גם אני, כמוכם, שנים מסתובב עם בטן מלאה על הסיפור של סדום. בכתובים ובאגדה, מה בדיוק היה שם? מה היתה הבעיה של אנשי סדום עם שני האורחים, עד שכל אנשי העיר מנער ועד זקן טף ונשים צבאו על הבית, בשביל מה? בשביל לרבוע אותם? (אמרו לנו שיש חוק שאסור לארח, אבל אנשי סדום לא באו בכלל להעניש את לוט, שהוא היה פורע החוק כאן). ואיך בדיוק לוט חשב שהדבר הנכון מצדו להוציא אל ההמון את שתי בנותיו? וההמון הסדומי האם היו פראיירים, מדוע לא קפצו על ההצעה? ומה קרה שם במערה? לוט היה צדיק בסדום או אידיוט גמור?
השבת הסתכלתי על הדברים בעין פרקטית. ניסיתי לשחזר את סדום, ונראה לי שהצלחתי. ככר הירדן היתה מקום פורה כגן ה'. תושבי הקבע של המקום היו מדושנים, בעוד בכל האיזור שמדרום ומזרח להם היו רק נודדים, וגם ממערבם היו חלק גדול מהאנשים נודדים, על בורות מים לא ידעו אז, רק על בארות. בארות נגמרות בשלב מסויים, וגם אם לא, העשבים למרעה נגמרים. האיזור שרץ בערבים נודדים.
אצל הערבים כידוע הכנסת אורחים היא עקרון קדוש, שכן בלעדיו אי אפשר לשרוד, נודדים עד שמוצאים מקום מים ואוכל, ולפעמים נודדים עד כלות המשאבים ויכולת ההישרדות. ברגע שמגיעים למקום מים ואוכל, לא משנה של מי הם, אורח יש להכניס ולדאוג לו. זה חוק המדבר. נוה מדבר הוא של כולם. רק נוה מדבר אחד לא היה מיועד לכולם, סדום.
הערבים הנודדים במדבר יהודה ואולי גם מעבר הירדן המזרחי, היו מגיעים לעתים בנדודיהם לסדום, ובאופן טבעי ציפו שיארחו אותם כיד המלך, שיתנו להם מים אוכל ולינה, שהרי גם אם הסדומי יתקע עם גמלו בלב המדבר, הבדואי יעשה עבורו הכל וישחט עבורו את הכבש האחרון. הבעיה היא שהסדומים לא התענינו בטיולים במדבר, היה להם הכל בסדום, וכל מה שהם רצו הוא לעצור את הערבים שמגיעים בחמולות לדשא של הפארק המרכזי, זה עם האגם, שוחטים שם את הכבשים שלהם, ומשאירים שקיות של ברכול ונילונים חד פעמיים. הנשים שלהם מכוסות מכף רגל ועד ראש ואין מה לראות, לא יושבות ליד הגברים הזרים ולא מפרגנות להם שום קריצה. בקיצור גועל נפש של בני אדם. (אומרים שפעם ערביה אחת העירה לסדומית שרחצה בעירום + חוטים, אבל זו שערוריה נפרדת).
בשביל זה תיקנו אנשי הרוח והוגי הדעות של סדום, שאסור להתנהג אל בדואים כמו בדואי, אסור לעשות להם את הטקס שאתם אורחים שלי וכו' וכו' כמו שעשה אברהם. ייתכן שהיו מלונות בתשלום, מסעדות בתשלום, וכיוצא בזה, שם לא ירקו לא קיללו ולא פיצחו גרעינים, תתנהגו כמונו ואתם רצויים. אבל ההתנהגות הבדואית הפרימיטיבית של הכנסת אורחים גזעית היתה אסורה, והנשק שהומצא נגדה היה פגיעה בכבוד של הערבי.
בשביל סדומי צפוני קלאסי בוגר, חויה הומוסקסואלית היא ענין סובייקטיבי, מוצא חן בעיניו או שלא, הוא ישטוף את החוייה במקלחת וינסה להמשיך הלאה. בשביל הערבי מדובר בפגיעה והשפלה שהוא בחיים לא יוכל לצאת ממנה, הוא מטומא ומושפל, ועד יום מותו הוא יהיה זה שעשו לו כך וכך.
את הנשק הזה הפעילו הסדומים כנגד הערבים שעברו את הגבול, התארחת, תשלם בכבודך, בערכים הטפשיים שלך, ומובטח להם לערבים שיותר הם לא ינסו את הכיוון של להתארח בסדום.
.