בית פורומים עצור כאן חושבים

פלסטיות המוח וניסוי ליבט, (רצון חופשי)

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-16/8/2012 14:12 לינק ישיר 
פלסטיות המוח וניסוי ליבט, (רצון חופשי)

יצא לי שוב לשמוע את הרצאתו של פרופ' חיים סומפולינסקי,"פיזיקה, מוח ורצון חופשי" כאן http://www.youtube.com/watch?v=pfKRuhHXcDk

דנו כבר כאן בפורום בניסוי ליבט ובהרצאתו של פרופ' חיים סומפולינסקי, אבל חשבתי שכדאי לפתוח אשכול מיוחד,

ובכן,
אייך לא רואים את הכשל,
אייך טוענים על פלסטיות המוח מצד אחד. ומצד שני לומדים את ניסוי ליבט הפוך ? כלומר שאין לכאורה רצון חופשי,
אם הפרופ' מדבר בשם המדע אז הסיפור עוד יותר מוזר, (הרי לא מדובר בחכמי חלם)

בכדי שנבין על מה אני מדבר, אני הסביר בקצרה את העניין,

בפיזיקה הקלסי (במקרו) לכאורה הכל דטרמיניסטי מוחלט,
בפיזיקה הקוונטית (במיקרו) הכל פתוח = יש אקראיות,
(החילוק הזה היא טמטום מוחלט, כי אין חלוקה כזו כלל זה המצאה של אנשים טיפשים שלא רוצים לראות את המציאות, אני הסביר בהמשך)

האם הפיזיקה הקלסית באמת כך ? בוודאי שלא ! יש את הכאוס יש את הפיזיקה הסטיסטית, (וכמובן הקוונטים שבזה חילקו בין המקרו למיקרו. וזו שטות כנ"ל)

לו הייתה הפיזיקה הקלסי דטרמיניסטי מוחלט היינו כבר בגאולה, יותר נכון לא היינו מבולבלים כלל, כולנו היינו נביאים ויכולנו לחזות את הכל מראש, יותר נכון לומר שלא היית מודעות עצמית = תודעה, כל היקום היית דומם,
אבל נעזוב לרגע את התודעה ואת הנבואה,
אין דטרמיניזם מוחלט בפיזיקה הקלסי עובדה היא המערכות הכאוטיות והפיזיקה הסטיסטית, בלי המיקרו (שאני לא מבין מי המציא את השטות\החילוק הזה) = פיזקה קוונטית, אם ניקח בחשבון גם את הקוונטים אז המושג דטרמיניזם לא קיים כלל, לא רק שהיא לא קיימת כלפי הבוחר = האדם התבוני, היא לא קיימת בשום מקום ביקום,

ובכן אייך לדעתי זה עובד, מה כן יש ביקום,
בכדי שנבין אני הסביר דבר פשוט,
לו היקום חופשי אז אין חוקים ויש תהו ובוהו,
לו היקום דטרמיניזם אז יש רק דומם,
מתי קיים יקום כפי שאנו רואים אותו,
אך ורק שמישהו שם חוק, כלומר עושה סדר,
כלומר, מכל בלגן יכול להיות איזה סדר אך ורק שנוצר איזשהו חוק,
כל חוק נוצר מאי סדר, ולכן במיקרו (בקוונטים) נראה הרבה אי סדר. במקרו (בפיזיקה הקלסית) כבר רואים כמעט רק סדר\חוקיות,
בכל זאת אפי' בקלסי לא נראה אך ורק דטרמיניזם כי יש שוב בלגן של כל המערכות יחד (הרי כל חוקיות התחיל מנקודת התחלה אחרת לכן יש לו חקיות משלה, ושנפגשים כל החוקיות אחד בשני אז יש שוב בלגן, מכאן הכאוטיות והפיזיקה הסטיסטית)

