הלכה - אורתודוכסיה, רפורמה, קונסרבטיביות, עצכח

אחת השאלות החמות ביותר, והמכריעות ביותר, הוא היחס להלכה ולשינויים בתוכה. אשכולות רבים מספור כאן תלוייים ועומדים בשאלה זו. נהוג להניח שזהו ההבדל על אודותיו הוציאו האורתודוכסים את התנועות השונות מכלל ישראל. [אמנם יש לטעון שהפילוג הוא על רקע אמוני, אמונה בתורה שבכתב ושבע"פ וכו', אך ברור שהנפק"מ בפועל הוא העיקר]

אסכם את הגישות העיקריות כפי שהבנתי [ללא מחקר מעמיק], ואנסה לראות איפה עומדים כאן ואיזה גישה ניתנת להגנה תוך שמירה על היושר האינטלקטואלי.

ישנם שלש שאלות יסודיות: א- החיוב של ההלכה. ב- גבולות הפרשנות שלה. ג- איכות קיום ההלכה למעשה בתוך הקהילות.

אורתודוכסיה: ההלכה כולה, כמו שהיא לפנינו בשו"ע מחייבת, ללא יוצא מן הכלל.

לא נשאר לנו אלא לדון ולהתווכח בתוכה, כפי שהתקבעה מאז חתימת התלמוד ואחריה, כפי סגנון הדיון שהתקבע. כל מחקר היסטורי ומדעי [למעט מקרים מסוימים] ואחר לא משנה בכלל לגבי ההלכה.

בקהילות אורתודוכסיות יש אחוז שמירת ההלכה הגבוה ביותר. עם הבדלים מסוימים בין כלל הסוגים שבה.

רפורמה: ההלכה לא מחייבת. לפחות לא בצורה שהיא מאז חז"ל ועד היום.

ממילא אין גם צורך לפרש מחדש את ההלכה. היהדות עיקרה התכנים המוסריים או אחרים שלה, ואלו יש ליישם כל דור ומקום לפי טעמו. [אם סילפתי כאן תוכל אמשלום לתקנני]

מכיון שברפורמה אין הלכה, איני יודע אם ניתן לדבר על אחוז מקיימיה בתוכה. מכל מקום,

קונסרבטיביות: ההלכה מחייבת.

היא ניתנת לפרשנות ע"י חכמי כל דור. תוך עמידה בקריטריונים הלכתיים.  גם על סמך מחקרים היסטוריים, מדעיים, ואחרים. כמו"כ מאמינים שכל הסמכויות שהיו לחז"ל לתקן תקנות, ולבטל דבר מה"ת, ישנם גם היום. לאחרונה גם הסכימו לשינויים רבים על סמך שינוי המוסר האנושי.

כאן יש [לפי מה שקראתי] לכאורה הסתירה הכי גדולה בין ההלכה למעשה, כאשר רוב הציבור שלהם לא נאמן להלכה גם לפי הפרשנות שלהם.

יש שיגידו שהסיבה העיקרית לזה הוא שבלתי ניתן לכונן מחויבות עמוקה להלכה ללא האמונה והשמרנות הנלווית אליה. ובטיעון זה רוצים לנמק את העמדה האורתודוכסית גם אם לא לשיקולים אמוניים משיקולים פרקטיים של רצון לשמור על מחויבות להלכה שהוא העיקר לדעתם.

יש שטוענים שאין זו הסיבה אלא הסיבה העיקרית היא העדר מערכת חינוכית מתאימה. כראיה לדבריהם מביאים שאצל חובשי בתי המדרש הקונסרבטיביים ובוגרי מערכת התורנית שלהם רמת שמירת ההלכה גבוה בהרבה. ונראים דבריהם.

גישות עצכחיות: המבוא הטוב ביותר לשלל הגישות  נמצא באשכול סיווג האסכולות ביהדות התורנית. ויש להוסיף להם את גישת הרב מיכי. [אם ירצה יוכל בעצמו להרחיב או לסכם פה את גישתו ביחס לשלש השאלות שסיכמתי כאן]

כל הגישות האלה נמצאים פחות או יותר סביב העמדה הקונסרבטיבית. וצל"ע בהבדל ביניהם אם יש. ההבדל העיקרי הוא שהעצכחיות מנסה לכונן מערכת חינוכית חרדית, וברובה סוברת שללא מערכת כזאת לא ניתן לכונן את רמת המחויבות הנדרשת. כמו כן דורשים רמה לימודית ועיונית יותר גבוהה, גם בשביל לעגן שינויים בהלכה הקיימת, וגם בשביל לשמור את רמת הרציניות והמחויבות.

למעשה גם העמדה הלייבוביצית. [שמייצגה בפורום כעת הוא תלמידטועה] נמצאת סביב הקוטב הזה. באשר גם היא טוענת שהעיקר הוא המחוייבות כלפי שמיא ולא פרטי המצוות או ההיסטוריה שלהם.