| נשלח ב-19/1/2013 23:47 |
|
| |
_________________
...רגע אחד את עולה מעלה מעלה ורגע אחר את צונחת בנפילה כואבת...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2013 14:09 |
|
| |
צעדתי לאיטי אחרי יום מעייף, רוח קרירה נשבה בחוץ, לא מיהרתי מידי, עטופה במעיל חם, ואוזניות באוזני, צעדי הוחשו אט אט, לקול קצב המנגינה הבוקעת, ואז, היה נדמה לי שראיתי מישהו מוכר, הסתובבתי באינסטיקט, גם הוא הפנה את ראשו אחורנית, זה היה הוא. תמיר, נאה ואצילי מכל האנשים בעולם, א"א אפשר היה לטעות בו, אותה היציבה הגאה והזקופה, אותה הטיית הכתף, אותו המבט השובה לב, גומת חן קטנה, עיניו ,שהיו לי ים של רוגע ושלווה, אלו, שתמיד אהבתי להביט בהן ולדלות את מסתוריו היו פקוחות בתדהמה,
שתיקה טעונה עמדה בחלל, הוא סקר אותי מרגל עד ראש, " לא השתנית" הוא כאילו אמר, חיוך דקיק הסתמן בפניו, עיני שוטטו סביב סביב, מנסות בכוח להאחז במשהו, חיוך ביישני היה תלוי על שפתי, רציתי לברוח. הזכרונות הכו בי גלים גלים, הבזקי רגעים, אוהבים וגם כואבים, הוא הסיר מבטו ממני, מתעשת, נענע בראשו, מנסה לגרש יתוש דימיוני, עיניו שוב הורמו לרגע, כאב דקיק חלף בהם, הוא מלמל "שלום" חטוף, מתנצל ונעלם
שוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2013 19:50 |
|
| |
סמולטוק?!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2013 14:53 |
|
| |
בס"ד
חחחחחחחחחחח את מצחיקה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2013 14:52 |
|
| |
נכון, את לא יכולה לסתור את דבריי...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2013 14:50 |
|
| |
בס"ד טוב אם את אומרת..מי אני שאסתור את דברייך...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2013 14:45 |
|
| |
עזבי... too late.
זה היה באחת התקופות הפחות מוצלחות שלך...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2013 19:39 |
|
| |
היא ממתינה.
וכבר לא בסבלנות.
היא מחכה.
שיבוא היום (במהירות?!).
שתבוא השעה.
שיגיע האדם.
שיזהה את מצב רוחה,
האם מוצדק הוא או אם 'סתם'.
שילטף את הנפש,
שאל ליבה יחייך.
שהכל יקרה במהירות מסחררת..
והמצב יהפך לטובה,
שלא נראה כמותו עלי אדמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2012 18:36 |
|
| |
רק עכשיו קראתי את הסיפור.
יפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2012 13:15 |
|
| |
סורי.
תוקן על ידי שיר852 ב- 23/12/2012 13:15:51
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2012 13:06 |
|
| |
בס"ד אכן גם אני חולמת לאהבת אמת הדדית........
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2012 10:40 |
|
| |
אכן לא יאומן הקשר הנפשי שיש בין זוגות של זקנים אני זוכר איך שסבתי טיפלה בסבי ממש מעורר הערצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2012 10:19 |
|
| |
זה לא סיפור שכתבתי או המצאתי בעצמי, קיבלתי במייל ובחרתי להעביר אליכם..... (העתק הדבק, נחשב?) היה זה בוקר עמוס מאד במרפאה המקומית , בשעה 8:30 לערך . איש זקן , בשנות השמונים לחייו , נכנס למרפאה על מנת להוציא את התפרים מפצע בבוהן ידו שחבשו יום קודם לכן . האיש אמר לפקידת הקבלה כי הוא ממהר מאד מאחר ויש לו פגישה דחופה בשעה 9:00.
התפעלתי מהחיוניות של האיש הזקן ואמרתי לו שישב וימתין , מאחר וידעתי כי הרופא המטפל בו עסוק מאד ותעבור לפחות שעה עד שהרופא שלו יתפנה .
ראיתי כי האיש מסתכל כל הזמן בשעונו והחלטתי לטפל בו , מאחר והתפניתי מהטיפול בחולים שהמתינו לי .
הורדתי את התחבושת ובחנתי את הפצע וראיתי כי הוא מתרפא יפה . הוצאתי את התפרים וחבשתי לו מחדש את הפצע .
תוך כדי הטיפול בו שאלתי אותו , " לאן הוא ממהר , האם יש לו פגישה חשובה מאד עם איזה רופא "? האיש ענה לי לא , איני הולך לפגוש רופא . אני צריך ללכת לסעוד את אשתי הנמצאת במחלקה סעודית בבית החולים ולאכול איתה ארוחת בוקר .
שאלתי את האיש מה מחלת אשתו ? והוא ענה " כי היא מאושפזת בבית החולים כבר מספר שנים מאחר והיא חולה במחלת " האלצהיימר ".
בתום הטיפול שאלתי את האיש , האם אשתו תדאג מאד אם הוא יאחר קצת ? והוא ענה לי " לא , היא לא תדאג , היא אינה יודעת מה קורה אתה, היא אינה מזהה איש וגם לא אותי , זה כחמש שנים ".
התפלאתי מאד ושאלתי אותו , ואתה הולך אליה כל בוקר למרות שאינה יודעת מה קורה אתה ואינה יודעת מי אתה ?
האיש חייך , הניח ידו על ידי ואמר "היא אינה יודעת מי אני , אבל אני יודע מי היא ומה היא הייתה " . והוא יצא מהמרפאה לדרכו .
בשמעי את דבריו , התאפקתי שלא לפרוץ בבכי וכל גופי רעד . אמרתי לעצמי , " זו היא אהבה שאני רוצה בחיי ". אהבת אמת , לא פיסית, לא רומנטית. אהבת אמת היא לקבל את השני בכל , במה שהיה , במה שהוא כיום ובמה שיהיה בעתיד .
 |
|
|
|
|
|