| נשלח ב-29/7/2012 23:08 |
 |
| |
ילדים שקיבלו מכות מועדים להפרעות נפשיות
אילו הם התוצאות של מחקר שהתפרסם ממש לאחרונה...
המחקר התמקד בהשפעתן הבלעדית של מכות בישבן וענישה גופנית "קלה" על בעיות פסיכולוגיות מאוחרות.
מחברי המחקר (קנדיים) טוענים שמי שספג מכות בישבן בילדות יהיה חשוף להפרעות נפשיות בגיל בוגר. הדבר עשוי להתבטא בהפרעות התנהגות, נטייה לאלכוהוליזם או התמכרות לסמים.
מתתוצאות המחקר עולה כי אנשים שקיבלו "פליקים בישבן" בילדותם, נתונים לסיכון מוגבר בשיעור של 2% עד 7% לפתח הפרעות נפשיות בבגרות
המספרים אמנם לא גבוהים במיוחד, אך הם מוכיחים שענישה גופנית הינה גורם סיכון לטיפוח בעיות נפשיות בחיים הבוגרים-ס"צ.
אנשים, מישהו רואה את עצמו גדל כבן אדם ישר בלי לקבל מדי פעם "פליקים" מההורים?
אני לא מטיל ספק בתוצאות המחקר רק שואל: האם אין זה מן הדברים שעליהם מתאים לומר "כורח המציאות"?
תוקן על ידי רוניתלזר ב- 30/07/2012 22:01:06
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2012 12:27 |
|
| |
סבלתי מאלימות לא רגילה בתור ילדה. ועד היום יש לי סיוטים מזה. ב"ה שאת ילדי מעולם לא הכאתי. וגם מקווה שלעולם לא אכה.
ודוקא הם ילדים מחונכים ונעימים לסביבה.
ראיתי עצה אצל "סופר נני" שאם רוצים לתפוס ילד שמשתולל למשל צריך לתפוס אותו בחיבוק אחורי והילד מרגיש אהוב ורצוי למרות שהוא מוגבל בתנועות.
אני עושה את זה וז עוזר פלאים בכל סיטואציה הילד תמיד איכשהו הופך את זה להתרפקות מתפנקת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 15:55 |
|
| |
מסופר על הגרמי"ל שפעמיים בחייו נתן סטירה לתלמיד על הלחי,בעשרות השנים שלימד בישיבה
במקרים אלו הוא החליט שמדיןחינוך הוא צריך להכות,אז הוא קרה לתלמיד ואמר לו שמדין חינוך עליו להכתו
לאחר מכן הוא עצם את עיניו ואמר לשם מצוות חינוך ונתן לתלמיד סטירה
מי שהכיר את הרב,וידע את אהבת התלמידים שבערה בו מבין שכשמקבלים סטירה בדרך הזו תמיד התוצאה טובה
וכפי שהעיד אחד ממקבלי הסטירה
אני לא אומר שכך בדיוק עלינו לנהוג,אבל ברור שמי שילך בזו הדרך שיהיה ברור לילד שהסטירה נובעת מאהבה וח"ו לא פוגעת בה,יצא לו מזה רק טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2012 17:42 |
|
| |
לגבי המחקר, וודאי שהסטטיסטיקה לא טועה בגבולות שהציבה לעצמה.. אך השאלה שנשאלת במחקרים בכלל ובמחקר הזה בפרט, היא, האם לקחו בחשבון משתנים אחרים? לדוגמא:
האם באותם בתים שישנם את האלמנטים שהובאו בחשבון במחקר (ענישה גופנית) ישנם עוד אמנטים קרובים כמו צעקות,השפלות, או חוסר פרגון? כי אם כן יכול להיות שהם המשפיעים העיקריים לתוצאה הסופית ולא האלמנט הפיזי בדווקא.
אך עם או בלי קשר למחקר;
כמדומה, שאין לאף אחד מאיתנו ספק במה שאמר החכם מכל אדם במשלי "חושך שבטו שוננא בנו - ואוהבו שיחרו מוסר", אך השאלה היא מהו "שבטו" ואיך ההורה עושה את זה. יתכן ששבט הוא מטאפורה כמו שאומרים "שבט מוסר.." שהכוונה לשפה קשה. יתכן גם שהכוונה לשבט אמיתי, אך בין בזה ובין בזה צריך להשתמש במידה ובאהבה.
המכה אינה מותרת לשם הרגעת עצבי האב או האם אלא כענישה חינוכית נטו, ואל לנו לצפות מהבן שיזהה לבד למה הוא מקבל עכשין מכות אלא חייב האב להחצין את זה שהבן יראה את ויבין ללא ספק שזה מאהבה ודאגה ובצער גדול.