לסיכום העניין זה:
החוקיות נוצר מהאי חוקיות שקיים, (אייך אפשר בכלל לחשוב על חוק אם אין אפשרות של אי חוקיות, רק שיש אי חוקיות אנו יכולים לחשוב על חוק)
העולם הקלסי קיים בגלל שכבר יש סדר\חוקיות, אחרת לא היית יקום כלל,

אם נבין את היסוד הפשוט הזה, נבין את היקום,

עד כאן דיברנו אך ורק על הפיזי הדומם,

מה קורה למודע לעצמו, האדם התבוני,
הוא מחוקק חוקים, הוא עושה סדר בבלגן,
והיות שיש לו מוח מפלסטי, כאן המקום (היכולת) לחוקק פיזית במוחו את החוקים, על ידי חינוך על ידי תורשה על ידי החברה ועל ידי הסביבה הטבעית,

וכאן מגיע ליבט עם הניסוי שלו וזועק ראיתי פולס לפני הרצון,
כאן מגיעים החברה מחקר המוח וזועקים אני יכול לעורר את הרצון על ידי גירוי,
חכמי חלם שכמותכם, מי חקק את המוח ? המוח היא מפלסטי אני חקקתי את מוחי, גם הסביבה גם האובולוציה גם התורשה כלום יחד מחוקקים את מוחי, בוודאי שתראו פולסים לפני הרצון הרי חקקתי אותם שהם יעוררו בי את הרצון, בוודאי שאתם יכולים לעורר את הרצון, הרי אני בראתי את הגירוי במוחי,
אתם לא יכולים לעורר בי רצון לדפוק זכר אם לא חקקתי את מוחי לכך, מצד שני אתם לא יכולים לעורר בהומו לדפוק נקבה כי הוא חקק את מוחו לדפוק זכרים,
אתם יכולים לעורר\לגרום לגירוי\רצון אך ורק סוג רצון שקיים בי, שאני חוקקתי בעצמי,

מהי חינוך ? הרי בדיוק זה לחוקק את מוחי (הפלסטי) פיזית, אז מה הפלא שרואים פולסים ? להפך אם לא ראו היית צריך להיות לנו מוזר,

לסיכום האשכול:
רצון חופשי בוודאי שיש, רק אנו מחוקקים חוקים במוחינו שהרצון ירצה מה שטוב לנו, ולכן רואים את הפולסים לפני, ולכן אפשר לעורר את הפיזי (שאנו יצרנו) לרצות כביכול,
לא רק שיש רצון חופשי בכל מצב נתון, אנו יכולים לחוקק את הרצון לעד, ובכל רגע עם בחירה לשנות את החוק ולחוקק חוק חדש פיזי במוחינו או במוחי הדור הבא על ידי חינוך והסביבה,

יש עוד בילבול בכם שרציתי להדגיש,
בחירה = נקודת ההתחלה,
רצון = חוקיות שחוקקנו על ידי בחירה (או על ידי המקרה)
לא אומרים יש רצון חופשי, רק אומרים יש בחירה חופשית,
הרצון היא כבר פיזיקה שאנו חוקקנו על ידי בחירה, שלנו או של קדמונינו והסביבה הטבעית, או שהלכנו אחרי המקרה והרצון שלנו נחקק על ידי המקרה, עליהם נאמר (יחזקאל פרק כג) בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם:



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/8/2012 02:28 לינק ישיר 

נחלת_דוד כתב:
 

שפינוזה, אשר היה דטרמיניסט, כתב בנספח לח"ב של האתיקה:
"אני מסכים לחלוטין שאדם המצוי בשיווי משקל כזה(כלומר, שאינו חש במאום מלבד ברעב ובצמא ובמזון ובמשקה הרחוקים ממנו מרחק שווה) אמנם יגווע ברעב ובצמא.
ואם ישאלוני: כלום איננו צריכים להעריך איש כזה כחמור יותר מאשר כאדם? אשיב שאינני יודע - כשם שאיני יודע לאיזו מידה של הערכה ראוי אדם התולה את עצמו, ועד כמה צריך להעריך קטנים, שוטים, משוגעים וכיוצא בהם."

