| נשלח ב-24/6/2012 00:30 |
 |
| |
האם יש חיוב הלכתי לסנן את האינטרנט
[חלק 1 מתוך 5] אחרי שבחוברת הזה [תודה לספרן] מצאתי בפעם הראשונה דיון הלכתי חצי נורמלי בשאלה הזאת, ולא רק סיסמאות וקלישאות, אנסה לרשום כאן ראשי פרקים בשאלה הזו, שנדונה בקונטרס בסימן א', ולענ"ד לא הבנתי איך המסקנא שלו ["שיש בוודאי חיוב"] נובעת מהדיון שלו או מהסוגיותש הוא הביא, ואקווה שחכמי הפורום ימלאו אחרי דברי. אחלק את המקורות שייתכנו לחיוב הזה א- האם שייך לאסור את האינטרנט בכלל. ב-איסור מדין לא תשים דמים בביתך. ג- "איכא דרכא אחרינא". ד- "אסור להכניס א"ע לנסיון", ה-"עשו סייג לתורה". א- ה"חפצא" של האינטרנט לכשעצמו. יש רבנים שמבינים שכל המציאות הזאת , ה"כלי המכונה אינטרנט", שייך שתחול עליו איסור, ויהיה בגר גילוי עריות או אביזרייהו דג"ע. ולכאורה ברור שזה לא שייך, האינטרנט אינו "חפצא" של כלום, אלא רשת של מסמכי היפרטקסט קשורים אחד לשני שאפשר להגיע עליהם בדפדפן. עצם הדבר אינו כלום, וממילא לא שייך שיהיה אסור לכשעצמו משום סיבה, הדבר דומה למי שיאסור על אוטובוסים כי דרכם ניתן להגיע ביתר קלות למקומות של ג"ע. שייך רק לדון אם יש לחייב לעשות לזה גדרים וסייגים וסינון וכו', האם יש הו"א שאילו היה ברשת רק דברים קדושים זה היה אסור.? [חוץ מזה שהפסק המפורסם של רח"ק שהוא יהרג ואל יעבור, חוץ מזה שהוא מנוגד לכל הלכות יהרג ואל יעבור שאני מכיר, והפסק של החזו"א שהוא מתסמך עליו הוא גופא צ"ע, עוד יותר מוקשה היא, שהרי דין יהרג ואל יעבור במהותו שייך רק כאשר יש מישהו חיצוני שמנסה לכוף אותי לעבור עבירה, כאשר יש לי לעצמי נסיון אם לעבור עבירה, איך שייך ע"ז יהרג ואל יעבור? מה אני אמור לעשות? האם יש מישהו שחושב שאם יש לי נסיון או להרוג את חברי או להרוג את עצמי שאהרוג את עצמי.? וגם את"ל שכן, כאן זה לא שייך בכלל, כי אין בכלל מציאות של כפייה וכדו' שיהרג, אם אינו רוצה להגיע למקום לא טוב, שיכבה את המסך, ובכל אופן הפסק של יהרג ואל יעבור אין לו על מה לחול. ומה שנראה בכוונתו של מרן, שמשתמש בלשון הזה פשוט כי למד שאנשים מפחדים מזה, שחושבים שבכך זה נהיה משהו חמור מאד, ואולי זה גופא למד מהחזו"א [אע"פ שיש שמועות שהחזו"א התכוון ברצינות, עכ"פ שם היה לפסק כזה לפחות על מה לחול, כי מדובר במאבק ציבורי, משא"כ כאן] ויותר נכון שזה יהרג ואל יעבור בערך כמו שללכת לבחירות יהרג ואל יעבור לשיטתו של הויואל משה] היוצא מזה, שאין טעם להגיד שכל מציאות האינטרנט אסור [עכ"פ לכתחילה] וגם אילו היה רובו רק דברים של ג"ע, שהרי בכל אופן אי אפשר לעבור שום עבירה דאורייתא ממש דרך הרשת, ותמונות וכו' אינם אפילו בל תקרב מה"ת, אלא שאלה של הרהור, שיש בעוד אלפי דברים. [ואפילו למ"ד שכל לאוי העריות גם הם יהרג ואל יעבור, עי' ש"ך יו"ד קנ"ז ס"ק י', מודה שזה לא נכון לגבי גדרים וסייגים, שהרי לכו"ע ערווה דרבנן יעבור ואל יהרג, וכ"ש הרהור וכדו' אע"פ שי"א שהוא לאו מה"ת]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 15:16 |
|
| |
כמבקש אתה יודע כי כל אלו החוששים מהאינרנט עוסקים בתורה-וכמובן גם אלו שלא חוששים-
כפיית היצר היא היא גופא של דברי תורה, הבחירה בטוב כשהרע לפניך הי המעלה של לומדי התורה, כי כך כתוב בה.
