עונג שבת עם ענקי החזנות בר"ג
שבוע טוב לחברי הפורום וצופיו,
הפעם אכתוב יחסית בקצרה, היות ואני בתהליך גמילה מן הצורך לשתף את כולם בחוויותי, ומעדיף להשאיר הבמה לצעירים.
פטור בלא כלום א"א, כדי שח"ו לא יחשוב איש שהתעלמתי במכוון. אנא זיכרו, וכן החזנים והמנצחים, שלהבא אם לא אכתוב, זה רק מן הסיבה שהוזכרה לעיל.
בידוע שישראל ושלוימלה הם שנים מן החזנים שמרגשים אותי כל פעם מחדש.
בליל שבת ב"יד נתן": עוצמתו החזנית של ר' שלמה גליק כמעט לא באה לידי ביטוי, בתמהיל של חזנות כבדה ושירה היחס היה בערך 90% שירה, כאשר רפי ומקהלתו תופסים חלק נכבד, ולשלומילה היה המון זמן לנוח, ולחובבי החזנות הכבדה היתה אכזבה. אחד החברים אמר לי (ואולי גם לשלמה) שהיו צריכים להזמין זמר ולא חזן. ייתכן, כמו שר' שלמה אמר לי, שלאנשי המקום זה מה שמתאים, אך בכ"א להבא לע"ד ראוי לציין מראש שזה מה שעומד לקרות.
בשבת בבוקר תכננתי ללכת לשחרית לביאליק ולעבור למוסף לישיבת יבנה. ישראל רנד במיטבו, כרגיל "בי"ס לחזנות", קול נהדר והמון רגש. מנק' מבטי המנצח מאיר בריקסמן, עם הרכב מתוגבר (ממה שאני ראיתי לפני כחצי שנה), התקדם המון, ותרם רבות. רציתי עוד ועוד, ולכן נשארתי עד אחר הכנסת הספר במוסף.
הגעתי ל"יבנה" בתחילת מוסף, וכך זכיתי לברך את החודש פעמיים. ולזה חיכיתי: החזן שלמה גליק במיטבו, קטע רודף קטע, אמרו לי שבשחרית לא פיספס אף יצירה, תפילה עוצמתית ומלאת רגש, כמו שיודע ורגיל. רפי ומקהלתו מתעלים כרגיל, עשיתי לרפי "נו נו נו" כשלא התאפק מ"לחצרץ".
במוצ"ש התבשרתי, כי בזמן שכה נהניתי מתפילות הבוקר, כבר הפכתי בשעטו"מ לסבא לנכד נוסף, הפעם זכר.
ומדוע שוב, כפי שדווח, ר' משה סלומון, אחד מן ענקי חזנות הרגש לטעמי, לא היה בין העוברים לפני התיבה בוויזניץ????
כל טוב, שלכם
אלכס
 |
|
|
)
