לא מכבר שחה לי ידידה נשואה שגם היא עברה שבעה מדורי גיהנום עד שמצאה את החצי, היא סיפרה לי שזיווגה הגיע דווקא בשעת ייאוש. דווקא כשהפסיקה לחשוב עליו.
"תפסיקי לחשוב עליו ותראי שפתאום מאיזשהו חור הוא יצוץ". זה מה שהורתה לי. ואני חשבתי לעצמי: איך אפשר?????? הרי לא עובר יום בלי שאזכיר אותו ב "שומע תפילה" לפני מזווג הזיווגים. לא עובר יום בלי לחשוב על איך יהיה ואיך נבלה יחד.
אז איך???
זה הזכיר לי את הנאמר בגמרא (לא יודעת מקור) על בואו של המשיח. מתי הוא יבוא? רק שנסיח דעתינו ממנו. והרי כל יהודי מצווה לצפות למשיח בכל רגע ובכל דקה, אז איך נאמר כאן הסחת הדעת???
שתי שאלות יש לי שהן בעצם אחת, לכם יש תשובה עליהן??
נשלח ב-7/2/2013 14:25
נשלח ב-7/2/2013 11:17
michal7700 כתב:
"אין בן דוד בא אלא בהיסח דעת" - ומצד שני מי שלא מאמין בביאתו או אפילו לא מחכה לו כופר בכל התורה כולה! אז ?
מרוב שמחכים ומחכים המהות שלנו היא שאנו מצפים ולכן כשהוא מגיע זה נראה פתאום הפתעה.
ודוגמא מופשטת לעניין: מחכה לאוטובוס שאמור להגיע ברגעים אלו , אנחנו לא חולמים אלא מחכים , עומדים , זזים , או מסובבים כל רגע את הראש, ( .."נו הגיע כבר? או "עדיין מתמהמהה?" כמה אפשר?) ואז כשפתאום רואים את הקו המבוקש , הנה הוא הגיע ! הפתעה (מה אנחנו מופתעים?! ידענו שהוא צריך לבוא?!) זהו היסח הדעת
מרוב שמחכים ויודעים ומאמינים שיבוא , כשהוא בא זה הפתעה.
שנזכה לראות זאת
נשלח ב-7/2/2013 10:53
מה שנקרא חוק מרפי מהחלק היפה שלו.
נשלח ב-7/2/2013 00:35
אמן. תודה על ההסבר המופשט.
נשלח ב-7/2/2013 00:27
"אין בן דוד בא אלא בהיסח דעת" - ומצד שני מי שלא מאמין בביאתו או אפילו לא מחכה לו כופר בכל התורה כולה! אז ?
מרוב שמחכים ומחכים המהות שלנו היא שאנו מצפים ולכן כשהוא מגיע זה נראה פתאום הפתעה.
ודוגמא מופשטת לעניין: מחכה לאוטובוס שאמור להגיע ברגעים אלו , אנחנו לא חולמים אלא מחכים , עומדים , זזים , או מסובבים כל רגע את הראש, ( .."נו הגיע כבר? או "עדיין מתמהמהה?" כמה אפשר?) ואז כשפתאום רואים את הקו המבוקש , הנה הוא הגיע ! הפתעה (מה אנחנו מופתעים?! ידענו שהוא צריך לבוא?!) זהו היסח הדעת
מרוב שמחכים ויודעים ומאמינים שיבוא , כשהוא בא זה הפתעה.