חצי קשור, אאבל אני פשוט אוהב את הקטע הזה.


ראיתי עכשיו כאן בויקי את דעת שפינוזה


הפילוסוף היהודי ברוך שפינוזה, בספרו "אתיקה", ביקר את המשל בקובעו כי אף אדם לא יהיה טיפש עד כדי כך, ומכאן שלמעשה אין הבעיה רציונלית.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9F



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/8/2012 02:27 לינק ישיר 

2. גם אם עושים ניסוי שכרוך בהתלבטות מוסרית, עדיין התוצאות לא תהיינה חד משמעיות. גם אם יתברר שהוא בוחר לאחר סיגנל מוחי (המכונה RP - readyness potential), הרי הבחירה הזו היא תוצאה של ערכים כאלה או אחרים. מתי עוצב סולם הערכים הזה? סביר מאד שהרבה לפני הניסוי (הרי לא סביר שבכל דילמה ערכית אדם בוחר מחדש את מערכת ערכיו). אם כן, המוח כבר בנוי באופן שיש בו את הערכים בהם בחרתי, וכעת נותר לי רק 'לחשב' מה סולם הערכים הזה אומר לגבי הסיטואציה שבפניי. לכן שוב מדובר בניסוי על פעולה שהיא 'חישוב' בעלמא, ולא פלא שהיא תוכתב על ידי RP. שוב לא תהיה כאן תשובה ברורה לגבי חופש הרצון. יש עוד טיעונים, אבל דומני שדי בשני אלה. [/quote]
 תוספות - עירובין מ"א ב. " מי שהוציאוהו. על דעתו ועל דעת קונו..ויצר הרע אע"ג דמשמע בפ' ואלו מגלחין (מו"ק ד' יז.) דפעמים שיצרו מתגבר עליו ואינו יכול לכופו מ"מ אדם יכול ליזהר שלא יבא לידי כך:



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/8/2012 17:38 לינק ישיר 

 

שותפיסוד כתב:

מיכי,

איך אתה באמת לומד פשט בניסוי הזה ? מה המשמעות של מדידת התגובה המוחית זמן מה לפני שהאדם בכלל מתחיל להיות מודע לה ?



שאלת את הרב מיכי ובכל זאת אני אשיב לך גם כן,

תוצאות ניסוי ליבט היה ברור מעליו, כל הניסוי בא מטעות יסודי, כי הרצון היא מהמוח, ולכן אייך שלא נעשה את הניסוי ?! התוצאה תהיה פולס לפני הפעולה,

נעשה ניסוי פשוט,
אני עומד באמצע נעילה ביום כיפור, פתאום נכנסת מכלת היופי לבית כנסת,
אז מתי הפולס פועל ? ברור הרי שהמוח מתרגם מה אני רואה והוא מפעיל את הרצון,
הרי הרצון לא היית שם לפני רגע (לפני שמלכת היופי נכנסה),

כך בדיוק פועל הרצון, משהו מעורר אותה במוחי, או משהו מבחוץ (תאווה קנאה וכבוד) או משהו מבפנים (רעב וצמא ועייף)
או התבונה\החכמה כמובן,

הבחירה החופשית לא נמצת במוח זה שטות לחפש אותו שם,
הבחירה נמצת בתבונה, כלומר שאנו מתחנכים\לומדים אנו בעצם בוחרים מראש אייך המוח יפעל,

לפני כמה שבתות למדנו (דברים פרק א לט) וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה וְהֵם יִירָשׁוּהָ:

הדגש היא על "אשר לא ידעו טוב ורע" כלומר ידיעת טוב ורע הוא המחייב את הבחירה בטוב, הוא הדורש אחריות,
מי שלא יודע טוב ורע (ילד או שוטה) אין לו בחירה ואחריות,

