| נשלח ב-16/10/2012 14:52 |
 |
| |
הערצה ליופי
מאז שאני זוכר את עצמי רחשתי הערצה לאנשים יפים, כאשר לאנשים מוצלחים בתחומים אחרים (חכמה, מוזיקה וכו') רחשתי אך הערכה. מהניסיון הלא רב שלי, נראה לי שגם אנשים אחרים, במידה כזו או אחרת, נוטים להעריץ אנשים יפים. לפחות להעריך מאוד.
לא אשכח איך בישיבה בה למדתי הפלה המשגיח את התלמידים היפים, או הראש-ישיבה שהיה ניגש יותר ליפים. הוא דיבר איתם רבות, היה מתייחס אלי בצורה מאוד יפה. אני זוכר איך שזה צרם לי. אתם בטח מבינים למה.
אז רבותי אולי יש לכם מה לומר לי: איך אפשר להתגבר על המידה הרעה הזו? להפסיק לקנאות ביפים? למה באמת אנשים כה מעריצים אנשים עקב סיכות כל-כך חיצוניות? נותנים להם ומעניקים ליפים יותר? חושבים עליהם דברים טובים יותר?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 16:22 |
|
| |
לפעמים השאלה הנכונה - הוא המענה הכי רצוי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 12:49 |
|
| |
נשמה_תועה
בניגוד לשמך, אתה כותב דברים בהחלט ישרים, מחכימים ומאירים!
ביחד עם זה, הייתי רוצה להעיר על הנחה אחת שניכרת כבר מראשית דבריך, ובסוף אף נכתבה בפירוש: האהבה שהאדם מקבל, אינה תלויה במראהו או ברכושו. אך אני סבור, למרבה הצער, שהנחה זו רחוקה מאוד מהמציאות בשטח. אכן, ישנם אנשים בעלי ראות פנימית, שמעניקים יחס לכל אחד בשווה. אולם רוב האנשים אוהבים יותר ומתחברים יותר לאנשים יפים. כך זה גם אצלי, וכמעט אצל כל מי שסובב אותי (וחקרתי את התופעה זמן רב מאוד), ולמעשה אין צורך בעדותי, שהרי מחקרים רבים מוכיחים שכך הוא הדבר.
עתה, אשמח אם תשיב לשאלה זו: ומה בדבר אדם שלא מקבל אהבה מבחוץ, בניגוד ליפים שמסתובבים לצידו? כמו שחשתי אני...
סגרס,
אני שמח מאוד בדבריך, שהרי שוב אתה מחזק את שאלתי...
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 03:14 |
|
| |
פארמייקא שלום
כתבתי ביתר אריכות ופרוטרוט ובסגנון צח יותר, ולצערי נמחק מה שכתבתי, אז אני כותב שוב במהירות את עיקרי הדברים שרציתי לומר
השאלה לעניות דעתי היא הרבה יותר כללית, הרי אין שוויון בעולם, וגם ברוב המקרים אין צדק בעולם (בעיני בשר), יש מי שנולד אל עניות, האחר גדל ללא הורים, פלוני נכה ל"ע וכו' וכו', כל אדם עם כאבו, כל אחד עם המטען וההתמודדות שלו, מי פחות ומי יותר, "נווה התלאות".
מכל מקום, נניח, אם יבוא מקובל גדול יודע נסתרות ויסביר בשרשי הדברים עד כמה צודקת ונכונה ההנהגה האלוקית ושכך צריך להיות הסדר בעולם שיש יפים יותר ויפים פחות ויש שממש לא, או שיבוא פרופ' גדול לביולוגיה ויציג תיאוריה משכנעת עד כמה זה נחוץ לטבע ולשרידות המין האנושי וכו', האם תנוח דעתך? האם זה יפסיק להציק לך? תרשה לי לשער על פי דבריך האמורים שלא. כלומר אם אני מזהה נכון, אז יותר מאשר יש כאן בקשת צדק כללי, ישנה הבקשה לחיות בשלום באופן אישי עם המציאות הזו. לכן כמדומני שכאן, במישור הזה הפרטי, כדאי לבדוק ולבקש למה זה כ"כ חשוב ומשמעותי עבורי, מדוע רמת ההשפעה עלי היא מעבר לסטנדרט, איך זה קשור לאישיות שלי ולהיסטוריה שלי, וכאן לחפש את השורשים והשינוי.
