בס"דמועדים ע"פ פנימיות התורה בדרכו הקדושה והטהורה של רבנו בעל "הסולם" זצוק"ל וזיע"א
המאמר נמסר ע"י הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א
מאמר לקראת חודש אלול הבעל"ט
חודש אלול -חודש התשובה והרחמים
חדש אלול הוא חודש התשובה והרחמים, וידוע שאלול הוא ראשי תיבות: "אני לדודי ודודי לי". ויל"ה: מה משמעות המושג "אני לדודי ודודי לי"? בפשטות משמע שאם אני אעשה ואטרח עבור דודי, גם דודי יעשה עבורי. אבל המשנה במסכת אבות אומרת: "הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא עמ"נ לקבל פרס" (אבות א' ג), וכאן משמע לא כך!?
האר"י הקדוש אומר: "דע, טרם שנבראו הנבראים ונאצלו הנאצלים היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות, ולא היה מקום פנוי ואויר ריקני וחלל, אלא הכל היה אור פשוט. וכשעלה ברצונו להאציל הנאצלים ולברוא הנבראים, בכדי להוציא לאור שלימות פעולותיו ושמותיו וכנוייו, צמצם את עצמו".
מסביר רבינו בעל "הסולם: ענין הצמצום משמעותו שהבורא הסתיר את עצמו מתפישת הנבראים ומהשגתם. ומדוע עשה זאת? כי רצה שהנבראים יתקנו את טבעם ויהפכוהו לטבע הדומה לטבעו של הבורא. וטבעו של הבורא הוא טבע של אהבה ורחמים, ע"כ גם הנבראים צריכים להגיע לטבע של אהבה ורחמים. וכאשר האדם מגיע לטבע כזה של אהבה ורחמים, תיכף ומיד הקב"ה מתגלה אליו בחיבה ובשעשועים גדולים, כמ"ש "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים". אבל ברור שהמדובר על אהבה ורחמים אמיתיים שאינם באים מתוך מניעים אינטרסנטיים, כדוגמת אהבתו של הבורא לנבראים שהיא אהבה טהורה ומוחלטת.
אולם יל"ה: איך הנבראים יכולים לתקן את לבם עם אהבה כזאת בין אדם למקום ובין אדם לחבירו? זה רמוז בפרשת השבוע שלנו: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". בגשמיות השופט קובע איך צריך האדם לנהוג במצבים מסוימים, והשוטר אחראי על כך שהדבר יתבצע בפועל. הוי אומר שיש ב' כוחות באדם: שופט ושוטר, השופט הוא הכח השכלי שבאדם המברר כל דבר ומחליט החלטות והוא בחי' בכח, והשוטר הוא בחי' בפועל, היינו הכח המבצע. ומשמעות הדברים: שהאדם צריך בכל שלב ומצב בחייו, להפעיל את ב' הכוחות הללו, בתחילה את השופט, דהיינו את הכח השכלי המברר, ולבדוק איך רוצה הבורא ית' שתהיה התנהגותו, ואח"כ את השוטר, דהיינו את הכח המבצע אשר מבצע בפועל את אשר הוחלט. ואם מקפיד האדם לעשות כך תמיד, הרי לאט לאט הוא כופה את גופו להשתעבד לרצון ה', ומגיע בסופו של תהליך לקשר ואהבה אל הבורא.
נמצא כאשר "אני לדודי", היינו שהאדם מכוון את כל עשיותיו שתהיינה ע"פ רצונו של הבורא, ע"י "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" (דברים ט"ז י"ח), אז "דודי לי", היינו שהקב"ה מבטל את הצמצום וההסתר ומתגלה לנבראים במלוא הדרו ושלימותו. נמצא שאין אפשרות אחרת לבטל את הסתתרותו של הקב"ה, אלא ע"י שינוי טבע האדם, ולמרות שהשינוי הזה הוא קשה מאד ומושג רק ע"י עבודה גדולה ומאומצת, מ"מ דרך אחרת אין. ומי שמבין שהבריאה כולה זקוקה לתיקשורת עם הבורא, כי ללא תקשורת עם הבורא אנו מגיעים לאסונות בכל המישורים, גם מוכן להשקיע ולהתאמץ מצידו להיות בבחי' "אני לדודי".
והנה זו גם כוונת המשנה במסכת אבות: "בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך" (ב' א'). פירוש: בטל את רצונותיך האיגואיסטיים מפני רצונו של הבורא שהוא רצון לתת לזולת, כלומר הפוך את חייך לבעלי דפוס של אהבת הזולת במקום אהבה עצמית, "כדי שיבטל רצונו מפני רצונך", כלומר בכדי שיבטל את מה שרצה לצמצם ולהסתיר את עצמו ויתגלה אל הנבראים.
ויהי רצון שיתקן ה' בתוכינו שופטים ושוטרים הגונים, ואז נבוא למצב הנפלא של "אני לדודי ודודי לי". (אלול תש"ס)