ולכן תפקידו של היודע טוב ורע לעשות הכל שהרצון שלו תהיה רצונות טובות, וזה מגיע אך ורק מחינוך עצמי ולימוד חכמה ומדע,
וזה המושג "הרגל נעשה טבע" כלומר המוח הפלסטי נותן את האפשרות לבנות לעצמך את הרצונות, כלומר את הרצונות אנו בנינו לעצמינו,
כמו שליפני לא מתחשק לו פתאום גפילטע פיש, וכמו שליהודי לא מתחשק לו פתאום תולעים ושרצים,

וכך מסביר האבן עזרא את לא תחמוד בתורה,

אבן עזרא שמות פרק כ

(יג) לא תחמוד אנשים רבים יתמהו על זאת המצוה, איך יהיה אדם שלא יחמוד דבר יפה בלבו כל מה שהוא נחמד למראה עיניו. ועתה אתן לך משל. דע, כי איש כפרי שיש לו דעת נכונה, והוא ראה בת מלך שהיא יפה, לא יחמוד אותה בלבו שישכוב עמה, כי ידע כי זה לא יתכן. ואל תחשוב זה הכפרי שהוא כאחד מן המשוגעים, שיתאוה שיהיה לו כנפים לעוף השמים, ולא יתכן להיות, כאשר אין אדם מתאוה לשכב עם אמו, אעפ"י שהיא יפה, כי הרגילוהו מנעוריו לדעת שהיא אסורה לו. ככה כל משכיל צריך שידע, כי אשה יפה או ממון לא ימצאנו אדם בעבור חכמתו ודעתו, רק כאשר חלק לו ה'. ואמר קהלת (לאשר) ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו (קהלת ב, כא). ואמרו חכמים, בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא. ובעבור זה המשכיל לא יתאוה ולא יחמוד. ואחר שידע שאשת רעהו אסרה השם לו, יותר היא נשגבה בעיניו מבת מלך בלב הכפרי, על כן הוא ישמח בחלקו ואל ישים אל לבו לחמוד ולהתאוות דבר שאינו שלו, כי ידע שהשם לא רצה לתת לו, לא יוכל לקחתו בכחו ובמחשבותיו ותחבלותיו, ע"כ יבטח בבוראו שיכלכלנו ויעשה הטוב בעיניו.

לסיכום: כל רצון וכל תאווה נמצא במוח אך ורק אייך שבנינו אותו, החינוך הסביבה והלימוד העצמי,
וזה המושג בחירה חופשית, יש לנו בחירה לבנות את מוחינו, אפשר לטוב ואפשר לרע ח"ו,
ולא רק את עצמינו אנו בונים, אנו בונים את סביבתינו ואת הדורות הבאים, וזה המושג כל ישראל ערבים זה לזה,
וזה המושג שהאלוקים משלם על שלשים ועל רבעים דור לחוב, ולאלף\אלפיים דור לזכות,

 



תוקן על ידי maxmen ב- 24/08/2012 17:42:28




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/8/2012 17:34 לינק ישיר 

המוטיבציה שלי כי זה כתוב בספר....

אתה כתבת כמה פעמים שתחושתינו הברורה והטבעית היא שאנחנו בוחרים (וגם מוכנים, בד"כ, לקבל שכר ועונש ע"ז כדבר ש"מגיע לנו"), כך שזאת נקודת המוצא, והמוציא מחבירו עליו הראיה.

אני רואה כל פעם שחוסר מודעות חיצונית נתפס אצלך כדבר לא נשלט, שאינך אחראי עליו וכו'. אני לא מרגיש את ההכרח בזה, אבל כנראה שזה כבר נמצא באותו חלק פנימי שא"א להגיע אליו באמצעות המודעות החיצונית הזאת...

