למה לא לגשת למקור? תפתחו חומש ותראו אם הדת שלנו באמת מבוססת על חוויות. אני לא נתקלתי בביסוס כזה אם אתם מכירים אחרת אני אשמח לשמוע.
יהי אור ענה:
וידבר ה' אל משה לאמר.
ומיימוני הכותב שורות אלו, המשיך:
יהי אור
איקון ירוק על הדוגמא שלך לדייר!
אמנם כרגיל לא הייתי מפרש את הפסוק כמתאר חויה אלא התגלות ודאית. כמובן היה מקום מעניין מאד לשאול את משה איך התנהל המפגש. במסורת שלנו יש תשובות מעניינות מאד שבאות לענות על השאלה.
לדוגמא, והדבר ראוי לאשכול בפני עצמו:
הרמב"ן: ה' מכתיב ומשה כותב.
הרמב"ם האיזוטרי: משה הבין בשכלו שכך ראוי להנהיג בעם ישראל ואמר זאת בשם ה' כי השכל הוא המלאך המתווך בין האלוקים לאדם.
*** נדמה לי שכבר היה אשכול כזה פעם ובשם דומה מאד. כדאי לבדוק.
אבל תמיד יש מקום לאשכול חוזר או חדש.
(כיון שזה פיתוח של אשכול קיים, זה לא נזקף על חשבון מספר האשכולות השבועי...).
על כך, ראה בפרק השלישי "סוד הקול הנברא במעמד הר סיני" שבספרו של לוינגר "הרמב"ם כפילוסוף וכפוסק" ושם בסופו, על הקשיים שבשיטה אותה מתאר ריה"ל בכוזרי, בקטע שהובא.
ועיין עוד בהבדלי השיטות, במאמרו המסכם של חיים קרייסל "קול ה'" בפרשנות הפילוסופית של ימי הביניים" ב"דעת" 16.
תוקן על ידי ספרן ב- 21/03/2013 08:06:02
נשלח ב-21/3/2013 07:39
מדבריו המפורסמים של ריה"ל:
(פט) אמר החבר: חלילה לנו מאל שנאמין בנמנע ובמה שהשכל מרחיקו ורואהו כנמנע ואכן אחרי הראשונה בעשרת הדברות בה נצטינו על האמונה באלוה באו בשניה האסור לעבוד אלהים אחרים ואסור השתוף אבל גם האזהרה מלדמות דבר לאלוה בעשותנו לנו פסלותמונה זאת אומרת ההרחקה מן ההגשמה בכלל ואיך לא נרומם את האלוה מעל להגשמה אםמרוממים אנו מעל לזה אף רבים מברואיו כגון את הנפש המדברת שהיא היא האדם בעצם שהרי מה הוא הדבר בו מדבר אלינו משה מלמדנו להשכיל ומדריך אותנו לא לשונו לא לבו אף לאמוחו כל אלה אינם כי אם כלים למשה ואלו משה עצמו הוא נפש מדברת בעלת הכרה שאינה גוף ואין המקום גבול לה ולא יצר המקום בהמצאה בו והיא עצמה לא תצר אף אם תכללנה בה צורות כל הנבראים שבעולם נפש זו לא נתארה כי אם בתארים מלאכיים רוחניים על אחת כמהוכמה עלינו להרחיק את ההגשמה מבורא הכל אמנם לא יתכן שנדחה את הקבלה בדבר המעמדההוא אולם עם כל זה עלינו לאמר אין אנו יודעים כיצד נתגשם הענין הרוחני ההוא ונעשהלדבור שקרע את אזנינו ואין אנו יודעים אם ברא אז האלוה דבר שעד אותה שעה לא היהבמציאות או שהשתמש לשם כך בדבר מן הנמצאות שהרי האלוה איננו חסר את היכולת לא לכךולא לכך בדומה לזה אנו אומרים כי הוא ית' ברא את הלוחות וכתב עליהם כתב חרות כדרך שברא את השמים ואת הכוכבים ברצונו בלבד כך רצה האלוה כי יתגשם הענין האלוהי בשעורשבחר בו ובתכונה שרצה בה וכך נחרת הכתב בלוחות בצורת עשרת הדברות ועל דרך זו אנואומרים כי האלוה קרע את הים ועשהו חומות עומדות מימין העם ומשמאלם וביניהן מסלות מסדרות ורחבות ביבשה שטוחה למען יוכלו ללכת בה בלא טרח ובלא עכוב והנה קריעת ים סוף הקמת החומות והתקנת המסלות יחסו לאלוה הפועל כל אלה בלא שימצטרך לכלים ולסבות אמצעיות דברים שיש בהם צרך בכל פעל שיפעלו הנבראים כי עמד עמדו המים במאמר האלוה וקבלו צורות ברצונו ובדרך זו נצטיר האויר המגיע אל אזן הנביא בצורת קולות המורים עלהענינים שרצה האלוה להשמיעם לנביא ולהמון.