אין ספק שהכי טוב היה אם האדם היה גדל באותה ישרות כביום היוולדו, אך המצב הוא שהקב"ה נתן לאדם יצר שמסירו מהדרך הישר והיצר הזה, לפעמים, מבין רק כשכואב!.. אך האב צריך לדעת שזה כורח המציאות ולא מטרה להרגעת העצבים.
מסופר על אדם גדול שלאחר שהיה מכה את בנו היה בוכה ומכוון שבנו יראה את זה!
בשו"ע מובא על הכאת בנו אך בהסתייגות
וז"ל: "אסור לאדם להכות את בנו הגדול, ואין גדלות זאת תלויה בשנים, אלא הכל לפי טבעו של הבן, כל שיש לחוש שיתריס כנגדו בדיבור או במעשה אפי' אינו בר מצווה, אסור להכותו אלא להוכיחו בדברים וכל המכה את בנו הגדול מנדין אותו".
אין ספק שאלימות מותירה חותם בנפש הילד (לפעמים גם בגוף..) וכי אין לצפות מילד בעל רקורד של הכאות שיתנהג כמו ילד שנקי מזה. אך לפעמים ההכרח לא יגונה בגבולות המותר והנכון.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2012 19:30 |
|
| |
נראה לי שהכוונה לאלימות שבאה כתגובה למעשה של הילד שנחשב בעייתי לאדם הסביר (המעשה, לא הילד), לעומת אלימות סתמית. דחיפה ואחיזה יכולות להיות מאוד כואבות, אבל באמת אין כאן הגדרות ברורות מספיק. עם זאת, נראה לי די ברור שהכוונה היא לא ל"מכות בישבן וענישה גופנית "קלה"" כדברי הארץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2012 19:19 |
|
| |
בעיתון כתבו "ענישה פיזית קלה" כנראה להוציא מהתעללות פיזית
לא הבנתי את מה שכתוב במחקר. דחיפה ואחיזה הם ענישה פיזית קשה? למה מכות וסטירות לא נחשב התעללות פיזית רק ענישה פיזית קשה? אם כך מה נקרא התעללות פיזית? מכות מסוכנות?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2012 18:22 |
|
| |
אמממ, באמת לא העלתי את האפשרות הכל כך נפוצה שהעיתון לא כתב את מה שהיה כתוב במאמר. "המחקר התמקד בהשפעתן הבלעדית של מכות בישבן וענישה גופנית "קלה" על בעיות פסיכולוגיות מאוחרות" מול "המחקר הנוכחי בחן את הקשר האפשרי בין ענישה פיזית קשה (קרי, דחיפה, אחיזה, סטירה ומכות) ללא צורות חמורות נוספות של התעללות בילדים". ושוב אני חוזרת על דעתי שהנזק נובע מההשפלה, מהשימוש בילד לפורקן עצבים וכדו' ולא מהכאב הפיזי עצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2012 19:40 |
|
| |
יש קשר עמוק בין גוף ונפש
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2012 14:09 |
|
| |
צפור תודה על הבאת המקור.
מה דעתכם על הממצאים המסקנות?
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2012 01:38 |
|
| |
למי שרצה את המחקר...
| נמצא קשר בין ענישה פיזית של ילדים לבין עלייה בסיכון להתפתחות הפרעות נפשיות | | 09/08/2012 | Pediatrics |
|
|
| במחקר המבוסס על סקר אפידמיולוגי לאומי שכלל למעלה מ- 34,600 משתתפים, נמצא קשר בין ענישה פיזית קשה של ילדים, ללא התעללות נוספת כלשהיא, לבין התפתחות של הפרעות מצב רוח, הפרעות חרדה, הפרעות אישיות ושימוש לרעה ותלות בחומרים
רקע
השימוש בענישה פיזית הינו שנוי במחלוקת. מחקרים מעטים בחנו את הקשר בין ענישה פיזית לבין טווח רחב של הפרעות נפשיות בדגימה לאומית מייצגת. המחקר הנוכחי בחן את הקשר האפשרי בין ענישה פיזית קשה (קרי, דחיפה, אחיזה, סטירה ומכות) ללא צורות חמורות נוספות של התעללות בילדים (קרי, התעללות פיזית, התעללות מינית, התעללות רגשית, הזנחה פיזית, הזנחה רגשית, חשיפה לאלימות כלפי בן הזוג) והפרעות נפשיות בציר I ובציר II.
