לבקשת יהי אור בקיצור נמרץ ובפשטנות יתירה, בראשית נברא העולם, ובו אדם שבו דעת המאפשרת לו להבין את העולם ואת הקשר בינו לבין בוראו. האדם הזה חטא וייצר לעצמו דעת עצמאית במנותק מבוראו (חטא עץ הדעת) , וע"י זה הוביל את העולם לחורבן במבול. (דילגתי כאן על קין והבל דור הפלגה, למך עד דור המבול) העולם אכן חרב מלבד אדם אחד ובני משפחתו, נח שמו, לאחר המבול הוא ובניו התחילו לבנות את העולם מחדש מתוך ברית עם הקב"ה (קשת בענן ו7 מצוות בני נח) אלא שבעקבות המבול נוצר פער עצום בין העולם החרב לבין הא-להים שאחרי ולפני הכל אפשר וככל הנראה גם קיים בפועל את החורבן הזה, וכך האנושות בחפשה אחר חזון שיקדם אותה , ניסתה לבנות את עצמה ולהחזיר לעצמך את תחושת הכח אל מול מוראות הטבע/בורא דרך ניתוק והתנכרות לעולם ולבורא והתמקדות במגדל מבוצר בו האדם נמצא (כביכול) , בשליטה מליאה. וכך הגיע האנושות ליציבות כלשהיא, הבעיה ביציבות הזה היא שהיא לא מובילה לשום מקום, אנשים חיים אוכלים ישנים ומתים (ועל הדרך עושים גם קצת מעשי נבלה פה ושם, או הצדיקים מעשים טובים) ועולם כמנהגו נוהג. עד שבא אברהם אבינו שהבין שצריך להציב אלטרנטיבה בת קיימא לכל זה,כלומר עם שיראה שיש דרך אחרת ותכלית אחרת לעולם , לטובתו ולטובת כלל הבריות המצויות בו. לא אאריך כרגע בהשתלשות מעשי האבות , למרות שבהחלט יש להם השלכות לעניננו (אם נזכה נגיע לכך בהמשך), סופו של דבר נשתעבדו אבותינו במצרים מאות שנים, ויצאו ממנה ברכוש גדול , אך מתוך תודעה של עבדים משוחררים ונתק גדול מחזון החירות הגדול של אברהם ושאר האבות . מתוך כך ניתנה התורה , באופן בו היא נתנה, כדי לישר את דרך העם והליכותיו כך שבבוא העת ניתן יהיה לשוב למסלול הראשוני לתיקון האנושות כולה ואחריה העולם כולו במלכות שדי. כמובן בדרך היו הרבה סיבוכים הן בתקופת האבות , והן אצל יוצאי מצרים כפי שאנו רואים לאורך חומשי התורה,שחזרו בוריאציות שונות לאורך שאר התקופות. השורה התחתונה היא ש"אתם (=אנחנו...) ניצבים היום כלכם לפני השם א-להיכם" , כאשר מטרת העל טרם מומשה, והיא עומדת לפתחינו, שיבה מתוך התורה אל חזון האבות והקמת ממלכת כהנים וגוי קדוש שישפיע על כלל העולם ויביא אותו לתיקונו. מקוה שעניתי על שאלתך, ואם למישהו יש הערות לגופו של ענין , אשתדל להגיב ככל שאוכל. בברכה.
נשלח ב-9/4/2013 14:16
איזה תמונות מגניבות. :-)
ואגב נחמד שמישהו קורא את הדברים, גם אם זה תחת חומרים הלוצינוגנים. :-)
יהי ידידי, אמור נא לי , קראת בכלל מה שכתבתי בפוסט הפותח את האשכול הזה ? הרי זה מה שכתבתי מתחילה (וגם בהמשך לאורך האשכול), שעם ישראל נוצר מראש כדי לממש את חזונו של אברהם אבינו, לקרוא בשם השם ולהמליך אותו על כל העולם. בנוגע לסיפא, אתה צודק להיות רק דוגמא ממש לא מספיק (הגע בעצמך שלפני כמה הודעות הסברתי בזה למה חיים בגלות לא יכולים לפתור את הבעיה) מה שיש לנו זה אמונה סבלנות ומסירות נפש אותה ירשנו מאברהם אבינו , ופיתחנו במשך כל הדורות, ולא פחות מכך את הענוה לשמוע ולקבל מכולם את הטוב שבהם. (ולצערי לעתים מזומנות מדי גם את הפחות טוב...)
