| נשלח ב-28/9/2012 11:19 |
 |
| |
העתיד מבחינת ההווה
א
ידועה הבעיה המכונה "הידיעה והבחירה" - סתירה בין ידיעת הבורא את העתידות [באם ידיעתו אינפורמטיבית חיצונית] לבין חופש פעולה מוחלט של האדם. (מבין אלו שדיברו עליה, הרמב"ם הכי האריך לעיין במושג "ידיעה" אלוקית. פרק ה' מהלכות תשובה, סוף ח' פרקים הקדמה לאבות, מו"נ ח"ג כ).
האם הבעיה נובעת מתוך הגדרת "ידיעה" כהיחקקות וודאות המאורעות בתודעת היודע, ולכן העבר מובן איך הוא ידוע, כי מסלול התרחשות הדברים שכבר התרחשו ולא ניתנים לשינוי, נקבע אצל היודע אותם. כמו כן העתיד אילו היה "מוכרח" מובן איך הוא נודע מראש, כי בשלילת טבע האפשר - תחילת מסלול העתיד שאיננו בר-שינוי ידוע כבר עכשיו, ואפשר לכנות "ידיעה" את חישוב המשך מסלול ההתרחשויות או שגם הרמב"ם תפס את הידיעה העתידית כתוכנית פעולה עתידית? (אולי מכוח תפיסת "ידיעה עתידית" כתמונת מצב שכבר "נמצא בכוח" בתבניתו שיצא לפועל אחרי זה. הוא מזכיר במו"נ את שלילת הידיעה כ"קובעת" העתיד, הוא גם כורך את הקושי של ידעה אלוקית בכך שהיא חובקת אינסופיות עתידית וידיעה בפועל של מה שעדיין לא בפועל).
ב
רס"ג ( אמו"ד ד ד) ניתק בין מושג "ידיעה עתידית" לבין "גזירת העתיד", ובכל זאת השאיר אפשרות ידיעה מה שעדיין לא נבחר ונעשה ו"טבע האפשר", קיימים. אלבו (העיקרים ד א) טוען שזה בלתי אפשרי (כי ידיעה עתידית בתפיסה אנושית היא ע"י ידיעת המסובבים וחישוב המסתובב. זה יתכן רק בטבע משולל אפשריות (טבע דטרמינסטי), באם יש נתק (ע"י בחירת האדם שהיא בלתי תלויה בגורם כל שהוא מהעבר) בין הסיבה למסתובב, לא תיתכן ידיעת מה שעדיין לא נוצר. לרס"ג זה לא הפריע. הוא מדבר בפירוש על ידיעה לכתחילה את מה שיתבצע בעתיד בנתק מוחלט מהעבר.
מה הייתה התפיסה הקדומה שידיעה שווה לגזירה (אותה שלל רס"ג). האם הנתק בין ההווה לעתיד (ע"י בחירה שטרם נוצרה) או תפיסה פטליסטית יותר של המציאות? שהרי הסתירה בין ידיעה עכשוית את העתיד המנותק לגמרי מכל קשר עם ההווה, שלא נותנת מנוחה לאלבו (עד שעבר שם ד ג, לקביעת הרמב"ם שידיעת הבורא איננה ברת תפיסה מושגית אנושית), לא הפריעה לרס"ג (פעמיים הוא מתעמת איתה בנקל, מבחינתו). האם היא נובעת מתפיסה פשטנית שדילגה על הקושי (לאחר ניתוק משמעות הידיעה כגזירה)?
לסיכום, האם כל תסבוכות הידיעה והבחירה נבעו מכך שהייתה תפיסה קדומה של "העתיד כבר נמצא במציאות כלשהיא מבחינה אלוקית והוא רק מתפעל מבחינה אנושית וארצית" או שהיה כאן קושי בין חיבור של ההוה והעתיד כשאין כל קשר מציאותי ביניהם (וביטוי הקושי הוא ע"י חוסר אפשרות ידיעה במושגים אנושיים).
תוקן על ידי מנחם_פיש ב- 28/09/2012 11:24:43
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2014 17:03 |
|
| |
לירוחם השם
תקלה אצל הכותב גרמה להודעה לא קריאה, ולהפרעה בקריאת שאר ההודעות באשכול.
