טעות בפרה אדומה: "תורת הגננת"

מה הפרדוקס דווקא בזה שהמזה נטמא, הרי כל הפעולות הנעשות בקשר לאפר הפרה מטמאות - שריפת הפרה, אסיפת האפר וגם הכהן המזה לכיוון המשכן!
אז על סמך מה נניח מסברה שההזיה על הטמא לא תטמא את המזה, אם גם המזה מול המשכן לטהרו נטמא, וכל המתעס עם האפר נטמא?
ראה "וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ--בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל-נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל-מוֹעֵד מִדָּמָהּ--שֶׁבַע פְּעָמִים: וְשָׂרַף אֶת-הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶת-עֹרָהּ וְאֶת-בְּשָׂרָהּ וְאֶת-דָּמָהּ עַל-פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף: וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב--וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל-תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה: וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְאַחַר יָבֹא אֶל-הַמַּחֲנֶה וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד-הָעָרֶב: וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ--יְכַבֵּס בְּגָדָיו בַּמַּיִם וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב: וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה--חַטָּאת הִוא: וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת-אֵפֶר הַפָּרָה אֶת-בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב" (במ' יט,ד-י).

תוקן על ידי מקרא ב- 14/06/2012 11:15:44

צענע

הקביעה כי חוק פרה אדומה הוא "ללא טעם" אינה הנחת יסוד שלי. אדרבה, דברי הם בניגוד להנחה הזו.

כיצד זה מסתדר עם המקורות של חז"ל?

שתי נקודות.

א. חז"ל אמרו עליה כי שלמה המלך ניסה להשיג את הטעם ולא עלה בידו ורק משה ידע. יש גם דעה, שמוזכרת פחות, שגם שלמה הצליח. בין כך ובין כך, שמע מינה שיש טעם.

כמובן, סוג הטעם האמור, אם כהרמב"ם ואם כהמקובלים, לא נאמר.

ב. גם אם נקבל שיש לשונות שמשמען ש"אין טעם", יש לומר שהן אינן מתייחסות לכלל המצוה אלא לפרט זה או אחר בה, כגון הפרט הפרדוקסלי.

יש להאריך ולבאר עוד, אבל איני יודע אם צריך. וכבר ביארתי את מה שנראה סביר בטעם הדין על פי ליכט באחד האשכולות אי שם. ואיני יודע לחפשו.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מקרא

טול איקון ירוק!

שותף

הנסיון של התוס' ושלך אחריהם לעגן את הדרשה בכתוב הוא מאד יפה. אולי הוא גם נכון. אבל כפי שהעיר מקרא, זה עוגן קצת חלש מכדי להוות הוכחה.

הגע בעצמך,  אילולא היתה דרשת חז"ל בידנו, והיה לנו רק את הפסוקים, והיה עלינו לענות על השאלה לפיהם: האם המזה נטמא? האם לא היינו מבינים בפשטות שכן?

זוהי ההבנה שחז"ל באו לשנות. ולדעתי האות הנוספת ה"א יכולה לעזור בדבר, אבל העיקר הוא הסברה והצורך וכן הרצון לברוח מתוצאה פרדוקסלית.

אתה כמובן יכול להחזיק בדעתך שלך כי יש לך מקור. וכמו תמיד בפורום, אנו משוים עמדות ומסיקים מסקנות, כל אחד לפי מה שהוא ומה שהוא בוחר להיות.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");