| נשלח ב-19/6/2012 15:13 |
 |
| |
"ציות גורלי" • דעה
"ועשית ככל אשר יורוך" האם זה חל על כולם? האם ציות למנהיג הדור זוהי רק המלצה? ומי החליט מיהו מנהיג הדור?
אני מזמין את הקורא לשים ליבו אל המשנה בריש מסכת אבות:
משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.
הם אמרו שלשה דברים: א. הוו מתונים בדין.
ב. העמידו תלמידים הרבה.
ג. ועשו סייג לתורה.
לפני שנתייחס לעצם העובדה שבשביל להיות מנהיג דור, צריכה להתבצע "מסירת התורה" מקודמו, אביא בפניכם את דברי רבי עובדיה מברטנורא: שלשה דברים: הרבה דברים אמרו, אלא שלשה דברים הללו אמרו שיש בהם קיום התורה:
העמידו תלמידים הרבה: לאפוקי מרבן גמליאל דאמר [ברכות כ"ח ע"א] כל תלמיד שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש, קמ"ל שמלמדין תורה לכל אדם ואין צריך לבדוק אחריו. ובלבד שלא יהיה ידוע מענינו שמעשיו מקולקלים וסאני שומעניה.
אנשי כנסת הגדולה, קיבלו את התורה, קיבלו את הנהגת עם ישראל לידיהם, ומדגישה המשנה שלש אמרות שקשורות בדווקא למסירת ההנהגה מדור דור, שלש אמרות שיש בהם קיום התורה.
וכשננסה לתרגם את שלשת האמרות הללו להלכה למעשה, לכאורה:
הוו מתונים בדין, לא למהר ולפסוק דינו של אף אדם או גוף או מגזר עד שיש פסק דין מפורש.
העמידו תלמידים הרבה, לא לקטלג אנשים שרצונם ללמוד תורה, או לחיות כבני תורה, על פי בדיקות יחוס רמת רוחניות וכדו', כל המבקש תורה ימצאנה, כל המבקש חינוך לתורה ימצא, מבלי הבדלי גזע או מוצא או רמת הרוחניות של משפחתו או קרוביו. ועשו סייג לתורה, גדרי תורה, שלא יבואו לידי איסור, כגון שבות בשבת, או כגון אניטרנט כשר וכדו'.
זוהי מין רשימה שהרע"ב קורא לה "קיום התורה".
רואים אנו בהסטורית הדורות, שתמיד התורה נמסרה לאחד ויחיד מן הדור להנהיג את עם ישראל.
ממשה רבינו ועד היום התורה מסורה במדוייק מבלי עוררין, וכל מי שניסה לערער על חלקים מסויימים מהתורה, בין אם הם קשורים לעיקרי תורה, ובין אם הם קשורים למוסרים ומידות, עמלו ירד לטמיון.
עוד עניין אחת שנכלל בחלק ששמו "עשו סייג לתורה", הינו "ההשקפה".
כל מוסד ההשקפה, הינו שייך אך ורק למנהיג הדור שלו נמסרה התורה/ההנהגה.
ההשקפה הינה שיקול דעתו של המנהיג, לגבי אותו הדור, דור דור וסכנותיו, דור דור וגדריו.
אחרים בימינו קוראים לזה "דעת תורה".
אך ישנם כללים ברורים בהשקפה שאינם מתגמשים בין דור לדור, כדוגמת הציות החד משמעי למנהיג הדור, וכן הכל צריך להיות משוקלל עם ערכי התורה שנמסרו למנהיג.
הרב הגאון אלעזר מנחם מן שך זצוק"ל, עליו כמעט ואין מחלוקת על היותו מנהיג שהתורה נמסרה לו מדור קודם ע"י רבותיו קדושי עליון, בבואו לחזק את הסעיף בו כל מנהיג נאלץ להנחיל, סעיף ההשקפה, החליט להקים גוף, שישקף את ההשקפה לצאן מרעיתו, מין "שופר" או "צינורות דקדושה", שמתפקידו לעדכן את צאן מרעיתו את דעת התורה האמיתית והחד משמעית לגבי כל נושא שעולה לסדר היום הציבורי.