נסיון לתקן את ההודעה לא צלח, והוכרחנו למחקה.
מ. משנה
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 02/01/2014 22:11:44
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2014 11:43 |
|
| |
לא, וודאי שאין. אין הפרדה. ההכרה היא ה"אני". אם אין "אני" - אין הכרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2014 11:00 |
|
| |
לירוחם השם
תודה על תשובתך.
אתה לא עושה את ההפקדה בין ההכרה להאני.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 22:31 |
|
| |
מניחים כי האל הוא בעל תבונה, מי שברא את העולם ונתן בו חוק. גם לאדם יש תבונה, בעזרתה הוא מסוגל לתפוס את החוקיות שבטבע. אבל באשר לטבע עצמו, הוא כולל גם יסודות אירציונליים אשר התבונה, כל תבונה, ממהותה אינה יכולה להשיג את פעולתם. חוסר יכולת זו הוא עקרוני. הלוגיקה והמתמטיקה נובעות מן התבונה. ידע העולם הפיסיקלי תלוי בניסיון. אלו שני מקורות שונים וזרים זה לזה. פסוק בעל ערך אמת בלוגיקה אינו יכול לקבוע או לחייב עובדה במציאות עתידית משום שהוא נובע ממקור שונה, ומשום שמציאות זו אינה נקבעת בלעדית על ידי חוקיות תבונית. זמן הוא פרמטר חשוב ביותר בנוסחאות הפיזיקליות משום שהפיסיקה עוסקת במציאות הנתונה בזמן ובמרחב ומשתנה בתוכם. למיטב ידיעתי זמן אינו פרמטר במתמטיקה ובלוגיקה כשלעצמן משום שאלו עוסקות ביחסים שבין מושגים של איברים, קבוצות וגדלים, ומושגים הם סטאטיים.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 22:27 |
|
| |
לא מדובר בשני דברים שונים, אלא בתפעול אחד, רבגוני, של מערכת אחת.
לא ניתן להלביש את "האני" על ההכרה הנקייה, משום ש"האני" הוא - הוא ההכרה הנקייה. ברגע שמערערים על הכרה זו, בכל מיני דרכים ותחבולות, התפיסה העצמית מתרחקת מהניקיון ושוגה בבלבול.
דברים קורים ומתרחשים בעולם באופן טבעי. אך כשהתפיסה הטבעית, הנקייה מתערערת, המחשבות מציפות, מטרידות, מתעתעות ומעמידות בסימן שאלה אמיתות מובנות מאליהן.
לאדם היה זקן ארוך מאוד. שאלו אותו - איך אתה ישן בלילה: עם הזקן מעל השמיכה או עם הזקן מתחת לשמיכה?
באותו לילה הוא לא הצליח להירדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 20:44 |
|
| |
תודה ירוחםהשם
תודה ירוחם. אני מתחיל להבין.
לגבי מה שרשמת : "עם זאת, תוצאותיו של הניסוי אינן "מחייבות" משום שהן אינן מוכיחות ש"העצמי" אינו קיים. להיפך - הן מוכיחות שהוא קיים, משום שבלעדי "העצמי" - כיצד תיתכן תפיסה חושית? חייב להיות "עצמי" כדי לחשוב"
נראה לי שהם מחלקים בין ההכרה הנקיה שקיימת ועליה הם מלבישים את הרגשת האני. (משהו שמזכיר מאוד את התפיסה הבודוהסטית)
כלומר אלו שני דברים שונים.
ועל זה איך עונים?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 20:20 |
|
| |
הניסוי הוכיח כי המיקום העצמי - הגיאוגרפי - מוחשי אם תרצה, אינו עניין של עובדות יבשות, אלא של תפיסה חושית. הנבדקים הרגישו את מגע המקל בגבם אך באותה עת חשו כאילו נמצאו במקום אחר לחלוטין - בהתאם לחוש הראייה שהוליך אותם שולל.
