יש לכם אתם הבחורים, פריבילגיה... על שום מה?

אני על הקצה להתייאש.. אבל לא....
אחותי הגדולה, המקסימה.. במשך שנים (16 שנה כבר..)
מלווה אותי בכל תקופת השידוכים..
טלפונים, ברורים, שדכניות..
מנג'סת לכל מאן דהוא, עוברי אורח..
מה לא?!
היא כבר ממש התייאשה בשבילי..
היא שוחחה עם עשרות בחורים, וכל בחור וה"שריטה" שלו..
אך, הדפיקה הרצינית החלה בשנתיים האחרונות, ובימים אלו בפרט..
בחורים בגילאי 30-38 לא מסכימים לשמוע על בחורות מעל גיל 28.. אולי 30.. אולי..
חנוק...
למה...? כי הם יכולים להשיג בחורות צעירות, יש להם ביקוש רב..
רודפות אחריהם מלאי של בחורות, רק בחודש האחרון הוא נפגש עם 4 בחורות.. (זה אמר בחור בן 36..) כולן רצו אותו, והוא לא רצה..
הוא נראה טוב.. הוא שווה.... והוא לא מתפשר בכלל!
ואם בכל זאת הוא יסכים להתפשר על בחורה מעל גיל 30, אז היא חייבת להיות ממש יפה.. אבל ממש.... רזה, בהירה, גבוהה ותמירה.. וכו'..
אה.. ועוד משהו.. בחורות בגילאי 30+ כבר מתחילה אצלן בעיה בפוריות..
והרי הם רוצים עשרה ילדים...

מה נסגר איתכם?? יש לכם פור עלינו, יש לכם פריבילגיה עלינו הבנות..?
איך אמר אחד? על כל בחור, 10 בחורות קופצות...
מה זה התחושות שאתם חשים לכם??

ושלא נדבר על עוד שריטות, דרישות, ודקויות שהם נתפסים, היו הרבה בחורים שבגילאי ה- 20 ומעלה, פסלו לא רצו לשמוע מסיבות כאלו ואחרות, ולאחר שבגרו הם החליטו כן לנסות להיפגש, אבל הם לא סתם בגרו.. בחורים בני 30-35 נראו לידי כאילו היו דודים שלי המבוגרים, יכלו במראה להראות כמו אבא שלי.. מזעזע..
שערם הלבין, עור פניהם בגר.. ועליהם אמרו עלמי חן, יפים ....וכו'... לא נשאר היופי,, שקשה היה אף להבחין באופי...
ואז פתאום כשכבר סירבתי, כי לא היה שייך.. הם כל- כך רצו.. שלחו שליחים.. אך קשה היה לי.. אני אמנם מעל גיל 30, אך לא מרגישה כלל כך, ואף לדעת רבים לא נראית כלל וכלל בגיל זה.. 

אלא מה? ההבדל הוא שאנחנו הבנות מנסות, נותנות צ'אנס, אבל מצד הבחורים אין שום צעד לנסיון... 
הם אפילו לא רואים, לא מנסים לבדוק....

ומה שקורה בציבור החרדי שלנו שכמות הרווקים והרווקות עולה וממאיר כמגיפה חשוכת מרפא, ואין מרפא לה, אין אף רב, או דמות חשובה שתדפוק על השולחן, שיכריז כי הבחורים מידיי שטחיים, רדודים, נתפסים על דקויות שקצרה היריעה מלהכיל... ושיתמקדו בדברים החשובים לבניית בית.. ולא בתפאורה שאותה יציגו לחבריהם..
כמכריזים: הנה ראו כמה שווה אני......

פשוט חייב להיות כאן שינוי... מה דעתכם?

גם אני לא. ולמען האמת אני די מסכימה עם נקודה ומצדדיו. פשוט חסרה לי בתוך כל האהבה העצמית הזו החיבור לחלקים החסרים. למה שמניע אותנו באמת....

אני לא מאמינה שישי דבר כזה, אישיות בלי חורים..