לגוף הזה קוראים עיתון יתד נאמן.
הרב הגאון יוסף שלום אלישיב שליט"א, קיבל מאת הרב שך את עול ההנהגה, ואכן הנהיג את עם ישראל בפסקיו ובהוראותיו ההלכתיות וההשקפתיות, ובנוסף לכך גם לקח ע"ע את עול שיקוף ההשקפה ע"י העיתון שהקים קודמו בתפקיד.
אינני נכנס לפשעים המנוכסים לשולטי חצרו של הגריש"א, ולשולטי העיתון בדימוס.
אך זכורני, שכל מאוויהם היה להגדיל את כוחו של מנהיג הדור, ואף ע"ח תלמידי חכמים אחרים, אשר לא יישרו קו עם רבם הנערץ, ללא ידיעתו של המנהיג, התפתחה מין מחתרת השקפתית, אשר התיימרה לקבוע את ההשקפה גם מבלי שהמהיג ידע עליה, והכל בשם הכלל החזק שאומר שציות לגדולי ישראל חוק ולא יעבור, וכאן נרמס הכלל השני שהזכרנו מכללי ההשקפה אשר אינם ניתנים לגימוש, השקלול עם ערכי התורה.
כשרומסים אנשים/מגזרים בשם ההשקפה זוהי רמיסת ההשקפה עצמה. וכאן הם נידונו לכישלון מוחץ.
ובכן הגריש"א שיהיה בריא נבצר מלהמשיך ולהנהיג את עם ישראל, ולא שכח לפני, למסור את ההנהגה.
הרב הגאון שמריהו יוסף חיים קנייבסקי שליט"א, בנו של הסטייפלר, שנחשב כנאמן על כל אדם ועל כל פלג שקיים ביהדות, כתב מכתב בכתב ידו, שמעת נבצרותו של מנהיג הדור, התורה נמסרה מכאן והלאה, ואף העיד ע"כ שכך הוא שמע מהמנהיג עצמו.
ובכן, הרב הגאון אהרן לייב שטיינמן שליט"א, קיבל מאת מנהיג הדור את ההנהגה.
ובראותו כי תחת הנהגתו, (זוהי דעתי האישית ואינני מתיימר להוות "שופר" להנהגת הרב. ש.ג.) קיים עיתון אשר מתיימר להנחיל השקפה לעם ישראל, ואין מנהיג שאכן מנחיל למנחילים אלו, מה גם שמצב כזה בו וועדת רבנים צריכה להיות רסן להשקפה הנכתבת שם, בו בזמן שהמצב אמור להיות הפוך, ועדת הרבנים אמרוה היא היא להורות את ההשקפה ולא לסננה ע"פ קרטריונים "חדשים".
לכן יזם הגראיל"ש תיקון המעוות, ושלח את שלוחו, להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר את העיתון לידי הנהגת עם ישראל.
תיקון כזה הוא ארוך ומייגע, נהיה נאיבים אם נחשוב שביום אחד יווצר שינוי מהותי, המורכבות של התהליך היא מורכבות מסובכת מאד, ולו רק בגלל הכמות האדירה של הטעויות שנעשו עד הלום, שיקשה מאד על המנהיגות לסתור אותה בברוטאליות ולנפץ השקפות עקומות בפרצופיהם הנדהמים של המנויים שחווים על בשרם מידי בוקר את מלחמות ההשקפות בכל מי שאינו סר למרות עורכי העיתון.
