חלומו של הכוזרי / מיכה גודמן

הרב שילת

בכל בעמיו,

לשון הרמב"ם באגרת תימן :

" והפסוק הזה שהוא נביא מקרבך מאחיך כמוני ראוי לעמוד על מה שלפניו ושלאחריו ממה שהוא דבק לעניין כדי יושבן ולא ישאר בו ספק בשום פנים.

וביאור הדבר שהוזהרנו בתחלת הפרשה מלהתעסק בקסמים ובמעוננים ובחכמת הכוכבים ובכשפים ובחברים והדומה להם בדברים אלו שחושבים האומות שבהם יוכלו לדעת העתידות קודם שיתחדשו ומתכוונים אליהם.

וכשהזירנו ית' מלהתעסק בדברים אלו אמר לנו שכל האומות חושבים שיודעים מה שיתחדש קודם שיתחדש מן הדרך הזה ואתה לא תדע מזה הדרך מה שעתיד להיות אבל תדע אותו על ידי נביא שאקים לכם להודיעכם העתידות ויאמינו דבריו ולא יחטא בכל מה שיאמר ותהיו יודעים העתיד להתחדש קודם שיתחדש מבלי קסמים וחברים ומאין דין הכוכבים וזולתם.


ואחר כך באר לנו שדבר זה יהיה בנו בלי טורח ואמר שכל נביא שישלח אלינו להודיענו העתיד יהיה מקרבכם כדי שלא תצטרך לשוטט אחריו מעיר לעיר ולהלוך אחריו מהלך רחוק זהו ענין מקרבך.

ואחר כן הודיע דבר אחר ואמר ובהיותו קרוב מכם ובקרבכם יהיה מכם כמו כן כלומר, מישראל, כדי שתהיה המעלה הזאת מיוחדת לכם והיא לדעת מה יהיה. ולפיכך הוסיף במאמר ואמר כמוני שמא יעלה על דעתך הואיל וכתיב מאחיך יתכן להיות מעשו מישמעאל לפי שמצאנו כתוב בעשו (במדבר כ' י"ד) כה אמר אחיך ישראל לפיכך הוצרך לאמר כמוני כלומר מבני יעקב."

עכ"ל.

וכדי להימנע מהרחבה פרשנית העלולה להחטיא את המכוון,אף שאין הכרח שתחטיא,  החפץ בכך יכול לצמצם את כוונת הרמב"ם כך:

צימצום ראשון, מאחר ומילת נביא יכולה לשמש בהעברה גם למי שלא מתנבא עתידות, אלא ששיג ושיח לו עם הבורא. ממילא אין כוונת הרמב"ם כאן, אלא כלפי המתנבא ורואה עתידות שזו סגולה לישראל, וזו תהיה משמעות מילת נבואה ביסודה על הדובר בניב שפתיו את העתיד לבוא.

צימצום שני הוא, שלא דיבר הרמב"ם אלא כלפי האיש השלוח לישראל לגלות להם עתידות, אז מובטחים אנו שלא יקום לנו אלא אחד מאיתנו, כלומר מבני יעקב, זרע ישראל.כנגד החוזים בכוכבים הקוסמים והמנחשים לאומות העולם. אבל אפשר שיהא שלוח גוי למען גוי, ואלא שלנו זרע ישראל, אין שום ולא יהיה שום עסק עמו.

אך, גם אם נאחז את הפרשנות הצרה ביותר דלעיל, הרי שפתי הרמב"ם ברור מללא, שלא יהיה נביא מתנבא לישראל, אלא מישראל, כלומר מבני יעקב. ובזה זאת על יסוד מילת "כמוני" ( אחר שקדמה לה משמעות מקרבכם) ושלל בפירוש בני ישמעאל ועשיו. אם כן, זרע יעקב הוא עניין של ייחוס משפחה, זרע ישראל דווקא. ובזה יש למעט אף את הגרים.


