שלום לכולם, בעשרת ימי תשובה יצא לי לעבור על הלכות תשובה לרמב"ם. ראיתי שם בפרק ה', הלכה ה' (אם זכרוני אינו מטעני) את ההלכה שהרמב"ם דן בה לגבי הסתירה בין ידיעת האלוקים את מעשי האדם לבין הבחירה שיש לאדם. שם הראב"ד השיג עליו את השגתו. אני לא רוצה לדון בסתירה שבין הידיעה לבחירה אלא יותר לדון בדברי הראב"ד. מה כוונתו? ובכן, לכאורה נראה כי הראב"ד רוצה לומר כך: יש אדם שמכיר את חברו היטב. הוא יודע כיצד חברו ינהג במצבים מסויימים מתוך הכרת חברו והידיעה של השפעת הסביבה ותנאיה עליו. כך הוא אצל האלוקים רק בצורה יותר גבוהה - האלוקים יודע באופן ודאי על כוח בחירת האדם ועל התמודדות כוח הבחירה שלו ביחס לתנאי הטבע שבהם ימצא. כך יודע האלוקים כיצד יבחר האדם מה שיבחר בזמן מסויים ובתנאי מסויים. בכך הראב"ד רוצה לפתור את הסתירה של הידיעה והבחירה. ולכאורה רציתי לשאול עליו 2 דברים: א. כיצד בכך פתרנו את הסתירה בין הידיעה והבחירה? ב. אם האלוקים יודע את כח בחירת האדם ויודע את השפעת הסביבה על האדם ומכח זה יודע כיצד יבחר האדם מה שיבחר - אין לאדם בחירה. הרי האלוקים הוא שברא את הטבע ובעצם ברא את התנאים שמשפיעים על האדם....
אשמח לשמוע ממכם...
נשלח ב-18/10/2012 23:54
לשון הראבד מפותל ולא ברור ,ונראה כמגלה טפח ומכסה טפחיים אחר שמוכיח את הרמבם בגילוי יתר,
הראבד מתחיל בלהגיד שאין ידיעתו גזירה , ומסיים שאין ידיעתו שלמה אלא רק כידיעת האיצטגנינים,כלומר הקבה קבע את חוקי הבריאה [הכוכבים]שקובעים את כוחות הנפש של האדם ואין הם קובעים את בחירתו של האדם מאחר שתכונותיו מטראליסטיות ,ושכלו רוחני ,שיכול לגבור על תכונותיו הטבעיות,וכביכול אין הקבה מתעניין בידיעת העתיד, ולכאורה הוא חלק מהצימצום בלתת לאדם את בחירתו,
נשלח ב-17/10/2012 17:08
אני לא הבנתי כך את דבריו. הוא מביא את היציאה מהמזל כאחת מאפשרויות הפעולה שלו, שגם אותה הקב"ה מכיר כידיעת האיצטגנינים, כמו את כל שאר אפשרויות הפעולה של האדם.
נשלח ב-11/10/2012 00:30
שלום הרב אברהם, השיטה שאתה מציע מוכרת אמנם היא לא מה שנראה אמור בראב"ד. אם תתבונן תוכל לראות שהראב"ד מציין שהאלוקים יודע את כח שכלו של האדם ויחד עם זאת את כח המזל ואם יש ביד כח השכל להוציא מכח המזל או לא. לפי דבריך אין צורך להגיע לכך אלא מדובר בהתבוננות גרידא של האלוקים בעתיד... לכן נראה לומר שלאלוקים יש נתונים של כח שכלו של האדם וכח המזל ושאלו נפגשים מה יהיו התוצאות - זה החשבון האלוקי שנעשה כדי לדעת מה יבחר האדם.
נשלח ב-11/10/2012 00:08
מטפחת, כך בדיוק הסברתי את הקושי עליו רומז הראב"ד בסוף דבריו. ראה הודעתי האחרונה.
