"אתה בחרתנו"- לאומיות, גזענות, דת (ניר שטרן)

"זה הכח העיקרי שגורם שכל כך קשה לי לא להיות חרדי. השתרש לי בנפש מאוד עמוק וחזק שהחרדים הם היחידים שנושאים את הברית שנכרתה בהר סיני, ברית שאין לי שום ספקות בה, ואם נכנסתי לברית והתחייבתי בהר סיני לאותה ברית, וזה בוער בעצמותי שאני הייתי שם והתחייבתי לברית, אז אין לי שום רשות לא להיות חלק מהציבור שנושא את המשכיות אותה הברית, בלי קשר כמה ביקורת תהיה לי עליו וכמה קשה יהיה לי לחיות בתוכו.

ומצד שני הנפש שלי אמרה שהיא לא יכולה לחיות ככה. הסתירה הזו פגעה קשות בבריאות הנפשית והגופנית שלי, עקרה אותי מהחיים. פשוט מטעמים של לשרוד כחי אני מוכרח להגיע למצב שהשלמתי נפשית עם העובדה שאני חילוני, באופן עמוק, עם כל המשמעות של זה. להפנים את הגירושין מהציבור החרדי. כעת מצידי לפגוש חרדי שאני מעריך וקרוב אליו זה כמו לפגוש את גרושתי לפני שהגעתי לשלווה בקשר לגירושין.

כרגע אני רואה מבפנים ברור שאין לי דרך אחרת להגיע לבריאות נפשית. אולי בעתיד כשאזכה לשלום נפשי פנימי אוכל לשקול את הדברים בצורה שלווה ולבוא בדברים עם חרדים וחילונים ולשוחח עם על אחד על מה שיש לשוחח איתו בלי שזה יהיה הרסני.

מבחינת ברית הר סיני, כעת אני מתחיל לראות דברים אחרת. אדם רואה בתורה לפי מה שבליבו. אם זכה נעשית לו סם חיים ואם לא סם המוות. הנקיות שבלב היא הראי שדרכו העיניים רואות מה כתוב בתורה. אני לא יודע אם כעת אני נקי יותר או להיפך, אבל הראיה שלי את מה שכתוב בתורה משתנה גם היא ביחד עם התהליך הנפשי שלי.

מה שהנפש שלי לא יכלה להיות חיה כחרדית, גורם לי לנסות כעת לחשוב על אפשרות שברית הר סיני היא לא נחלתם של החרדים בדווקא, אלא של כל אדם בעולם שהוא כמו רבקה אמנו עם לב טהור שאומר וגם לגמליך אשקה, כל מי שהוא כאברהם אבינו מסתכל על האמונה ומבקש אמת מלב טוב באמת. ואין לשום ציבור מונופול על זה ושום ייחוס ביולוגי או לאומי או תרבותי לא קשור לזה, כמו שאצל אברהם אבינו לא היה לזה קשר לשום ייחוס משפחתי או לאומי או תרבותי או חברתי וכו'. מה שנאמר בתורה "עם ישראל" כבר הארכתי בתלמוד מוסבר שלא מדובר שם על לאומיות במובן המודרני, שאז עוד לא היה קיים, אלא זה מדבר על אנשים ששותפים לאידיאה רוחנית.

ומה שלמדתי מרבותי דברים שנראים לי כל כך מוחלטים ומובהקים באמיתותם, באמת זה לא בלעדי רק להם, ויש עוד אנשים ומקומות שגם אצלם יש דברים אמיתיים לא פחות.

הרי הברית לא נכרתה בדווקא עם לאום מסויים או תרבות מסויימת, אלא עם כל מי שבחר להיות כמו אברהם אבינו, הוא לא היה חרדי או יהודי אלא אדם אמיתי וישר לב וטוב לגמרי. הוא ראה שיש אל אחד כי רק אז האהבה בין האדם לאל היא שלמה וקרובה ומבפנים לגמרי בלי זרות. ליבו הטהור חיפש קשר כזה וזה פקח את עיניו לראות את זה בעולם. הרי ארבע חמישיות מיוצאי מצרים לא נכנסו לברית הר סיני למרות שהיו מעם ישראל, ומצד שני הקב"ה קרא לכל העמים להכנס לברית והשאיר אותה פתוחה לתמיד וגם היום כל אחד מכל עם שייך אליה ויכול להכנס בה, וגם אם הוא לא יודע לחבר בין אמונתו האישית הפרטית למעשה הגיור ההלכתי של היכנסות לברית הר סיני במילה וטבילה, זה רק מחוסר ידיעה, והוא כן שייך בעצם לאותה ברית. נשמות הגרים. אני יכול לראות כעת שאפשר ללמוד את התורה גם בלי למדנות ליטאית מעמיקה, יש בה דברים שיכולים לדבר לכל אחד בכל מצב בכל שפה ורמת למדנות.

זו כבר הסתכלות שהיא באמת לא חרדית, שחשבת ככפירה מבחינה חרדית. זה משאיר את החרדיות כקליפה מיושנת וריקה שאין בה צורך. ישו בסך הכל היה תלמיד חכם יהודי מבית מדרשם של התנאים, למדן בגמרא עם פיאות וציצית ופראק ומגבעת, הוא אמר דברים שאינם רחוקים מזה, שהתורה לא שייכת דווקא לפרושים עם המסגרת החברתית הסגורה שלהם והדרך הסלולה שהם יצרו, אלא היא מדברת ושייכת לכל אדם בכל מקום ובכל מצב. הוא ראה את הצד האנושי-כללי שבתורה. גם לפני שעובדי האלילים הרומאיים עשו ממנו אליל ופסל ועטפו את הסיפורים עליו באגדות אליליות מגוחכות, כשהוא עוד היה יהודי ורק התחיל לדבר, כבר ראו בו כופר נורא, מסית ומדיח. וכעת אני לא רואה כל כך הבדל בין מה שאני אומר למה שהוא אמר. זו הכוונה שלי שאני כעת בתהליך של להעשות חילוני באמת עם כל המשמעות של זה. והקול החרדי שבתוכי צועק עלי שגם אני כופר ומסית ומדיח ולא פשוט לי להתמודד."