כמה נקודות ומחשבות בעירבון מוגבל, עם הכללות ופשטנות יתר. כשאדם אומר "אני רוצה להיות יפה/מוכשר/עשיר/חכם" וכיוצא בזה אלף דברים ותכונות, במקרים רבים הוא אומר במילים אחרות "אני רוצה להיות אהוב", עיקר הענין שלו בלהיות יפה בלהיות חכם וכו' הוא דרך לקבלת אהבה. משום מה ברור לו שכדי להיות אהוב הוא צריך לעמוד בתנאי סף כלשהם, "לשלם" משהו בתמורה, אי אפשר לאהוב אותי אם אני לא יפה מספיק או חכם מספיק וכו', האהבה מותנית בתנאים, ישנה אמונה שרק אם אני אהיה יפה חכם מוכשר וכד' אז אהיה ראוי לאהבה. וכשזו באמת הנקודה, אז הדברים שבהם האדם רוצה הכי הרבה להיות שונה מכפי שהוא (רואה את עצמו, בעצם) כעת, אלו הדברים שבהם הוא הכי לא אוהב את עצמו ולא מקבל את עצמו, אם הוא מרגיש מכוער או שהוא מאמין שרק אם הוא יהיה עשיר יהיה אפשר לאהוב אותו, אז הוא רוצה מאד להיות יפה ועשיר וכיו"ב.
האמונה המוטעית הזו מלמדת בעיקר על היחס שבין האדם לעצמו, ואת אותה הסתכלות הוא מייחס לזולתו, כאילו כך הסתכלות האחרים עליו. בעצם האדם עצמו מאמין שכעת הוא לא יכול לאהוב את עצמו, אין לו "היתר" לאהוב את עצמו עד ש... אם הוא מאד לא אוהב את עצמו אז גם אם אחרים ירעיפו עליו אהבה לא יהיה לו את כלי הקיבול לכך, זה יהיה נעים, אבל זה לא יצור את השינוי המשמעותי שהוא זקוק לו, הוא לא באמת ישבע ובאותו מקום פנימי שבו הוא חסר ורעב הוא ימשיך להרגיש כך והאהבה לא תגיע לשם, כי אי אפשר לאהוב את עצמך בגלל שאחרים אוהבים אותך, אתה צריך קודם כל לאהוב את עצמך, והאהבה מבחוץ בין היתר היא אישור וחיזוק למה שאתה מרגיש נכון כבר מבפנים. כל זמן שהוא לא מבחין בכך, הוא חושב שהפתרון הוא "לייבא" אהבה מבחוץ, והיא תפתור אצלו את המצוקה ואת החוסר, אבל זו לא הכתובת המדוייקת. גם אם בכוח האהבה לשנות במקרה כזה, אני חושב שמה שהיא פועלת בעצם הוא לשכנע את האדם להיות מי שנכון לקבל אותה, וזה על ידי שהוא יתחיל להאמין שהוא ראוי לאהבה הזו.
הענין הוא שמי שמציב את תנאי הסף הללו הוא האדם עצמו, הוא מתנה את אהבתו לעצמו ואת קבלתו הוא את עצמו במה שהוא מאמין בטעות שצריך להיות המחיר של אהבה. התחושה הטבעית של אדם לפני כל הקלקולים וההשפעות היא שהוא אוהב את עצמו וטוב לו עם עצמו בלי שום סיבה מיוחדת, בלי התניה כלשהי, בלי להיות כזה או אחר. ויש לחפש את הסיבות שנטעו בו את האמונות המזיקות האלה, ולבדוק עד כמה האמונות הללו מוצדקות ותקפות.
גם אם בני אדם רבים סבורים שפלוני ממש לא יפה, וגם הוא חושב כך, אז באמת זה לא קל, אבל אם הוא מרגיש אהוב, רואה את עצמו כמי שראוי לאהבה, ובפנימיות נפשו זה לא תלוי זה בזה, אז הוא ניצול מהמכשול הזה. הפנימיות שלו תקרין את הבטחון ואת השלימות עם עצמו גם החוצה, וזה בעצמו משהו יפה. אני מכיר אנשים כאלו, אני חושב שהם לא מאד נדירים.
היופי והחכמה וכו' הם דברים כשלעצמם, קיימים בפני עצמם ובזכות עצמם, בלי קשר אמיתי ומהותי לאהבה, הם לא מחייבים בהכרח להרגיש רגשות אהבה למי שניחן בהם (אף שאינם סותרים, ויש בהם טעם לשבח). מעשים שבכל יום שאנחנו רואים אנשים מאד יפים, מתפעלים ונהנים מיופים, אנשים חכמים מאד ואנו מעריכים ואף מעריצים את חכמתם, וכן על זה הדרך, אנחנו לעיתים גם מקנאים בהם, ועדיין אנחנו לא בהכרח אוהבים אותם. ואילו האנשים שאנחנו אוהבים לא בהכרח יפים מאד או מוכשרים מאד, ואנחנו אוהבים אותם לגמרי, ובדרך כלל האהבה גורמת לנו לחשוב שהם יפים וחכמים מכפי שהם, וזה מצויין
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 00:07 |
|
| |
..והתוצאה היא, שאותם הבנים שלא זכו בחום ואהבה באופן ממילא, כל החיים מרגישים בצד..
_________________
עו"ס אברהם ביטקין, B.S.W
פסיכותרפיה חזותית, קוגניטיבית-התנהגותית.
מתאם תכניות שיקום פסיכיאטרי ב'סל שיקום' (משרד הבריאות).
אבחון, טיפול וייעוץ להורים.
טל': 052-7741770
bitkin770 @gmail.com
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2013 23:49 |
|
| |
אני מבין. אך השאלה שלי בעיקרה היא לא למה אנחנו נמשכים ליפים, אלא: למה ה' ברא כך את העולם בצורה כל כך מעצבנת, כל-כך מפלה? למה אני צריך לעמול בלי סוף בשביל שיפרגנו לו ויעריכו ויאהבו אותי (דבר הכי בסיסי בחיים!), ולעומת זאת היפים שבחבורה מקבלים תשומת-לב, הערכה ואהבה בלי כל מאמץ?
אנסה להמחיש את התמיהה שלי: לאבא יש עשרה ילדים. תאר לעצמך שבאופן עקבי האב היה נותן לשני בנים העשרה - מתוך העשרה - מתנות יקרות, מתייחס אליהם יפה יותר, אוהב דווקא אותם ומעריכים ומפרגן להם. לאחרים הוא לא היה נותן דבר, אלא אם כן היו מתאמצים מאד מאוד, ולפעמים גם אז לא היה שם לב, והכל היה בצורה מדודה וחסרת חום וחיבה. כך באופן עקבי. הסיבה לכך הייתה, לא פחות ולא יותר, בגלל ששני בנים אלו היו 'חמודים'...
נשמע הזוי, נכון?
אבל זה בדיוק מה שאבינו שבשמים עושה. היפים מקבלים כל הזמן, ואנחנו לא!
למה זה כך? אני מקנא. כן, פשוט מקנא. למה לו יש, ולי אין?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2013 22:53 |
|
| |
מבלי לפגוע בכבודו של מצרך כזה או אחר, אנו אוהבים מה שאוהבים ומתענגים ממה שמתענגים.
בחסידות חב״ד מוסבר ששורשו של ״תענוג״ ו״רצון״ הוא למעלה ממושגי ההבנה (חכמה, בינה ודעת) וממילא לא ניתן להשיג הסבר ״למה אנחנו אוהבים״ מאכל כזה או אחר ונמשכים דווקא אליו.
כשם שאין לנו הסבר מדוע אנו נמשכים לגלידה, כך לא ניתן ״לחקור״ מדוע יפי תואר נתפסים אצלנו כיפים.
ויופי למרות היותו מושג סובייקטיבי, מעורר הערצה מבלי צורך להסביר מדוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2013 21:20 |
|
| |
דווקא ההשוואה שלך מחריפה את השאלה. תאר לעצמך שהבשר היה חש חוסר נוחות כאשר הוא עומד מול הגלידה. הוא היה נמשך אליה ונתלה בה. אבל הוא לא. כי אין לו תחושות.
ה' לקח בני אדם, ממש כמוני, והפך אותם לגלידות מהלכות... ואותנו כמו סיגריות, רק עם הרבה סבל וקנאה...
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2013 20:54 |
|
| |
ומדוע אתה נמשך ונתלה בגלידה?
למה הפלא ה' את גלידה מבין מצרכים אחרים, גם לעומת הבשר והסיגריות? האם עליך להשלים עם המציאות העגומה שאתה מאד אוהב גלידה? או שמא עלינו לחקור לעומק ולהבין, מדוע גם אנשים מרוממים יותר שוב חוזרים ונופלים בפח של אהבת גלידה ותחושת תענוג ממנה בפה...
מה דעתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2013 16:36 |
|
| |
כן. גם בשר וסיגריות.
תוקן על ידי פארמייקא ב- 25/08/2013 16:37:09
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2013 01:36 |
|
| |
פארמייקא יקר,
האם אתה אוהב גלידה?
_________________
עו"ס אברהם ביטקין, B.S.W
פסיכותרפיה חזותית, קוגניטיבית-התנהגותית.
מתאם תכניות שיקום פסיכיאטרי ב'סל שיקום' (משרד הבריאות).
אבחון, טיפול וייעוץ להורים.
טל': 052-7741770
bitkin770 @gmail.com
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2013 12:04 |
|
| |
מצדרביעי,
איני יודע את אשר מתרחש אצלך באופן אישי, אולם במרבית הפעמים היחס המועדף לאנשים ה"יפים" נעשה (לא בצורה מכוונת), אלא באופן אוטמטי ובלתי מודע.כך או כך, הדבר מוכח במחקרים רבים, ואני בעצמי בחנתי את התנהגותם של אנשים רבים מאוד (גם כאלה שנחשבים בעיני רבים לאישים מרוממים) וראיתי שכולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, נופלים בכך.seggers,אני לא מדבר על קשר שהסתבך והפך לתלות רגשית. אני מדבר על יחס מפלה בהנחה באוטובוס, ביחס בין חברים, בשידוכים, בפטפוט עם חברים, במבט חיובי על האדם היפה, ובעקיפת התור בקופת חולים.
כאשר הדברים מסתבכים בעקבות כך (ואכן השערתך ביחס אלי נכונה במקצת, ואני דן בזה באשכול סמוך), הרי שדבריך עולים אז. אלא שאני מדבר על קנאה פשוטה: למה לו יש ולי אין? למה אני לא יפה כמו חברי היפה שזוכה לכל טוב בעקבות כך?
ואם בכל זאת נעסוק במקרה הספציפי שלי: למה אני נמשך ונתלה בו, ולא הפוך? מדוע הוא לא רוצה בקרבתי ובאהבתי? ואני זקוק אליו ולחסדיו?
אכן אני צריך להשלים עם המציאות ולא להפוך את זה להתבטלות האני שלי, אבל מדוע עשה ה' אפליה כה חריפה בין היפים לאלו שאינם?
תוקן על ידי פארמייקא ב- 20/08/2013 12:06:36
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2013 20:16 |
|
| |
ערב נעים לפותח האשכול.
"איך אפשר להפסיק לקנאות בהם? להפסיק לרצות בקרבתם? ולהפסיק לאהוב אותם בצורה עיוורת?"
הרשה לי לנחש שאתה נמשך לאנשים כאלו, אך בד בבד סובל מתשוקה זו ומנסה להלחם בה. האם אפשר לדכא תשוקה? (שאלה בת אלפי שנים...)
אנו לא סתם מעריצים לאנשים יפים. אדם יפה זה "מה שהייתי רוצה להיות", סוג של 'פאנטום המושלם' של עצמי. הייתי רוצה להשליך אותו על עצמי, והוא ה"אני האידאלי" שלי. ובמקום זאת? בסופו של דבר, אני משליך את עצמי, ונשאר רק הוא...
(במאמר מוסגר, לעתים רבות מאד בישיבות המושג של 'תלות רגשית' [מינית-הומוסקסואלית] קשור להערצת הבחור היפה שאני מתאהב בו, רוצה 'להתבטל בתוכו', מקנא בו, מקנא לו, סובל מתשוקה זו ולבסוף שונא אותו - וחוזר חלילה).
ואני רוצה להזמין אותך שלא לברוח מתחושת תסכול הזאת, שקשורה להערצתך את היפה. לתת מקום לרגש זה, לחוות אותו ולשאת אותו. כמובן שקשה לעשות זאת מחוץ לגבולות הטיפול, אבל קח את הרעיון למחשבה.
הרי היפים לא 'יכערו', וגם לא ניתן יהיה ליצור חברה שוויונית בדבר הנטוע בנו מיסדנו, שאחד מהיסודות זו ההערצה ליופי חיצוני.
תוקן על ידי Saggers ב- 18/08/2013 20:15:49
עו"ס אברהם ביטקין, B.S.W
פסיכותרפיה חזותית, קוגניטיבית-התנהגותית.
מתאם תכניות שיקום פסיכיאטרי ב'סל שיקום' (משרד הבריאות).
אבחון, טיפול וייעוץ להורים.
טל': 052-7741770
bitkin770 @gmail.com
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2013 16:37 |
|
| |
אני מצטער, אבל בחברה הגברית שאני חי בה, אני לא חושב שיופי הוא הדבר שהכי תופס, ויש גם אנשים ,[כמוני למשל] שלרוב רחפנותם לא תמיד שמים לב למראה חיצוני של דברים,
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2013 20:04 |
|
| |
רונית ואחרים,
הסברתם בבהירות מדוע קיימת המשיכה ליופי.
האם את מצדיקה את הערצה העיוורת לאנשים יפים? את העובדה שכולם רוצים להיות חברים שלהם ולעזור להם, והעיקר לאהוב אותם (שזה הדבר הכי חשוב בחיים..), ואנו - לעומת זאת - צריכים לשכנע את החברים להעיף עלינו מבט? בחתונה יהיה להם קל, בעבודה ובכל דבר. ואנחנו...
איך אפשר להפסיק לקנאות בהם? להפסיק לרצות בקרבתם? ולהפסיק לאהוב אותם בצורה עיוורת?
הן במישור האישי (איך עלי להתמודד עם זה), והן במישור הכללי (איך ליצור חברה שמעריכה את כולם בשווה, ונותנת יחס הוגן גם לכאלה שאינם בעלי מראה חיצוני מושך).
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2012 12:21 |
|
| |
וודאי שהתשוקה נדרשת לחיים, לחיות וליצור. אנו מכירים את חז"ל בסנהדרין ס"ד שרצו לבטל את יצר הרע (ע"ז ועריות)ולא היה קיום לעולם (עריות) ומצויין שלא רק שמדובר בקיום הפיזי אלא בטלה גם "ריתחא דאורייתא".
עם זאת, לא צריך ללכת למזרח הרחוק כדי להכיר גם בסבל הכרוך בתשוקה אשר לא ניתנת לסיפוק ולא משנה כמה יסופק הצורך. "אין אדם מת וחצי תאוותו בידו". התשוקה מגיעה דווקא מתוך היעדר, מתוך חסר. כשיש חוסר יש דחף למלא , לעשות אך יש גם סבל, כאב, חרדה .
היופי לעומתה מסמל שלמות, הרמוניה וסדר. העולם הזה הוא חסר ולעומתו "זה ק-לי ואנוהו". באמצעות הידור מצוות אנו מנסים להתקרב למקור העליון. ובאנלוגיה נפשית לאובייקט הראשון שאבד.
היופי עושה טוב לאדם "שלושה דברים מרחיבים דעתו של האדם אישה נאה דירה נאה וכלים נאים". יש את החירות שציינת. ומנגד, "שקר החן והבל היופי". פעמים אנו אומרים הכל יפה מבחוץ אך בפנים... ויש פעמים שאנו מנקים, מסדרים ומייפים כדי לא להרגיש או לפחות להקל על הפצע הפנימי הכואב . הרוצה , המשתוקק ו..אין.
כללית, אני מציעה לא לתת ציון של טוב או רע, שלילי או חיובי, פסימי או אופטימי אלא לנסות לראות את המורכבות והרבדים השונים שנוגדים ונשזרים גם יחד של היופי והתשוקה בחיינו הנפשיים.
מקווה שקצת היבהרתי ויותר שהרחבתי
יום טוב,
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
|
|
