בס"ד
זה התחיל ב: שלום אחי23, יש לך 1 הודעה חדשה. אוקיי מסקרן, והאמת גם דיי נחמד, כאילו מישהו חושב עליך ומבזבז הודעה. נכנסתי ל: "תיבה פרטית" ואופס, לא ציפיתי- ליטאי613 מהבהב באדום. הכותרת הייתה: "פה?" וכך גם התוכן. עניתי "כן" וככה זה המשיך:
ליטאי: מאיזה אזור אתה בים?
אחי: הצפון
ליטאי: אתה משוטט לפעמים במרכז העיר.?
אחי: כמעט ולא, יותר נכון בכלל לא.
ליטאי: חבל.. משעמם לי בעבודה היה נחמד אם היית בא. חחח
אחי: תזמין אני אבוא.
ליטאי: אתה מוזמן אחי (23) המספר שלי *******-054
אחי: בכיף כיף כיף שאני אהיה באזור גאולה/מיר אני אתקשר. בייייייייי
ליטאי: גאולה מיר? רחוק.. אגבב אסיק עצבן אותי חבלז.
אחי: נו מה נלך קצת בשבילך. ולמה הוא עיצבן?
ליטאי: העליתי אתמול אשכול עם ממים. תמונות שמוסיפים עליהם כיתובים מצחיקים.
בלי בושה הוא מחק את זה .והעתיק 2 שהכנתי על שם עצמו באשכול השטויות... פשוט חצוף
טוב, אז כבר הלכתי והוא נשאר עם העצבים (סורי ליטאי, הייתי חייב לזוז:).
מאז חלפו עברו להם כמה ימים, והפוני המדולדל שלי הספיק עוד קצת להידלדל, עד שמצאתי היום הזדמנות להתקשר. הוא ענה בצלצול הראשון (זרזיר הבחור). האמת די נתקעתי אחרי ההלו... לא ידעתי ת'שם שלו... ובכלל ה 'הלו' היה נשמע מפחיד... אחרי שתיקונת מביכה גימגמתי: "ליטאי" והוא צחק וענה: "כן אחי..." כאילו אנחנו חברים... מכאן השיחה זרמה, והוא הציע שנפגש בבר...
ברררר?? אוי ואביו, בחיים לא דרכה כף רגלי הקדושה והתמימה במקום כזה!! ועוד בעשרת ימי תשובה??!! איך אוכל?! אבל הוא הרגיע והסביר שזה בר חרדי (רוקדים בנפרד, ואפילו יש מחמירים/מחמירות, שמתעקשים על שעות נפרדות...), ובין הבירה, הוודקה והדנס ברחבה, אפשר לזרום על דף גמרא! ובכלל הוא המשיך, עכשיו רק 19:00 בבוקר.. והחבר'ה עדיין מתאוששים מהלילה הקודם... הסכמתי... (כמו תמיד...)
אחרי חצי שעה פלוס שבע דקות של הסברים איך להגיע, נפגשנו.... (איזה מתח..). לא האמנתי למראה עיניי, הליטאי קירח!!! חוץ מפאות מזעריות שנשארו לתיזכורת, הראש היה אפס מאופס! וזה עוד כלום- הוא היה על אופנוע ירוק כבד, לבוש בחולצה לבנה יפה... רק שהוא הניח את הקסדה והתקדם לקראתי בקומתו התמירה עם פרצוף נחמד ומחויך נרגעתי..
משם המשכנו לבר "החרדי" שהתברר כיותר בר מאשר חרדי... אבל מילא, הוא הזמין אותי כבר על כוס בירה והתיישבנו... השיחה זרמה להמון אפיקים, גילתי בחור מעניין עם טוב לב, שמשום מה דואג להסתיר את זה.. והמון סיפורים על הפורום מתקופת הביניים...
אחרי שנפרדנו ועליתי על האוטובוס שנוסע ל: "גמר חתימה טובה", חשבתי כמה רבדים עמוקים מסתתרים מאחורי כל אדם. ציירתי בדמיון את הליטאי, על סמך כתיבתו בפורום, אחרת לגמרי, והתברר שטעיתי! כי לא תמיד הוא הביא לשורות את הצד האמיתי שלו. ואם לקחת את התובנה לשידוכים, כמה הבירבורים של אני ככה ולא ככה יכולים להטעות ולעשות את האדם אחרת... הבנתי שצריך להקשיב ללב, כי רק הוא באמת מרגיש את האמת!
נ.ב. הסוף היה בעיקר בשביל אסיק...
_________________
לאהוב זה הטוב שבטוב.