(צ) אמר הכוזרי: זאת היא טענה מספקת.
נשלח ב-21/3/2013 05:37
ובלשון הרמב"ם (הקדמה לפרק חלק)
"היסוד השמיני היות התורה מן השמים. והוא שנאמין כי כל התורה הזאת הנתונה ע"י משה רבנו ע"ה, שהיא כולה מפי הגבורה. כלומר, שהגיעה אליו כולה מאת ה' יתברך, בעניין שנקרא על דרך השאלה "דיבור". ואין ידוע היאך הגיע, אלא היה משה ע"ה שהגיע לו, וכי הוא היה כמו סופר, שקוראים לו והוא כותב כל מאורעות הימים, הסיפורים והמצוות. ולפיכך נקרא "מחוקק". ואין הפרש בין "ובני חם כוש ומצרים" "ושם אשתו מהטבאל" "ותמנע היתה פלגש" ובין "אנכי ה' אלקיך" ו"שמע ישראל". כי הכל מפי הגבורה, והכל תורת ה' תמימה טהורה וקדושה אמת".
נשלח ב-21/3/2013 01:56
כונת רב אשר זצ"ל הוא בעצם לומר שהדיבור הפיזי והמטאפיזי אחת הן,
נשלח ב-19/3/2013 13:44
תוקן על ידי לינקiלן ב- 19/03/2013 13:58:08
נשלח ב-19/3/2013 09:50
מכיון שיש לי תפיסה גסה, כידוע למכירי, אז לא בדיוק תפסתי את הנקודה.
וכשאתה אומר קיים למה אתה מתכוון?
נשלח ב-18/3/2013 22:37
כמדומני שמשמעות דבריו היה שאם אינו מאמין שה' דיבר במובן הפשוט של המילה הוא אפיקורס. אמנם המובן היותר עמוק הוא משהו בין תורת האמת הכפולה ובין המובן שהצביע עליו ספרן, ושמא שניהם אחת. כלומר: אין ספק שלאמיתו של דבר אין הנבואה תהליך 'גס' ו'קולני'. ויש כאלה שבגלל ההסברה העדינה שלה יסיקו שאין כאן נבואה כלל, וזה בדיוק האפיקורסות. דוגמא לדבר: מי שבתפיסתו רק לגשם יש קיום, הרי שלהסביר לו שה' אינו גוף כמוהו כלהסביר לו שה' לא קיים. ולכן צריך להסביר לו שה' אינו גוף, ואעפ"כ מי שסובר שאינו הוא אפיקורס. ואצל מי שלא תפס את ההבדל, נשמעים הדברים כסתירה מיניה וביה.
נשלח ב-17/3/2013 17:11
אילו היה לי, האם לא הייתי יודע לפענח מה זה - פ"ב?
(תמיד חששתי להרשם או אפילו להיכנס פן יעקבו אחרי ויעשו לי אאוטינג).