וכאן המבחן הגדול של עורכי עיתון יתד נאמן, אשר הנחילו בכל כוחם ועל דעת עצמם בלבד, אודות הציות למנהיג הדור. זהו הציות הגורלי ביותר עבורם, להראות לציבור ש-נאה דורש נאה מקיים,
כאן הם היו אמורים להתייצב כשוורים, ובגאווה גדולה, ולציית למנהיג הדור, אך לצערינו הרב, הכסף והכבוד, הכריעו את הכף, וגם במבחן הזה הם נכשלו כשלון חרוץ, בתואנות שונות ומשונות, יש להם מכתב מרב פלוני, או ערעור על מסירת ההנהגה שהמנהיג שהם כה העריצו מסר. אם רצונם לקיים את דברי המשנה "עשה לך רב", בבקשה, עשו לכם רב, אך אל תאנסו את כל הציבור להיות כפוף לאותו רב שכעת נוח לכם איתו, יש מנהיג שאותו רב שאתם רוצים לעשות לכם צריך להיות כפוף אליו, ואם לא, איזה מין רב הוא שאינו מציית לגדו"י?
תוקן על ידי משה_החוכר ב- 19/06/2012 15:34:09
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2013 02:04 |
|
| |
כרם
משה החוכר כבר הבהיר למעלה בתשובתו שכתב את שכתב "לשיטתם", וכפי שאמר: "בוא נזרום איתכם".
לגבי "דעת תורה" ו"השקפה" גם נכתבה למעלה דעתם של הכותבים השונים, התואמים את דעתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2013 12:58 |
|
| |
אשכול חשוב בפורום חשוב. גיליתי זה עתה את הפורום ואני שמחה להשתתף.
לפותח האשכול, האם אתה בטוח ש"הגאון מוילנא החפץ חיים ועוד, וזאת למרות שהיו בתמונה עוד גדולי עולם, אך הם היו כפופים אל אל ענקי הדור אלו."???
מי אמר לך? האדמו"ר הזקן ושאר תלמידי הבעל שם טוב היו מגדולי אותו דור ובהחלט לא היו כפופים לגאון מוילנא, היתה ביניהם מחלוקת קשה. החפץ חיים לא היה היחידי בדורו, הוא ישב באגודת ישראל עם גדולי האדמו"רים ועם ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי ועוד. לחשוב שיש רק דיעה אחת לגיטימית ביהדות ושכל שאר הדיעות כפופות לה... זה בזיון התורה. התורה היא לא דיקטטורה נוסח שכנינו הערבים, אלא "שבעים פנים לתורה" ו"אלו ואלו דברי אלוקים חיים". מאז שאין סנהדרין בה מוכרע הדין על פי הרוב, כל אחד שומע לרבו, ואין מי שיקבע מיהו גדול הדור. גם לא עיתון בתפוצה ארצית. גם על הרמב"ם היו חולקים, ובכל דור היו דיונים וחילוקי דיעות בין רבנים, זה פוסק כך וזה פוסק אחרת, ולא רק בענייני הלכה אלא גם בהשקפה- למשל היו רבנים שטענו להרחיק יהודים שהתאסלמו בכח, והרמב"ם טען שהאיסלאם אינו עבודה זרה ולכן יש לקרבם.
אגב, הפתיח של "אין כמעט חולקין על מנהיגותו של הרב שך..." באמת מגוחך. פצעי המחלוקת והמהומות של אותם ימים חשוכים בתשמ"ט עדיין לא נרפאו, הציבור החרדי התפלג למוסדות חסידיים נפרדים עקב הרדיפה הליטאית הקשה... לא יפה לסלף את ההיסטוריה עד כדי כך. ואם תשאל אנשים רבים בציבור הלא דתי מיהו הרב שמנהיג את עם ישראל לדעתם, יענו לך "הרב עובדיה" או הרבי מליובאוויטש" מכיון שהנ"ל מתייחסים לכל היהודים ולא רק לחרדים. אז מי מחליט מיהו גדול הדור?
אני מתנגדת למושג המומצא "דעת תורה", "השקפה", ושאר המצאות. אגב, מידות ומוסרים שכתבו חז"לינו בפרקי אבות הפוכים לגמרי מההשקפה של יתד. השקפה מוצאים בתורה ולא בעיתונים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2012 14:14 |
|
| |
ארשה לעצמי להעיר משהו ולומר שבאופן כללי לא חכם לתפוס איזה פסוק /מדרש/אגדה/פירוש ולבנות עליו אידאולוגיה שלמה.
הרי על כל רשבי שעסק בתורה בלבד יש רבי יוחנן הסנדלר וכנגד כל "הפוך בה והפוך בה דכולא בה" יש אין ספור מגדולי האומה שהקדישו חלק עצום מזמנם לחוכמות "חיצוניות" וכנגד כל מדרש על ערך לימוד התורה יש "פשוט נבלה בשוק ואל תזדקק לבריות" וכנגד כל גמרא שמדברת על כך שתלמידי חכמים מגינים על האומה בלימודם ישנם משה יהושוע ודוד שלא הסתפקו בלימוד אלא לחמו בפועל.
כך שמבחינתי לצטט משהו עם משמעות מסוימת ואז לומר שכל מי שנוהג אחרת הוא בבחינת אפיקורס שאין רפואה למכתו זה קצת מצחיק.....
לדעתי צריך לקחת את רוח הדברים: דהיינו שקיימת חשיבות ללימוד התורה, ושבאופן עקרוני לימוד התורה הוא נדבך חשוב בחוסן הלאומי של העם, והתייעצות עם חכמים ממך היא דרך טובה להגיע להחלטות וכדומה
נראה לי הזוי שאדם רציונלי באמת חושב שיש חובה להכריע בכל דבר ועניין על פי מה שיחליט אדם חולה וחלש בן 102 המבודד מן העולם ומוקף עדת משמשים אפופי אינטרסים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2012 15:05 |
|
| |
אוהו, התקפתם אותי, אשתדל לענות על ראשון ראשון ואחרון אחרון:
תגובתי על דברי הניק - הוועדה:
א. חובה לשמוע בקול הגדולים? לא. זה רשות. נתון לבחירתך כמו כל מצוות רשות כגון צדקה וכדו'. אך המסר אליו כיוונתי דבריי, מכוון אל אלו שכבר שנים מטיפים לנו על "ציות" לגדו"י, ולבסוף הדוגמא האישית שהם נתנו שמה אותם ללעג וקלס.
ב. הפסוק אומר: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא", אומרת הגמרא: "אם דומה הרב למלאך ה' צבאות - יבקשו תורה מפיהו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיהו".
המשנה באבות ציינה פעמיים את עניין ה"עשה לך רב", ולכן המציאות בפועל היא שלכל קהילה כבר יש מנהיג הדור.. (ויש אף שהרחיקו לכת לטעון שרבם הק' הינו המשיח בכבודו ובעצמו).
אינני מתיימר לקבוע מיהו האדם הנבחר להנהיג את הדור, דעתי היא שבאופן כללי כל המערכת הכללית ששמה "חצר" היא מערכת קלוקלת מיסודה, אך עם זאת ברור לנו שיש בכ"א מי מאלו העומדים בראש החצר שאכן צדיקים אמיתיים.
הדברים שהבאתי לגבי מסירת ההנהגה מדור דור, אסביר שוב שכלטענתי הייתה מכוונת אליבא דהטוענים שהם כבר בחרו את המנהיג, ואם כן היכן זה נעצר?.. ומדוע כשהמנהיג הנבחר בעיניכם נבצר, הפסקתם ללכת בדרכו?..
לסיכום, כל הדברים שלי נסובו בקטע של "אם נזרום בראש שלהם".. הם נכשלו כשלון חרוץ.