נשלח ב-7/4/2013 22:00
אישציפור כתב:
קודם כל הפוליטיקה הכלל עולמית מתנהלת בהרבה מובנים בדרכי רוע ומרמה, גם במערב שלא לדבר על העולם השלישי, וממנה נגזר הרבה רוע או גרוע מכך צביעות כלפי מטה. (אני ממש לא אוהב לפרט את הרע , אבל אני בטוח שאם תנסה לחשוב רגע לא תתקשה למצוא אותו בעצמך) מעבר לזה אכן גילוי האמת והשראת שכינה והופעת מלכות השם על כל חי , הוא אכן תורף הענין, זה דבר שלא יכול להתקיים בשום דת , כי דת מוגבלת לד' האמות של מאמיניה , ואילו כאן מדובר על מהלך שבסופו של דבר יכנס אל תוך המציאות, וישפיע עליה באופן גלובלי, בלי תלות באמונה של פלוני או אלמוני , שירצה או לא ירצה להועיל בטובו לבחור באמת.
נשלח ב-7/4/2013 22:00
אישציפור כתב:
אתחיל מהסוף כי הוא עקרוני יותר, ראשית מטרת הגאולה אינה רק שאנחנו (=עם ישראל) נקיים חברה ישרה וצודקת וכו', זה דבר שאכן יכול להתקיים גם בגלות, (ואדרבה במובנים רבים גלות הרבה יותר קל לקיים את זה !) , אלא שאנחנו נהווה מודל לחיים נורמטיביים של יושר ואמת עבור שאר העולם, כפי שאברהם אבינו הועד מראש להיות אב המון גוים, כלומר הדרך של אברהם אותה עלינו לממש צריכה לייצר מהלך כלל עולמי שישנה את חוקי המשחק באנושות ובעולם כולו מעיקרם. (נדמה לי שגם כתבתי את זה בהודעה הפותחת של האשכול) וכן נאמר בנבואת ירמיהו "קדש ישראל להשם ראשית תבאתה" ללמדך שישראל הם רק ראשית התבואה, ממנה צריך להימשך כל השאר. (לכן ירמיה גם הוגדר כ"נביא לגוים נתתיך" אבל לא נסטה כרגע לנבואת ירמיה כדי שלא נאבד את קו האמצע של הדיון הנוכחי) כדי להיות בעלי השפעה כזו, חייבים להיות נוכחים על המפה העולמית הבין לאומית כמודל לחיקוי, מה שאומר שאם אנחנו סחופים ודווים בין הגוים גם אם נחזיק בתורה הכי מופלאה שיש באופן הכי מושלם שיש , רק מתי מעט שאכן מעונינים בחיי מוסר שלימים ימשכו אחרינו, השאר או לא התייחסו או חמור מכך ישנאו אותנו (כפי שאכן קרה) באשר אנחנו נהינו המצפון המעצבן של כל העולם שגם משדר מסרים סותרים ולעתים מתנשאים, ולא נותן לעולם לחיות ולהתקיים איך שנוח לו. (בתמציתיות ובפשטנות זו היתה פחות או יותר התפיסה הנאצית בנוגע לנחיתות כביכול של הגזע היהודי) בין כך ובין כך התכלית של כל המהלך מאז אברהם אבינו ועד עתה ממשיכה לא להתגשם ולמעשה להיות מוחמצת . בנוגע לרישא זה כואב מדי להיכנס לעומק הענין, אבל בגדול מה שעיכב היה חוסר מנהיגות עם השפעה רחבה, שתוכל לאגד את כלל השיטות תחת רצון אחד, ולהוביל אותם אל יעודם, בפשטנות אפשר לקרוא לזה משיח, אבל בעצם אם נתבונן בזה נראה שעומק המחלוקות והקנאות לדרך גדעו כל בדל של כיוון כזה על הסף, כך שכמעט לא היה סיכוי שזה יוכל להתממש . (תתבונן בעצמך במאבקים שהיו סביב חסידות-התנגדות וכל זה מול ההשכלה, ומול הציונות , שלא לדבר על מאבקים מוצדקים יותר מבחינתי כמו זה מול הרפורמה וכד', שגם הם נוהלו בצורה שלא מאפשרת שום דיון אמיתי בנושאים שעל הפרק) יש מה להאריך בזה, אבל באמת שלא כדאי, מה גם שהגישה הזו עדין חיה ובועטת גם היום במחוזותינו. (גם אם קצת פחות בעוצמה ב"ה)
נשלח ב-7/4/2013 22:00
אישציפור כתב:
יהי, ראשית ניכר מדבריך שאתה שואל כהוגן ולא לקנטר, וכבר חיזקתי את ידך בנקודה הזו בעבר, ואני חוזר ועושה כן עכשיו.
לעצם הדברים, אתה מבין נכון את הכיוון שלי, אבל לא מנסח אותו נכון , הכיוון עליו אני מדבר (וראוי לחדד שהוא איננו שלי כלל ועיקר) אינו שכלול של הפתרון הציוני, אלא אם כבר להפך, הפתרון הציוני הוא שנמוך של הפתרון עליו אני מדבר. ממילא לפתרון שאני מעלה יש בהחלט יד ורגל במסורת התורה , גם אם לאסונינו את צודק שבפועל היא מעולם לא היתה בחזית. (גם כי היא לא היתה בשילה מספיק וגם כי העם ו/או אוחזי התורה לא היה בשלים מספיק כדי לקבלה ו/או לממשה) למקרה שזה לא היה ברור עד כה החזון שאני מנסה לחדד ולהאיר הוא החזון המשיחי.
ממילא כאשר הוא מבואר ומובן נכון, לציבור האוחז בתורה הוא הדבר לו הציבור הזה ציפה מאות ואלפי שנים, מאידך לציבור שלא גם יש לו לא מעט להציע, אם כי אני מודה שכרגע אני פונה יותר לציבור שכן מאמין בהשם ובתורתו, אך לא עיקש ואדוק מדי בהיצמדות ל"השקפות טהורות" מדי שאין בילתן (כביכול) שלמעשה עוצבו בכל מיני דרכים עקלקלות , ומובילות למקומות בעייתים ועקלקלים עוד יותר. אם עד כאן אנחנו מסונכרנים (כלומר מבינים זה את זה ופחות או יותר מסכימים) אפשר להמשיך הלאה, רצוי תוך הכוונה שלך, בנוגע לכיוון אותו אתה מעדיף שאחדד, אם לא פתח פיך ושאל. בתודה ובברכה.
נשלח ב-7/4/2013 22:00
אישציפור כתב:
יהי, היחידים הם התשתית לבניית הציבור, וזו אגב אחת הסיבות בגללן לאחר יציאת מצרים לא הצלחנו להגיע לגאולה השלימה, כי תפקיד היחידים אז היה לשתף פעולה עם משה , ממילא כשהתברר שיש פער רחב מדי בין משה לבין העם הכל נפל על כתפי משה , מה שגרם בסופו של דבר לקריסה. (המקום בו הנקודה הזו מתבררת הוא בפרשת קברות התאוה) דבר שהתשתיות לפתרונו עוצבו בגלות הארוכה , כאשר כל האחריות לדת נפלה על הפרטים והקהילה, אלא שכיום הקושי הוא לחזור ולשלב את כל זה בהנהגה הכללית. (וכמובן גם לנפות את הסיגים, כי נוצרה דביקות עיקשת מדי ב"צדקת הדרך" וב"השקפה הטהורה" כביכול, כפי שניסיתי לרמוז באשכול על הסמרטפונים והרב אלישיב) לא בכדי בסוף פרשיית הקללות בפסוקים שאנו מזכירים ב"זכרונות" בראש השנה, מובא תחילה "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור" ורק אח"כ "וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני השם"
כי תחילת הזכירה וההתקשרות המחודשת בין ישראל לקב"ה היא דרך היחידים שמתחקים אחר דרכי האבות והולכים בהם, ומתוך כך מתחיל תהליך שלם של תשובה , כשאר רק בסוף הברית של הקב"ה עם כלל ישראל שווה לתפקודה. בנוגע לשאלתך השניה, שהיא בעצם שלובה בזו הראשונה (וזה מראה שאתה שואל בכיוון נכון, שזה כידוע לא דבר של מה בכך, יישר כח !) התשובה היא שילוב בין הפרט לכלל באופן שמזין זה את זה , כאשר הפרט מחפה על חסרונות הכלל ולהפך. כמובן שלא טריוויאלי או פשוט להגיע למצב כזה (והראיה הגדולה ביותר לכך היא שעד כה לא הגענו אליו, באופן בר קיימא לטווח ארוך !) אבל כדי להגיע צריך קודם כל להבין טוב טוב את המטרות והכלים להשגתם, ורק אח"כ להבין את שאר המכשולים והבעיות איתם צריך להתמודד בדרך. (ויש כאלו לא מעט :-) ) מקוה שעניתי לך. :-)
נשלח ב-7/4/2013 22:00
אישציפור כתב:
יהי, צר לי שאיני יכול להאריך במקום בו אמרו לקצר... בכל מקרה הסברתי למעלה שאתה צודק אין אפשרות פשוטה להחזיר את הגלגל אחורה, לכן נבחר עם ישראל וניתנה לו התורה, כדי שכציבור נוכל לייצר חברה שמתנהלת באופן אחר , מתוכה יתאפשר תיקון של כל הנ"ל. ממילא אין מטרה שפלוני אלמוני ישחזר בדעתו את הדעת שהיתה לאדם הראשון, אלא אם זה משתלב ומקדם את המהלך המרכזי של תיקון העולם דרך קיום עם ישראל והתורה, כך שלפחות לעת עתה רוב הפלפול אליו אתה מנסה למשוך את הדיון לא רלוונטי (שלא לומר כמעט אוקסימורוני) בעיני. אם אתה רוצה להתקדם בדיון, אל תעצר באדם הראשון , תתקדם הלאה לדור המבול פלגה, אברהם אבינו וכו', לא במקרה הבאתי את הסיפור כולו כיחידה אחת. בהצלחה, ואם יש עוד שאלות אשמח לשמוע ולענות .
נשלח ב-7/4/2013 22:00
אישציפור כתב:
כן. כי השיעבוד חל על הפרט ולא על הכלל, כלומר התודעה של הפרט אבדה, אבל הזהות היסודית והזכרון מהאבות נשאר חקוק בליבות העם, או לפחות חלק מספיק משמעותי בו , ואפשר את השתתפותם (הפסיבית אמנם) ביציאת מצרים, והמשך קיום העם, וקבלתו את התורה וכו'.
בנוגע למוס השוקולד , הוא לא סחר לי אישית (אם כי בהחלט גם) הוא חסר לעולם כולו, הוא התכלית לשמה הקב"ה הוביל אותנו בדרך הזו, אם כבר כפיות הטובה היא להסתפק בוילה ובוולוו שקיבלת מהקב"ה בחסד בארץ ישראל, ולזרוק אחרי גווך את התכלית לשמה הקב"ה הביא אותנו לכאן ונתן לנו את כל אלה.
