התבקשתי לפרסם בפורום:
בס"ד
"בל קאנטו" מה זה? אני נשאל כל הזמן ע"י תלמידיי, רובם חושבים שזו טכניקה.
בישראל הרבה חזנים וכן זמרים משתמשים במילה הזאת, ואף מורים מסוימים אומרים שהם מלמדים בשיטת או טכניקת "בל קאנטו".
פירוש המילה האיטלקית - bel canto - שירה יפה.
למען האמת, "בל קאנטו" זו לא שיטה ולא טכניקה, יותר נכון לקרוא לזה "סגנון של השירה"
השימוש במילה הזאת לראשונה הייתה באיטליה בשנת 1600 לערך, באותה תקופה כשזמרים שרו הם הלכו על סגנון ווירטואוזי עם הרבה קולר טורה בפאסאג'ים וקישוטים קשים,
בזמן שדגש על מילים ומחשבה היה פחות חשוב.
את סגנון ה - bel canto הקדום אפשרי לשמוע ביצירות קדומות של מלחינים איטלקיים מהשנים בין 1600 - 1750 לערך,
עם הזמן אומנות האופרה עברה מהפכה, אט אט התחילו להדגיש יותר את משמעות הטקסט ופחתו בשימוש של קישוטיים וירטואוזיים.
במאתיים השנים האחרונות מלחינים איטלקיים כתבו אופרות בסגנונות שונים, אפשר לקרוא לזה ("בל קאנטו מודרני") היכן שעדיין משתמשים ב"cantilena" (שירה חלקה וזורמת)
אבל עם פחות קישוטים ומעברים קשים
בשביל להבין זאת בצורה מוחשית יותר, רצוי להקשיב לזמרי אופרה איטלקית ישנה מהתקופה baroque ולשם השוואה ביצירות מאוחרות יותר מהתקופה הרומנטית והיותר מודרנית.
להלן מספר "אריות ווירטואוזיות מהתקופה המוקדמת מהם תוכלו לקבל מושג למה כוונתי:
הבה ונסתכל על זה במבט ראלי, אם אני אשיר שיר יפני בסגנון ובכללים איטלקי- בל קנטו, אהפוך בעיני היפנים לבדיחת השנה,
ולחילופים אם אשיר ארייה אופראית בסגנון ערבי או יפני אגרום לקל הקהל בתאטרון לברוח הביתה, במקרה הטוב...
הרי ברור שלכל עם ועם ישנה תרבות, מסורת, אסתטיקה וטעם מוזיקלי שונה ומיוחד, וממש לא מומלץ לבלבל ביניהם.
היופי קיים באורגינליות של כל הסגנונות המוזיקליים שקיימים בעולמינו.
עכשיו מובן מדוע כשאני אומר - "בל קנטו" עקרונית אני מתכוון למוזיקה בסגנון איטלקי.
טכניקות
קיימות כיום מספר רב של טכניקות לפיתוח קול, אך הרמה המקצועית של כל מורה ומורה שונה.
אין זה נכון לומר: "טכניקה איטלקית" , גרמנית, רוסית או אמריקאית,
ניקח לדוגמה מורים לפיתוח קול באיטליה היום. אצל כל מורה ומורה לרבות הגדולים והמפורסמים ביותר תראו שיטה שונה אצל כל אחד מהם.
לדעתי נכון יותר יהיה לומר: "טכניקה ווקלית אירופאית קלסית," (לתלמיד הלומד שירה קלסית אופראית, או חזנות אשכנזית}
רק אין לשכוח שאצל כל מורה הסגנון והגישה שונים.
המטרות שלי כמורה
המטרה שלי כמורה היא: ללמד כל חזן או זמר לשיר משוחרר עם תמיכת הסרעפת ועם נשימה נכונה,
לגלות מהו "צבע הקול" הכי יפה של כל תלמיד, וכמובן זה תלוי באנטומיה האינדבדואלית של הגוף של כל אדם ואדם -
שירה חלקה וזורמת, שימוש בחללים, והאיזון המתבקש בין תהודת הראש והתהודה שיוצא מצליל השיר, צלול וזורם בקלות, דיקציה נכונה - הבעה נכונה של המילים והאותיות,
עבודה על הרחבת המנעד - (טונים נמוכים וגבוהים), חדות קולים במעבר בין הטונים הגבוהים והנמוכים, דינמיקה - (גמישות הקול והשירה), קולר טורה - שימוש בקול לסלסולים.
וכל זה כמובן ללא שינוי הקצב.
וכן להרגיל התלמיד ל"טעם" והאינדבדואליות שלו עצמו.
בזמן שהתלמיד שר את היצירות המורה מבקר אותו על הטעויות והחסרונות של שירתו, ונותן לתלמיד את ההזדמנות לחזור על כל הפרזה וכן על הקטעים הקשים של היצירה.
חשוב לזכור: שליטה טוב של הגוף עוזר מאד לשירה יפה, קלה וזורמת.
אם זמר התרגל לשיר עם לחץ על הגרון, וכן לצעוק, ובכלל, לשיר ללא טכניקה נכונה במשך שנים זה פשוט גורם לו הרגשה לא נעימה ולא נוחה וכן קולו נשמע מתוח ולחוץ, חוסר חופשיות ויופי,
קולו נהיה צרוד ועייף לאחר שירה קצרה, לכן אסור ללמוד לשיר לבד או מספרים או מאינטרנט ,ללא מורה מוסמך - אתה גורם לעצמך נזק.
אם כבר גרמת נזק לעצמך ע"י לימוד לא נכון, ואז מגיע למורה הכי טוב שקיים בשוק, הוא יתקל בהרבה קושי וייאוש ותסכול, מפני שגופו התרגל לעבוד לא נכון.
קשה מאד לשנות רפלקסים כלומר הרגלים בגישת הגוף וצורה ששירתו נבנתה מבחינה פיזית.
וחמור מכך אם כבר נעשה נזק למיתרי הקול כגון בריחת אוויר בקול, זה עלול להישאר אתו לכל החיים.
אמנם אם הנזק לא גדול, אל ייאוש, עדיין יש תקווה וסיכויי לתקן ולבנות את הקול מחדש, רק מה זה ידרוש המון עבודה וסבלנות- אין קיצורי דרך.
בוודאי כמה שפחות זמן השתמשת עם הקול בצורה לא נכונה, כך ייקח פחות זמן לתקן ולשפר מחדש ולהבין את מה שאתה זקוק לפיתוח הקול.
אני מאחל לכולם הצלחה גדולה.
בברכה
גרגורי
