| נשלח ב-12/7/2012 05:56 |
 |
| |
היתכנות תורה נצחית
העיקר התשיעי שבעקרי הרמב"ם [בנוסח הרגיל] הוא שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת. העיקר הזה הוא אולי העיקר היחיד העומד בבסיסה של התפיסה האורתודוכסית, עד כדי הקצנתה בגירסא החרדית בסיסמת "חדש אסור מן התורה". [ועי' האשכול של בעל בעמיו סקירת האמונות בקטע הא-היסטוריה] ניתן לדון בעיקר זה מכמה וכמה היבטים, א' על מה מבוסס העיקר הזה, והאם הוא מבואר בתורה שבכתב שבע"פ. [השאלה העיקרית בהקשר זה, הוא שאי אפשר שהעיקר הזה יהיה כתוב בתורה, דא"כ על מה מתבסס היסוד שהעיקר הזה גופא לא תהא מוחלפת, אלא על כרחך שיהיה העיקר הזה קודם לכל התורה. וצ"ע איך. ונראה שהר"מ ביסוה"ת ט' ניסה להתמודד עם זה במה שחילק בין עדות לראייה. וצ"ע]. ב' האם העיקר הזה ניתן לבסיס היסטורי, כלומר דלכאו' העיקר הט' מתבסס על העיקר הח'- שהתורה שבידינו היא הנתונה למשה רבינו, ואילו נוכיח שיש התפתחות בתורה, היינו שהחכמים הקדמונים לא נהגו לפי העיקר הט', וממילא שאין לעיקר הזה על מה לסמוך. ועוד כמה צדדים שיש לעיין בזה. כמו שאם נוכיח שיש דברים רבים בתורה שקשורים להקשר התרבותי וההיסטורי של הזמן שניתנה, האין זה מערער על התפיסה הזאת. ברצוני להתמקד כאן בשאלה שנראה לי שעומדת ביסוד כל הענין הזה, והוא, עד כמה יש אפשרות בכלל לנסח תורה שתהיה רלוונטית לכל המצבים והזמנים. אם נתעלם מכל הנושאים האמוניים וההיסטוריים, ונחשוב בעצמנו לנסח תורה אחת שתכלול הנהגה נאותה לכל דור שיכול להיות בעתיד, האם ייתכן כדבר הזה או לא. נדמה שמוסכם שעכ"פ מדובר במשימה קשה ביותר. התשובה הפשוטה השטחית הוא שכ"ז מדובר בתורות אנושיות, אבל בתורה אלקית מן השמים, שניתנה מאת הבורא היודע כל ההווה והעתיד, בוודאי ייתכן שיתן תורה אחת נצחית. עיון מועט מגלה שאין בתשובה זו די, שהרי כמה שלא תהיה התורה אלקית, הרי היא נתונה לבני אדם. ומתנסחת בלשון בני אדם. הרי שבכל אופן צריכים אנו להתייחס לשאלה הזו כאל תורה אנושית, כלומר עכ"פ כפי שהתורה נתפסת בהגיון האנושי. וחזרנו לשאלה העקרונית האם שייך במציאות לנסח תורה אחת שתנהג תמיד. יש לדבר בזה הרבה וכמה סברות וצדדים בדבר, אבל מקודם אניח את השאלה לחברים לשמוע כיווני המחשבה שלהם. כללית אומר רק שנראה לי שאין שום דרך לנסח תורה נצחית אלא אם כן נכלול בתורה הזאת רק את העקרונות הכי מופשטים וכוללים של תורה ולא יותר. מה דעתכם?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2012 17:11 |
|
| |
מתוך ח"ח
"היסטריה של אנשי יתד הצקות ופאשקוילים בדמות מגשי פיצה
שיטות טרור מוכרות. בכל תיבות הדואר במודיעין עילית
פשקוויל: פיצה ב20 ש"ח לצורך סבסוד קופת והחזקת בו של הגרמ"מ קארפ
עם מס' טל' של הרב שמואל אלישיב."
זה מה שקורה כשמתפרנסים מהתורה-בסוף מגיעים לגזל הציבור עם קופות ./עיתונים /שופרות.