בשכנותי גר יהודי- מעולם ,מעולם ,לא דיבר לשון הרע- ולא שמע לשון הרע, לא ניבל את פיו לא קילל מעולם,
בבית הכנסת הוא יושב לא רחוק ממני ולא ראיתי אותו מעולם משוחח בשעת התפילה או קריאת התורה.
מה דעתך איך צריכים לקרא ליהודי הזה- למרות שהוא גולש באינטרנט?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 15:00 |
|
| |
ירוחם, גמ' מעניינת  ויש המשך חשוב: כי מטו התם חזינהו איכנעו זונות מקמייהו - כשר' חנינא ור' יונתן עברו ליד בית הזונות, הזונות נכנסו פנימה מפניהם אמר ליה מנא לך הא? - מדוע סמכת על עצמך ולא פחדת מיצר הרע? אמר ליה (פסוק ממשלי ב' יא') "מזימה תשמור עליך תבונה תנצרכה" וממשיכה הגמ' ומסבירה את הפסוק שכאדם עוסק בתורה היא שומרת עליו מיצר הרע של זנות. ור' חנינא ור' יונתן הלכו שם כשהם עוסקים בדברי תורה (על פי רש"י)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 13:32 |
|
| |
יש גם דעה אחרת בין החכמים
עבודה זרה דף יז.
ר' חנינא ור' יונתן הוו קאזלי באורחא, מטו להנהו תרי שבילי, חד פצי אפיתחא דעבודת כוכבים, וחד פצי אפיתחא דבי זונות. אמר ליה חד לחבריה: ניזיל אפיתחא דעבודת כוכבים -ב- דנכיס יצריה, א"ל אידך: ניזיל אפיתחא דבי זונות ונכפייה ליצרין, ונקבל אגרא
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 13:22 |
|
| |
זאב
איני יודע אם ואיך אפשר לחלק בין הרהור שמקורו בראייה ללא. הרי גם בראייה עצמה יש גבול שבו זה נורמלי והוא אנוס גם על זה. האיסור שלא יהרהר כו' מדבר על הגבול שבו ההרהור הוא ברצונו ושליטתו. כל מה שפחות מזה הוא אנוס. [כמובן שאין גבול ברור, ]
לגבי יודע שוודאי יכשל, שוב צריך להגדיר יותר מהו הידיעה הזו. אם הוא יהיה אנוס, חזרנו לשאלת דרכא אחרינא. אם הכוונה שיעבור ברצונו, אז אם הוא עכשיו נכנס לאתר על מנת לעבור, בוודאי שעושה מעשה עבירה [עכ"פ הכשר עבירה] אם הוא חושש שרצונו לא יהיה לו חזק מספיק להתגבר, כאן הוא סוגיית הגדרים וסייגים שראוי לכל אחד לעשות לעצמו במקומות שהוא עלול להיכשל בהם [אבל חיובא ליכא] . וזה מצווה מה"ת מדין משמרת למשמרתי ומומלץ מאד לכל אחד לגדור עצמו במקום שהוא עלול להיכשל, אבל אין כאן חיוב קבוע ומוחלט.
לגבי הסיפור בגיטין
לכאו' ברור שאין מחויבים לעשות את זה מדין מס"נ. אלא אולי סברו כהתוס' שמותר למסור נפשו גם על מה שאינו מחויב. גם אין הלכה כזו בהל' מס"נ שחייב להתאבד לפני שעובר. [נדמה שזה ברור מהלכות יהרג ואל יעבור שאין חיוב כזה.] רק אולי יש רשות לעשות כן ולא מתחייב בנפשו. [ומהגמ' משמע שזה היה המו"מ שלהם בין הילדות לילדים אמר ה' וגו' , משמע שלא היו מחוייבים משום מסי"נ. ] ,וצריך לחפש מה שכתוב בזה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 11:55 |
|
| |
בע"ב,
צודק על הנרבע, אך מה עם הרובע?
לכאו' הפירוש שהם חששו שלא יעמדו בנסיון והם עצמם ירצו. -בדומה לשאלתנו כאן במי שגולש ולאחמ"כ "נאנס ע"י יצרו"
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 11:30 |
|
| |
קריאת ביניים
במקרה של קלון הרי זו קרקע עולם שאין דין מסירות נפש אפילו בפרהסיא.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 10:56 |
|
| |
יהי, שוב אני נאלץ להסכים עם דבריך...
