אבי היקר

בס"ד

אבי היקר, עבר יותר משנה מאז שנפרדת מאתנו בעצב גדול ובעצם לא יצא לנו ממש לנהל שיחה אישית מאז. נכון שלא ניהלנו שיחות אישיות במהלך החיים, אך בתקופה האחרונה שלך אתנו, לפני שהלכת לעולם שכולו טוב, היו לי איתך קצת יותר שיחות,(כאילו לפצות על תקופות העבר) כאשר שכבת במיטת חולייך בבית החולים. אני מניח שאני לא צריך לעדכן אותך בכל השינויים שהתרחשו במשפחה החמה שלנו במשך התקופה הזאת ושלצערי הרב לא זכית להיות שותף להם: החתונות, הנכדים שנולדו לך, האירועים השמחים והעצובים גם יחד.

ערב שמחת תורה עכשיו ולכאורה הלב צריך להיות שמח, אך הלב שלי עצוב. עצוב לי על שאינך כאן אתנו ובמיוחד עם אימא, שכל כך קשה לה בלעדיך. עצוב לי כי היום בערב בע"ה נרקוד לכבוד התורה בלעדיך, אחר כך אשאר לבדי בדירתי השכורה כגרוש (נצחי), ללא זולת שאתו אוכל לחלוק את שמחת החג.  בכל שנה, בשמחת תורה, אני נזכר בשמחת התורה בזמן ילדותי. הזוכר אתה איך היינו רוקדים כל הבנים יחד איתך סביב הבימה, מחזיקים בספרי התורה ושרים יחד "מה אהבתי תורתך" בגרון ניחר? לאחר מכן היינו הולכים הביתה ואוכלים את האוכל הטעים שהכינו, בניצוחה של אימא היקרה. אח, אלו היו ימים טובים…

אבא, כמה הייתי רוצה שתהיה גם לי משפחה כזו. אני רואה בדמיוני בית המושתת על ערכים של לימוד תורה, אמונה גדולה, חסד ,שמחה, ילדים מאושרים מסביב הגדלים ומתחנכים לאור ערכים אלו, אך אנא, סלח לי אבא על כי איני רואה אישה לצדי... די! זהו התייאשתי!!! כל מאמציי, נותרו חיוורים כסיד טרי על לוח; עמומים, ארעיים וחסרי ממשות וחיות אמתית כצללים עוברים על קיר.

מי כמוך יודע אבא, כמה ניסיתי, התפללתי, התחננתי, קיוויתי, מה לא עשיתי??? תפילות, סגולות, צדקה, קבלות טובות, שדכנים, שדכניות, חברים, כל דבר אפשרי.. אבל כאילו להכעיס הכול הולך ומתרחק ממני. וככל שאני מתאמץ יותר, זה נראה לי רק הולך ומתרחק. זהו נראה לי שלא נותרה לי ברירה, ואם  זה רצון השם, פשוט אקבל את זה באהבה, ולא אנסה לדחוק את הקץ.

אנא, סלח לי אבא, סלח לי אם איני עומד בציפיותיך, אם איני מגשים את משאלותיך וחלומותיך. סלח לי שלא אוכל לבוא בברית הנישואין כדת משה וישראל כשאר אחיי ואחיותיי.

אבא היקר, אני מקווה שאינך מתבייש בי, שאיני גורם לך צער. ואם כן, חס ושלום, אני שוב מבקש ממך סליחה ומחילה. פשוט איני יכול אחרת, לפחות כך אני מרגיש. אומרים שלכל אדם בעולם הזה יש את ההתמודדות שלו וזו ההתמודדות שלי. אני מקווה שתשמור עלינו ממקום מושבך, שמור על אימא, על כל המשפחה שלנו וגם עליי, שאוכל להיות חזק ושלא אפול בדרך.

אבא, אני מבטיח לדבוק בחיים ולשאוף להקים משפחה אוהבת וחמה, כמו שהייתה לי בילדותי בזכותך ובזכות אימא, אבל אולי כבר לא בכל מחיר, כי לא נותר בי עוד כוח. מקווה שאתה מקשיב עכשיו ומאמין שבכל זאת יהיה לי חג שמח.

בנך המתגעגע והאוהב מאוד.