמרו לי מפורשות ע"י ר' בן ציון):
1. עצם הידיעה על כך שהולכים להשתמש ביצירות של מאן דהוא באירוע גדול ומפורסם ללא ידיעתו של בעל היצירות היא פגיעה בכבודו המינימלי, כביכול מעבירים לו מסר ברור שגם מה שאנו מודים שהוא שלך (כפי שמן הסתם היה כתוב בתוכניה), אינו ברשותך ובבעלותך וכל אחד יכול לעשות בדברים כרצונו. אני רק מתאר לעצמי מה היה קורה לאותו אחד שהיה מעלה יצירה אחת של הד"ר המנצח בקונצרט חצי רשמי ללא רשותו המפורשת בכתב וד"ל, וא"כ מהו ההיתר של הד"ר לעשות לאחרים מה שלא יעיזו אחרים לעשות לו (אני יוצא מנקודת הנחה שהד"ר קבע את הרפרטואר של הערב).
2. מן הסתם רבים שלשלו לכיסם דמים מרובים בערב זה, הזמרים, הנגנים, ואני בטוח שגם חלקו של המנצח בחגיגה לא היה קטן, ואכן מגיע להם הדבר בזכות ולא בחסד על פעלם הרב, אבל האם למלחיני היצירות עצמם לא מגיע משהו מההכנסה של ערב כזה, מדוע זה ברור לכל שאפשר לבסס ערב על יצירות של מלחינים שעוד חיים עמנו לאורך ימים ושנים טובות מבלי שהם יקבלו פרוטה שחוקה על השימוש המאסיבי בערב כזה ביצירותיהם ובשמם הטוב?
3. לכל מלחין יש דעות שונות ומגוונות לגבי הצורה בה מנגנים את יצירותיו וגם לגבי הפורום בו מנגנים את יצירותיו. בין אם אנחנו מסכימים עם היוצר ובין אם לא, בודאי שכשמשתמשים במעשי ידיו עלינו להתחשב בדעותיו. הדברים אמורים הן לגבי הפורום בהם מבוצעים היצירות, שמידיעתי לא היתה דעתם של האדמו"ר שליט"א ממודז'יץ ורב"צ שנקר נוחה מכך שניגנו את יצירותיהם בצורת הישיבה שהיתה בבית האופרה (אם כי דעתי האישית לא נוטה להסכים עמם, אבל) לפחות אפשר לשאול אותם, אולי הם מעדיפים שלא ינגנו את יצירותיהם כלל בצורה כזו, ומותר ואולי אף חובה להישמע להם כשמדובר ביצירותיהם. והן כלפי צורת הביצוע של היצירות, מאחר ומלחין מעוניין לשמור על רעיון מסויים ביצירה ששמו מתנוסס עליה, לשם המחשה אני משער שאין דעתו של האדמו"ר ממודז'יץ נוחה מכך שמכניסים בעיבודים של הניגונים שלו קטעים מלחנים של אנשים שהוא רחוק מהם בהנהגותיו ומחשבותיו כרחוק מזרח ממערב וד"ל. ר' ב"צ תינה באוזני מס' פעמים על עיבודים שעושים לניגוניו שלדעתו אינם מחמיאות לניגון ולפעמים גרוע מכך, האם אין זכותו לחוות דעה מראש על העיבודים שיושמעו ליצירותיו?
בודאי שאין בכוונתי לגרוע מזכויותיו של אף אחד מהעוסקים במלאכה ובודאי שיש להם זכויות רבות וכוונות טובות ולכן לא ראיתי לנכון לפרסם את הדברים לפני ערב הקונצרט, אך מצד שני יש פה דבר חשוב מאוד שצריך תיקון יסודי – כמובן לעניות דעתי – ומאחר ורב"צ שנקר והאדמו"ר ממודז'יץ הם עדיני נפש ואינם תובעים את המגיע להם בכוחניות שזה בודאי היפך המסר של החסידות – עדיין אין הדבר מתיר לנצל באופן ציני את זכותם לחוות ולהביע דעה בהקשר ליצירותיהם ואינני מתייחס לחוקי מדינה או הוראות הלכתיות בנושא זה אלא לרגש האתי והמוסרי האמיתי והבסיסי שצריך להיות למארגנים של ערב כזה וגם למשתתפים בו כלפי היוצרים.
אשמח לשמוע חוות דעת נוספות בעניין בצורה מכובדת מאחר וכנראה שלא הבאתי בחשבון את כל הצדדים והנתונים ובודאי שאשמח לכל לימוד זכות שהוא סביר בעניין.
בתקווה שיבוא הדבר לכדי תיקון.

Mendel777, תמהני עליך אם מדובר בזלזול במלחין היצירה או כותב הטקסט יש הבדל אם הוא חי או מת?, אולי תתחיל לקלל את כל הקדמונים ח"ו בגלל שהםלא בחיים, רק להזכירכם. שנערכו כבר קונצרטים של מוז'דיץ בסידרת המנויים של יובל ובוקנצרט של אלי יפה

תוקן על ידי גאון_לירי ב- 12/06/2012 01:37:48

ינסו כל האומרים כאן שהדבר מקובל להשתמש באותה רמת "מקובלות" בחומר של "הדוקטור" ויופתעו לראות כמה מהר עובדים שירותי הדואר במדינת ישראל כשהם מגישים כתב תביעה לחתימת המקבל...
אני יודע ממקור בדוק, שכשאלי יפה מבצע לחן של מלחין/זמר שעודנו בין החיים, הוא מבקש את רשותו!!
כך נאה וכך יאה!

יש הרבה טעם לפגם וחסרון הכרת הטוב לעשות שימוש ועוד לבסס קונצרט שלם על לחנים של מישהו, ולא להתייחס אליהם כלל. כמובן שהדבר חמור יותר כאשר הם מתנגדים מסיבות מוסיקליות או ערכיות לקיום הקונצרט במתכונתו.

מצד שני, זה מצד אנושיות והגינות. אך מצד החוק ואולי גם ההלכה, אין לאדם קנין רוחני על לחן שהלחין, כי אם על הקלטות שהקליט ורשם. כך שמבחינה חוקית הכל בסדר.

אני חושב שאין להשוות את זה למילות התפילה של דוד המלך וכו' ששגורות בפי כל אלפי שנים, כי מדברים על מלחין חי. ובכפליים אני חושב שאין להתנפל בבוטות על מעלה הדיון בהאשמות אינטרסים מוסתרים. הוא ביטא את עצמו בבהירות ובאופן מכובד, והדברים ראויים להיות נידונים בציבור.
 

לגבי סעיפים אחד ושתיים אני מנוע מלדבר, אין אני מכיר את חוק זכויות היוצרים אבל הסעיף השלישי הוא שטות גמורה בעיני, כל מוסיקאי רשאי לקחת שיר/יצירה ולשיר אותה באיזה סיגנון שהוא רואה לנכון ועל הטענה הזאת שאין דעתם של האדמורי"ם נוחה מהעניין שמבצעים את הקטעים אנשים שלא לרוחם, ולדבריך דעתם של אנשי כנסת הגדולה או דוד המלך נוחה שמבצעים את הטקסטים שלהם במקומות אלה ואף גרועים מאלה, זה יותר טוב בעיניך? למה התעוררת רק עכשיו? לא נותר לי אלא לשער יש לך איזה אינטרס אחר שמסתרר מאחורי הטענה הזאת