| נשלח ב-16/6/2012 21:16 |
 |
| |
פירוש הגר"מ פיינשטיין לירושלמי?
בויקיפדיה בערכים של כמה מפרשני הירושלמי (כגון בעל הקה"ע) יש דף ובו רשימת פרשני הירושלמי.
יש משבצת המתארת פירושים שלא פורסמו.
א' הפירושים הוא של רמ"פ.
בערכו של רמ"פ אין לכך זכר.
מי יכול לתת פרטים?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2013 18:06 |
|
| |
היכן ניתן להשיגו?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2013 15:49 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2013 17:22 |
|
| |
אההההההההה ר' משה פיינשטיין
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2013 20:28 |
|
| |
הגר"מ זצ"ל השקיע בדברות משה לא פחות מבאגרות משה, וע"כ יש עוד חומר רב מאד בחידושי הש"ס, יותר ממה שיש בתשובות, אלא שיש יותר דרישה לספרי התשובות ולכן הם הוקדמו.
כאמור, לעיל הקצב של ההדפסה מאד מאד איטי, וחבל...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2013 11:57 |
|
| |
האם החומר שבידי בניו הגאונים שיחיו כולל רק תשובות או גם חידושים וכיו"ב ?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2012 02:12 |
|
| |
שמעתי שעל כמה מסכתות יש חומר ביד בניו שליט"א, והם מתכננים להו"ל.
בקצב שהם עובדים (2 כרכים אג"מ במשך 27 שנים), נראה לי שזה יצא לאור בעוד 100 שנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2012 19:13 |
|
| |
בכווגת רבגו היה לכתוב ספר הלכה, מעין שולהן ערוך, על הלכות זרעים קדשים וטהרות. הוא התהיל
במסכת ברכות - בבלי וירושלמי - והכתיר את ההיבור ״הלכות שאיגן גוגעות למעשה בזת״! בעה׳׳ר״,
כשהתהיל לעבור על הירושלמי מסדר זרעים ראה שאין פירוש נבון, עם מסקנות להלכה, על סדר הירושלמי,
וההליט להתהיל בכתיבת פירוש כזה שממנו יצמה הבירור ההלכתי. ראשית כתב את הפירוש על מסכתות
פאה ודמאי. טהדורה ראשונה של הפירוש אבדה עם יתר הכתבים בעשרה בטבת תרפ״ב. רבנו כתב את
הפירוש על פאה מהדש בעצמו, ואת הפירוש על דמאי כתב מהדש אהד התלמידים. הרבה יותר מן הפירוש
על פאה ודמאי לא הספיק רבגו לכתוב בליובאן. גם בבואו לארצות הברית לא היה סיפק בידו להמשיך, כיוון
שהיה הייב לומר שיעורים במסכתות הבבלי הגלמדות בישיבות. גם פרסומו של ערוך השולהן העתיד בשגים
לאהר הגעתו של רבגו לארצות הברית ריפתה את ידיו מלהמשיך ביצירת ההיבור כיוון שספר המסדר את
ההלכות הללו כבר גכתב.
שו"ת אג"מ פתיחה לח"ח.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2012 16:53 |
|
| |
סריקה גרועה, אי אפשר להבין כלום
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2012 16:26 |
|
| |
בכווגת רבגו היה לכתוב ספר הלכה, מעין שולהן ערוך, על הלכות זרעים קדשים וטהרות. הוא התהיל
במסכת ברכות - בבלי וירושלמי - והכתיר את ההיבור ״הלכות שאיגן גוגעות למעשה בזת״! בעה׳׳ר״,
כשהתהיל לעבור על הירושלמי מסדר זרעים ראה שאין פירוש נבון, עם מסקנות להלכה, על סדר הירושלמי,
וההליט להתהיל בכתיבת פירוש כזה שממנו יצמה הבירור ההלכתי. ראשית כתב את הפירוש על מסכתות
פאה ודמאי. טהדורה ראשונה של הפירוש אבדה עם יתר הכתבים בעשרה בטבת תרפ״ב. רבנו כתב את
הפירוש על פאה מהדש בעצמו, ואת הפירוש על דמאי כתב מהדש אהד התלמידים. הרבה יותר מן הפירוש
על פאה ודמאי לא הספיק רבגו לכתוב בליובאן. גם בבואו לארצות הברית לא היה סיפק בידו להמשיך, כיוון
שהיה הייב לומר שיעורים במסכתות הבבלי הגלמדות בישיבות. גם פרסומו של ערוך השולהן העתיד בשגים
לאהר הגעתו של רבגו לארצות הברית ריפתה את ידיו מלהמשיך ביצירת ההיבור כיוון שספר המסדר את
ההלכות הללו כבר גכתב.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 00:46 |
|
| |
כמדומני שבהקדמה לאגרות משה ח', כתוב שתכנן לכתוב שו"ע חדש על זרעים קדשים וטהרות, ומשלא מצא שום פירוש על הירושלמי שהשביע את דעתו, החל לכתוב פירוש חדש.
באג"מ ט' יש איזה משהו על ירושלמי ברכות
(מצטער, אך שני הספרים אינם תחת ידי כעת.)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 00:11 |
|
| |
ג' בבות של הירושלמי קצרים מאד ביחס לג' בבות של הבבלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2012 22:39 |
|
| |
לפני כ-30 שנה, שמעתי מבחור מצויין, תלמיד ישיבת "סטעטען איילענד", שזכה לקירבה מיוחדת למרן הגרמ"פ ז"ל, שסיפר, שפעם חשקה נפשו להתחיל ללמוד תלמוד ירושלמי. התיעץ עם רבו, ושאלתו בפיו, איזה מסכתות יקדים, האם יקדים המסכתות שיש עליהם גם תלמוד בבלי, או שיקידם ללמוד המסכתות שאין עליהם תלמוד בבלי. והשיב לו הגרמ"פ ז"ל, כשהייתי בגיל שלך, כבר היה לי חיבור על הג' בבות בירושלמי!
ע"כ שמעתי מאותו בחור בעל המעשה.
|
|
|
|
|
