| נשלח ב-30/8/2012 23:54 |
 |
| |
מפעל חיים פרטי מול מפעל חיים מרובה
ידועה המחלוקת בין החזוא לר אלחנן וואסרמאן אי ראשונים כמלאכים בכדי לחלוק עליהם אחרי ירידת הדורות או מצד קיבלו עליהם שלא לחלוק ,
אחרי שכבר הלכו בו הנמושות תרתי משמע ,אנו ההדיוטות מתפלסמים האם החכמה נעדרת או דוקא מתגברת ואכשרי דרי,,
רציתי לשאול את חברי הפורום בתמימות מוחלטת,
האם המפעל שעובד כבר שנים רבות ,המון עובדים ,המון חומר מוכן ומפורש קדום,,שוטנשטיין ,,אינו תשובה לשאלה זו?
לפני כאלף שנה חי לו יהודי בשם רבי שלמה יצחקי שבאופן פרטי לגמרי, פירש חמשה חומשי תורה ,נביאים וכתובים,מגילות ,60 [בערך]מסכתות השס כמעט מילה במילה אחר ברירה של יקר מזולל של שלל פירושים ,ובקצירת האומר גאוני ללא מילה מיותרת עד שאנו מדייקים ממנו מכלל לאו הן ולהיפך,
רמבם ,פירוש המשניות להרמבם ,שבעצם כולל את מסקנת הגמרא והלכתו בכל השס ,כולל את הגותו הפילוסופית בהקדמות ,נכתב בגיל 23
יד החזקה ,נכתב במשך עשר שנים בשנות ה30 לחייו ,סולת נקייה במסקנת שני התלמודים ,קיצור גאוני ומדוד ,,
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2012 14:29 |
|
| |
בעל,
לענ"ד הכרה במיעוט שכל הינה הכרה שכלית הנקראת יראת רוממותו, שנאמר עקב ענוה יראת ה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2012 13:13 |
|
| |
מ80
הכרה במיעוט שכל היא הכרה שכלית או אמונית?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 22:18 |
|
| |
 יישר כח גדול מ 80
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 22:09 |
|
| |
מאגרת רב שרירא גאון:
"כד איסתיימא משנה ונח נפשיה דרבי אימעט ליבה ואיצטריכו למלקט תלמודיהון ולמיגרסיה ואוסיפו ביה כמה אורחתא אוחרניתא ותקינו ביה הנך ראשוני ראשונים כדאמרינן מנא הני מילי דרשינן קראי. ותקינו ביה חידושין ותולדות מלתא מלתא כדמפרשא כי היכי דהוה בימי קדמונים. ותקינו ביה נמי מאי דלא הוו צריכין להו להנך קמאי כגון פירוש דברים עמוקים דהנך קמאי שהיה לבן רחב לא היו צריכים לפרשם ונתמעטה אחריהן החכמה."
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 20:40 |
|
| |
מ 80
בודאי הכונה לדף נג בעירובין ,דורות הראשונים היה ליבם פתוח כפתחו של אולם,
תוכל אולי לצטט קצת מדברי רב שרירא גאון?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 19:51 |
|
| |
דברי המשגיח רבינו ירוחם מבוססים על אגרת רב שרירא גאון ודברי רב שרירא גאון מבוססים על הגמרא בעירובין.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 18:04 |
|
| |
| ביליצר כתב: |  |
המשגיח רבינו ירוחם,,ממיר
... לדורות הראשונים היה די במשניות, |
|
זה הולך כך
לדורות הראשונים היה די התבונה, (ולכן עונש דור המבול בלי שקיבלו תורה)
הדורות הבאים היו צריכים תורה,
הדורות הבאים היו צריכים ספרא ספרי מכלתא,
אחריהם משנה
ואחריהם גמ'
ואחריהם ספרי ההלכה,
האידיאל היא שכל בני אנוש יהיו נביאים כפי שמשה רבינו השתוקק שלא יצטרכו תורה בכלל,
למעשה היינו כבר צריכים לזכות בא כי יש חינוך חובה ואפשר לחנך על פי התבונה,
אבל מה לעשות שיש עניין בבורות, כי אז השליט שולט והחברה שולטת,
מה שאין כן ברגע שנהיה כולנו חכמים ונבונים ונביאים, אף אחד לא ישלוט ולא ינצל את זולתו,
תוקן על ידי maxmen ב- 04/09/2012 18:06:59
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 03:10 |
|
| |
בעל
איני חושב שהדרך שהביא אותו למסקנא זו נכונה,הנחתו קודמת לראייתו,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 22:46 |
|
| |
בילי
אתה מסכים לדברי ר' ירוחם?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 18:31 |
