הבעיה בביסוס מושג 'ירידת הדורות'

בעלעול קל של שבת בצהרים בספר קהלת [למי שלא זוכר, אי שם בשלהי הברית הישנה...] תפס את עיני הפסוק הבא;
אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה. [קהלת ז, ט].
הגמרא בר"ה כה, ב מביאה את פסוק זה בהקשר למושג 'שמואל בדורו כיפתח בדורו', וכוונת הענין שם שצריך להתעלם מפער הדורות לגבי פסיקת ההלכה. אך יתכן שהגמרא שם מביאה את פסוק זה רק כצורת התנסחות, ולא כפשט.
אמנם פשטות הכתוב שם נראית כביטול הטענה של ירידת הדרות מה שתואם את השקפת קהלת באופן כללי המביט על העולם בצורה 'שטוחה' [לא שטחית] אצטט כמה פסוקים נוספים  בענין, מפרק ראשון, שידגימו את כוונתי.
(ד) דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת: (ה) וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם: (ו) הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ: (ז) כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת:

השקפת קהלת באופן כללי הנראית בעיני כהשקפה פוסט מודרנית לעילא, הניאה אותי לראות בפסוק הראשון שלילה ממושג ירידת הדורות.
בכלל המפרשים ובגמרא לא נראה שכך הם הבינו את הפסוק. מלבד הרשב"ם על אתר [שהיה פשטן למרות מיקומו הגיאוגרפי] שנראה שלומד כמוני, אך אין הספר מצוי כרגע תחת ידי בכדי לצטטו, אולי בהמשך אביא את דבריו.

או שבכלל כוונת קהלת לומר שמי ש'חופר' בענין ירידת הדורות אינו חכם?
לך תדע אם אחד המשגיחים לא יסיט את הפסוק הזה לכוונים הללו כמו שכבר הרסו הרבה מפסוקי קהלת בהוצאתם מהקשרם...  

מי אמר: 

"מי שהיה מן העוברים זכר, הנה ראוי שיהיה גדולו בימין, ומי שהיה מהם נקבה משמאל".  

אם לא גדול הרופאים, בימים כשרופא היה רופא ופילוסוף.

http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_23325_15.pdf

אתה צודק, מאידך פעם היו אנשי אשכולות שידם רב להם בתחומים רבים.
אריסטו כתב פילוסופיה, על ספרות ומחזות, פיזיקה, קוסמולוגיה ועוד.
ניוטון לא היה רק פיזיקאי דגול אלא גם מטמטיקא ממניחי היסודות לחדו"א (יחד עם לייבניץ) וגם עסק באופטיקה ועוד.
יש כמובן קשר בין הדברים, ישנה אמרה ידועה "המומחים היום יודעים יותר ויותר על פחות ופחות עד שבסוף ידעו הכול על כלום". 

להעיר, מתקבל הרושם שבמדעי הטבע, ככל שעוברים הדורות, בשביל לחדש/ להעמיק צריך להיות כישרון יותר גדול. למשל, לא מופרך שאדם חכם, היה מחדש מדעתו וחקירתו את חוקי ניוטון, איינשטיין, זה קצת יותר קשה, ובשביל להבין בכלל מה חידשו מחדשי ימינו, צריך ללמוד באוניברסיטה.
יכול להיות שאם הרב ++++ (יוסיף כל אחד מדעתו) היה חי לפני רש"י, הוא היה כותב את רש"י. עכשיו שרש"י נכתב, לחדש, זה יותר קשה.