שיטות
נתונים למחקר נלקחו מהסקר האפידמיולוגי הלאומי על אלכוהול ומצבים קשורים שנאסף בין 2005 ו- 2005 (מספר משתתפים 34,653). הסקר נערך על דגימה מייצגת של אוכלוסיית הבוגרים בארה"ב (גילאי 20 שנים ומעלה). שיטות סטטיסטיות כללו מודלים של רגרסייה לוגיסטית ו- Population attributable fractions opulation attributable fractions . תוצאות
נמצא קשר בין ענישה פיזית קשה לבין עלייה בסיכוי להפרעות מצב רוח, הפרעות חרדה, שימוש לרעה או תלות באלכוהול וסמים, ומספר הפרעות אישיות לאחר תקנון למשתנים סוציודמוגרפיים והיסטוריה משפחתית של חוסר תפקוד (יחס סיכוי מתוקנן: 1.36-2.46). כ- 2-5% מההפרעות בציר I ו- 4-7% מההפרעות בציר II מיוחסות לענישה פיזית קשה. מסקנות
נמצא קשר בין ענישה פיזית קשה ללא התעללות בילדים לבין הפרעות מצב רוח, הפרעות חרדה, שימוש ותלות בחומרים, והפרעות אישיות בדגימה מתוך האוכלוסייה הכללית. ממצאים אלה מספקים מידע בנוגע לויכוח המתמשך בנושא השימוש בענישה פיזית ומספקים הוכחה לכך שענישה פיזית קשה קשורה להפרעות נפשיות באופן בלתי תלוי בהתעללות בילדים.
Physical Punishment and Mental Disorders: Results From a Nationally Representative US Sample
Tracie O. Afifi et al
Pediatrics, July 2012, doi:10.1542/peds.2011-2947
| | |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 00:11 |
|
| |
יכול לומר שיש בזה המון מהמציאות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2012 16:00 |
|
| |
חברות... הדברים של שתיכן תורמים ומועילים, בואו נשאיר אוירה נעימה כאן...
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2012 14:46 |
|
| |
נער- עם כל הכבוד לכתבה בהארץ, זה לא המחקר. חיפשתי אותו באתר של Pediatrics אבל לא מצאתי (זה לא אומר כלום, כמובן). באופן כללי- ביקורת על מחקר יכולה להיות מתודולוגית, לאו דווקא עם ממצאים הפוכים. למשל- אלו קבוצות ביקורת היו. האם היתה קבוצה שסבלה מאלימות מילולית מתונה ("מה עובר עליך? למה שפכת את המים? אתה כל כך מגושם שאפשר להשתגע ממך"), כדי לבדוק שיש בעיה באלימות הפיזית עצמה ולא בהשפלה שכרוכה בה. האם היתה קבוצה עם אותם מאפייני אישיות בילדות שלא קיבלו מכות, כי אולי להורים לילדים שובבים יש יותר סיכוי להפליק להם, אבל הבעיה הנפשית נובעת ממשהו אחר? בקיצור- גם אחרי קריאת המאמר עצמו, ביקורת רצינית עליו היא לא בהכרח רק סברות.
עייפה- איזו מילה "בעייתית" כתבתי שלא היתה כתובה קודם? דומני שכדאי להיות סבלניים לבעלי דעות אחרות גם אם עייפים...
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2012 01:02 |
|
| |
המחקר הובא באתר של עיתון "הארץ" http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1746714ואני מתנצל אם פגעתי ברגשותיו של מישהו בכך שציטטתי במדוייק. במחקר התייחסו לעובדה בפן האמפירי שלה שאלימות היא אלימות היא אלימות! ז"א שגם אם המכה היא "סימלית" אבל יש בה עדיין את אלמנט האלימות עם כל המשתמע מכך רק במינון נמוך כמו עצם המכה. ולכן אמרתי כי ההכרח לא יגונה למרות שהיא מזיקה באיזשהו אופן, מכיון שעל אף שניתן להתווכח על תוצאות של מחקר אבל דחיית תוצאות מחקר צריכה להיות באם יש ממצאים הפוכים ואנחנו מדברים על "סברות" (בלי לזלזל בכושר הניתוח של אף אחד חלילה.)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2012 21:37 |
|
| |
דומני שכדאי לעדן ניסוח גם אם לא מתביישים...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2012 20:35 |
|
| |
נער- איפה קראת את המחקר? בקשר לשאלה עצמה, אפשר בהחלט לגדול אדם ישר בלי פליקים. דווקא ילד שלומד שיש לו בחירה, החל מהדברים הקטנים- מה ללבוש /לאכול וכדו', כשיגדל יהיה ישר מתוך בחירה ולא מחשש מהסביבה (ואז ברור מה קורה כשאין סביבה). יש היום מודעות גדולה לנזק שבמכות אז הורים לפעמים מוציאים את כעסם במלים שיכולות לפגוע הרבה הרבה יותר. אני מסכימה עם נשמה שהמשתנה החשוב הוא האהבה. ילדים יודעים אם מענישים אותם מתוך אהבה וכבוד או מתוך עצבים. הם גם יודעים אם לא מענישים אותם מתוך אהבה וכבוד או מתוך רחמים.
ציקי- עד כמה אשה יכולה להיות מנותקת מהגוף שלה בשביל לחשוב שהישבן הוא לא מקום רגיש?
|
|
|
|
|
