| נשלח ב-12/6/2012 03:09 |
|
| |
דרכי הלימוד של הגר"א
להלן סיכום של דרכי הלימוד של הגר"א עפ"י דברים שכתבו הגר"א, רבי מנשה מאילייא, רבי חיים מוולוז'ין ותלמידיו.
א. הגר"א למד תורה בדרך הפשט שהוא יסוד ועיקר עליו תסובנה כל הדרשות והסודות. ב. הורה ללמוד פרקי משנה מדי יום (המשנה כתובה בפשטות ולימודה התדיר עוזר להבנת הפשט) והיה בקיא בחכמת הלשון בלעדיה אי-אפשר לדייק בפירושים. ג. היה חוזר פעמים רבות על תלמודו, כי דברי תורה אינם יכולים להיות ברורים מבלי שנלמדים פעמים רבות, ואין לדבר שיעור. ד. למד את פשט הגמרא אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. ד. היה לומד סוגיה ברוחב ובעומק, על כל המקורות השייכים לעניין וכל השבילים המתפשטים ומסתעפים ממנה, שהמטרה הבנה ישרה של הסוגיה בעומקה על-פי הפשט ולפי כל שיטות הראשונים. ה. הירבה לברר ולהגיה ולתקן את נוסח המשנה, התוספתא ושני התלמודים. ו. מיעט בפלפולים על דרך החידוד ובחילוקים. ז. חידושיו בפשט מכוונים על-פי הסוד. ח. למד חכמות חיצוניות כעזר לידיעת התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2012 07:39 |
|
| |
רק היום: כתב יד הגאון מווילנה בחצי מיליון דולר
גמרא נדירה במיוחד, שבשוליה כתב הגר"א את הערותיו, תועלה למכירה פומבית במחיר התחלתי של 500 אלף דולר: "אחד מארבעת הכרכים שעמדו לפני מדפיסי וילנה, ואבדו עם השנים" ynet
חצי מיליון דולר - זהו המחיר ההתחלתי שיידרש במכירה פומבית עבור כרך נדיר של התלמוד הבבלי, עם הגהות בכתב ידו של הגאון מווילנה. מדובר באחד מכתבי היד הבודדים של הגר"א הידועים כיום בעולם.
הגאון מווילנה, או "הגר"א" (הגאון רבי אליהו) פעל במאה ה-18 ונחשב לאחד מגדולי חכמי ישראל בכל הזמנים. הוא היה בקיא במיוחד במקרא, תלמוד, הלכה ודקדוק. את הערותיו נהג לרשום בשולי הספרים שלמד - ואלו ראו אור מאוחר יותר בכתביו. הוא היה למופת בעיני יהדות רוסיה וליטא - ונחשב ע"י תלמידיו ל"יחיד בדורו".
כתב ידו של הגר"א. אחד מבודדים הידועים בעולם (צילום: רן ארדה)
כרך התלמוד הבבלי, שמוצע למכירה בבית המכירות הירושלמי "קדם", כולל את מסכתות ראש השנה, תענית, יומא, סוכה ומגילה, וכן מסכת שקלים מתוך התלמוד הירושלמי. הגהות הגר"א נדפסו על-פי עותק זה בשנים 1880-1886, אולם במהדורה המוצעת למכירה מופיעות הגהות אשר לא נדפסו, או שנדפסו בשינויים.
בקטלוג המכירה הפומבית נכתב כי "לפנינו עותק מקורי - 'אוד מוצל מאש' - אחד מאותם ארבעת הכרכים שעמדו לפני מדפיסי וילנה ואבדו במשך השנים". כמו כן מצוין שם כי "נטפי חלב רבים ניכרים על דפי הגמרא שכן כידוע הגר"א היה מגיף תריסי חדרו גם בשעות היום ולומד לאור נרות".
לאורך שני עמודים בקטלוג מובאות הוכחות על האותנטיות של כתב היד - "על פי מאמר חוות דעת של הרב דוד קמנצקי, מומחה ידוע לחקר כתבי הגר"א".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2012 21:21 |
|
| |
דברים שמצאתי על דרכי הלימוד של הגר"א בספר "קריה נאמנה" מאת שמואל יוסף פין:
"המקרא, המשנה, והגמרא, היו לו כחלקי תורה אחת שלימה, מתיחסים זה לזה כיחס הכללים אל הפרטים. עפ"י אמת היסוד הזה הרבה מקור חידושי הדינים של האמוראים, במשנה, וכל הלכות המשניות, במקרא, ולהיות התלמודים חתימת הקבלה ואחרית השלשלת לבאורי הכללים הראשים, הביא סברות הפוסקים בכור המבחן של אמתת למודי התלמודים והשתדל למצוא סמך וסעד לרוב מנהגי ישראל בדברי חז"ל.
מן הכללים אשר היו נר לרגליו בנתיבת הבקרת התורנית אשר כבש לו, שנים זו שמענו.
