| נשלח ב-2/9/2012 21:26 |
 |
| |
ההנאה להיות אשם
קראתי שאחד ממרביצי התורה, אמר שהסמרטאפונים הרגו את הרב אלישיב, זה באמת אמירה שטותית, אבל היה ניתן לשמוע עוד כאלו שאמרו כי בעונתינו נלקח ממנו.
אינני יודע מאין הם לקחו שהרב אלישיב נלקח בעוון הדור, מה הכונה שצדיק נלקח בעון הדור, לכל אדם יש שנות חים שנקצבו לו, אבל מבואר כבר שיש דברים המקצרים ימיו של אדם, עכשיו, יתכן מצב שצדיק שנקצבו לו שנים מסוימות בעון הדור ילקח טרם זמנו.
ולפי זה, כדי שדברי האומרים שהרב אלישיב נלקח בעון הדור יהיו נכונים, צריך להניח שנקצבו לו יותר מ 102 שנים, רק בעון הדור נלקח קודם זמנו, אבל מנין להניח ככה, ולמה לומר ככה, הרי לגיל שהוא הגיע כמדומני שגם אחוז אחד מהאוכולסיה לא מגיע, אז למה להניח שהרב אלישיב נקצבו לו יותר מ102 שנה?.
אני רואה בתופעה הנ"ל ובעוד תופעות דומות, שיש בציבור שומרי התורה והמצוות,,לפחות בציבור החרדי, [אינני יודע מה המצב בציבור הדתל"י] הנאה מסוימת להאשים את עצמו, השאלה מנין זה נובע.
אולי זה מיקל על המצפון, הנה, אנחנו בסדר, אנחנו לא נותנים לאירועים לעבור מבלי לעשות כאילו חשבון נפש.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 18:02 |
|
| |
יהי
איקון ירוק ביותר על האבחנה שרגשות האשמה משקפים חלק ממנגנון הסבר עצמי שמבטיח שליטה מסויימת ולכן רגיעה נפשית.
כלומר, העולם מאיים ומפחיד מפני שהוא לא ודאי. ידיעה היא סוג של הגנה, גם אם זו ידיעה של הנורא ביותר. וכל שכן אם יש תקוה להפעלת מנגנון סיבתי של "אהיה בסדר אז יהיה יותר טוב".
כמובן, אם אנו כן מכירים במערכת של שכר ועונש זה לא יהיה נכון לשלול מעצמנו אחריות מסויימת. וזה נכון לכל מערכת סיבתית. מי שלא בנה מעקה לגגו ונפל ממנו, האין עליו אחריות לכך?
אבל האשכול בא להוקיע את התופעה של דרישה לאחריות יתר, ובזה צדקו מאד דבריך.
***
בעל בעמיו
אכן דברי ר' יונה מגירונדי מציגים עמדה תובענית מאד ויש מקום לעיין בה בפני עצמה. לא בגלל האחריות הנתבעת לגורלו של הרב אלישיב, אלא בנוגע לאופן שבו על האדם החפץ ביראת שמים לנהל את חייו שלו.
האם התשובה היא על ידי התהליך שמתאר ר' יונה?
ובכל זאת, כמדומה שהדברים ראויים לאשכול בפני עצמו. אלא שהדברים הבאים שלי ישאירו את הדיון פה. מילא.
אם אנו עוסקים במנגנונים פסיכולוגיים, יורשה לי להזכיר את ניתוחו של ניטשה ב"כה אמר זרטוסטרא", המציג את הטיפוס של הגמל, המחפש "מה חובתי ואעשנה" ומה עוד יוכל להוסיף בעשיה.
האם הצדיק הוא גמל של ניטשה? האם זה מה שה' דורש מאיתנו? אני מודה שהשימוש בסמל של הגמל אינו מעורר חיבה, אבל באמת יש לשאול האם זו חובתו של האדם בעולמו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 15:35 |
|
| |
קסת
אפשר ליישב על דרך תשובת הרמב"ם לגבי מצרים, שזה בכלל וזה בפרט. והבן.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 13:25 |
|
| |
קסת
קהלת פרק ז (כ) כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא:
הפסוק בעצם אנטי תזה להנאה להיות אשם,
הפסוק אומר תפסיק ליסר את עצמך כל הזמן- שאתה לא בסדר,- ושאתה אשם, כך זה זה הטבע האנושי, הבעיה היא לא אצלך, תשלים אם זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 13:10 |
|
| |
בעל בעמיו הזכיר את הפסוק "אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", באמת השאלה נשאלת, האם על אותו חטא שלא שייך בלעדו האדם צריך לעשות תשובה,השאלה אולי תאורטית, כי הרי איך האדם יכול לדעת האם החטא שהוא עשה הוא החטא שהוא בבחינת שלא שייך בלעדו, אבל עדין יש מקום לשאלה במישור העקרוני.
לכאורה על אותו חטא מנימלי האדם אינו צריך תשובה, כי הרי זה בבחינת אונס.
דרך אגב, מה מקורו של הפסוק הנ"ל?.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 12:26 |
|
| |
הערה טובה. אך לפום ריהטא, צריך להבין שכל התהליך הזה בכללותו הוא בתכנית של ה' לכתחילה. ולא שיש כאן באמת מהלך של לכתחילה ובדיעבד, אלא שה' מנהל את העולם בצורה של התפתחות, ואינו מבקש קפיצת שלבים. דהיינו זה יותר ענין של מצב נחות המוביל למצב מעולה, מאשר ויתור בדיעבדי. והרי את הדבר הזה אנו רואים בכל הנהגת העולם שבנוי בצורה התפתחותית ואביולוציונית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 12:16 |
|
| |
יהי לרמב"ם, לכאורה, יש דברים שאינם "לכתחילה" אצל ה',והוא "התפשר" על כך. כדוגמאות - קרבנות, אי הכללת עוה"ב בתורה. וראה עניין בלעםאאל תלך עימהם...ואם לקרוא לך..