לענין ה'הרהור בחיים הנורמליים' אתה צודק לכאו'. אך עם מגבלה גדולה. שכל הרהור שמקורו בראיה אסורה (משך כל חייו בעבר) הר"ז עבירה. הלא זה כל גדר 'שלא יהרהר ביום שלא יבוא .. בלילה'.
לענין יודע ודאי שיכשל- יש כאן שאלה מענינת שהתעוררה לי בעקבות דבריך.
א' אם יודע שבודאי יכשל, מסכים איתך שהמעשה עבירה אינה בכניסה לאתר אלא בהרהור בפועל. אך האם הידיעה -ע"פ מה שמכיר את עצמו שיכשל, ה'ודאי יכשל' עושה שנתיחס מעתה לעצם הכניסה לאתר כ'מעשה העבירה' או שמא היות שעדיין יש לאדם בחירה א"כ העבירה היא כשעובר אותה בפועל?
ב' במדרש איכה (אולי גם בגמ' בגיטין?) מעשה על 400 נערים שנלקחו לקלון וכו' והפילו עצמם לים ע"מ שלא יכשלו. לדבריך הלא העבירה אינה בעצם העמידה על פתחה של זו.. א"כ מדוע מסרו עצמם עתה למיתה? לכאו' חזי' שאם יודע ודאי שיכשל אזי כבר השלב הקודם נקרא כ'מעשה עבירה' שיש לו את הדינים שחלים במעשה בפועל.
ללא תסור,
מרתק אותי להבין את הפיצול אישיות שאתה מבטא בעצם נוכחותך כאן. -הדברים נכתבים מתוך סקרנות אמת, ולא ע"מ לקנטר חלילה.
אנא תחשוב ותסביר את עצמך.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 10:31 |
|
| |
ודאי שיש חיוב!!!!!!!!
אם לא יכול להיות להיכנס לאתר של כופרים כמו כאן!!!!!!!!!!!!!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 09:54 |
|
| |
זאב אחדד יותר. ישנם מצבים המוגדרים כאונס, הן לגבי כל עבירה וביותר לגבי איסור הרהור וכו'. כל אדם נורמלי שעובר את החיים בצורה נורמלית מהרהר. כמשרז"ל. האם הוא מחויב לסרס עצמו ולמסור נפשו וממונו שלא יבא לידי כך? ברור שלא, כל גירוי שמוגדר כמצב הנורמלי של חיי האדם אינו אסור מן הדין [אלא מידת חסידות להתרחק מכל גירוי]. ומה שמהרהר על ידי כך אונס הוא ורחמנא פטריה. [ויש לטעון שאונס בכה"ג קל יותר מאונס לגבי שאר איסורים, שלכתחילה אי אפש לאסור את ההרהור האנוס, ויל"ע.] זה יסוד הדין של ליכא דרכא אחרינא, אם זה הצורה הנורמלית, מה שנכשל בהסתכלות והרהרו הוא אנוס, ואך ממיד"ח [שנפסק בשו"ע כדין פשוט וצ"ע] לעצום עיניו ולעשות מה שיכול. לא מצינו בהלכה שיהא מחויס למסור ממונו שלא ליכנס למצב של אונס לעבור על כל איסור, ובוודאי שלא על איסור זה. מצב שאתה מתאר "שיודע בעצמו שבוודאי יכשל", בהכרח, או שהוא אונס, ואז אם ליכא דרכא אחרינא פטור. או שאינו אונס והרי בידו למנוע עצמו מזה, ומה שייך לאסור עליו ליכנס לאתר זה, ייכנס ויזהר. ואין כאן ודאי יכשל אלא אפשרות, והרי זה דין דרכא אחרינא הרגיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 09:00 |
|
| |
זאב
על ל"ת מחויב למסור כל ממונו. אבל איני יודע ציור שבו על הכניסה למצב שבו "בוודאי" יעבור עליו צריך למסור ממונו. ובכלל, איך ייתכן מצב כזה? הרי לא מדובר כאן על עצם העבירה אלא על מקום שהוא נסיון בשבילו, ואיני יודע אם על ההתרחקות מן הנסיון חייב למסור ממונו. גם אם יש סבירות גדולה שהוא לא יעמוד בנסיון.