שבת שלום.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/8/2012 17:24 לינק ישיר 

אני לא מדבר על כלי המחשבה או הדיבור, אלא על עצם המודעות. כשאדם בוחר הוא עושה זאת על בסיס שיקול דעת. שיקול דעת הוא משהו מודע, אדם חושב לכאן או לכאן, מעלה שיקולים, ולבסוף מכריע. אם כל התהליך הזה אינו מודע אלא איכשהו קורה מעצמו בתוכו, אז אני לא מבין מדוע לעניין האחריות המוסרית זה חשוב האם הוא שוקל באופן חופשי או מונע על ידי תהליכים דטרמיניסטיים.
יתר על כן, המוטיבציה העיקרית (לפחות אצלי) להאמין בחופש הרצון היא העובדה שאני מודע לכך שאני בוחר באופן חופשי. אבל אם הבחירה אינה נעשית באופן מודע, אז מדוע בכלל להניח שהיא מתרחשת? למה לא להיות דטרמיניסט?


תוקן על ידי mdabraham ב- 24/08/2012 17:26:01




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/8/2012 17:17 לינק ישיר 

mdabraham כתב:
שותפי,
זהו ויכוח שולי. השאלה היא מה מוסיף לנו התיאור הקבלי לדיון?
לעצם העניין, אם אני בוחר באופן לא מודע, זו ודאי בחירה. לא הכחשתי את קיומם של דברים שלא מודעים לנו. מה שכן טענתי הוא שאם הבחירה היא לא מודעת אז אין מקום להטיל אחריות מוסרית. האדם לא עשה את מעשיו מכוח שיקול דעת והכרעה, ולכן אין טעם להטיל עליו אחריות.


אם הבחירה לא מודעת בכלים מסויימים של הגדרה מילולית כזאת או אחרת (מה שאני מבין בבחינת מחשבה) זה אומר שהיא עצמה איננה מכח שיקול והכרעה ? מה ההכרח ? יש הכרעה (ואחריות מוסרית בעקבותיה) ורק אח"כ היא מתורגמת למחשבות נתפסות.

הקבלה לא קשורה, זאת סתם מערכת מינוחים שנוח לי להשתמש בה (ושגם אתה מכיר אותה).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/8/2012 17:04 לינק ישיר 

שותפי,
זהו ויכוח שולי. השאלה היא מה מוסיף לנו התיאור הקבלי לדיון?
לעצם העניין, אם אני בוחר באופן לא מודע, זו ודאי בחירה. לא הכחשתי את קיומם של דברים שלא מודעים לנו. מה שכן טענתי הוא שאם הבחירה היא לא מודעת אז אין מקום להטיל אחריות מוסרית. האדם לא עשה את מעשיו מכוח שיקול דעת והכרעה, ולכן אין טעם להטיל עליו אחריות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/8/2012 17:00 לינק ישיר 

אני לא חושב שהרגע שההחלטה הגיעה לרובד הנתפס של האדם הוא תחילת אחריותו. הרצון הפנימי שלו, גם אם מודע לו רק למפרע, הוא הוא האחריות שלו. האם מציאות מתחילה רק מהרגע שתופסים אותה ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/8/2012 16:55 לינק ישיר 

שותפי, אני אף פעם לא מבין מדוע השמוש במונחים הללו פותר בעיות פילוסופיות.
ההנחה המקובלת היא שאחריות מוסרית תלויה בבחירה מודעת. כשאדם בוחר מתוך שיקול דעתו רק אז הוא יכול להיחשב כאחראי למעשיו. מה שאתה מציע הוא הצעה שכבר הוצעה על ידי רבים, שאמנם יש חופש  רצון, כלומר בחירה חופשית, אלא שהיא נעשית באופן לא מודע. כשזה מגיע למודעות זה כבר הרבה אחרי הבחירה.
כעת עליך להחליט: אם אתה מקבל את ההנחה שאחריות מוסרית תלויה דווקא בבחירה מודעת, אז כל התיאור שהצעת אינו מועיל מאומה. ואם אינך מקבל אותה, אז לא צריך את התיאור הזה. פשוט אמור שמבחינתך חופש הרצון יכול גם להיות לא מודע.
אני אישית חושב שזה מופרך לגמרי להטיל אחריות מוסרית על אדם ש'בחר' באופן לא מודע. זה לא שונה מהותית מענישת אדם בתמונה הדטרמיניסטית, שהרי גם כאן מטרת הענישה היא תכנות שלו מחדש ולא סנקציה חינוכית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/8/2012 16:30 לינק ישיר 

