פלסטיות המוח וניסוי ליבט, (רצון חופשי)

יצא לי שוב לשמוע את הרצאתו של פרופ' חיים סומפולינסקי,"פיזיקה, מוח ורצון חופשי" כאן http://www.youtube.com/watch?v=pfKRuhHXcDk

דנו כבר כאן בפורום בניסוי ליבט ובהרצאתו של פרופ' חיים סומפולינסקי, אבל חשבתי שכדאי לפתוח אשכול מיוחד,

ובכן,
אייך לא רואים את הכשל,
אייך טוענים על פלסטיות המוח מצד אחד. ומצד שני לומדים את ניסוי ליבט הפוך ? כלומר שאין לכאורה רצון חופשי,
אם הפרופ' מדבר בשם המדע אז הסיפור עוד יותר מוזר, (הרי לא מדובר בחכמי חלם)

בכדי שנבין על מה אני מדבר, אני הסביר בקצרה את העניין,

בפיזיקה הקלסי (במקרו) לכאורה הכל דטרמיניסטי מוחלט,
בפיזיקה הקוונטית (במיקרו) הכל פתוח = יש אקראיות,
(החילוק הזה היא טמטום מוחלט, כי אין חלוקה כזו כלל זה המצאה של אנשים טיפשים שלא רוצים לראות את המציאות, אני הסביר בהמשך)

האם הפיזיקה הקלסית באמת כך ? בוודאי שלא ! יש את הכאוס יש את הפיזיקה הסטיסטית, (וכמובן הקוונטים שבזה חילקו בין המקרו למיקרו. וזו שטות כנ"ל)

לו הייתה הפיזיקה הקלסי דטרמיניסטי מוחלט היינו כבר בגאולה, יותר נכון לא היינו מבולבלים כלל, כולנו היינו נביאים ויכולנו לחזות את הכל מראש, יותר נכון לומר שלא היית מודעות עצמית = תודעה, כל היקום היית דומם,
אבל נעזוב לרגע את התודעה ואת הנבואה,
אין דטרמיניזם מוחלט בפיזיקה הקלסי עובדה היא המערכות הכאוטיות והפיזיקה הסטיסטית, בלי המיקרו (שאני לא מבין מי המציא את השטות\החילוק הזה) = פיזקה קוונטית, אם ניקח בחשבון גם את הקוונטים אז המושג דטרמיניזם לא קיים כלל, לא רק שהיא לא קיימת כלפי הבוחר = האדם התבוני, היא לא קיימת בשום מקום ביקום,

ובכן אייך לדעתי זה עובד, מה כן יש ביקום,
בכדי שנבין אני הסביר דבר פשוט,
לו היקום חופשי אז אין חוקים ויש תהו ובוהו,
לו היקום דטרמיניזם אז יש רק דומם,
מתי קיים יקום כפי שאנו רואים אותו,
אך ורק שמישהו שם חוק, כלומר עושה סדר,
כלומר, מכל בלגן יכול להיות איזה סדר אך ורק שנוצר איזשהו חוק,
כל חוק נוצר מאי סדר, ולכן במיקרו (בקוונטים) נראה הרבה אי סדר. במקרו (בפיזיקה הקלסית) כבר רואים כמעט רק סדר\חוקיות,
בכל זאת אפי' בקלסי לא נראה אך ורק דטרמיניזם כי יש שוב בלגן של כל המערכות יחד (הרי כל חוקיות התחיל מנקודת התחלה אחרת לכן יש לו חקיות משלה, ושנפגשים כל החוקיות אחד בשני אז יש שוב בלגן, מכאן הכאוטיות והפיזיקה הסטיסטית)

לסיכום העניין זה:
החוקיות נוצר מהאי חוקיות שקיים, (אייך אפשר בכלל לחשוב על חוק אם אין אפשרות של אי חוקיות, רק שיש אי חוקיות אנו יכולים לחשוב על חוק)
העולם הקלסי קיים בגלל שכבר יש סדר\חוקיות, אחרת לא היית יקום כלל,