הסיבה שדנים בגדרים הלכתיים הסברתי בשפ החזו"א [לגבי מעקה] מכיון שאין מדובר כאן בסברא פשוטה אלא בחידוש התורה. באופן שזה חיוב מוסרי רעיוני מובן אכן אולי יש ללכת לפי זה. כאן אין חיוב כזה. אלא דין שחידשה התורה, ממילא דיינינן ליה בחידוש התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 01:43 |
|
| |
מסכים עם כל הערותיך. אבל צריך לזכור שכל הנדון הוא רק בדין 'ונשמרת מכל דבר רע' אך אם מהרהר בפועל לכאו' עובר בלאוו. ומי שיודע שודאי שיהרהר -אזי מחויב לכאו' להפסיד כל ממונו ובלבד שלא יעבור על ד"ת (ככל לאו שבתורה). [דומני שהאיגרו"מ מסתפק אם האיסור הוא ההירהור או שז"ל. ומסיק שההירהור].
בהערת אגב, מענין שגם כאלו שבכל מצוות התורה דורשים לפעול לפי רוח המוסר של המצווה ולא קיום דווקני ומצומצם (בריסקאי), מדוע כאן בודקים את גדרי 'לא תשים דמים' ע"פ פרמטרים הלכתיים מצמצמים. לכאו' הרעיון של להזהר ממכשול מצוי הינו סברא פשוטה שעולה מהרבה מצוות והוראות שבתורה.
ובפרט לענין הסברא על פילטר, שהוא מגן קבוע ומציל גם בעידנא דיצר הרע דלית דמשגח ביצה"ט.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 00:47 |
|
| |
לגבי 1- נכון. א"כ יל"ע מה לגבי טירחא, הרי דרך ארוך יותר הוא רק טירחא יתירה, אז האם זה שיש טירחא בהתקנת מסנן למשל כבר יפטוראותי לגבי דין דרכא אחרינא? [זה כמעט מעקר את כל הדין הזה, שבין כך לא נפסק בפוסקים]
ל2- אכן, אלא שאם נדון לגבי דרכא אחרינא זה יהיה תלוי רק אם ישנם עוד אתרים כאלה [עם אותו תוכן, מידע מבצעים, וכדו', ] שאם יש, איכא דרכא אחרינא, ואם אין, א"צ גם מסנן מעיקר הדין. [אלא שיל"ע לפי פסק הר"מ והשו"ע שלא פסקו החילוק של דרכא אחרינא יהיה חייב בכל מקרה לסנן באופן זה. ]
[סתם כך מומלץ לסנן הודעות קופצות שמשגעות את הראש ואף פעם לא לטובתך]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 00:42 |
|
| |
יהיאור, תודה על הסברות המענינות.
1. שמעתי בשם הגר"י פישר שהוכיח מהתוס' (שהבאת לעיל) שא,צ להוסיף ממון.
2.לשאלתך מהו גדר חוסר צניעות. על המציאות של 'נשים העומדות על הכביסה' רראה ברשב"ם שם שכ' בד"ה "לפי - שצריכות לעמוד שם יחיפות לגלות שוק לעמוד בנהר".
לכאו' גדר דין דרכא אחרינא תלוי האם יש ב"דרך" אפשרות להגיע לאיסור הרהור.
עפי"ז יל"ע בכניסה לאתר בו יש אפשרות (מצויה -כעין נהר שנשים עלולות להיות שם) שתקפוץ פרסומת המביאה להרהור.
מקס, תודה ההגדרה נפלאה!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2012 20:28 |
|
| |
הכלל הפשוט היא כך (בלי לשון של למדנים)
כל דבר שהאחר שולט בך אסור,
כל דבר שאתה שולט בו מותר,
לדוגמא: טלביזיה רדיו וכדומה שאחרים שולטים בתוכן בוודאי אסור עם האחרים הם לא יראי השם,
וידאו מחשב אינטרנט נגנים תנור אפיה מקרוגל מקרר להוליד בנות, כל אלה מותרים,
כלומר מי שיש לו חשש לקנות מקרוגל\תנור אפיה שמה יבשל שם בשר וחלב, אז פשוט לא יקנה,
אותו דבר לאינטרנט, או להוליד בנות,
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2012 20:12 |
|
| |
בעל
השאלה שייך שם, וכבר שאלת אותו שם. וכבר דברו שם על נושא הכדורים. [באשכול שהלינק אליו נמצא בסוף הפוסט, פשוט היה לי יותר קל למצוא את זה מהאשכול בעצכח]
עניתי לך שם משהו, ויל"ע.
[שליחה שאני דוחה בקש, אך אין זמן כרגע. ]
|
|
|
|
|
