איך נקבע שהקב"ה דן את העולם לפי קביעה שלנו.

דברים פרק יז

(ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:
(ט) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט:
(י) וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ:
(יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל:
(י

רש"י דברים פרק יז פסוק ח

(ח) כי יפלא - כל הפלאה לשון הבדלה ופרישה, שהדבר נבדל ומכוסה ממך:
בין דם לדם - בין דם טמא לדם טהור:
בין דין לדין - בין דין זכאי לדין חייב:
בין נגע לנגע - בין נגע טמא לנגע טהור:
דברי ריבות - שיהו חכמי העיר חולקים בדבר, זה מטמא וזה מטהר זה מחייב וזה מזכה:

אבן עזרא דברים פרק יז פסוק ח

(ח) כי יפלא ממך דבר - עם השופט ידבר, בעבור היות עדות שנים להמית המת, וזה פי' בין דם לדם - בין דם נקי לדם חייב. ומלת יפלא כמו: היפלא מה' דבר (ברא' יח, יד) ושם מפורש. בין דין לדין - בממון. בין נגע לנגע - כמו פצע וחבורה, והכלל דברי ריבות. וקמת ועלית - פירשתיו:

אבן עזרא דברים פרק יז פסוק יא

(יא) על פי התורה אשר יורוך - בדבר המופלא:

רמב"ן דברים פרק יז פסוק יא

(יא) ימין ושמאל - אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין, לשון רש"י. וענינו, אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה,

לא צריך להיות רב -ד"ר- להבין כי התורה מדברת ומצווה לבית דין זוטר -שלא יודע להכריע- לעלות לירושלים למקום מושב בית הדין הגדול, ו הבית דין הזוטר  מצווה בלא תסור, ואידך..
אין כל רמז אחר בתורה לסמכות שכחה חז"ל פועלים ופעלו. סמכותם כאמור מהקהל שקיבל על עצמו את פסקיהם.