רבקה שרגא יחסי ציבור מציגים:
מפעל כתבי היד התלמודיים הגדול בעולם
החוכמה מאַיִן תמצֵא?
לפני המצאת הדפוס למדו חכמי ישראל תלמוד מספרים שהועתקו בכתב יד, אף ספר לא היה זהה למשנהו. מציאות זו שימרה את הלשון החופשית והחיה של התלמוד. העושר והגיוון בנוסחים שיקף מסורות שונות ומגוונות, אך כל אלה נעלמו באחת, עם העלאת התלמוד על מכבש הדפוס. כתבי היד ששרדו – קרוב לתשעת אלפים כתבי יד – פזורים כיום ברחבי העולם. אלה נאספו במשך עשרות שנים במפעל חסר תקדים בהיקפו בידי פרופ' יעקב זוסמן לקטלוג "אוצר כתבי-היד התלמודיים" שיצא לאור בהוצאת יד יצחק בן-צביובתמיכת קרן פרידברג.
בכתבי היד של התלמוד השתמרו מסורות עתיקות יומין מימים שבהם התלמוד עדיין נמסר בעל-פה, ובצד אלה גם נוסחים ממסורות ספרד ואשכנז. כתבי היד העתיקים שנשתמרו – אלה שניצלו מפגעי הזמן ומהשמדה מכוונת – שמורים כיום בספריות רבות ברחבי העולם.
"אוצר כתבי-היד התלמודיים" הוא מפעל ראשון מסוגו, אשר מאגד מידע על כל כתבי היד המצויים ברחבי העולם כולו. תהליך איסופו ועריכתו של האוצר ארך עשרות שנים ונוהל בידי פרופ' יעקב זוסמן בסיוע שותפיו ד"ר יואב רוזנטל וד"ר אהרן שויקה. באוצר, אשר יצא בהוצאת יד יצחק בן-צבי, קטלוג הכולל 8,789 פריטים. כתבי היד מצויים כיום ב-320 ספריות, מתוך כאלף ספריות שנבדקו ברחבי העולם, מסנט פטרבורג ברוסיה ועד סן פרנסיסקו שבארצות הברית. הקטלוג כולל את תיאורם של כל כתבי היד של המשנה, התוספתא, התלמוד הירושלמי, התלמוד הבבלי והרי"ף.
חלק הארי של הקטלוג – הכולל 6,414 פריטים – הוא אוסף קטעים ששרד בגניזה הקהירית, ובו כלולים הקטעים הקדומים והחשובים ביותר של הספרות התלמודית.
האוצר מחולק לשלושה כרכים: שני כרכים של הקטלוג עצמו וכרך שלישי הכולל מבוא על כתבי היד של כל החיבורים הכלולים, מדריך למשתמש ומפתחות. לכל פריט מצורפות הערות על מצב כתב היד ותוכנו, ביבליוגרפיה וכן מידע יקר ערך על צירופים, כלומר על שיוך קטע לעותק נרחב יותר שקיים באוספים.
פרופ' יעקב זוסמן חוקר תלמוד, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לחקר התלמוד (1997) וחתן פרס אמ"ת (2007). ד"ר יואב רוזנטל מרצה בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. ד"ר אהרן שויקה חוקר תלמוד וחוקר גניזת קהיר בפרויקט פרידברג לחקר הגניזה.