ואם כנים אנחנו בזה, הרי שייושבו כל הקושיות שנשאלו על ריה"ל, כי נבואת הגרים על מעמד הר סיני, לא היתה נבואה החוזה עתידות, אלא נבואה של השגה. ונבואת  שפחה על הים ראתה מה שלא ראה יחזקל, גם היא לא היתה על עתידות אלא על הכרת הבורא. ונבואת עובדיה גר אדומי היתה נבואתו כלפי הגויים כמו שאחז"ל .ואגב נבואתו אליהם,זכינו גם אנו לשמוע ממנו. ( ועוד יש לתרץ על פי רש"י  , שמדמה את דויד לעובדיה. כך שיש לומר שעובדיה עצמו לא היה גר, אלא צאצא לגרים ועל כך נקרא גר אדומי, ואפשר שאביו היה מזרע ישראל מאז ומעולם ורק אמו בת גרים. )

אם כן, אף לדעת הרמב"ם המודה שכל אדם יכול וחייב להתנבא על פי הטבע, אלמלא ימנעהו רצון הבורא ( כמבואר במו"נ ח"ב ) הרי שההגבלה המבוארת בתורה, מתארת את המניעה המגיעה מאת רצון הבורא, שלא יתנבא לישראל אלא אחד מבני ישראל מזרע יעקב. וסגולה זו אם כן, מיוחדת היא לישראל דווקא. ( ומכאן יש גם מקום לטעון שהרמב"ם וריה"ל אפשר שיסכימו לגמרי, ולא רק חלקית בעניים סגולת הנבואה לישראל. אף שאין הכרח לטענה זו דווקא. )

מוטי
הא כיצד?

באשכול סמוך, כתבתי להעיר שאולי ואין מחלוקת בין הרמב"ם לכוזרי בעניין סגולת הנבואה לגויים, והוכחתי זאת מאגרת תימן.

בעלבעמיו כתב:
מה הקשר בין ישיבות ליטא לרגישות להבנת טקסטים?

לא הבנתי את השאלה, וכי אינך יודע מה בין הלמדנות הפולנית שעיקר עניינה דימוי מילתא למילתא לבין זהירות קריאת הטקסט הליטאית. אתמההה!!!!

בעל בעמיו, אלו לא דברי אמונה אלון אלא הרב מדן: "חלומו‭ ‬של‭ ‬הכוזרי‭ ‬מציג‭ ‬טענה‭ ‬מבריקה‭, ‬מרתקת‭ ‬ומעוררת‭ ‬מחשבה‭ ‬בנוגע‭ ‬למתח‭ ‬שבין‭ ‬העדפת‭ ‬ישראל‭ ‬על‭ ‬הגויים‭ ‬לבין‭ ‬הגזענות‭. ‬תענוג‭ ‬גדול‭ ‬למי‭ ‬שמשתכנע‭ ‬מטיעוניו‭ ‬של‭ ‬גודמן‭, ‬תענוג‭ ‬גדול‭ ‬עוד‭ ‬יותר‭ ‬למי‭ ‬שחולק‭ ‬עליו‭, ‬כמוני‭. ‬לאלה‭ ‬וגם‭ ‬לאלה‭ ‬מדובר‭ ‬בספר‭ ‬שחשוב‭ ‬לקרוא‭.‬ הרב‭ ‬יעקב‭ ‬מדן‭, ‬ראש‭ ‬ישיבת‭ ‬הר‭ ‬עציון‭, ‬אלון‭ ‬שבות".

לפי הכריכה זה מזכיר עד למאוד את ספרו 'סודותיו של המורה נבוכים' שכידוע חטף ביקורות קשות מאד, ואף אני הקטן כשפתחתי שלשה עמודים מדגמיים - לא נהניתי בלשון המעטה. ניכר על המחבר כי לא גדל בישיבות ליטא וגם לא במקום קרוב, אין לו רגישות להבנת הטקסטים, ואף ערבב מין בשאינו מינו (ציטט הלכה ממשנה תורה וקרא לה מורה נבוכים ולהיפך). ואם כך בסוד של המורה נבוכים, מה לתבן את הבר?