אם נבין את היסוד הפשוט הזה, נבין את היקום,

עד כאן דיברנו אך ורק על הפיזי הדומם,

מה קורה למודע לעצמו, האדם התבוני,
הוא מחוקק חוקים, הוא עושה סדר בבלגן,
והיות שיש לו מוח מפלסטי, כאן המקום (היכולת) לחוקק פיזית במוחו את החוקים, על ידי חינוך על ידי תורשה על ידי החברה ועל ידי הסביבה הטבעית,

וכאן מגיע ליבט עם הניסוי שלו וזועק ראיתי פולס לפני הרצון,
כאן מגיעים החברה מחקר המוח וזועקים אני יכול לעורר את הרצון על ידי גירוי,
חכמי חלם שכמותכם, מי חקק את המוח ? המוח היא מפלסטי אני חקקתי את מוחי, גם הסביבה גם האובולוציה גם התורשה כלום יחד מחוקקים את מוחי, בוודאי שתראו פולסים לפני הרצון הרי חקקתי אותם שהם יעוררו בי את הרצון, בוודאי שאתם יכולים לעורר את הרצון, הרי אני בראתי את הגירוי במוחי,
אתם לא יכולים לעורר בי רצון לדפוק זכר אם לא חקקתי את מוחי לכך, מצד שני אתם לא יכולים לעורר בהומו לדפוק נקבה כי הוא חקק את מוחו לדפוק זכרים,
אתם יכולים לעורר\לגרום לגירוי\רצון אך ורק סוג רצון שקיים בי, שאני חוקקתי בעצמי,

מהי חינוך ? הרי בדיוק זה לחוקק את מוחי (הפלסטי) פיזית, אז מה הפלא שרואים פולסים ? להפך אם לא ראו היית צריך להיות לנו מוזר,

לסיכום האשכול:
רצון חופשי בוודאי שיש, רק אנו מחוקקים חוקים במוחינו שהרצון ירצה מה שטוב לנו, ולכן רואים את הפולסים לפני, ולכן אפשר לעורר את הפיזי (שאנו יצרנו) לרצות כביכול,
לא רק שיש רצון חופשי בכל מצב נתון, אנו יכולים לחוקק את הרצון לעד, ובכל רגע עם בחירה לשנות את החוק ולחוקק חוק חדש פיזי במוחינו או במוחי הדור הבא על ידי חינוך והסביבה,

יש עוד בילבול בכם שרציתי להדגיש,
בחירה = נקודת ההתחלה,
רצון = חוקיות שחוקקנו על ידי בחירה (או על ידי המקרה)
לא אומרים יש רצון חופשי, רק אומרים יש בחירה חופשית,
הרצון היא כבר פיזיקה שאנו חוקקנו על ידי בחירה, שלנו או של קדמונינו והסביבה הטבעית, או שהלכנו אחרי המקרה והרצון שלנו נחקק על ידי המקרה, עליהם נאמר (יחזקאל פרק כג) בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם:

2. גם אם עושים ניסוי שכרוך בהתלבטות מוסרית, עדיין התוצאות לא תהיינה חד משמעיות. גם אם יתברר שהוא בוחר לאחר סיגנל מוחי (המכונה RP - readyness potential), הרי הבחירה הזו היא תוצאה של ערכים כאלה או אחרים. מתי עוצב סולם הערכים הזה? סביר מאד שהרבה לפני הניסוי (הרי לא סביר שבכל דילמה ערכית אדם בוחר מחדש את מערכת ערכיו). אם כן, המוח כבר בנוי באופן שיש בו את הערכים בהם בחרתי, וכעת נותר לי רק 'לחשב' מה סולם הערכים הזה אומר לגבי הסיטואציה שבפניי. לכן שוב מדובר בניסוי על פעולה שהיא 'חישוב' בעלמא, ולא פלא שהיא תוכתב על ידי RP. שוב לא תהיה כאן תשובה ברורה לגבי חופש הרצון. יש עוד טיעונים, אבל דומני שדי בשני אלה. [/quote]
 תוספות - עירובין מ"א ב. " מי שהוציאוהו. על דעתו ועל דעת קונו..ויצר הרע אע"ג דמשמע בפ' ואלו מגלחין (מו"ק ד' יז.) דפעמים שיצרו מתגבר עליו ואינו יכול לכופו מ"מ אדם יכול ליזהר שלא יבא לידי כך: