תורת המשפט,בין מלכות לגלות.

שלום


ובכן,אתחיל כך,לפי הבנתי היו שני פלגים שונים ביהדות,צדוקים ופרושים מאז חורבן בית שני.
יש האומרים והחוקרים רבים הטוענים שהצדוקים היו החשמונאים והמכבים,ולכן גם זה אינו מופיע בתלמוד.
הצדוקים לפי המחקר היו "האליטה" באותה תקופה,הם התחברו עם השלטון,הם היו בית שמאי.
בית שמאי דגל במשטר מלוכני במדינת העם היהודי,לכן הם התחברו עם השלטון,שבו הנהיג את היהדות היה יוחנן בן הורקנוס
שגם היה כהן וגם מלך?(תקנו אותי אם אני טועה)
לעומתם הפרושים הם רצו להנחיל את התורה לכל העם,מתקופת עזרה ונחמיה,הם תיקנו את התורה שתהיה מובנת לכולם ולשון קלה.
הפרושים חיו במחלוקת עם הצדוקים שדגלו בתורה ומלוכה,ומנגד הפרושים  רצו שהתורה תהיה נגישה לכל העם,לכולם,לא משנה מי זה יהיה,
כך התפתחה המסורת עד יבנה

ובכן שאלתי היא כזאת,
היום מדינת ישראל שואפת תמיד לומר שהינה מדינת העם היהודי.

על כן שאלתי,לפי הבנתי הקלה ,חז"ל דוגלים בגלות,ולעומתם הצדוקים דוגלים בריבונות,

אינני מכיר את תורת המשפט,בכלל,ובפרט חז"ל ואדרבה צדוקית,

שאלתי היא כזו,כיצד מתפתח המשפט העיברי במדינת ישראל?


נכתב בהשראת התכנית,מבוא ל..
עם אפרת רוזנברג שפירא,המתארח היה הרב ד"ר בני לאו.

תוקן על ידי הוא_אה ב- 27/09/2012 13:33:30

אנסה להבין כיידיעתי הנוכחית.
אינני יודע מה נכון ומה אינו נכון,לגביי בית שמאי,אולי נשאר את פרופסור אליאור ונשאל אותה מה אומרים בית שמאי.(ישירות)

אני מבין שאת כל סיפור הגבורה בחרב וחנית שעשו בית חשמונאי(צדוקים),לא סופר,אלה רק בספר מקבים,כל הסיפור שלמיטב החוקרים נכונותו מהימנה.

אני מבין גם שחז"ל ,החליטו לא לקחת חלק בסיפור הזה,הם העדיפו את אגדת נס פך השמן,והדלקת נרות לימים מתקצרים או מתארכים למיטב האור.(לא נכנס לעובי הקורה של הסוגיה)

מה שכן אני מבין,חז"ל העדיפו אגדה מאשר ראליה(צדוקים[ראלים],פרושים[אגדות])

זה היחס שהבנתי עד הנה.


כלומר חוקי המשפט הינם ביחס לאגדות? על אלו מחוקקים הלכות?

מישהו פה למד משפטים בישראל?

אשמח אם מישהו יסביר לי כיצד מערכת המשפט בישראל עובדת.

לא איכפת לי אם יפתח אשכול חדש.

תוקן על ידי הוא_אה ב- 18/10/2012 13:02:55

אם כך,עליי לבקש אזרחות בריטית,לפי דבריכם.

ללמוד את תורת המשפט שלהם או שלנו,,וכיצד היא מתחברת אלי היהדות והציונות,האם חוקי המשפט מובאים מהברית החדשה. מה היחס אל הנבואה וכיוצא בזה.

