בעקבות משיחא חוצפא יסגא (נבואה או תבונה ?)

משנה מסכת סוטה פרק ט

 בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר הגפן תתן פריה והיין ביוקר והמלכות תהפך למינות ואין תוכחה בית ועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן ישום ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים (מיכה ז') בן מנוול אב בת קמה באמה כלה בחמותה אויבי איש אנשי ביתו פני הדור כפני הכלב הבן אינו מתבייש מאביו

נלך אחרי השקפת חז"ל שבוטל הנבואה וחכם עדיף מנביא במילא דברי המשנה כאן חייב להיות תבונה טהורה,
ואם בתבונה עסקינן אז אפשרי ללכת אחריהם ולבדוק את עומקם,

ובכן מה פתאום דווקא בעקבות משיח ? כלומר למה שסתם באיזה דור יקרה המצב שהתנא טוען עליו,

לכאורה התנא טוען כאן משהו עמוק, הוא טוען שאין מצב כזו שלא יבוא אחריו משיח,
כלומר נותן התנא אימון בבני אנוש שלא יתנו למצב כזה להימשך יותר מידי, ואז יבוא המהפיכה החברתית = משיח,

יוצא שהתנא אומר כאן שני דברים,
אין משיח לפני שיהיה כזה מצב,
שאין כזה מצב לא צריך את המשיח,
המשיח היא תוצאה מוכרחת,
וכאן התנא אומר מהם הסיבות שיביא את המשיח,

ונשאל למה דווקא חוצפה ? למה חוצפה תביא עושר מצד אחד ומצד שני יביא יוקר (ויוקר יאמיר הגפן תתן פריה והיין ביוקר)
למה דווקא המלכות צריכה להיות באותו זמן מלכות של מינות,
למה בית ועד צריך להיות באותו זמן בית ועד לזנות,
למה הגליל יחרב באותו זמן
בקיצור מה הקשר בין הדברים, ולמה דווקא הדברים האלה ולא אחרים,

בהצלחה לכולנו,

במשפט אחד,
שבירה ופריצה של המסגרות הנורמטיביות של העולם הישן/נוכחי/הזה...