"האם ר' אשר פריינד מחזיק חשבון פייסבוק? חשבתי שהוא כבר נפטר"
מסגנון המובאה אפשר ללמוד בנקל שהוא של מישהו אחר שמספר עליו. ישנם כנראה בפ"ב מתלמידיו או מתלמידי תלמידיו. או סתם אוהדים. או מקיימי "קבל את האמת ממי שאמרה". כמובן שלו עצמו, גם בחיים חיותו, לא היה שם חשבון. האם לך יש ? :)
הרב אשר פריינד זצ"ל
נשלח ב-17/3/2013 13:19
ספרן
ראשית, לא כולם יודעים מה זה פ"ב. למשל אני. רק כשהסברת למדתי. לפני זה, חשבתי שזה פרק ב'.
האם אשר פריינד מחזיק חשבון פייסבוק? חשבתי שהוא כבר נפטר.
לגבי הסיפור, כמדומה שלשון הסיפור נושאת משמעות הפוכה. אבל העיקר שהבנתי את דבריך.
***
לגבי שאלת איתי, קיבלתי באישי הבהרה (ואיני יודע מדוע לא כתב כאן. אם לא עניתי או לא כתבתי ברור צריך רק לכתוב ואם אני נמצא אני משתדל לענות).
הבנתי שהשאלה היא איפה זה כתוב ברמב"ם. ועל זה עניתי תשובה עקרונית. שצריך לחבר כמה אמירות ברמב"ם ולקבל מה שכתבתי.
אולי השאלה היא: מהיכן ידע זאת הרמב"ם. וזו שאלה אחרת לגמרי.
הענין הוא שהרמב"ם הביא את הפרשנות הזו איתו אל המקרא מתוך הנחות היסוד הפילוסופיות שלו.
ושאלה שלישית, קרובה לשניה, היא אם ההסבר הזה נכון. ושאלה נוספת היא מה ה"פשט ההיסטורי" בתיאור הנבואות של המקרא.
מה שכתבתי בראש האשכול הוא שני הסברים לנבואה, שאחד מהם הוא פשט פשוט שהילד מבין בקראו, והשני הוא מתוחכם, כזה שיפרש שפינוזה או, לפי גרסאות מסויימות, הרמב"ם המסתיר את הדעה האמיתית. יש מגוון של דעות אפשריות באמצע.
נשלח ב-17/3/2013 12:51
מיימוני כתב:
ספרן
מהיכן הציטוט? ומיהו ר' אשר פריינד?
וגם - לא הבנתי את הסיפור (איקון מתבייש אבל לא הביישן למד). האם הכוונה היא כזו: תחילה הסביר המורה לתלמיד את הגישה המיוחסת כאן לרמב"ם האיזוטרי ואחרי שהסביר לו ואולי שיכנע אותו חזר והתריע בפניו שזו אפיקורסות?
והפירוש הוא כמובן הפוך. אחרי שהסביר את המובן של ה' דיבר, והיה בטוח שדבריו הובנו כראוי, הוסיף, שאם יתחיל השומע את דבר ה' לפקפק ויצפה למשהו מעבר לכך, קול ממשי, למשל, הריהו באמת בכלל שאינם מאמינים.
נשלח ב-17/3/2013 12:27
ספרן
מהיכן הציטוט? ומיהו ר' אשר פריינד?
וגם - לא הבנתי את הסיפור (איקון מתבייש אבל לא הביישן למד). האם הכוונה היא כזו: תחילה הסביר המורה לתלמיד את הגישה המיוחסת כאן לרמב"ם האיזוטרי ואחרי שהסביר לו ואולי שיכנע אותו חזר והתריע בפניו שזו אפיקורסות?
*** איתי
אם הבנתי את השאלה ואת התשובה, אז כך. הרמב"ם מסביר למעשה בגלוי שה' מספק לאדם מידע דרך מלאך אבל המלאך הזה אינו חיצוני. "מלאכות" זו שליחות, ושליחות זה גם אופן לומר שה' סידר את הדברים כך שיתפתחו באופן מסויים.
לכן אם לאדם יש כלים לחשוב והכלים האלו מספקים תשובות אז אפשר לומר, לפי גישה זו, שזה דבר האלוקים לאדם.