בדברי הקודמים הרחבתי את היריעה וטענתי שלא רק החושים אלא המוח, המעבד את המידע המתקבל בחושים, הינו כלי רב עוצמה והשפעה. דוגמת החלום שהבאתי הינה הוכחה נוספת לכך, המדגימה את כוחו האדיר בכך שהיא מנתקת אותו אפילו מן התלות בחושים: כפי שוודאי זכור לך מסרטים דוגמת "התחלה" ואפילו "סיוט ברחוב אלם" - התמונה המצטיירת במוח עוצמתית מספיק כדי לשכנע את האדם שהוא מצוי במקום מסוים, במצב מסוים, כשבפועל כמובן אין לכך בסיס או שחר. האופן שבו החושים יכולים להונות את תפיסת "העצמי" היא רק דוגמה אחת, אשר חשיבותה אינה כשלעצמה אלא בהצבעתה על מורכבות גדולה הרבה יותר.
עם זאת, תוצאותיו של הניסוי אינן "מחייבות" משום שהן אינן מוכיחות ש"העצמי" אינו קיים. להיפך - הן מוכיחות שהוא קיים, משום שבלעדי "העצמי" - כיצד תיתכן תפיסה חושית? חייב להיות "עצמי" כדי לחשוב.
הדוגמאות שהבאתי מוכיחות את כוחו של המוח, אך בה בעת גם את גבולותיו: בחלום "האני" יכול לתפוס את עצמו במסגרת רחבה, שונה או מעוותת, משום שזו ממלכתו של הדמיון. בעולם המעשה לא ניתן לחוות ניתוק או הטייה משמעותית כל כך. כהוכחה, אלו שחווים אותה מאופיינים לרוב כחולי נפש.
הניסוי יכול להיחשב לדוגמה נוספת מבית היוצר של "אמני חושים" למיניהם, אשר משכנעים את האדם להאמין בדבר שאינו מציאותי. זו פשוט מניפולוציה (טפלול בעברית) - לא הוכחה.
ואני חוזר - העיסוק בנושאים אלה הינו הרסני לנפש האדם. אין לו כל ערך ממשי לבריאותו הנפשית והגופנית. ההפך הוא הנכון.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 19:19 |
|
| |
תודה ירוחםהשם
אך לא הבנתי איך זה מתקשר לניסוי לתוצאותיו והאם מסקנותיו מחייבות?
אשמח לתשובה איתי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 15:59 |
|
| |
איתי, בהמשך להתכתבותינו באישי: אני ממליץ לך לצפות בסרט "קוד מקור" (2011), הדן בדיוק בסוגיה שלפנינו: גיבור הסרט הינו למעשה "שריד" אנושי של חייל קרב, אשר מתנהל אך ורק במרחב הדמיוני של מוחו. כך הוא תופס את עצמו פועל במציאות, כשלמעשה לא נותר מגופו כמעט דבר. אמנם מדובר בסרט הנמנה על סוגת המדע הבדיוני, אך מבחינה רעיונית כולנו ערים כבר היום לכוחו של המוח ולהשפעתו הגדולה על תפיסתו העצמית והסביבתית של האדם. כבר לפני שנים רבות דיברו מדענים על אודות "המימד החמישי", מימד המזכיר טלפתיה או אינטואיציה. ייתכן מאוד ותפיסות אלה קיימות בעולם, אך איננו יכולים להבחין בהן, כשם שנמלה, למשל, אינה יכולה להבחין במימד העומק השלישי. אנו חשים את הפעולות האמורות בעולמנו, גם אם אנו מתקשים לתת להן הסבר. באם ניתן להזיז עצמים בעזרת כוח המחשבה (טלקניזם), וודאי שאפשר להשפיע על תפיסת החושים. בנושא זה אמליץ לך על סרט נוסף "פנומן" (1996), אשר מעגן את היכולות הללו במציאות של ימינו. לסיכום אוסיף כי במצב חלום האדם תופס את עצמו במרחב, נע ופועל, על אף שהלכה למעשה אבריו משותקים וכל ההתרחשות מתנהלת במוחו בלבד. קהלת פרק א (יג) וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2013 18:15 |
|
| |
חברה
חברה אשמח אם תרימו את הכפפה ותחקרו במאמר שהבאתי.
אשמח לשמוע את דעתכם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2013 17:16 |
|
| |
ליורחם השם
נראה לי שהוא מפריד בין ההכרה שהיא קיימת לבין "האני" האגו והתחושות שלדעתו היא אשליה של ההכרה.
כך הבנתי את הדברים
כדי לקרוא בפנים את התגובות..
הוא טוען למעשה שיש הכרה ועל ההכרה הזו מולבשת אשליה של אני ואגו אך זוהי אשליה בלבד הם אינם קיימים , לדבריו אין "מפקד אוטנומי (נדמה) שמפעילה את הדברים"
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2013 16:22 |
|
| |
איתי
האם הניסויים הנ"ל בהכרח מובילים למסקנה שהאני הוא אשליה בלבד של המח?
בהחלט יתכן, אבל השאלה היא במח של מי? ובחושים של מי?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2013 16:04 |
|
| |
"האני" אשליה - עכשיו זה מדעי
שלום.
אני רואה שאתם עוסקים בבחירה חופשית ודטרמיניזים נראה לי שמה שאני מביא פה קשור לכך באופן רחב יותר. נתקלתי במאמר http://tomerpersico.com/2008/07/10/metzinger_interview/ שטוען שהאני שלנו אשליה מוחית בלבד ומזה יוצא באופן ישיר שאין בכלל מה לדבר על בחירה חופשית
. את עיקר התזה תכלו לקרוא בקישור.
בין יתר נערך הניסוי הבא : " בקיץ שעבר עבר רעד בשדרת מחלקות מדעי המוח, כאשר מטצינגר פירסם עם שותפים מאמר בכתב
העת היוקרתי Science, בו מודגם כיצד מיקום העצמי שלנו אינו קבוע, אלא תלוי
בקלטי החושים. המאמר, Video Ergo Sum ("אני רואה משמע אני קיים"), מציג ניסוי בו
אנשים ראו את הגב שלהם מוקרן בצורה תלת-מימדית על גבי מסך פנימי של קסדת "מציאות
וירטואלית". הגב שלהם היה לכאורה כשני מטר לפניהם. כאשר הבוחנים נגעו בעזרת מקל
בגבם, הנבחנים כמובן הרגישו את זה, אבל ראו את המקל נוגע בגב שנמצא שני מטר לפניהם.
הממצאים המדהימים היו שלרוב הרגישו הנבחנים כאילו הם עצמם נמצאים "שם", כלומר
מלפנים, במקום הוירטואלי שבו הם ראו את גבם. מטצינגר ושותפיו הצליחו למעשה ליצור
בצורה מלאכותית מה שמכונה "חוויה חוץ גופית", ובכך להראות לא רק שחוויות כאלה הן
כנראה רק שינוי הייצוג במודל העצמיות שלנו, אלא שאכן, כפי שחזה מטצינגר, יש לנו
מודל של עצמיות, הוא אכן איננו מקובע או מבוסס על עצם יציב כלשהו (שהוא לכאורה
ה'אני'), והוא משתנה בכל רגע בהתאם לקלטי החושים. מטצינגר מספר שבמשך יומיים הוא רק
נתן ראיונות לכלי תקשורת מהעולם כולו" שאלתי מה דעתכם על הדברים? האם הם מוכיחים שאני אינו אלא אשליה בלבד? האם הניסויים הנ"ל בהכרח מובילים למסקנה שהאני הוא אשליה בלבד של המח? בתודה איתי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2013 08:49 |
|
| |
רם, בוא נלך צעד צעד. האם ההגדרה הזאת היא עקבית לדעתך? אם כן, נמשיך הלאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2013 22:58 |
|
| |
| מנחם_פיש כתב: |  |
חופש פעולה מוחלט של האדם
|
|
הלא אשלייה זה. חופש ממה?
חופש מחוקי הטבע אין. האדם פועל על פי חוקי הטבע ואין לו חופש להשתחרר מהם, לא מחוק המשיכה לגוף, לא מחוקי חשמל בתוך הגוף. רצון, מחשבה הם ביטוי לתהליכים המתרחשים על פי חוקי הטבע בתוך הגוף.
אז חופש ממה?
אני מבין שחזקות דעות קדומות, אבל מצפה לתשובה חופשית מהן.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
|
