למה מגילת איכה לא מקוננת על חורבן ביהמ"ק, ומהות ט' באב

אשאכלה

<בית ללא שכינה לכאורה דומה למצב של היום, אך בגלל שנאת החינם שיש בתוך העם אין השכינה מוכנה לחזור>

מי גילה סוד זה לבני/לבתי? 

פורום: עצור כאן חושבים - למה חרבו הבית השני וירושלים? – בחדרי חרדים

במה שונה השנאה שיש בתוך העם בימנו, מהשנאה שהיתה בעם לאורך ההיסטוריה?  ומדוע אתה חושב שהשנאה (של מי?) היא בחינם?

פינג

מה זה אבל על העדר מצווה (ביהמ"ק)? כמו שהודאה על קיום מצווה - תמוהה (ראה חנוכה שרבים האומרים שעיקרה על נס המלחמה).  בהכרח כל העניין הוא על מצבו הגשמי של העם

מהות הבכייה:

בבית הראשון,
א. אובדן "השכינה"; המקור לבילבול וריחוק מכל דבר קדוש. ומזה שהשכינה לא חזרה, יש תביעה כלפנו שעוד לא הגענו לתיקון, כדי להיות מסוגלים לסבול את כבודה של השכינה.

בבית השני,
בית ללא שכינה לכאורה דומה למצב של היום, אך בגלל שנאת החינם שיש בתוך העם אין השכינה מוכנה לחזור.

גוגל הפנה אותי לשני מאמרים המתיחסים לנושא:

צופיה ליפשיץ טוענת, שההלם העצום מחורבן ביהמ"ק לא איפשר לדבר בכלל על הנושא.
ישעיהו ליבוביץ טוען, שחורבן הבית אינו דבר כ"כ מרכזי וחשוב. לפיו ט' באב, שמרכזו היא מגילת איכה,  הוא 'סמל חורבן עם ישראל' ולא 'סמל חורבן בית המקדש'.

היום שמתי לב שסיבת וגדר התעניות, כולל ט"ב, אינם בדיוק תלוים בחורבן בית מקדש, לכאורה.
לכאורה החיוב בתעניות תלוי במצב האומה והאם 'יש שלום'.

גמרא תענית(יח):
מהמשנה משמע שבזמן הבית ביו מתענים באב, אך לא יז בתמוז ועשרה בטבת.
אומרת הגמרא: "וליפקו נמי אתמוז וטבת? דאמר רב חנא בר ביזנא אמר רש חסידא מאי דכתיב (זכריה ח) 'כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה', קרי להו צום וקרי להו ששון ושמחה, בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה אין שלום צום. אמר רב פפא הכי קאמר: בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, יש [גזרת המלכות | שמד] צום, אין [גזרת המלכות | שמד] ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין."

האם אני צודק ?