נשלח ב-11/10/2012 00:04
כתבתי מקודם שהראב"ד עונה על השאלה שלכאורה ידיעת הקב"ה מראה שהוא קובע את מעשי האדם אבל לא על השאלה שהידיעה מוכיחה שלאדם אין בחירה (ויהיה מקור אילוציו אשר יהיה), האם "הדילוג בציר הזמן" (שלא מוזכר בדברי הראב"ד) עונה על כך? אני לא מצאתי בדברי הראב"ד שום דבר מעבר לטענה שהקב"ה לא מכריח את מעשי האדם, עדיין ידיעה ודאית שוללת בחירה גם אם לא בהכרח היודע הוא המכריח.
נשלח ב-10/10/2012 23:58
קדיש, טענתי היא שהראב"ד מדבר על צפיית העתיד ישירות ולא דרך הסתכלות בהווה. הקב"ה יודע את העתיד לא בגלל שהוא מכיר את כוח הבחירה שלנו או את ההווה שלנו, כי אלו לא קובעים את העתיד. הוא מכיר את העתיד על ידי צפייה ישירה בו (כביכול דילוג בציר הזמן). כעת לא עולה הקושי שלך שלפי הראב"ד הקב"ה קובע את הבחירה העתידית, כי זו לא נוצרת על ידי כוח הבחירה או משהו בהווה של האדם. הקב"ה יודע אותה אבל לא קובע אותה. אמנם כל זה אינו שווה לו, כי למען האמת הוא חושב שיש סתירה בין ידיעה מראש, גם כזו שנעשית ישירות אל העתיד, לבין חופש הבחירה. הסברתי שכך גם ניתן לראות מהניסוי של ניוקום. שים לב שלפי ההסבר שלי הקושי הזה שאליו רומז הראב"ד אינו הקושי שאתה מעלה. אתה טענת שלפי הראב"ד יוצא שהקב"ה קובע את העתיד. ואילו אני טוען שהראב"ד מדבר על ידיעת העתיד ולא על קביעתו. אלא שגם ידיעה שאינה קביעה לא מתיישבת עם חופש בחירה, וזה מה שהתקשה בו הראב"ד. הסבר אחר ל"כל זה אינו שווה לי". יש לראב"ד גם ויכוח מתודולוגי עם הרמב"ם, בשאלה האם ראוי לחשוף את הציבור הרחב לשאלות קשות. ייתכן שהוא כותב שכל זה אינו שווה בגלל שהתשובה היא אמנם נכונה אבל עדינה ומורכבת מדיי, ולכן יותר טוב היה בכלל לא להעלות את השאלה.
נשלח ב-10/10/2012 19:42
שלום הרב אברהם, אבקש ממך בשנית לבאר את כוונתך בראב"ד (כולל הנקודה שבה אתה חולק עליי) ולומר לי מה כוונתו ומה לבסוף לא היה מוצא חן בעיניו שכתב "וכל זה אינו שווה". תודה.
נשלח ב-10/10/2012 11:58
קדיש, כבר מזמן הפסקתי לעקוב אחרי הויכוח שהתפתח כאן. אבל אתה חוזר שוב ושוב לשאלתך שכבר עניתי עליה מזמן. אתה מניח שכוונת הראב"ד היא לומר שהקב"ה יודע את העתיד מתוך הסתכלות על ההווה (=כוח הבחירה), וכעת אתה מקשה שלפי זה הוא עצמו מחולל את הבחירה של האדם, כלומר אין חופש בחירה. אל תניח הנחות לא נכונות, וממילא לא תתקשה.
נשלח ב-10/10/2012 02:14
מקסמן ידידי, משום מה לא נראה לי שלכך התכוון הראב"ד שדבריו אינם שווים... זו הרגשת ליבי. אם מישהו יציע פשט אחר בדבריו אשמח לשמוע...