א - בין אם היו נוכלים ובין אם לאו, הרי ששיטת המשפט הבריטית הושתתה בפלסטינה ולאחר מכן בישראל מסיבות פרקטיות שאין בינם ובין הנוכלות הלכאורית של הבריטים מאומה.  לא הייתה לבריטים שום סיבה לאמץ את שיטת המשפט הקונטיננטלית, ואימוץ שיטת המשפט המקובלת (ובלע''ז קומון לאו'') הייתה מתבקשת מאליה. ואני מקווה שמקסמן לא חושב אפילו לרגע שהיה עליהם לפתח את שיטת המשפט העברי. שכן כל בקיא בדת ודין יודע שאין שום אפשרות טכנית להחיל את קורפוס ההלכה AS IT IS במערכת משפט מודרנית ללא עיבודו - שזהו פרוייקט מונומנטלי.  כל הדוגלים בהחלת מה שמכונה ''המשפט העברי'' התכוונו לפרוייקט רב שנים.  כינוי הבריטים כנוכלים בהקשר הזה תמוה ביותר. גם אף אחד לא כפה על מדינת ישראל את שיטת המשפט הבריטית. הייתה לה ועדיין יש לה את האפשרות לאמץ כל שיטת משפט כפי שתמצא לנכון. 

.ב - למרות ששיטת המשפט הבריטית נוצרה מתוך מערכת קפיטלסטית ומשקפת ערכים הנגזרים ממנה, ישנה אפשרות תיאורטית להחיל אותה גם בהקשר של מערכת כלכלית אלטרנטיבית.  

ג  - איזה רווח יצא לבריטים מהחלת שיטת המשפט שלהם? ואילו רווחים הם צברו וצוברים בהקשר הנ''ל?

ד - האם מקסמן מכיר אסכולות משפט מודרניות צודקות יותר? האם שיטת המשפט הקונטיננטלי צודקת יותר? לי נראה שאין לשפוט מערכות משפט במונחים של צדק גורף כנטייתו של החבר מקסמן. 

לגביי הסיפורת של יוכי ברנדס,אינני מדוע אתה מניח שדבריה נכונים...
הסיפורת של יוכי ברנדס על הפרדס של עקיבא,אינה נכונה לגביי הפרדס
באקדמיה טוענים שלא היתה לחז"ל נבואה,כלל וכלל,אלה עסקה בכך לגביי מועדים וחודשים,כנגד הצדוקים,זה כל סוד הפרדס,שהיה ריק במובן של נבואה,והדברים הנלווים.
ברור הדבר שיוכוי ברנדס אופה עוגות כדיי לרצות את קוראיה שיש ממש בחז"ל משהו,אך זה נוגד את ההרצאות האקדמיות שראיתי,כמו כן,מנסים להכנס דרך הדלת האחורית לדת הצדוקית עם סיפורי הזוהר,לתת איזה שהוא גוון לדת הפרושית,שאינו רק שחור ולבן,עם גוונים של אפור,שאינם בנמצא עד כה.(זה מה שאני הבנתי,ואינני צד בדבר)


לגביי ראשית הציונות,אין קשר לספר המקבים?

הוא_אה
עניין היותך תלמיד אקדמיה אינו מעלה ואינו מוריד. אדם יכול להיות מלומד על ידי קריאה חשיבה ולימוד עצמי. [הרבה מאד סטודנטים לא עושים את זה].