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 10:09 |
|
| |
[תחשוב לבד]
אנחנו מדברים על רצון ה', לא על משפטי ה'. האם שייך מושג שה' רוצה בעצם משהו אחד, אבל מכיוון שזה לא קורה הוא מתפשר ומסתפק במשהו אחר. אני חושב שזה לא ייתכן. כל זה שייך רק במושגים אנושיים מאד שלא שייכים אצלו ית' ויתע'. אם אתה חושב שאין לנו יכולת לדעת עליו שום דבר ואילו היה כתוב בתורה תאמין גם שה' יכול לעמוד על הראש, אין לי כלים להתווכח איתך בזה, אני חושב שאחרת, ושאילו לא היה בידינו באמת לדעת עליו שום דבר ולהתייחס אליו במובן קונקרטי לא היתה מתחילה כל ענין תומ"צ. יותר מאשר הבהרת מונחי היסוד השנויים במחלוקת אין בידי לעשות כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 09:46 |
|
| |
גם דבננן מתגלגל לדעות מסויימות מדאוריתא
ובכלל - למה ה' מנוע מחלוקה כזו?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 09:15 |
|
| |
אני מקווה שאתה מדבר בצחוק. [יש ויכוח אם בדינים דאורייתא שייך בכלל דיעבד, ובכל אופן אין כל קשר בין המושג ההלכתי לבין זה שאנו מדברים עליו כאן.]
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 07:57 |
|
| |
למה לא? בהלכה, שהיא באיזשהו אופן התגלגלות רצונו, זה נפוץ. מלבדה אין לי מידע על רצונו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 22:36 |
|
| |
תלמיד
אצל אלקים שייך חילוק בין לכתחילה לדיעבד? [ואל תשיבני שזו בעיית הידיעה, כי לא מדובר כאן על ידיעה מיוחדת לה' כיודע עתידות אלא ידיעה שגם לנו קרוצי חומר ישנה בשופי]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 19:26 |
|
| |
| קסת כתב: |  |
קראתי שאחד ממרביצי התורה, אמר שהסמרטאפונים הרגו את הרב אלישיב, זה באמת אמירה שטותית, אבל היה ניתן לשמוע עוד כאלו שאמרו כי בעונתינו נלקח ממנו.
אינני יודע מאין הם לקחו שהרב אלישיב נלקח בעוון הדור, מה הכונה שצדיק נלקח בעון הדור, לכל אדם יש שנות חים שנקצבו לו, אבל מבואר כבר שיש דברים המקצרים ימיו של אדם, עכשיו, יתכן מצב שצדיק שנקצבו לו שנים מסוימות בעון הדור ילקח טרם זמנו.
ולפי זה, כדי שדברי האומרים שהרב אלישיב נלקח בעון הדור יהיו נכונים, צריך להניח שנקצבו לו יותר מ 102 שנים, רק בעון הדור נלקח קודם זמנו, אבל מנין להניח ככה, ולמה לומר ככה, הרי לגיל שהוא הגיע כמדומני שגם אחוז אחד מהאוכולסיה לא מגיע, אז למה להניח שהרב אלישיב נקצבו לו יותר מ102 שנה?.
אני רואה בתופעה הנ"ל ובעוד תופעות דומות, שיש בציבור שומרי התורה והמצוות,,לפחות בציבור החרדי, [אינני יודע מה המצב בציבור הדתל"י] הנאה מסוימת להאשים את עצמו, השאלה מנין זה נובע.
אולי זה מיקל על המצפון, הנה, אנחנו בסדר, אנחנו לא נותנים לאירועים לעבור מבלי לעשות כאילו חשבון נפש. |
|
כל אדם מת מסיבה,
אין קיצבה לשום אדם, מבחינת מדעית אפשר האדם לחיות לנצח, ולכן כל אדם מת מסיבה אחרת,
אין חוק למות, יש סיבות למה מתים, וזה הבדל ענק,
עכשיו, כל צער יכול לגרום לאדם שכבר חולה וזקן במילא. למוות מהיר יותר,
לגבי עוון הדור:
כידוע שיסורים מכפרים וכמובן יסורים של צדיקים מכפרים והם על עוונות הדור,
מה עומק דבריהם זצ"ל ?
לדעתי פשוט,
והיות שכל יסורים שהאדם סובל האנושות הרחמנית מנסה לעזור לו, וכך מתפתח הרפואה,
אז יוצא שכל הצדיקים (כל חולה וסובל הוא צדיק הרי היסורים עצמם הם כפרתם) בכל הדורות שסבלו ודרכם התפתח הרפואה, אז היום אנו שיש לנו את התרופות לסבלינו. זו כביכול הכפרה, כלומר הם סבלו בשבילינו, ומסבלם כיפרו על סבלינו לדורי דורות, זה המושג יסורים וצדיקים מכפרים,
אגב: כל העוסקים בפיתוח הרפואה הם למעשה צדיקים,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 19:07 |
|
| |
יהי
רוצה 10 ובדיעבד גם 4 יספיק. 3 זה רע
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 13:33 |
|
| |
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 03/09/2012 13:33:25
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 13:25 |
|
| |
תלמיד
אם הוא רוצה 4 למה הוא אומר שרוצה 10?
אני לא לוקח אחריות על אף אחד. הגישה שאני דוחף לה במהותה שוללת תליית אחריות על מישהו אחר. כל אחד אחראי בעצמו לפני עצמו בלבד.
|
|
|
|
|