נשלח ב-10/10/2012 00:31
Kaddish כתב:
וכעת, לשאלה שלי על דברי הראב"ד:
אם הראב"ד מסביר שהאלוקים יודע את בחירת האדם מתוך היכרות של האדם וכח הבחירה שלו ביחד עם המזלות, אזי מה שקשה הוא שהרי האלוקים הוא שברא את האדם בתנאים שבהם ברא אותו עם ההשפעות שתחתיהם האדם נברא. ואם כן בעצם אלוקים הוא היוצר את הבחירה של האדם שהרי ברור שהאדם שנולד במצב כזה וכזה יבחר בצורה כזאת וכזאת במצב כזה וכזה.
דוגמא: אם אני אזרוק לילד לרחוב ויתן לו להתחנך ברחוב עם פושעים, פשוט לי שכאשר הוא יגיע לידי ניסיון של גניבה הוא יגנוב. מי גרם לכך? אני! אז יוצא שלראב"ד האלוקים גורם את בחירת האדם...
בדיוק כך ולכן הוא לא מסופק ואומר כל זה איננו שוה
נשלח ב-10/10/2012 00:25
וכעת, לשאלה שלי על דברי הראב"ד: אם הראב"ד מסביר שהאלוקים יודע את בחירת האדם מתוך היכרות של האדם וכח הבחירה שלו ביחד עם המזלות, אזי מה שקשה הוא שהרי האלוקים הוא שברא את האדם בתנאים שבהם ברא אותו עם ההשפעות שתחתיהם האדם נברא. ואם כן בעצם אלוקים הוא היוצר את הבחירה של האדם שהרי ברור שהאדם שנולד במצב כזה וכזה יבחר בצורה כזאת וכזאת במצב כזה וכזה. דוגמא: אם אני אזרוק לילד לרחוב ויתן לו להתחנך ברחוב עם פושעים, פשוט לי שכאשר הוא יגיע לידי ניסיון של גניבה הוא יגנוב. מי גרם לכך? אני! אז יוצא שלראב"ד האלוקים גורם את בחירת האדם...
נשלח ב-10/10/2012 00:23
שלום, אחזור ואומר שהאלוקים לא מוגבל ואין כלפיו מוגבליות כלשהן. להניק תינוק הוא יכול בהמון דרכים ע"י חומרים שגם לא מוכרים לבן אנוש ואף לא ע"י חומרים אלא בצורות שכלל לא ניתן לאדם לדמיין... הפסק להטיל את מוגבליותך על האלוקים ולחשוב שרק מה שמוחך יכול לדמיין הוא מה שקיים אצל האלוקים... עליך נאמר: אילו ידעתיו הייתיו - ואתה מקיים זאת למעשה: אני ידעתיו ואני הייתיו...
לגבי בקשת האלוקים... א. למה להטריח את משה? שאל את הקב"ה... ואם נרצה להציע תשובות אפשר מפה ועד הודעה חדשה אבל שוב - זה לא נושא הדיון... ב. ודאי. אחרי שאלוקים בחר להבטיח לאברהם הבטחה שמגבילה אותו בהחלט הוא יכול לחייב את עצמו תחת הבטחה זאת. זה מה שנקרא הגבלה עצמית...
לגבי אי ידיעת האלוקים: כמדומני שיש מלבי"ם שאומר מה שאתה אומר - שהאלוקים צמצמם עצמו בשעת הבריאה ע"מ לאפשר את הבחירה לברואים... כך שמעתי בהרצאה בנושא זה אבל לא שמעתי מה המקור לדברי המלבי"ם האלה מלבד זה שהוא מופיע על ספר בראשית... אמנם אני כרגע דן על דעת הראב"ד לא על תשובות לשאלת הידיעה והבחירה.
למה רצו לגנוז את קהלת? אינני יודע... בוא ותראה לי את הסיבות שחז"ל ציינו.
לגבי התפילין... א. דברי הרשב"ם צריכים עיון ומסתמא לא התכוון למה שאתה הבנת בשמו כמו עוד הרבה ציטוטים שפירשת כאן... ב. גם אם היה נכון הדבר, עיין בכל המפרשים שפירשו אחרת. ב. הרשב"ם לא פירש אחרת לכל החוקים המוזרים האחרים בתורה ללא הטעמים הברורים כמו פרה אדומה ושאר הדברים...