בעניין ההיסטוריה, הטקסטים שלנו רוויים בהקשרים היסטוריים, אבל אינם ספרי היסטוריה ואינם עוסקים בהיסטוריה כנושא מחקרי  או תאורי, אלא משתמש בהקשרים אלו לצרכים אחרים. אנחנו יודעים הרבה מאד על פרשת כרם נבות, פרשה שחשיבותה קיימת לדורות. מה אנחנו יודעים על תפיסתו הגאופוליטית ושיקוליו הצבאיים והכלכליים? אנחנו קוראים מבעד לראיתו של סופר שיש לו עניין  מסוים שבו הוא מתרכז. עד כמה הסיפור שלו נכון? זו שאלה אחרת. אפילו איננו יכולים לדעת אם אחאב עצמו היה באמת מודע לפרשת נבות.
סיפורים היסטוריים יכולים להיות 'נכונים' או מומצאים, או מעורבים. גם סיפור 'נכון' עשוי לשקף מגמה של בעל אינטרס. לסיפורים יש חשיבות רבה בחיי עם. אבל העובדה שאנשים מתיחסים לסיפור כאל עובדה אמתית ונכונה, אינה מעניקה לסיפור עצמו מעמד שכזה. ספורים כאלו, המלווים במעשי נסים הם נפוצים מאד בכל מקום.  
הכלל הוא שאסור להיות קורא תמים, וצריך ללמוד לקרא, - וזה דבר קשה מאד.
חג החנוכה הוא סיפור יפה וחשוב מאד אבל, מבחינת חשיבה היסטורית, הוא גם ילדותי מאד. מבחינה זו הוא מתאים לילדים קטנים, ולמבוגרים ילדותיים שלא התבגרו לחשוב חשיבה היסטורית. חשיבותו ההיסטורית בתולדות עמנו, הוא במה שזו היתה הפעם האחרונה עד המאה ה 19, שבה נהגו היהודים בשיקול דעת גאופוליטי הגיוני. הטראגי בדבר בוא במה שמחקו כל זכר לכך. היהודים הם עם שחי מחוץ לחשיבה ההיסטורית, בניגוד גמור ליוונים ולרומאים ולעמים האירופיים שירשו את תרבותם [אינני מתמצא בתרבות האיסלם כדי להעיד על התיחסותם לדבר]. אני מציע לקוראים לנסות ולקרא כמה ספרים בהיסטוריה ולעמוד על טיב המקצוע החיוני הזה. יש הרבה סוגים של ספרי היסטוריה, וכמובן, חלקם מעניינים ואפילו מותחים, וחלקם משעממים.

ציונות היא תנועה של יהודים אירופיים שראשיתה בהשפעת תהליכים אירופיים. בתאור כללי הציונות נחלקה לשני זרמים: מעשי ורוחני. הזרם המעשי פעל בראשיתו כדי לפתור את הבעיה האקוטית של יהודי רוסיה שנטבחו בפוגרומים, מתוך כוונה למצא פיתרון יותר שיטתי ומקיף ליהודים. התנועה המעשית-מדינית לא הצליחה להשיג הסכמה להקמת מדינה יהודית. במקביל פעל זרם מעשי שהתישב בארץ, מימש בפועל מעשים הנדרשים ליצירת קהילה לאומית חיה, בעלת ממשל יצוגי משלו, ואחרי מאבקים ומלחמה הצליח לכונן מדינה.  מובן שהחלק הזה היה אקוטי ביותר. היה כאן חלון הזדמנויות נדיר צר וקצר מאד. היום המעשה היה בלתי אפשרי כלל.
מטבע הדברים הציונות הרוחנית פעלה במישור אחר ובקצב אחר. בטווח הקצר, לנוכח השינויים הגאופוליטיים  והאסונות האיומים בשל המלחמות הגדולות, היא נכשלה כישלון מוחץ. אבל הבעיות שהניחה על השולחן נותרו תקפות וחמורות, והן ממתינות לפתרונות.

היהדות היא שם כללי אוסף היצירות, הדעות, העמדות, התפיסות וההשקפות של היהודים. האוסף הזה גדול, חסר אחידות,  ומכיל סתירות וניגודים גדולים. הביטוי 'היהדות' כמושג המבטא איזה דבר אחד הוא שגוי ומעוות לגמרי. למה הדבר דומה? לביטוי 'בעלי חיים ימיים'. הדבר היחיד המשותף להם הוא שכולם רטובים. הדבר המשותף ל'היהדות' הוא שכל נושאי תכולתה הם יהודים.
מאז המשבר העמוק של המאות ה 17-18 בעם היהודי, נוספו תכנים רבים שמחזיקים בהם אנשים הרואים עצמם יהודים,  וגם אחרים רואים בהם יהודים. תכנים אלו שונים מאלו שהעסיקו יהודים קודם לכן, ולא מקובל לראות בהם 'יהדות'..
 
עניין הפרדס. מה שייכותו לכאן? לעצם העניין אני מניח שהדברים נכונים, אבל מדובר במסע רוחני [ גם הוא מסע לכל דבר ועניין] את ספרה לא קראתי.
עודד