אם בכל זאת יעשו ניסוי נקי לחלוטין מהבעיות שהזכרת, ובכ"ז יתברר שיש משהו לפני המודעות, יש לנו כבר תשובה מוכנה לזה.
ע"פ מקורותינו סדר ההשתלשלות של הפעולות הוא רצון, מחשבה, הרהור, דיבור ומעשה.
הרצון תמיד מתגלה למפרע, כלומר המחשבה הראשונית (כמו זרע הזכר) היא הראשונה שנחשבת כ"יש" היוצא למפרע מן ה"אין" (שהוא הרצון). ההרהור הוא כבר העיבור של אותה המחשבה הראשונית לכלל וולד שלם, וכך הלאה.
וזה הפשט בקוצו של יוד של שם הוי"ה המתגלה רק על גבי מציאות היו"ד עצמה.

לפי זה הריני מתנבא (סתם בצחוק) שבסוף יוכיחו שיש שם משהו הקודם למודעות האדם. זה בדיוק רצונו הנעלם שממנו יצאו המחשבה וההרהור המוכרים לנו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/8/2012 15:58 לינק ישיר 

מעבר לערעורים רבים שעלו בספרות המדעית, וכבר גרמו לכמה ניסויי המשך מתוחכמים יותר (שגם הם לא חפים מבעיות), יש כמה טענות עקרוניות שיש  לקחת בחשבון (פירטתי יותר בספרי שטרם יצ"ל):
1. מדובר בפעולה בנאלית לגמרי: לחיצה על כפתור. היא לא כרוכה בשיקול דעת והתלבטות. אז למה בוחרים ללחוץ? סתם כך כי בא לי. אבל סתם כך כי בא לי אינו בחירה מתוך שיקול דעת אלא תגובה סתמית. לכן לא פלא שהלחיצה היא לא תוצאה של בחירה, אלא הוא לוחץ בדיוק בגלל שהתעורר אצלו אות כזה או אחר במוח שגרם לכך. שאם לא כן, מדוע באמת שילחץ כעת? האם יש שיקול כלשהו שמעדיף את הרגע הזה על זה שלפניו או אחריו? השאלה היא מה יקרה כשייערך ניסוי בו האדם מתלבט ומכריע בנושא ערכי. כאן מקובלנו שהכל בידי שמים חוץ מיר"ש. כלומר הדטרמיניזם אכן נכון, פרט למעשים שקשורים ליר"ש (=ערכים).
אגב, ידיד מהמכון לחישוביות עצבית בירושלים אמר לי שהם עובדים כעת על ניסוי ליבט לגבי פעולה שכרוכה בדילמה מוסרית. אבל זה מאד מסובך.
2. גם אם עושים ניסוי שכרוך בהתלבטות מוסרית, עדיין התוצאות לא תהיינה חד משמעיות. גם אם יתברר שהוא בוחר לאחר סיגנל מוחי (המכונה RP - readyness potential), הרי הבחירה הזו היא תוצאה של ערכים כאלה או אחרים. מתי עוצב סולם הערכים הזה? סביר מאד שהרבה לפני הניסוי (הרי לא סביר שבכל דילמה ערכית אדם בוחר מחדש את מערכת ערכיו). אם כן, המוח כבר בנוי באופן שיש בו את הערכים בהם בחרתי, וכעת נותר לי רק 'לחשב' מה סולם הערכים הזה אומר לגבי הסיטואציה שבפניי. לכן שוב מדובר בניסוי על פעולה שהיא 'חישוב' בעלמא, ולא פלא שהיא תוכתב על ידי RP. שוב לא תהיה כאן תשובה ברורה לגבי חופש הרצון.
יש עוד טיעונים, אבל דומני שדי בשני אלה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/8/2012 15:44 לינק ישיר 