|
| |
המשגיח רבינו ירוחם,,ממיר
...לדורות הראשונים היה די במשניות, וכל חקירותיהם מצאו במשנה, ובמשנה היה להם מבואר כל הדברים, ובדורות האחרונים היה המשנה כספר החתום, והוצרכו ליתר פרטים הוא התלמוד, ובתלמוד היה די להם עד הרי"ף... אכן אצלנו גם השולחן ערוך כספר חתום והאחרונים שלנו עשו גם כן עוד קיצור על קיצור להיות השולחן יותר ערוך, כי לפי שכלנו אשר הוא טמון ונעלם בכח, לא נוכל להבין שום דבר יותר מהשגתינו, דהיינו פרט קטן מאד דק, וזהו פירוש הירושלמי (שקלים פ"ה ה"א) הראשונים חרשו עדרו נכשו זרעו וכו' לשו ואפו, ואנו אין לנו מה לאכול... (שם קז)
תוקן על ידי ביליצר ב- 03/09/2012 18:33:29
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 00:14 |
|
| |
מיימוני
אולי תיקון של אי הבנה ,
התכונתי שאם מישהו היה דורש את כתיבתך גג על גג היה יכול להסיק פיקחות בכתיבתך בזה האופן ,(-:
האם היה טועה?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 22:13 |
|
| |
מקס
יצירה מתאפשרת מחוטב עציך עד שואב מימך ,ולא על זה אנחנו דנים ,
וגם לא על ספרי דרוש שהבחירה החופשית [לשם שינוי] נותנת לך לדרוש את הכתובים באין סוף אפשרויות וכיד הדמיון הטובה עליך לסלול לך דרך חשוב כמה שיהיה למוסר ,חיזוק ,מחשבה ועומק,
בפשט,האפשרויות מצטמצמות לעין ערוך,אתה חייב להשאר על קרקע לוגיקת הטקסט ויישור החשבון המתמטי מלפניו ואחריו ,וכשהאגוז לא מאפשר פיצוח מגיע המושיע רשי בתור אי של שפיות בים של בילבול,
לדוגמא, ר צדוק הכהן ,ימי הרחמים והסליחות , קטע לפניך,,,,,,,
איתא בזוה"ק שלח ,בירחי דאיתכסיא מיחלפי כתרא דדהבא דמלכא בכיתרא דכספא,
פירוש ,בחודש תשרי דכתיבא ביה בכסה ליום חגינו דנכללו ביה יומי דהרת עולם בכה אלול ויומי דבבחינת עלה במחשבה ,מתחלף כתר העליון מזהב דגבורות ודין ,לכסף דרחמי ,ויש באפשרות של כל איש מישראל אף הפושעים שבהם להתחבר על יד חלקי דנשמה דלמעלי דמוחין שאין לקליפ,שום שליטה כידוע,,[ארי ז,ל]
והוא מחסד שבדין שעלה ברצונו יתב,והוא בסוד הא דאיתא דמקובלני מבית אבי אבא דאפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל יתיאש מן הרחמים, דייקא,חרב הרי היא כחלל דאב הטומאה ואפילו אם נפש דישראל הגיע לדרגת טומאת אב שהוא שערי דמ"ח רח,ל אל יתיאש מן הרחמים ,ואלול הוא ר"ת אל לו להתיאש,, כמפוסם מקדמוני
לא רע ,נכון?
אז זהו ,אין כזה זוהר וכזה ר צדוק ,והומצא על ידי עכשיו,ללמדך,,,,
מיימוני היקר
כריזופרן היה אומר שבכתיבתך הנוכחי יש המון פיקחות ,
הינך כאילו משתתף בדיון ומוסיף נופך דטפיכה על השכם ,
ומאידך מעיר בפיקחות כל מיני הערות לפירכא ,
ואסביר
הרשבם שהעלית שכאילו לוקח חלק בעוגה ,
רבינו גרשום שקדם לרשי,
האפשרות הלימוד ללא רשי ,
אז כך ,רבינו גרשום לא הוזכר ברשי מפירושיו רק מתשובותיו ,ולכן מלבד שפירושיו שאנו מכירים הם בכמה מסכתות בודדות, גם סוברים שאין זה פירוש של רבינו גרשום עצמו אלא של מאן דהו מאות שנים אחריו,
כן פירוש ר,ח שקדם במקצת לרשי ,לא היו פירושיו לפניו דרשי בכדי שיכירם וגם לא הוזכר בפירושו של רשי
הרשבם כמובן מפרש בחלק זעיר במקום זקנו,
ולכן פירושים אלו לא אכלי מעוגתא דשמעתתא של רבינו שלמה יצחקי,
אין כמעט דף ,,בכלל ,,שלא נצטרך ואפי, רק במשהו לפירושו של רשי ,ואין כמעט סוגיא ,,בפרט ,,שנסתדר בפיענוחו ללא האי של שפיות שנותן רשי בתוך ים של בילבול,
תוקן על ידי ביליצר ב- 02/09/2012 22:53:58
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 00:37 |
|
| |
משהו חסר לי כאן שבלעדיו חוששני מפני אמירות שלא מתחברות יחד ולא עונות זו לזו.