התורה זועקת את חרפתה עם מלחמת העיתונים/הקופות העלובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2012 01:03 |
|
| |
ר' ע"כ במאמרו המקיף של אבי רביצקי (לרפו"ש) "הציבי לך ציונים' לציון: גלגולו של רעיון" שבספרו "על דעת המקום" עמ' 34 - 73.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 23:51 |
|
| |
ספרן
השאלה היותר חשובה אינה אם הפסוקים הספציפיים שהביא הר"מ הם ראיות לטובתו או שאינם אלא אילוסטרציות. השאלה הוא הייתכן שלא מצא פסוקים יותר טובים. כלומר, האם למשל מפשטות הפסוקים בתורה [ואולי אפילו מדרז"ל] עולה שאכן היא חוק שאמורה לנהוג לדורות עולם בכל מקום ובכל זמן או לא.
[ראה שפינוזה שטוען שהתורה בהגדרה חלה רק על עם ישראל בארץ ישראל, וסביב זה סובבים כל דבריה. למרבה הפלא, ואולי אין פלא, הרמב"ן בשם חז"ל מסכים לו, וטוען שבחו"ל המצוות אינם אלא ציונים שלא ישתכחו כשיחזרו לארץ.. האם הרמב"ם יכול לקבל הבנה כזאת?]
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 17:01 |
|
| |
לטוענים הרבים כאן שלר"מ המצוות הינן רק לחינוך האדם ולכן למשל ע"ז הינה רק לחינוך וממילא הצביעו שבטל הטעם וצ"ל שבטלה המצווה (וכפי שהעיר ירוח)- יש לציין כי הר"מ במורה התייחס לכך שאין כ"כ ע"ז בימיו וכתב שכבר לפני 2000 שנה תשש כח ע"ז.[איני זוכר בדיוק היכן אבל בעב נגע בזה פעם והא ידע מקומה] איני מאמין שהר"מ בדק מתי באמת תש כוחה (ולא נראה לי שזה בדיוק 2000 שנה לפני הר"מ) ויותר מסתבר שהוא נקב תאריך של תחילת ימי בית ראשון (הרמב"ם בערך בשנת 1100 לאחר החורבן, עוד לפי המסורת 900+ שנות המקדשים וגלות בבל, הרי שתחילת בית ראשון היא כ 2000 שנה לפניו) כדי להדגיש שהבית כבר נבנה לאחר שבטל תפקידו העיקרי! כי לא הטעמים עיקר
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 16:46 |
|
| |
בע"ב, כתבתי: בחלק מהפסוקים שהביא. וגם לפירושך, לא "נותרנו" עם כלום, שהרי אף הן ובמיוחד הן, מן המסורת.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 16:35 |
|
| |
ספרן,
עולה מדבריך שלרמב"ם העיקרים היו כ"כ ברורים שלא ראה צורך ללומדם מפסוק, אלא מסברה וקראי אסמכתא בעלמא.
לגבי העיקרים הראשונים א"ש, לגבי נבואה ונבואת משה ניתן לטעון שנבואה היא תופעה טבעית לשיטתו ונבואת משה מבוססת על המסורת. לגבי תורה מן השמים, אולי גם זה נובע מנבואת משה ומהמסורת, וההנחה היא שאם התורה לא התקבלה מן השמים ואינה נצחית, אזי אינה תורה.
לגבי ידיעת ה', שוב לדעת הרמב"ם זו כנראה סברה. שכר ועונש, אם נקבל את הפרשנות הרדיקלית יותר בדברי הרמב"ם, שוב הם סברה.
נותרנו עם ביאת המשיח ותחית המתים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 16:05 |
|
| |
| יהיאור כתב: |  |
[על זה צריכים לפתוח אשכול מיוחד, איך רוב העיקרים נלמדים אצל הרמבם מפסוקים שלכאורה הוצאו מהקשרם לגמרי, ומעולם לא התכוונו למשמעות הרחבה שהר"מ הוציא מהם. האין זה עצמו ראייה להיפכה של שטחיות העיקר המדובר כאן?]
|
|
די ברור שכוונת הרמב"ם בחלק מהפסוקים שהביא שישמשו כאסמכתא בלבד ולא להציגם כמקור.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 15:39 |
|
| |
מענין מה הרמב"ם אמר בהקשר הזה. האם כל מעשי ומצוות הקרבנות- נצחית?
האם מצוות בן סורר ומורה עיר הנדחת- נצחית?
בת כהן שזנתה -שתישרף?
מחלל שבת- יסקל?
מצוות היובל- שמעולם לא קוימה. האם היא נצחית?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 13:37 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | |
ואם אני זוכר נכון הרי הרמב"ם למד את נצחיות התורה מ "לנו ולבנינו עד עולם" |
|
רמב"ם יד החזקה הלכות יסודי התורה פרק ט
את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרון לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו ונאמר והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם וכן הוא אומר חוקת עולם לדורותיכם
[על זה צריכים לפתוח אשכול מיוחד, איך רוב העיקרים נלמדים אצל הרמבם מפסוקים שלכאורה הוצאו מהקשרם לגמרי, ומעולם לא התכוונו למשמעות הרחבה שהר"מ הוציא מהם. האין זה עצמו ראייה להיפכה של שטחיות העיקר המדובר כאן?]
תוקן על ידי יהיאור ב- 12/07/2012 13:39:32
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 13:32 |
|
| |
| יהיאור כתב: | | | שלישית, זה לא בהכרח לא יהיה נכון גם עכשיו. אפשר להגיד לא תהא מוחלפת-עד זמן כך וכך.ומכאן ואילך מוחלפת. [והרי כן בוודאי סבור מי שאומר שמצוות בטלות לעת"ל כפשוטו] ואם אמרתי לשון לעולם וכדו', אפשר לפרש כמו לעולמו של יובל וכדו'. |
|
ואם אני זוכר נכון הרי הרמב"ם למד את נצחיות התורה מ "לנו ולבנינו עד עולם"
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 13:23 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | רמב"ם סוף משנה תורה:
ובאותו הזמן, לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות--שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם, אלא לדעת את ה' בלבד. ולפיכך יהיו חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים העמוקים; וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר "כי מלאה הארץ, דעה את ה', כמים, לים מכסים" ( ישעיהו יא,ט).
מחד, "שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר", הרמב"ם לא היה אפילו מסוגל להעלות על דעתו שבלחיצת כפתור נאיר את החדר, ומאידך האם השינוי הזה גרם למניעת תחרות? האם בני אדם מתעסקים יותר בלדעת את ה' או בסדרות ריאליטי? |
|
הרמב"ם לא דיבר על שפע אלא על שוויון (גשמי) - ללא כל מאמץ תשיג מה שליבך חפץ, בעולם כזה אין באמת קנאה שנאה ותחרות.
שאלה גדולה היא האם בעולם כזה עסק האדם יהיה במושכלות או בריאליטי או שיהפך למת-חי נטול מוטיבציה, אולי כל אחד כפי רצונו ויכולתו (ימשך אי השוויון בענייני הרוח).
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 13:20 |
|
| |
שלישית, זה לא בהכרח לא יהיה נכון גם עכשיו. אפשר להגיד לא תהא מוחלפת-עד זמן כך וכך.ומכאן ואילך מוחלפת. [והרי כן בוודאי סבור מי שאומר שמצוות בטלות לעת"ל כפשוטו] ואם אמרתי לשון לעולם וכדו', אפשר לפרש כמו לעולמו של יובל וכדו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 13:15 |
|
| |
| אפריםליב כתב: | | <<השאלה העיקרית בהקשר זה, הוא שאי אפשר שהעיקר הזה יהיה כתוב בתורה, דא"כ על מה מתבסס היסוד שהעיקר הזה גופא לא תהא מוחלפת, אלא על כרחך שיהיה העיקר הזה קודם לכל התורה.>>
זו אינה קושיא, כי אם התורה מוחלפת, הרי שעיקר זה לא היה נכון מעולם, ולא שהוחלף. |
|
זה תשובה רק אם אתה מניח שלא יכולה להיות חרטה. ואז אין צורך לעיקר הזה בכלל, כי ממילא אם נאמר פעם אחת לא יחזור בו. אלא אם כן לשלול ההו"א שמעיקרא לא ניתנו אלא לשעה.
כמו כן, זה תשובה רק אם אתה מבין את לא תהא תורה אחרת כהודעת עתידות, ולא אם אתה מבין אותה כדין מדיני התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 09:51 |
|
| |
<<השאלה העיקרית בהקשר זה, הוא שאי אפשר שהעיקר הזה יהיה כתוב בתורה, דא"כ על מה מתבסס היסוד שהעיקר הזה גופא לא תהא מוחלפת, אלא על כרחך שיהיה העיקר הזה קודם לכל התורה.>>
זו אינה קושיא, כי אם התורה מוחלפת, הרי שעיקר זה לא היה נכון מעולם, ולא שהוחלף.
|
|
|
|
|