אני רואה שהדיון הוסט מהנושא המקורי שלו ולכן ארצה להפסיק לדון איתך כאן. אם תרצה נוכל לעשות זאת באופן פרטי אך לא מעל בימה זאת כי חבל להאריך את הדיון לשווא. לכן אני אפסיק להתכתב בנושא זה איתך כאן. אם תרצה תוכל להמשיך לדון איתי בנושא האשכול בלבד. תודה.
נשלח ב-10/10/2012 00:11
Kaddish כתב:
שלום מקסמן,
חז"ל אכן לעיתים רבות קיבלו את מדע זמנם אמנם זה לא היה מדע זמנם... אף אחד לא ציין במדע זמנם את התמונה שחז"ל ציירו באותו מדרש... כך שלא מדובר בתיאור מציאותי פיזי של העולם...
מנין לך מה ידעו אז ? אל תשכח שתקופת חז"ל היא מעל אלף שנים והיו כאלה תיאוריות, האם שמעתה על הלויתן והשור הבור ? בכל אופן עיקר דבריהם היא שצריך לדעת את המציאות,
לגבי הגבלות האלוקים: להניק תינוק שאין לו אמא האלוקים כן יכול. אמנם לא צריך לעשות זאת בדרך ובצורה שהאמא עושה זאת בדיוק כשם שהאלוקים יכול לפתוח את הים בלי להשתמש בידיים שכן היו דרושות לאדם בשביל לעשות זאת.
זה העניין הוא מוגבל לעשות זאת בדיוק כמו אימא וצריך דרכים אחרות שגם אנו עושים זאת היום כמו מטרנה,
האלוקים יכל לקיים את הבטחת אברהם ועשה זאת ע"י שביקש ממשה. אם לא משה הייתה צורה אחרת... הרבה שלוחים למקום.
1,למה להטריח את משה ? 2, האלוקים אומר לו שאם לא ישאלו מהמצרים הזקן (אברהם) יתבע אותו, (כלומר אומר למשה שאין לו ברירה הם חייבים להשאיל מהמצרים) כלומר חייבים היו בני ישראל לצאת עם כסף אחרת הוא לא קיים את הההבטחה,
לגבי הממזרים, מדובר בחוק שהאלוקים חוקק בבריאה וניתן להשתמש במסגרת חוקים אלו כביכול נגד כרחו. מי שנתן אפשרות לפירצה זאת הוא האלוקים...
אז הוא מה הבעיה שלך ? האלוקים עשה שהוא יהיה מוגבל, ואחד מהמוגבלות שהוא עשה היא. אי ידיעת העתיד במקרה של אקראיות ובחירה,
הסברתי מדוע הרמב"ם דיבר על אי ידיעה גבי הידיעה שיש לאלוקים ולא כלפי הגוף של האלוקים המתואר במקרא.
את קהלת וגם את דברי חז"ל... ציטטת לי ציטוטים משם ומשם ומה לעשות... אני עדיין לא מסכים איתך.
אולי תכתוב לי עוד כמה דרשות מוסריות בנושא וזה יקרב אותי לדעותיך..
למה רצו לגנוז את קהלת ? יש כל כך הרבה שאני לא יודע מאיפה להתחיל,
ציווי התורה: אתה הסברת אמנם אני לא מסכים. יש בתורה חוקים שטעמיהם נסתרים מאיתנו. כמו תפילין. ומה לעשות תפילין לא היו נצרכים לא לאותו דור ולא לדורנו אנו ולא יהיו נצרכים אף פעם. אלא שזהו חוק התורה... וכך עוד הרבה...
ראה הרשב"ם טוען שאין באמת מצוות תפילין על פי פשוטו של מקרא, הוא טוען שזה רק מליצה,
נשלח ב-9/10/2012 14:21
שלום מקסמן, חז"ל אכן לעיתים רבות קיבלו את מדע זמנם אמנם זה לא היה מדע זמנם... אף אחד לא ציין במדע זמנם את התמונה שחז"ל ציירו באותו מדרש... כך שלא מדובר בתיאור מציאותי פיזי של העולם...
לגבי הגבלות האלוקים: להניק תינוק שאין לו אמא האלוקים כן יכול. אמנם לא צריך לעשות זאת בדרך ובצורה שהאמא עושה זאת בדיוק כשם שהאלוקים יכול לפתוח את הים בלי להשתמש בידיים שכן היו דרושות לאדם בשביל לעשות זאת. האלוקים יכל לקיים את הבטחת אברהם ועשה זאת ע"י שביקש ממשה. אם לא משה הייתה צורה אחרת... הרבה שלוחים למקום. לגבי הממזרים, מדובר בחוק שהאלוקים חוקק בבריאה וניתן להשתמש במסגרת חוקים אלו כביכול נגד כרחו. מי שנתן אפשרות לפירצה זאת הוא האלוקים...
הסברתי מדוע הרמב"ם דיבר על אי ידיעה גבי הידיעה שיש לאלוקים ולא כלפי הגוף של האלוקים המתואר במקרא.
את קהלת וגם את דברי חז"ל... ציטטת לי ציטוטים משם ומשם ומה לעשות... אני עדיין לא מסכים איתך. אולי תכתוב לי עוד כמה דרשות מוסריות בנושא וזה יקרב אותי לדעותיך..
ציווי התורה: אתה הסברת אמנם אני לא מסכים. יש בתורה חוקים שטעמיהם נסתרים מאיתנו. כמו תפילין. ומה לעשות תפילין לא היו נצרכים לא לאותו דור ולא לדורנו אנו ולא יהיו נצרכים אף פעם. אלא שזהו חוק התורה... וכך עוד הרבה...
נשלח ב-9/10/2012 02:04
Kaddish כתב:
שלום מקסמן, כיוון שאני רואה שטענותיך אינן כה רציניות ומכילות יותר דמגוגיה וטיעונים שאינם רציניים, החלטתי שאין צורך להגיב על הדברים.
כרגיל תשובות של ישיבה קטנה נשמעים שאין משהו רציני לומר,
רק אציין בקצרה שסילופי דברי חז"ל ועיוות משמעות דבריהם זה חלק מתוך דבריך (כמו הבאת המדרש של "אוי להם לבריות וכו'" כניסיון לדבר על חז"ל שאמרו זאת על המדע בזמן שחז"ל דיברו על מציאות אחרת שהרי בהמשך הדברים שחתכת ממדרש זה מדובר על כך שהעולם עומד על 7 עמודים והם על עמוד אחד ששמו צדיק וכו'... וזה כמובן לא מראה על ידיעה מדעית שחז"ל הטיפו עליהם אחרת זה היה שם אותם ללעג וקלס שהרי מבחינת המדע ודאי שהועלם לא עומד על 7 עמודים שעומדים על עמוד אחד שנקרא צדיק, וכן עוד דוגמאות לסילופים שכאלו).
צריך להיות שוטה לומר מה שאמרת עכשיו, הרי חז"ל קיבלו את האבסורד של מדעת זמנם, ק"ו שיש לקבל את מדעת זמנינו, אין כאן שום סילוף יש כאן השגחה לכבודם, אבל העיקר היא תוכן דבריהם, וזה מה שהבתי לך, עיקר תוכן דבריהם היא שצריך לדעת את המציאות,
הסברתי לך מדוע אין לערבב נושאים אמנם אני רואה שלא השכלת להבין זאת ואתה ממשיך להתעקש לערבב נושאים של יישום דרכי הצדק האלוקי בעולם והבנת אגדות חז"ל עם עניינים כמו בחירה ואלוקות...
לגבי ההגבלה, כאשר אין למישהו יכולת חיובית מסויימת לכך נקרא הגבלה אמנם יכולת שלילית כמובן שאין ביכולת זאת משום הגבלה, ולכן לא נאשים את האלוקים במוגבלות כאשר אין לו גוף וחסרונות בדומה לאלו... כיוון שאילו לא מוגבליות אלא יתרונות.
יש לו גם הגבלות חיוביות למשל להניק תינוק שאין לו אימא, למשל הוא לא יכול היה לקיים את ההבטחה לאברהם שיצאו ברכוש גדול ממצרים אך ורק על ידי שביקש ממשה שבני ישראל יעשו זאת במקומו, יש מיליוני הגבלות לאלוקים חיוביות ושליליות בתורה ובחז"ל, אין לי הכוח להתחיל לצטט לך, למשל החז"ל הידוע שמי שמוליד ממזרים שמשתמש עם חותם המלך נגד רצונו בכפיה,
דחית טענות שלי בקש ע"י תשובות של: לא נכון אני הוא הצודק ולא אתה.
לגבי הרמב"ם ודבריו: שהרמב"ם אומר שלאלוקים אין גוף זה מכיוון שמדובר בהגשמה שבעצם משמעותה הגבלה
למה הגבלה כי הרמב"ם הכיר גוף שמת ונרקב, אבל לאלוקים יש גוף שלא מת ולא נרקב, למה לא השיב הרמב"ם שאין אנו מבינים וחסל כל הבעיות כמו שענה לגבי שאלת ידיעה ובחירה,
וזזה לא ניתן להיאמר על האלוקים. כמובן שלא ניתן לומר שיש לו גוף אמנם בצורה שאנו לא מבינים שהרי מיותר אם כך להגיד שיש לו גוף והגוף כאן הינו בעל משמעות שונה בכלל... אמנם כאשר מדובר על ידיעה שהיא דבר הכרחי כאן יש להסביר שהידיעה דהיינו הבנת הנתונים וקבלת מידע היא לא מתבצעת בצורה שנמצאת בבני האדם אלא בצורה שונה שאין לנו בה תפיסה. כמובן שפעולה של אסיפת נתונים היא הכרחית ולא כמו פעולות שונות שהן הכרחיות אבל לא הכרחיות לעשות אותם עם גוף... ולכן על גוף צריך לומר מה שהרמב"ם אומר ועל ידיעה לא.
גוף: מפורש בתורה שיש לו, וידיעת העתיד לא מפורש בתורה שהוא יודע,
לגבי דברי חז"ל: לא דיברתי על דברי המדע של חז"ל אלא דיברתי על סברותיהם ודרך לימודם. מנת משכל לא משתנה כפי הידוע לי...
עד כאן גם לא הבאת שום ראיה לכך שבדברי חז"ל והתנ"ך יש ציונים להשקפת עולם דטרמיינסטית...
לא צריך ראיה פשוט צריך ללמוד, אתה רוצה שאני אלמד איתך קהלת ? (אגב ציטטי לך את האבן עזרא שמסביר למה חז"ל אומרים שעשרה דברים נבראו בבין השמשות)
לגבי המעקה: לא הבנתי מה כוונתך... האלוקים כתב את התורה וכתב בה ציווי: עשו מעקה. מה הסיבה? - איני יודע (כמו תפילין... אלא אם כן התורה פירשה את הטעם של המעקה).
זה שיש מי שנגזר עליו ליפול זה עוד חשבון. אמנם לא אני אמור להיות זה שיגלגלו עליו את המיתה.
הסברתי לך שכל ציווי התורה הם הליקויים שלנו באותו זמן של נתינת התורה, אם לא השגחנו על חיים של הזולת אז התורה מצווה להשגיח מכאן כל המצוות לגבי שוגג שצריך ללכת לגלות, כי לא השגחנו מספיק, התורה לא נתנה סתם, לפי דעתך התורה נתנה סתם בלי שום מטרה, הכל במילא קבוע מראש ואתה אל תעזור לי (אומר האלוקים) אני יכול לבד,