בית פורומים עצור כאן חושבים

לימוד תורה רצוף כסגולה קבלית

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-17/7/2012 07:07 לינק ישיר 
לימוד תורה רצוף כסגולה קבלית

בעקבות מצב חברתי ופוליטי, החשש של גדולי תורה ורבנים מפני הטלת חובת גיוס על תלמידי ישיבות, הציע הרב שטיינמן לאמץ לזמן את מה שמכונה "סגולת הרמח"ל". להתחזק בלימוד תורה במובן של קיום משמרות כך שקול התורה לא ייפסק מהיכלי הישיבות.

השכן כתב:

הוראתו של הגראי"ל לעולם הישיבות לקיים לימוד רצוף של ג' ימים, כפי סגולת הרמח"ל, יצרה כמה נידונים הלכתיים מרתקים - שעלו על שולחנו • בפנים: השו"ת המלא

אתם מוזמנים לפתוח את הידיעה המלאה, ולחפש "נידונים הלכתיים מרתקים". אגב זו תופעה בבח"ח ובכלל בעיתונות הליטאית - בכל פעם שיש אירוע כלשהו, תהא זו קייטנה שמארגנת אוטובוס ילדים שיוצא לספארי בהנחה, יש שם "נידונים הלכתיים מרתקים". אין להם אלא ד' אמות של הלכה...

אכן כדאי לפתוח את הלינק ואשתדל להשלימו בהמשך.

אולם ראוי להצביע על הנחות היסוד שיש כאן.

א. לימוד התורה כמשפיע על המציאות.

הרעיון עצמו אינו חדש כמובן. כל המצוות הן זכויות שמשפיעות לטובה ומעניקות סיכוי (או יותר מסיכוי) שהמציאות תונהג משמים בכיוון הרצוי לעם ישראל. ועם ישראל מזוהה כאן עם האורתודוכסיה מסיבות ברורות ושוב עם "עולם התורה" והישיבות החרדיות.

ב. הרעיון הזה לובש פנים חדשות.

ראשית, לימוד תורה הוא ערך ומצוה בעלת חשיבות מיתר המצוות. וזה רעיון שמופיע כבר אצל חז"ל.  תלמוד תורה כנגד כולם. גדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה. ועוד. ויש כמובן להאריך ולפרט בניתוח דבר זה.

שנית, כיצד פועל לימוד תורה כזכות. מה המנגנון, אם יש, שמסביר זאת.

שלישית, בהשפעת הקבלה, חודש מנגנון הסבר שאכן מראה כיצד מצוות, ולימוד תורה (ומאוחר יותר: דווקא לימוד הסוד) מביא ל"הורדת שפע" וכפי שהצביע ג'ינג'יס חאן באשכולו החדש.

ועד לר' חיים מוולוז'ין, שבישיבתו לפי המסופר אכן ניסו לקיים משמר בן 24 שעות של לימוד מתחלף כדי שלא ייבטל קול תורה לרגע, כפי שאמרו שאם לא היתה תורה, היה העולם חוזר לתוהו ובוהו. ואנו עשויים לחפש את ההיסטוריה של הרעיון שלפנינו מתוך מעקב אחרי גלגולי המשפט הזה ומשמעיו.

לא ידוע לי היכן הרעיון הזה מצוי אצל הרמח"ל ואשמח על הרחבה בנושא.

ג. האימוץ של הרעיון בהקשר של זמננו הוא מעניין מאד מכמה וכמה סיבות.

גם מצד הנושא עצמו. מה התיאוריה לגבי לימוד התורה שהרב שטיינמן מחזיק בה וכיצד גישה זו נתפסת כדבר פשוט אצל הכל.

(ולא שאני עצמי, גם עם ביקורתי על הקבלה, מתנגד חלילה לחיזוק בלימוד. להפך).

גם מצד הנושא שהחיזוק של לימוד בלתי פוסק אמור לפתור. אין פורומנו עוסק בשאלות חברתיות בדרך כלל, אולם כאן דומה שהנושא החברתי, הגנה על תלמידי תורה מחובת גיוס, קשור באופן הדוק לסגולה.

וכפי שכתב השכן, הטכניקה של קיום העצה אינה פשוטה. ואם צצו מסביבה "שאלות" ו"שו"ת" זה מכניס לתחום ההלכה נושאים שלא היו אמורים להיות חלק ממנה.

המשך צריך לבוא.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/7/2012 19:42 לינק ישיר 

ניתן להראות שרבותינו האשכנזים הראשונים לא הכירו את המנהג ללמוד בליל שבועות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/7/2012 17:59 לינק ישיר 

ההצעה דומה יותר למגמה הליטאית בכלל שלקחו כל דבר מעלה שנכתבה על התורה, גם כאשר הרקע לאותה מעלה הוא במפורש מנוד לגישה שלהם, ע"ד משל 'הרמח"ל, שללא ספק לא ראה את העסק בר' חיים את שיא חובתו של האדם בעולמו. ומיישמים את הדיבורים שלו על לימדו התורה בסגנון הישיבתי.

דומה לכן קרה למנהג תיקון ליל שבועות [אלא ששם אפשר לטעון שהמנהג ללמוד קדם למקובלים. ויל"ע.]