תגובתי על שאלת הניק - ymy33655:
אם קראת את תגובתי לניק "הוועדה" תשכיל להבין, שאינני טוען לכתרם של גדולי הליטאים על כל הדור כולו, אין ספק שחסיד סאטמר יטען בתוקף ששושלת סאטמר היא היא שושלת מנהיגי העולם מאז היווסדו..
ואידך זיל גמור.
ועל דברי הניק - תלמידטועה אענה:
אני מסכים איתך בכל מילה, אך עם זאת לא ניתן להתכחש לכך שהיו גדולי תורה שהיה עליהם קונצנזוס כמעט מוחלט, כדוגמת החיד"א הבן איש חי הגאון מוילנא החפץ חיים ועוד, וזאת למרות שהיו בתמונה עוד גדולי עולם, אך הם היו כפופים אל אל ענקי הדור אלו.
ושוב אוסיף ואומר, רשימת המנהיגים (שאגב מיועדת רק לליטאים ואיננה קשורה כלל ועיקר לעדות אחרות - מציאות שיתד נאמן התכחש לה כל השנים) שנכתבה במאמר היא איננה רשימה שאני המצאתי, היא נלקחה מ"מגילת העצמאות" של יתד נאמן... ואליבא דדרכם נסובו דבריי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2012 06:22 |
|
| |
חוכר
אני מבין שאנשים כמו הרב י"י ויינברג, הרב פיינשטיןן, הרב אייערבך אינם בעסק. רנה המעדה שלך קצת מוזר וסוטה מגדולי הפוסקים לכוונים אחרים
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2012 22:24 |
|
| |
| משה_החוכר כתב: |  | רואים אנו בהסטורית הדורות, שתמיד התורה נמסרה לאחד ויחיד מן הדור להנהיג את עם ישראל.
ממשה רבינו ועד היום התורה מסורה במדוייק מבלי עוררין,
הרב הגאון אלעזר מנחם מן שך זצוק"ל, עליו כמעט ואין מחלוקת על היותו מנהיג שהתורה נמסרה לו מדור קודם ע"י רבותיו קדושי עליון...
לגוף הזה קוראים עיתון יתד נאמן.
הרב הגאון יוסף שלום אלישיב שליט"א, קיבל מאת הרב שך את עול ההנהגה, ואכן הנהיג את עם ישראל...
ובכן הגריש"א שיהיה בריא נבצר מלהמשיך ולהנהיג את עם ישראל, ולא שכח לפני, למסור את ההנהגה.
הרב הגאון שמריהו יוסף חיים קנייבסקי שליט"א, בנו של הסטייפלר, שנחשב כנאמן על כל אדם ועל כל פלג שקיים ביהדות, כתב מכתב בכתב ידו, שמעת נבצרותו של מנהיג הדור, התורה נמסרה מכאן והלאה, ואף העיד ע"כ שכך הוא שמע מהמנהיג עצמו.
ובכן, הרב הגאון אהרן לייב שטיינמן שליט"א, קיבל מאת מנהיג הדור את ההנהגה.
...להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר את העיתון לידי הנהגת עם ישראל.
|
|
עקבתי אחרי ציר ההיסטוריה שסרטטת כאן. אין ספק שהוא מדהים.
יש לי שאלה קטנה, מיהו עם ישראל בעיניך? כמה יהודים יש בעולם אחרי השואה?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2012 14:50 |
|
| |
אני מעט מוטרד מההשלכות של הנאמר כאן על העויילם הבא שלי והיתרה הזעומה בטור הזכות.