לא חזרתי שוב על האשכול ורק הצצתי בתחילתו. כיון ששאלתך עוסקת ברמב"ם, מה אמר ואיפה זה כתוב, אפרט קצת יותר.
א. צורת הלימוד של דברי הרמב"ם.
ב. דוגמאות.
*** צורת הלימוד
הרמב"ם כתב את דבריו בשלוש רמות.
הרמה הראשונה היא מה שכתוב בפועל. ויש לו כמה ספרים.
(רובם לציבור הרחב ואחד ליחידי סגולה העומדים בתנאים ראשוניים. כיון שאדם נוטה לחטט גם במה שיועד לא עבורו, הרמב"ם התריע שספרו עם המסרים הייחודיים ייכתב בצורה שלא כל אחד יוכן להבין.)
אז הרמה הראשונה היא מה שכתוב במפורש בספרי הרמב"ם, כגון משנה תורה, מורה נבוכים ואחרים. (יש, מספרי רפואה ולוגיקה ועד פירוש המשנה, שהיה יצירתו הראשונה, אך הוא שב וערך אותה ותיקן אותה שוב ושוב).
הרמה השניה היא מה שניתן וצריך להבין כי הדברים לא נאמרו במפורש. שים לב שזה לא רק אצל הרמב"ם. גם בגמרא סומכים על המעיין שיוציא מסקנות. וכך זה בכל חלק בחיינו. אין אנו כותבים הכל אלא כותבים חלק והשאר צריך להיות מובן.
כאשר המסקנה נובעת בהכרח (לוגי) מן המשפטים הכתובים אנו טוענים, בצדק, שגם המידע שהפקנו כלול בכתוב.
יש רמה שלישית והיא ייחודית לרמב"ם. זו הרמה שבה מסתירים מידע בכוונה תחילה. למשל, לדברי הרמב"ם, הוא הסתיר את דעותיו האמיתיות מאחורי סתירות. פעם כתב כך ופעם כתב הפוך ועל הקורא לזהות את הסתירות ולהבדיל בין האמת לבין השקר שנראה שקול. (לפעמים צריך ידע נוסף שלא כלול בספר כדי לגלות את האמת, וכך הצהיר הרמב"ם במפורש. וזה קשה להשגה כי הידע הזה נמצא בין השאר בספרי פילוסופים מוסלמים שהיו ידועים אז).
האמירה שהשכל הוא המלאך המתווך כתובה עם זאת ברמה הראשונה והשניה בסוף מורה נבוכים.
*** כמה דוגמאות למסקנות היוצאות מדברי הרמב"ם שנראות מפתיעות מאד עד שמבינים את השפה שלו וגם אז זה מפתיע.
א. ה' ברא את העולם ולכן אפשר לייחס לו אחריות לכל מה שמתרחש. לכן אפשר לומר שה' עושה רעידות אדמה אבל למעשה זה לא נכון. זו תוצאה של בריאה שמתנהלת לפי חוקיה שלה.
ב. מדברים על ה' כאילו יש לו רגשות במטרה להשיג תוצאות חינוכיות ולכן אפשר ולכן אומרים על ה' שהוא כועס על עבודה זרה.
ג. כל מה שקורה הוא ברצון ה' אם כי רק מבחינה זו שה' רצה את הבריאה וסדרה, כמו בסעיף א'. לכן אפשר לומר שה' רצה שמוחמד יהיה שליח למוסלמים.
אשמח לדעת מהו המקור של הרמב"ם האיזטורי שמצוטט בתחילת האשכול
"משה הבין בשכלו שכך ראוי להנהיג בעם ישראל ואמר זאת בשם ה' כי השכל הוא המלאך המתווך בין האלוקים לאדם."
נשלח ב-17/3/2013 04:12
"ישב ר' אשר פריינד ולמד בחומש, 'ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו', אמר לבן שיחו, וכי סבור אתה שה' דיבר אל אברם? אלא שהבין שכך צריך לעשות. הבנת מה שאני אומר? כן, השיב. כך כמה פעמים. אחרי שהיה בטוח שהבין אמר לו, דע שמי שחושב שה' לא דיבר הוא אפיקורס"