נשלח ב-7/4/2013 22:00
אישציפור כתב:
אלי, הכל בכתב מיד השם עלי השכיל . או אם תרצה בדרך הנבואה. (זה תלוי באופן בדקדוק כלשהוא באופן בו מגדירים את הדברים)
נשלח ב-7/4/2013 22:00
אישציפור כתב:
ירוחם, בקצרה 1. האלטרנטיבה של אברהם היא ביסוס תודעה שמקושרת ישירות לקב"ה שמממנה כל מעשי האדם נגזרים ויורדים אל העולם, מתוך כוונה להשיב את העולם כולו אל הקשר שהיה לו בתחילה (לפני חטא עיוות הדעת ממנו התחלתי) עם הקב"ה. כיון שהאדם חווה קודם כל את מציאות העולם, עבר אברהם 10 ניסיונות כדי לבסס היטב את התודעה הזו אצלו, ומאידך ביחס לעולם הוא היה צריך לבסס עם שילך בדרכי צדקה ומשפט, כך שהמסר יוכל לחלחל למטה אל כלל בני האדם, שלרובם מסתבר לא עברו את הדרך שאברהם עבר, ולכן אין להם תודעה בהירה כ"כ בנוגע לדרך השם והתכליות אליהם היא צריכה להוביל באופן גלובלי. 2. כדי שתודעה כזו תוכל להמשיך להתקיים ולחיות אצל עם שלם , בו לא כולם במדריגה התודעתית קיומית של אברהם אבינו, היה צורך שישראל יהיו גרים בארץ לא להם, על מנת שלא יטעו אחרי החומר, והצורך להתפרנס, שזה האופן דרכו התגלגלו בני ישראל למצרים , הגם שכמובן לסיפור יוסף ומכירתו היתה השפעה מכרעת על האופן (הפחות טוב יחסית למה שיכול היה להיות) בו זה קרה. בכל מקרה לא הבנתי מאיפה הסקת שהתכלית של הירידה למצרים היתה היציאה ברכוש גדול , לא כתבתי דבר כזה ובודאי שלא התכוונתי אליו. 3. הסיבה בגללה הגאולה הראשונה לא הגיע לכדי שלימות, היא בגלל שהיינו עבדים במצרים, והצמיחה של בני ישראל לכדי עם , לא נעשתה באופן אורגני בארץ ישראל, אלא באופן מהפכני של שבירת מצרים קבלת תורה "הר כגיגית" , באופן שנוגד את הסדר האנושי הטבעי, ממילא ישראל לא הלכו יד ביד עם משה רבינו במהלך שהוביל מה שגרם לכך שהכניסה לארץ נעשתה במנותק מהאדם שיכל לקשר את העם לחזון השלם. זה בקצרה לגבי מוס שוקלד וכפיות טובה, לא הבנתי מה השאלה ואיך זה קשור לעניננו , אם כותבים אחרים מבינים וחפיצים לענות, בבקשה.
נשלח ב-7/4/2013 22:00
אישציפור כתב:
לבקשת יהי אור בקיצור נמרץ ובפשטנות יתירה,בראשית נברא העולם, ובו אדם שבו דעת המאפשרת לו להבין את העולם ואת הקשר בינו לבין בוראו.האדם הזה חטא וייצר לעצמו דעת עצמאית במנותק מבוראו (חטא עץ הדעת) , וע"י זה הוביל את העולם לחורבן במבול. (דילגתי כאן על קין והבל דור הפלגה, למך עד דור המבול) העולם אכן חרב מלבד אדם אחד ובני משפחתו, נח שמו, לאחר המבול הוא ובניו התחילו לבנות את העולם מחדש מתוך ברית עם הקב"ה (קשת בענן ו7 מצוות בני נח) אלא שבעקבות המבול נוצר פער עצום בין העולם החרב לבין הא-להים שאחרי ולפני הכל אפשר וככל הנראה גם קיים בפועל את החורבן הזה, וכך האנושות בחפשה אחר חזון שיקדם אותה , ניסתה לבנות את עצמה ולהחזיר לעצמך את תחושת הכח אל מול מוראות הטבע/בורא דרך ניתוק והתנכרות לעולם ולבורא והתמקדות במגדל מבוצר בו האדם נמצא (כביכול) , בשליטה מליאה.וכך הגיע האנושות ליציבות כלשהיא, הבעיה ביציבות הזה היא שהיא לא מובילה לשום מקום, אנשים חיים אוכלים ישנים ומתים (ועל הדרך עושים גם קצת מעשי נבלה פה ושם, או הצדיקים מעשים טובים) ועולם כמנהגו נוהג.עד שבא אברהם אבינו שהבין שצריך להציב אלטרנטיבה בת קיימא לכל זה,כלומר עם שיראה שיש דרך אחרת ותכלית אחרת לעולם , לטובתו ולטובת כלל הבריות המצויות בו. לא אאריך כרגע בהשתלשות מעשי האבות , למרות שבהחלט יש להם השלכות לעניננו (אם נזכה נגיע לכך בהמשך), סופו של דבר נשתעבדו אבותינו במצרים מאות שנים, ויצאו ממנה ברכוש גדול , אך מתוך תודעה של עבדים משוחררים ונתק גדול מחזון החירות הגדול של אברהם ושאר האבות .מתוך כך ניתנה התורה , באופן בו היא נתנה, כדי לישר את דרך העם והליכותיו כך שבבוא העת ניתן יהיה לשוב למסלול הראשוני לתיקון האנושות כולה ואחריה העולם כולו במלכות שדי.כמובן בדרך היו הרבה סיבוכים הן בתקופת האבות , והן אצל יוצאי מצרים כפי שאנו רואים לאורך חומשי התורה,שחזרו בוריאציות שונות לאורך שאר התקופות. השורה התחתונה היא ש"אתם (=אנחנו...) ניצבים היום כלכם לפני השם א-להיכם" , כאשר מטרת העל טרם מומשה, והיא עומדת לפתחינו, שיבה מתוך התורה אל חזון האבות והקמת ממלכת כהנים וגוי קדוש שישפיע על כלל העולם ויביא אותו לתיקונו. מקוה שעניתי על שאלתך, ואם למישהו יש הערות לגופו של ענין , אשתדל להגיב ככל שאוכל. בברכה.
נשלח ב-7/4/2013 22:00
אישציפור כתב:
לבקשת יהי אור בקיצור נמרץ ובפשטנות יתירה,בראשית נברא העולם, ובו אדם שבו דעת המאפשרת לו להבין את העולם ואת הקשר בינו לבין בוראו.האדם הזה חטא וייצר לעצמו דעת עצמאית במנותק מבוראו (חטא עץ הדעת) , וע"י זה הוביל את העולם לחורבן במבול. (דילגתי כאן על קין והבל דור הפלגה, למך עד דור המבול) העולם אכן חרב מלבד אדם אחד ובני משפחתו, נח שמו, לאחר המבול הוא ובניו התחילו לבנות את העולם מחדש מתוך ברית עם הקב"ה (קשת בענן ו7 מצוות בני נח) אלא שבעקבות המבול נוצר פער עצום בין העולם החרב לבין הא-להים שאחרי ולפני הכל אפשר וככל הנראה גם קיים בפועל את החורבן הזה, וכך האנושות בחפשה אחר חזון שיקדם אותה , ניסתה לבנות את עצמה ולהחזיר לעצמך את תחושת הכח אל מול מוראות הטבע/בורא דרך ניתוק והתנכרות לעולם ולבורא והתמקדות במגדל מבוצר בו האדם נמצא (כביכול) , בשליטה מליאה.וכך הגיע האנושות ליציבות כלשהיא, הבעיה ביציבות הזה היא שהיא לא מובילה לשום מקום, אנשים חיים אוכלים ישנים ומתים (ועל הדרך עושים גם קצת מעשי נבלה פה ושם, או הצדיקים מעשים טובים) ועולם כמנהגו נוהג.