א) שהדרש והפשט רחוקים זה מזה והם שני דרכים חלוקים בבאורי התורה שלכל אחד התלות אחרת במקרא "פשט המלה הוא באור המלה לפי המשך ענינה והדרש הוא הבנת באורה המשותף לה" (אדרת אליהו בראשית א, א). וכן קיבל מפיו הגאון החכם מוהר"ר מנשה מאיליא והציע בהקדמתו לספר בינת מקרא (ועיין עליות אליהו הערה יא). ודבר גדול השמיענו רבינו בזה ללמדנו דעת שלא ניגע לריק למצוא לכל דרשות חז"ל מקור בפשט ולעקש הדרך הישרה כאשר רבים וכן חכמים אשר מקנאתם לכבוד חז"ל נתנו נפשם לקרב אל הפשט בזרוע את הדרשות היותר רחוקות ממנו. והנה אם כוונתם טובה ורצויה, ראינו כי האהבה תקלקל את השורה ואבן החן הזה ישחד עיני פקחים ונבונים אשר יבקשו להלם כהולם פעם כתבים ישרים ותמימים שאינם הולמים את הדרש (עיין מאמר התורה להרב הגאון בעל הכתב והקבלה הערה 4). ולדעתנו גם המדות שהתורה נדרשת בהם יש שהם אמות המדה אל הפשט ויש מהן מפתחות למנעולי הדרש.
ב) שלא לבד המקרא יתפרש עפ"י פשט ודרש כי אם גם המשנה יש בה שני הדרכים האלה, ולמדנו בזה שחז"ל מפרשי המשנה פרשוה לפעמים עפ"י דרך הדרש למצוא בה הסברות והדינים המחודשים. הדבר הזה כבר היה לעיני הרמב"ם מן הראשונים ובעל תוי"ט מן האחרונים אלא שהבליעו בנעימות דבריהם, ורבינו הגדול קבע בו מסמרות ומסרו למבינים ככלל גדול. וגם הוא בעצמו השתמש בכלל זה בפירושיו על המשניות כאשר יראו ויבינו המעיינים, ועל רוב תמך יתדותיו על הירושלמי.
בעת האירו דבריו להתיר ספקות שואליו, היה נזהר מאד להשיב בהשכל ובמועצות שלא יתבייש השואל והיה מסדר באור הענינים הסבוכים עד שיתברר הענין מאליו, והודה על האמת, וקבלה מכל אדם והיה שונה לתלמידים בשם אומרה."
תוקן על ידי מ80 ב- 21/06/2012 21:23:46
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 12:23 |
|
| |
מ, כפי שכבר כתבתי אם אתה רוצה אין לי בעיה עם זה, אני רק לא כ"כ מבין איזו תועלת יש לך מההגדרה הזו, מצידי תקרא לזה תורת קוקוריקו, לא רואה איך זה מעלה או מוריד ביחס לדברים (הנכונים בפ"ע) עצמם.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 11:45 |
|
| |
אישצפור,
הראי"ה קוק כתב שהמדרגה של הבנת הכללים וכללי הכללים, והפרטים בהצעותיהם יהיו נסמכים יחד עמם, זאת היא המדה המיוחדת של תורת א"י ובזה היא מחולקת מתורת חו"ל.
מחפש_שלוה,
על הנחיות הגר"א לתלמוד תורה ראה ספר אבן שלמה, פרק ח.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 09:34 |
|
| |
מ80,], אני יודע מה זה זילברמן, לא ביקשתי סיסמאות, שאלתי אם יש מקור שזוהי שיטת הגר"א?, ומקור הכוונה בכתביו או כתבי תלמידיו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 09:21 |
|
| |
מ, אם אתה רוצה לקרוא לזה תורת ארץ ישראל, אין לי התנגדות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 18:08 |
|
| |
אני מחכה לראות את התוצאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 17:27 |
|
| |
לא לומדים תוספות רע"א ר' חיים ר' ש. שק' -שיטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 17:15 |
|
| |
שיטת זילברמן כדרך חז"ל: בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, ובן חמש-עשרה לתלמוד. לימוד הגמרא בבקיאות ואליבא דהלכתא ולא בפלפול. כך למדו בתקופת הראשונים, וכאמור הגר"א הלך בדרכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 17:08 |
|
| |
שיטת זילברמן וזכרו תמיד טענו שהם הולכים בדרך הגר"א, מה המקור לכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 16:57 |
|
| |
אומרת המשנה (חגיגה א, ח): הלכות שבת חגיגות ומעילות הרי הם כהררים התלויים בשערה, הן מקרא מועט והלכות מרובות, הדינין והעבודות הטהרות והטומאות ועריות יש להם מה שיסמוכו. הן הן גופי תורה. מכל מקום, לדעת הרמב"ם על-פי ספרא משה קיבל מסיני את כל המצוות כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן.
תוקן על ידי מ80 ב- 15/06/2012 17:02:39
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 16:49 |
|
| |
תעשה הסבה לפוליטיקה אתה תהיה כוכב.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 16:48 |
|
| |
הפרטים נגזרים מהכלל והכלל כתוב. אם אפשר או אי-אפשר להוציא את הפרטים מהכתוב, זה כבר תלוי בכתוב וביכולת הסברא.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 15:34 |
|
| |
אז אתה מודה שאי אפשר להוציא את הפרטים מהכתוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 12:29 |
|
| |
הפרטים נובעים מהכלל אם בקבלה ואם מסברא. חזקיה שאל לאבוי מנא אילין שיעורייא (מאיפה השיעורים שנתנו חכמים כגון חצי קב חטים וקב שעורין). אמר ליה: אהן צררא סמך הדר ברתא. יש המפרשים: דומה למסורת העופות שנמסר לחכמים בקבלה. ויש המפרשים: כצרור הקטן המונח בין אבנים גדולות וסומך את הארמון, כלומר שבעצמם שיערו את השיעורים.
|
|
|
|
|