פירוש הביטוי "רב" במסכת אבות

מי שאחזו

יפה שאלת.

המונח "רב" יכול אכן להתייחס לא רק לחכם בתחום התורה וההלכה. רב הוא מי שמלמד את התלמיד, גם אמנות, והמונח הזה מוכר גם בימי האמוראים כפי שהוא מופיע במסכת מכות.

אולם קשה להציע משמעות אחרת למילה בפרקי אבות אלא כרב לענין לימוד ופסק.

אמנם בזה יש לדעתי להסתפק: בימי האמוראים מצאנו אבחנה בין רב לענין גמרא=נוסח לבין רב לענין סברא=הטעם שמאחורי הדינים.

ואף אומר אחד האמוראים לתלמידיו שחשוב ללמוד סברא אצל יותר מרב אחד כמסתבר כדי לא להינעל על צורת פירוש מסויימת אחת.

ולעומת זאת, כיון שהמשניות, התורה שבעל פה, נשנו כמסתבר על פה, ולא היה טקסט כתוב להשוואה (כרש"י ולא כרמב"ם) עד ימי כתיבת התלמוד, אכן יש חשיבות רבה לבירור מדוייק של הטקסט.

לפי שימושי לשון וענין מאוחרים אלו, היה מקום לפרש ש"עשה לך רב" מתייחס באמת ללימוד של הטקסט המדוייק של המשנה.

אולם למרות הקסם שבפירוש כזה, קשה להלמו מבחינה היסטורית. האם היה בימי בעלי המימרות מפרקי אבות טקסט אחד מחייב של משניות? ובכלל, באיזו מידה למדו פסקי הלכות קבועים ובאיזו מידה עסקו בשאלות חדשות או בויכוח על מסורות? רבי עקיבא היה מוכן לחלוק על מסורות נתונות מכוח סברתו, בעוד רבי אליעזר דגל בשמירה על הקיים ולא היה מוכן, לפחות במישור התיאורטי, לדון בשאלות שלא קיבל עליהן תשובה מרבותיו.

לפי זה, יש מקום לעיין בכל השאלה על "עשה לך רב". שמא הדברים מכוונים לשיטתו של רבי אליעזר, לומר שאין לאדם לנסות לחדש הלכות מעצמו, אפילו מכוח מדרשי הלכה, אלא רק ללמוד את המסורת?

אין לי תשובה לשאלות אלו, אך ראוי להודות לך על העלאת השאלה!

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");