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/7/2012 16:34 לינק ישיר 

האם בהצעה זו אין קווי דמיון להעברת מושג רוח הקודש לדעת תורה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/7/2012 14:45 לינק ישיר 

מיימוני כתב:
לא ידוע לי היכן הרעיון הזה מצוי אצל הרמח"ל ואשמח על הרחבה בנושא.


המקור הוא בתקנות ישיבת הרמח"ל. יש את הספר באוצר החכמה בשם "תקנות הישיבה", וברשת  מופיעות התקנות למשל פה (פרק ב' אותיות ח, ט) 

באגרת הרמח"ל בנוגע לתקנה זו [מופיע שם ג"כ] אכן כותב הרמח"ל שזו עצה לבטל גזירות ועל מה ביסס אותה. 

כמה הערות:

התקנה לא היתה לימוד נגלה אלא לימוד זוהר דוקא. ולסיים את כולו כל שבוע.

הלימוד לשמה בלי שום פניה רק לתיקון השכינה וישראל דוקא.

לא כתוב שם כלל על שלושה ימים רצופים, אלא "לימוד תמידי אשר לא יפסיק", כל השנה יום יום ולילה לילה רצוף, חוץ מימים ידועים שפורטו שם.

התקנה שבחורי ישיבה ילמדו שלושה ימים רצוף גמרא באיזה אופן ומטרה שרק יהיה, אינה עצת הרמח"ל אלא עצת הרב שטיינמן שמבוססת בחופשיות על קוי דמיון לעצת הרמח"ל.



תוקן על ידי נתנאל34 ב- 23/07/2012 14:47:24





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/7/2012 00:54 לינק ישיר 

ירוחם

לא הבנת ,מי זייף?



דייר ,,?????????







תוקן על ידי ביליצר ב- 18/07/2012 01:12:04




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/7/2012 00:11 לינק ישיר 

ביליצר אולי תעזוב את כל נושאי הכלים ותחשוב לבד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/7/2012 00:07 לינק ישיר 

הוא זייף את הרמב"ם המפורש" ואת הגמראות המפורשות? מה לא עושים בשביל הפרנסה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/7/2012 23:49 לינק ישיר 

ירוחם

עיין כסף משנה ,בית יוסף,רמא,

כאילו שאינך מודע עליהם,
ולגבי האגרות משה ,למה תצטט רק את חלקו הרי הוא מתיר גם מתיר ,
ר משה פיינשטיין היה חשמלאי?ראש ישיבה ורב עם משכורת ,


תוקן על ידי ביליצר ב- 17/07/2012 23:53:11




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/7/2012 23:36 לינק ישיר 

לימוד התורה הפך לאמצעי להשגת כסף. כלומר משתמשים בתורה להשגת פרנסה.

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן לו

אוסר הרמב"ם אף למי שנפשו חשקה בתורה מאד להתפרנס מהצדקה ואף לא ממתנות אחרים, אלא דווקא שיעשה בעצמו מלאכה להתפרנס הוא ובני ביתו. כדכתב בפ"ג מתלמוד תורה ה"י, כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונוטל חייו מן העולם הבא לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם ועוד ציוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן ועוד ציוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות. והוסיף עוד תיכף בהלכה י"א וכתב, מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו ומדת חסידים הראשונים היא ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעוה"ז וטוב לך לעולם הבא שכולו טוב. ולכאורה הוא סתירה, שהרי מתחילה בהלכה י' כתב שאם אינו עושה מלאכה להתפרנס הוא איסור היותר גדול שחילל את השם וביזה התורה וכיבה מאור הדת, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, וגם שעונשו גדול דנטל חייו מן העוה"ב ותיכף בהי"א כתב רק שהוא מעלה גדולה למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו ומידת חסידים הראשונים היא, שהוא כמפורש שליכא איסורא אלא רק שאינו כמעלת חסידים הראשונים.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/7/2012 23:25 לינק ישיר 

נניח ,עדיין הכסף הוא אמצעי או מטרה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/7/2012 23:15 לינק ישיר 

הגזירה שהרב שטיימן רוצה להעביר היא מתן הכסף של המדינה לאלו שלא ירצו לבתגייס. על כך הרי כל הרעש, הרי אף אחד לא חושב לגייס בכח.
לא התגייסת  - לא תהנה מכספי המענקים- זו כל המהומה על רגל אחת.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/7/2012 22:47 לינק ישיר 

אז אתה רואה את סגולת הר שטיינמן כהצעה כקרדום לחפור בור ועצה פוליטית ולא כעצה, ללמוד על מנת שנוכל ללמוד,
נו,מתוך שלא לשמה ....



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/7/2012 22:40 לינק ישיר 

מעצם הלימוד ודאי מותר להנות כדבריך להפוך את זה לכלי פרנסה או לכלי לסחיטה פוליטית. אסור. והרי הכסף משנה כותב

הנהנה מדברי תורה איזה מין של הנאה שיהיה כלומר שלומד על מנת השגת כבוד או השגת פרנסתו נוטל חייו מן העולם



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/7/2012 22:36 לינק ישיר 

ירוחם

האם גם אסור לו להנות מעצם הלימוד?פיקודי ה,,משמחי לב ,,



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/7/2012 22:34 לינק ישיר 

דייר ,עיין בנושא כלים,,בכבודhttp://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=81860&rid=368



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > לימוד תורה רצוף כסגולה קבלית
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.

bholext