עד שבא אברהם אבינו שהבין שצריך להציב אלטרנטיבה בת קיימא לכל זה,כלומר עם שיראה שיש דרך אחרת ותכלית אחרת לעולם , לטובתו ולטובת כלל הבריות המצויות בו. לא אאריך כרגע בהשתלשות מעשי האבות , למרות שבהחלט יש להם השלכות לעניננו (אם נזכה נגיע לכך בהמשך), סופו של דבר נשתעבדו אבותינו במצרים מאות שנים, ויצאו ממנה ברכוש גדול , אך מתוך תודעה של עבדים משוחררים ונתק גדול מחזון החירות הגדול של אברהם ושאר האבות .מתוך כך ניתנה התורה , באופן בו היא נתנה, כדי לישר את דרך העם והליכותיו כך שבבוא העת ניתן יהיה לשוב למסלול הראשוני לתיקון האנושות כולה ואחריה העולם כולו במלכות שדי.כמובן בדרך היו הרבה סיבוכים הן בתקופת האבות , והן אצל יוצאי מצרים כפי שאנו רואים לאורך חומשי התורה,שחזרו בוריאציות שונות לאורך שאר התקופות. השורה התחתונה היא ש"אתם (=אנחנו...) ניצבים היום כלכם לפני השם א-להיכם" , כאשר מטרת העל טרם מומשה, והיא עומדת לפתחינו, שיבה מתוך התורה אל חזון האבות והקמת ממלכת כהנים וגוי קדוש שישפיע על כלל העולם ויביא אותו לתיקונו. מקוה שעניתי על שאלתך, ואם למישהו יש הערות לגופו של ענין , אשתדל להגיב ככל שאוכל. בברכה.
נשלח ב-4/9/2012 17:53
יהי ידידי, אמור נא לי , קראת בכלל מה שכתבתי בפוסט הפותח את האשכול הזה ? הרי זה מה שכתבתי מתחילה (וגם בהמשך לאורך האשכול), שעם ישראל נוצר מראש כדי לממש את חזונו של אברהם אבינו, לקרוא בשם השם ולהמליך אותו על כל העולם. בנוגע לסיפא, אתה צודק להיות רק דוגמא ממש לא מספיק (הגע בעצמך שלפני כמה הודעות הסברתי בזה למה חיים בגלות לא יכולים לפתור את הבעיה) מה שיש לנו זה אמונה סבלנות ומסירות נפש אותה ירשנו מאברהם אבינו , ופיתחנו במשך כל הדורות, ולא פחות מכך את הענוה לשמוע ולקבל מכולם את הטוב שבהם. (ולצערי לעתים מזומנות מדי גם את הפחות טוב...)
נשלח ב-4/9/2012 17:45
מה שאתה אומר עכשיו הוא חידוש גדול בשבילי, בעצם אנחנו לא חולמים על משהו מאד שונה ממה שכל גוי טוב ישר והגון אמור לחלום עליו? שנינו מחכים לאותו משיח? ולדבריך, מה הם הכלים שלנו יש ולהם אין, ובאיזה מובן אתה רואה שאנחנו מעוצבים באופן יותר מוכשר לזה.האם מדובר רק ב"סגולת ישראל" הסגולי, שאנחנו מאמינים שאנחנו העם הנבחר לכך, או שיש כאן משהו שניתן לראות ולהבין בעיני בשר שלנו? ואם כן, מהו, ואיה הם הכלים שיקדמו אותנו בחיים שלנו ולו בצעד אחד קרוב יותר לכך.
האם לא תסכים שישנם לפחות אומות פרטיות שיחסית מתוקנות בנושאים שונים, ולמה מהם אף אחד לא לומד והפוליטיקה העולמית ממשיכה להיות מה שהיא, כנראה שכדי להשפיע במידה כזו צריך משהו אחר, ומהו הדבר הזה שאתה מאמין שלנו דווקא ישנו?
נשלח ב-4/9/2012 17:38
אין בהכרח הבדל מרחיק לכת מחזונו של גוי ישר דרך , ההבדל הוא שלנו יש את הכלים לכך באופן שלם ורחב באשר אנחנו עם שיועד לכך מראשית ההסטוריה, ולכן התעצבנו בהתאם לכך לאורך כל הדורות.