ביליצר הציע, בצדק, לאפיין מה מגדיר את פירוש רש"י.
לזה יש להשוות למפעל התלמודי ולשאול מה מאפיין אותו.
ואז אפשר לשאול מה תרם רש"י ללימוד התלמוד.
ואז אפשר לשאול למה נזקק רש"י כדי לעשות זאת.
ואז אפשר לשאול מה התכונות שמאפשרות לכתוב פירוש כפירושו.
כמובן כל זה מצריך דוגמאות.
אני מציע להתבונן בפרט אחד.
הרשב"ם כתב פירוש לאותם פרקים ומסכתות שלהן לא כתב רש"י פירוש.
כדאי לדעתי להשוות בין הפירוש שכתב הוא לבין הפירוש שהיינו מצפים מרש"י. למשל, הרשב"ם עסק הרבה יותר בדיון נוסח התוס', מאשר בפירוש צמוד לטקסט כמו רש"י. (אין לי זמן להביא דוגמא).
עוד השוואה: פירוש הרגמ"ה (רבנו גרשום), המופיע על הדף במסכתות מסויימות. אני נעזרתי בו יותר, מפני שרש"י מפרש מושגים בעוד הרגמ"ה מפרש את מבנה הדיון.
התרשמתי שרש"י בעיקר מוסיף את הרקע של מושגי הגמרא כך שהם מובנים למי שאינו מכיר, וממילא ניתן להבין מתוכו את מהלך הדיון.
ושוב, כדאי להביא דוגמאות לפירושים שונים של רש"י לראות כיצד הוא עושה זאת.
אצביע על חסרון או "חסרון". הפירוש של רש"י נכנס כל כך יפה במילים של הגמרא עד שקשה מאד להתנתק ממנו. קשה לחשוב על אפשרויות אחרות לאחר שלומדים אותו. לכן זה הכרח ללמוד כל סוגיה קודם בלי רש"י כדי להיות מסוגל לראות אפשרויות אחרות. וזה כמובן מה שהמליצו תלמידי החכמים בדורות עברו, אם כי ממניעים שונים משלי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2012 23:23 |
|
| |
| ביליצר כתב: | | מקס
שוב ,התייחסתי לרשי והרמבם כיוצרי חומר העיצוב פלוס העיצוב,קרי ,,היוצרים,,
מה שנשאר בדורינו הוא להשתמש בחומר המיוצר בכדי לעצב חלקים שבהם בצורה אחרת יותר עצמאית,
החפץ חיים עשה חיבור נפלא ביותר בכדי להרחיב את פסקי השו,ע ומה שנגזר ממנו וגם ראה צורך להביא את מקור הפוסקים שנתקבלו כהכרעה לשינויי מנהגים שהתקבלו , |
|
השאלה על מה אתה דן, על הלכה או על כלל יוצרים,
המלב"ים ור' צודק הם יוצרים ענקיים במחשבת ישראל,
אם אתה דן חברתית נדמה לי הבעל שם טוב והחסידות הביא מפיכה של ממש,
אחריו הציונות והמדינה זו מהפיכה היסטורית,
ואם במדע ופילוסופיה, אז היה לנו את ברוך שפינוזה איינשטיין וכל היהודים המקבלי פרסי נובל, שזה הרבה מאוד,
בקיצור אין על מה להתבכיין,
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2012 23:05 |
|
| |
בעל,
לענ"ד גדולתו של רש"י שמחד הוא ממשיך את דרכם של חז"ל ומלמד את עיקר הדברים בלשון קצרה, ומאידך מצליח לדייק במחשבתו וניסוחו באופן המשיב על שאלות הנובעות מהסוגיה, ובכך מאפשר להעמיק בהבנתה. במלים אחרות, רש"י משוחח עם הלומדים, ופירושו הינו באמת תורה שבעל-פה.
|
|
|
|
|