מיכי,

איך אתה באמת לומד פשט בניסוי הזה ? מה המשמעות של מדידת התגובה המוחית זמן מה לפני שהאדם בכלל מתחיל להיות מודע לה ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/8/2012 11:26 לינק ישיר 

אוקיי,
בכל זאת תודה רבה על הדיון עד עכשיו, היה לי כיף (וגם כבוד) לדון איתכם,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/8/2012 10:33 לינק ישיר 

מקסי היקר.
דומני שכאן סיימנו. או שאינך מבין את מה שאני כותב, או שאתה משתמש בשפה שונה משלי, מה שמאד מקשה את התקשורת. בפרט מקשה עלינו הקפיצה התזזיתית מנושא נושא והכנסה לא מבוקרת של מושגים חדשים (ולא קשורים) לדיון, במקום לסיים דיון שבו התחלנו על סמך ההגדרות שהוסכמו. ניסיתי לשמור על מיתווה כלשהו, אבל לצערי לא הצלחתי.
ההגדרות שלי (דומני שאלו ההגדרות המקובלות בתחומים הללו) מונחות לפניך. הראיתי באופן ברור שאין שום סתירה בין דטרמיניזם לפלסטיות של המוח, מה שאינו צריך לפנים כמובן. אף אחד (חוץ ממך?) לא חושב אחרת.
אתה כותב שמבחינתי דטרמיניזם מאפשר בחירה, מה שמראה שלא הבנת את מה שכתבתי (הוא מאפשר פלסטיות ולא בחירה). את נושא ההכרעה אתה התעקשת להכניס במקום להמשיך את מתווה הדיון באופן מסודר במושגים הקודמים. אני כן מנסה לשמור על המיתווה, ולכן גם מתעקש להתעלם מעניין יכולת ההכרעה (שגם אותה אינך מבין נכון) כי הוא לא קשור לענייננו הנוכחי. בצורה כזו לא תוכל למצות שום נושא.
אנא אל תיקח את דבריי ככעס, או כירידה כלשהי עליך. ממש לא. זהו פשוט תיאור של הדיון כפי שאני מבין אותו. אני לא יכול להמשיך כך, ולכן אני מסיים.
כל טוב ובהצלחה רבה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/8/2012 10:22 לינק ישיר 

הרב היקר,

כל זמן שלא נסכים ולא נגדיר (לא במילים רק בתוכן) מהי דטרמיניזם אז לא נדע לומר האם היא סותרת את פלסטיות המוח,

עד עכשיו שהרב הסביר שדטרמינזם יכול לא להרכיעה (חמורו של בורידן) אז לפי זה הדטרמיניזם לא סותר את המוח הפלסטי,

אגב: מאוד חשוב שדנים על כל הגדרה להבין מהם יסוד החשיבה, 1, למה הגיעו לחשיבה, 2, ומה יוצא מהחשיבה, = דבר מתוך דבר. מבין מדעתו וכו' וכו'
אין שום טעם להתווכח ולדון על מילה זו או אחרת, כי מה יצא מהדיון הקצר שלנו כאן ?! שהדטרמיניזם של הרב נותן אפשרות בחירה, שאין הדטרמיניזם של הרב מביא תכלית, ושבכלל אין בעיה עם הקוונטים, הרי הבעיה היא בדיוק זה חוסר הכרעה, כלומר חסר הכרעה = אין מוכרחות לאן יש מוכרחות ליפול,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > פלסטיות המוח וניסוי ליבט, (רצון חופשי)
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext