האם גיור אגרסיבי הוא ראוי?

ירוחם- כפי שאמרתי, אני כמעט לחלוטין מסכים איתך.
ברור לי מעבר לכל ספק שהשלטון שיש לנו היום הוא הרבה יותר טוב מרוב מלכי יהודה וישראל.
ברור לי שהמצב החברתי והחומרי היום באופן כללי הרבה יותר טובים מאלו שהיו ברוב ימי בית ראשון ובית שני, גם באופן יחסי וגם באופן מוחלט.
אני בהחלט רואה במצב שיש לנו היום גאולה. לענ"ד, מי שלא סובר כך, מי שרואה בישראל כפי שהיא היום "מלכות רשע" הוא או עיוור או חסר ידע בסיסי בנוגע לקורות עם ישראל ומעדיף לחיות בסיפורי מעשיות ולא במציאות.

אני גם שותף להבחנה שניראה לי שאני קורא מבין דבריך- שלא ברור האם כל המדרשים המתארים את ימי הבית הם אדיאליזציה שלאחר החורבן או תיאור הסטורי אמין (ונראה לי שהגמרא עצמה מביאה ראיות לסברה הראשונה). אך האידיאליזציה הזו היא חשובה. היא מביאה אותנו לשאוף לתיקון גבוה יותר ממה שהיה.
אני חולק לחלוטין על מי שחושב שלא צריך לומר הלל מכיוון שממשלת ישראל היא מלכות הרשעה, אבל אני כן שותף לשאיפה שלו למצב מתוקן יותר.

שהרי - איפה חידוש נבואה? איפה סנהדרין? היכן מקום השראת שכינה? שועלים מהלכים בו!
האם כל אלו "אידיאליזציות" למציאות שמעולם לא היתה? האם בלי כל אלו אנו יכולים לומר שהגענו לגאולה האחרונה?
לכן קשה לי לומר שאני רואה במצב היום "גאולה שלמה".

הרהרתי פעם בדבר בעניין צום תשעה באב. לבטל? לא לבטל? הרי ארץ ישראל בנוייה לתפארת! עוד מעט ורוב העם היהודי יגור פה! לבסוף אמרתי לעצמי: יהודי שהיה בשואה ורואה את ארץ ישראל ועם ישראל בבינם, אני מבין אם יפסיק לצום בתשעה באב. מאידך, מי שנולד לתוך המציאות הזו- ראוי שימשיך לצום ויזכור לשאוף למדרגה הגבוהה יותר בבניין העם והארץ.

ירוחם,
אני מודה ומתוודה שמלבד היכרות שטחית באמת שאני לא מכיר.
כמובן שאני מכיר את הסיפורים של תקופת בית ראשון- שגם בו המצב היה רחוק מלהיות טוב, וכמובן שאני מכיר באופן כללי את העלילות הבעייתיות שהתרחשו בבית שני אבל פרטים רבים אני מודה שאני לא יודע.

ועדיין, אני סבור שטענתי במקומה עומדת.
כדי לחדש דברים בהלכה ברמה של דרישת פסוקי התורה להלכה - נצטרך גוף שיהיה קונצנזוסיאלי (וכמובן, תלמידי חכמים עם הרבה מאד אומץ)

לקחתי גיטין מכיוון שזה הדבר הפשוט והמובן ביותר.
מה נעשה עם הלכות גירות?
מה יעשו אלו שלא אוכלים עוף עם חלב כשיוזמנו לשבת לחבריהם שבדיוק הכינו עוף בחמאה? ומה יעשו שני אלו אם יוזמנו לאכול בחתונתו של הבן דוד שמשתייך לאסכולת "גדי בחלב אימו נטו", ושאוכל בשר בקר בחלב עיזים?

אלו כמובן דוגמאות שטותיות, אבל בסופו של התהליך הזה מחכה התפרקות תרבותית חברתית.
מגוון שיטות פסיקה זה טוב, אבל צריך אחידות מסוימת גם בסוגיות היום יומיות.

סתם אנקדוטה:
בישיבה בה למדתי כמה שיעורים מעלי היה בחור תימני דרדעי, אחד מנכדיו של הרב קאפח זצ"ל- ובשבילו, כדרך הדרדעים, הרמב"ם הוא הסמכות ההלכתית היחידה. ההשלכה הישרה של זה: בראש השנה השופר 'שלנו' היה פסול לשיטתו. למזלו, ראש הישיבה הוא חובב שופרות מושבע, ויש לו אוסף שכולל שופרות כשרים לכל הדעות והשיטות, והוא גם עזר לבחור הנ"ל להכין שופר כשר לשיטתו.
אבל זה עניין קטן.
אליבא דשיטת הרמב"ם - הוא בכלל לא יכול לאכול בשר בישיבה! כמה שבישיבה הקפידו על כשרות מקסימלית כדי שלא להצר את רגלי אף אחד מבאי הישיבה - אף אחד לא שלק את הבשר כדי להכשירו לשיטת הרמב"ם.
בנוסף, לשיטה זו -בכלל לא ברור שכל כלי הבישול בישבה לא היו טריפה!  
וזה רק לשיטת הרמב"ם לעומת שאר הפוסקים בעניין פעוט של הכשרת בשר- שבעצם מונע מהם לאכול בשר אצל כל מי שהולך לפי שאר הפוסקים - ק"ו אם פתאום יפרצו מעיינות תהום רבה וכל אחד יוכל לדרוש את הפסוקים כפי סברתו.

הבחור באמת היה בברוך. לא זוכר איך אבל הוא הסתדר.
אגב, למזלו, גם היה תרנגול בדירה ליד החדר שלו כך שהוא יכול לברך "הנותן לשכוי" כל בוקר, אחרי ששמע את התרנגול. לצערו, התרנגול קרא לא רק בבוקר.

פרוג-
לי אישית אין בעייה עם מודל של "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", אבל כמו שטענתי מקודם- אם קבוצה א' לא תקבל הלכות גיטין של קבוצה ב' הרי שמאד מהר ייווצרו קבוצות של יהודים שלא מתערות זו בזו, לכן כן צריך קונצנזוס בנושאים הלכתיים מסוימים.

ירוחם- 
אני גם סובר שמהרבה מאד בחינות, המצב שלנו היום הרבה יותר טוב ממה שהיה ברוב ההסטוריה של העם היהודי. למען האמת, אני בכלל לא בטוח שאי פעם, מלבד תקופות קצרות פה ושם, היתה ליהודים ריבונות יותר מלאה מזו שיש לנו היום ושלטון יותר טוב (מבחינה מדינית ודתית) מזה שיש לנו היום.

מאידך, אי אפשר להתעלם מזה שחסרות לנו כמה חוליות משמעותיות במודל המדיני "היהודי"- ובראשה הסנהדרין, שהיא "הגוף המחוקק"  - ולו רק חקיקה דתית הלכתית, ללא מלוא סמכויות הסנהדרין כפי שהייתה בבית שני.