יש לי כמה וכמה תמיהות על מה שנאמר כאן, אבל לפני שנעסוק בפרטים הטכנים אתן את רשות הדיבור למנהל הסיכונים של הוועדה:
מאחר ולא סיפק בידינו ללמוד את הסוגיה הנידונה למעלה, ומאחר שהוועדה שגדלה בבית חרדי למהדרין ויודעת משהו על הסטוריה ולמרות האמור מעולם לא שמעה על תקדימים הסטורים למודל הדעת התויירה שתואר לקמן, הרי שהוועדה נחושה ללמוד את הסוגיה. אבל עד שנברר את העניין לעומקו ארצה לברר את הענין הטכני המטריד הבא: באם לא קיבלנו את המסקנות בדבר החובה (1) לשמוע בכל הגדויילים (2) ובדבר החובה לזהות את הגדולים הנכונים (שזאת משימה קשה עד מאד והוועדה מודה בזאת למשה החוכר על כך שהוריד את המשא מעל כתפיה וזיהה עבורה את הגדויילים האמיתיים) אז מה הסיכון? על איזה סעיף יאשימו את הוועדה בבית דין של מעלה? תסלח לי שאני מוריד את העניין לענינים של בוכהלטריה, אבל כאן מדבר קלמן ממחלקת ניהול סיכונים. תפקידי הוא להמליץ לוועדה לאמץ הנהגות ואמונות גם כאשר יש לנו ספק, לאור הסיכונים הגלומים. אודה לכם על התשובה בכדי שנוכל להביא את דבר המחלקה לשיקול הוועדה.
תוקן על ידי הוועדה ב- 29/06/2012 14:52:07
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 14:45 |
|
| |
ובכן, אינני מבין מדוע אינך כותה את תגובותיך כאן בפורום.
אך לעצם העניין, אין מחלוקת על דבריך, ברור שהרוב קובע, אך כאן מדובר בכלל על המושג שו"ע חמישי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 14:42 |
|
| |
הניק rwasser כתב לי באישי וזה לשונו:
שלום--רוב דעות הראשונים שזה מתיחס לסנהדרין --ולא לרבנים. החינוך הוא יחיד שאומר כל גדולי הדורות זה מתיחס להלכה ולא לפוליטיקה.--גם בבי'ד אם שנינו נשב בהרכב עם הרב אלישיב ושנינו נחליט שלא כדעתו--הדין איתנו--הולכים אחרי הרוב לכן אפ' אצל הסנהדרין מתחילים מהצד כדי שלא יושפעו מהגדולים. אלה העובדות הפשוטות.
מזמן שנפסקה הסמיכה- אין יותר סמכות. סמכות הרבנים היא מתוך "קבלו עלייהו"לכן רב שממנה עצמו אין חובה לשמוע לו יהי' מי שיהי'. כל היתר היא פוליטיקה במיטבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2012 20:03 |
|
| |
אני רק שאלה עקרונית קטנה דעת תורה היא פונקציה של גדלות בתורה? (נניח שבגלל הגדלות בתורה יש סייעתא דשמיא. אם אכן כך) אם כן אז האם תמיד הגדול ביותר הוא המנהיג? הסטורית זה לא ממש יצא כך. אם לא – אז מנין שואבת דעת תורה את סמכותה? והערה מעשית - והאם באמת ההנהגה נרכשת בפריימריס מכוער כמו זה המתנהל כיום בין שני הטוענים לכתר? התירוץ שזה לא הוא אלא חצירו מושככת בחוטיו (כפי שהוזכר כאן) יועיל רק לשים את הגדול כמי שאינו משתתף באינטריגות, אבל מכאן ועד להיותו רם המעלה היודע להתנהל מחוץ לבית המדרש רבה הדרך
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2012 17:20 |
|
| |
יישר כח החכמתני.
ואכן צודק הינך שבנושא הערכאות הרב שך הוא יהודה ועוד לקרא, אך אף לטענת המודחים, שמי שפנה ראשון הינו הצד המדיח, עדיין קבע הרב שך לטבוע בבית דין של הרב קרליץ, ורק במידה והצד שכנגד אינו מסכים בכלל להיתדיין בבית דין כל שהוא, אזי יבקשו היתיר מהבי"ד לצאת לערכאות.
ולכן היה צריך את פסיקתו של הרב שך בזמנו. אך עם זאת שוב זוהי הלכה מפורשת.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2012 17:07 |
|
| |
אני שמח שאנו מסכימים. א. לא צריך להגיע לאיסור של הרב שך לתבוע בערכאות. זו הלכה מפורשת. ב. כדי למנוע בלבול בין הטרימינולוגיה העכשוית של השקפה ובין מוסר ומידות, אולי כדאי להשתמש במושג "אדם" ו"אדם השלם" כלשונו של הסבא מסלבודקה ועוד ענקי מחשבה ומוסר. "לעולם יהיה אדם" ורק אח"כ "ירא שמים". היום משתמשים במושג "השקפה" לצרכים הפוכים לחלוטין, רע"ב כותב על "מוסרים ומידות בהם ינהג האדם בחברו", ו"השקפה" של היום פרושה רמיסת הזולת בשם איזושהי נקודת מבט ואיזשהן טקטיקה ואיסטרטגיה להשגת מטרות חלקן עקרוניות וחלקן פוליטיות מובהקות. עד המהפך של שנת 77, לא שמעת כלל את המושג הזה בציבוריות החרדית. כשהחרדים הגיעו לשלטון, לכח ולכסף, פתאום צצה "השקפה". ג. "דעת תורה" כנ"ל, אחד לאחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2012 16:32 |
|
| |
מביט מהצד:
אענה על דבריך ראשון ראשון אחרון אחרון.
א. אכן צודק הינך ש"ועשית ככל אשר יורוך" הכוונה לפסקי הלכה, אך הבאתי את זה בכותרת ע"מ לרמז בעדינות על האיסור החמור שאסר הגרא"מ שך זצוק"ל כשייסד את העיתון לא לפנות לערכאות חלילה, ובטח ובטח שלא נגד גדו"י.
ב. השקפה היא אינה פיקציה של 20 שנה אחרונות, רבי עובדיה מברטנורא מפרש את המשנה בסיני: מסיני - ממי שנגלה זו אינה מיוסדת על פירוש מצוה ממצות התורה כשאר מסכתות שבמשנה, אלא כולה מוסרים ומדות, וחכמי אומות העולם ג"כ חברו ספרים כמו שבדו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חבירו, לפיכך התחיל התנא במסכת זו משה קבל תורה מסיני, לומר לך שהמדות והמוסרים שבזו המסכתא לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם אלא אף אלו נאמרו בסיני:(עכ"ל).
לזה אני קורא השקפה. ובכן הינך יכול להתווכח על מהי השקפה.
אתה אמנם צודק שמטבע הלשון "השקפה" הוא אכן צעיר, אך תרגמתי את המונח מוסרים ומידות לשפה בת זמנינו. זוהי ההשקפה האמיתית, זוהי שמסורה לנו מדורי דורות, ולא כל מיני לבלרי השקפה שמשקיפים על דעת עצמם.
ג. המושג דעת תורה, שוב, בשפת זמנינו נוהגים להשתמש במושג דעת תורה גם לנושאים השקפתיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2012 16:09 |
|
| |
א. "ועשית ככל אשר יורוך" מתייחס לפסיקות הלכתיות בלבד. ומן הסתם לפסיקות הלכתיות של הסנהדרין.
ב. כל המושג של "השקפה" הוא פיקציה של עשרים השנה האחרונות. אין לכך שום תקדים ושום מקור.
ג. המושג "דעת תורה" נאמר לראשונה ע"י רע"א, וגם זה התייחס לפסיקה הלכתית מובהקת, בענין הדפסת הש"ס ע"י האחים שפירא בעלי דפוס סלוויטא.
כלומר, לקחו מושגים הלכתיים מובהקים, ומשתמשים בהם לצרכים: פוליטיים, לשליטה על ציבור ולהשגת ציות ללא עוררין, והמהדרין אף משיגים ע"י כך כבוד וכסף. אכן מטרות ראויות, וברור שלכך התכוונה התורה.
|
|
|
|
|
