| נשלח ב-22/11/2012 11:10 |
|
| |
האם היאוש יוביל אתכם לפשרה ????
בס"ד.
לו יצוייר שהינכם מנסים כבר זמן רב למצוא את אשר נפשכם מבקשת.....
למשל- אם חשוב לך שאשתך תהיה מסמינר מסויים, או שלך חשוב שבעלך יהיה מישיבה מסויימת, לא בגלל הישיבה אלא בגלל סוג הבחורים שלומדים שם , או סוג הבחורות שלומדות שם. שאתה בטוח שיש שם אחת שהיא ודאי ראויה לך ומתאימה לך באמת ....
אבל.....
לצערכם הרב....
אתם נתקלים במניעות חזקות מצד אותו מקום לקבל אתכם ולשדך לכם...
כמה שניסיתם בכל הדרכים האפשרויות, מנעו מכם גישה להפגש בכלל עם בחורה כזו או בחור כזה כפי שייחלת לעצמך.....
אתה או את - כבר מבוגרת או מבוגר ואינכם יכולים להרשות לעצמכם לחכות הרבה, הרצון להקים בית ממש מקנן בתוככם ורוצה לפרוץ החוצה.....
אבל נראה שאין שום ברירה אלא לוותר ולהתפשר.... לקחת משהו שונה ממה שליבכם חפץ.... להכנע לכל ההפצרות של הקרובים ההורים , הדודים והדודות, וכ"ו ולקחת פשוט את מה שיש ..... את מי שאין מניעות להיות אשתו. להיות בעלה.
את זו - את זה שקל להשיג.
הווי אומר- להתפשר.....
להתחתן בלב לא שלם.....
הייתם עושים את זה???
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 13:25 |
|
| |
בס"ד
תמיד הגברים משווים נעליים לנשים...ה' ישמור עליכם...זה לא קניה בשוק!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2012 13:36 |
|
| |
אצלי הכלל הוא כזה: פשרה שמלווה בהרגשה טובה, כי רק בזכות הפשרה אני זוכה בבחורה הזו, זוהי פשרה טובה. אבל פשרה שאתה מרגיש רע, היא פשרה שלא אעשה.
ובעומק יותר, כל החיים הם פשרות, גם לקנות נעליים תמורת 100 שח זה בעצם להתפשר על 100 שח תמורת נעליים, אבל זה משמח אותך, כי זוהי קניה טובה. כך בשידוכים, אני מוכן לשלם מחיר תמורת המוצר, אבל רק אם ארגיש בכל רמח איברי שזוהי 'קניה טובה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2012 19:54 |
|
| |
אם היאוש יוביל לפשרה בדבר שיחסת לו בעבר חשיבות אמיתית, חרטות יתקפו אותך לאורך חייך! על דבר שטות, חבל שהשכל לא הוביל אלא היאוש, אבל למי שאין מוח שילמד בכוח...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2012 19:52 |
|
| |
אני חושב שאין כזה דבר שידוך מושלם. תמיד יהיו התפשרויות השאלה מה חשוב יותר ועל מה אפשר להתפשר...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2012 19:48 |
|
| |
ואיני באה להוכיח בחורים שהתחנכו בחינוך החרדי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2012 19:47 |
|
| |
לכל הבחורים שמתגאים לחפש בת תלמיד חכם רק בשבילכם הרמב"ם כתב את זה
"לפיכך צריך אדם להשתדל שישא בת ת"ח. כאן מפרש שראוי לישא בת ת"ח מפני שבזה הוא דבק בחמיו שהוא ת"ח, ומצוה רבה לידבק בחכמים, אבל בס"פ כ"א דאסורי ביאה מפרש הטעם שבת ת"ח מחנכת בניה כראוי ואם מת או גולה בניו ת"ח, ונ"מ כשאינו מקבל מחמיו תורה, מ"מ ראוי לישא בתו שמחנכת בניה כראוי.
ובמק"א הבאתי שנ"מ בזמן הזה בבת שקיבלה חינוך תורני, שתחנך בניה ברוח התורה במסירות, דינה כבת ת"ח אף שאין אביה ת"ח כלל, רק חסר המצוה לידבק בחמיו לבד, אבל הוא נשא "בת ת"ח" אף שאין אביה ת"ח, שהתואר "בת ת"ח" מגיע לכל בת שמשיגה מהות ת"ח עד שמוכנה להקריב שבעלה ילמד תורה, ואפילו בת של ת"ח אין לה עוד תואר "בת ת"ח" אלא כשהיא ראויה לכך, וצריך לבדוק אם היא "בת ת"ח" היינו אם יש לה מעלות שמשיגה ומקבלת בבית ת"ח והדברים נכונים וברורים."
תוקן על ידי מתמזגת ב- 22/11/2012 19:49:23
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2012 18:37 |
|
| |
פשרה יכולה להגיע רק לאחר מחשבה, בחינה עצמית והבשלה.. לא מתוך יאוש, אף פעם!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2012 18:30 |
|
| |
כמה דברים: את בת 24. תירגעי. את עדיין צעירה וכל החיים לפניך. שחררי קצת... ואל תתחתני בגלל ההורים שלך, זה מתכון די מבטיח לחיים לא מאושרים. ועוד משהו - אל תתחתני עם בחור כדי לא להישאר לבד. זה לא הגון כלפיו, כי מגיעה לו מישהי שתאהב אותו באמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2012 15:38 |
|
| |
שלא נדע מטומאה מה אני שומעת????? הדבר המסוכן ביותר זה לסגור שידוך בגלל השפעת לחץ מכיוון ההורים\החברה\ומה יגידו.... קודם כל ה" מחליט מאיפה הוא ישלח לך את השידוך בין אם הוא למד במיר או לא.... את צריכה לתת לא צאנס לבחור ולראות אם הוא מתאים לך לפחות80%.... אבל לא להוריד בגלל המסגרת שלו....הכי חשוב זה המידות...אך אם אתמאמינה חזקה תאמיני שאפשר דרך תפילה לקבל 100% ....ואת עדיין צעירה ואין לאן למהר...אפחד לא קבע שצריך להתחתן בגיל 18.... 24 זה אחלה גיל שבעולם.... ודי נמאס לי לחפור אני חושבת שמיציתי.... הצלחה אחות.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2012 14:10 |
|
| |
בס"ד
מה לעשות אי אפשר להחליף הורים.... או להגיד להם מה לעשות...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2012 13:36 |
|
| |
| מתמזגת כתב: |  | | הם ממש כבויים הם רוצים לראות אותי כבר נשואה, אבא שלי כבר התחיל לכעוס עליי |
| אוי! זה לא טוב בכלל! הורים צריכים לתמוך בילד שלהם בתקופה הקשה הזאת ולא לייאש אותו ולהלחיץ אותו. אחרי הכל הם התחתנו כבר..
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2012 12:58 |
|
| |
בס"ד ובכלל בגלל שהורי רצו אותו כ"כ אני עוד יותר התנגדתי... אני חושבת שגם אם היה לך משהו טוב בלב כלפיו
ההורים שלך הלחיצו אותך,וגרמו לך לפחד להגיד את הכן...
אני חושבת שהורים כאלה אסור לערב בשידוכים...
תוקן על ידי חייכנית770 ב- 22/11/2012 12:58:56
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2012 12:56 |
|
| |
בס"ד
אני חוויתי את זה...בצורה הקשה ביותר....אימי רצתה בחור מסויים שלא כ"כ רציתי,היא כעסה צעקה,כמעט רציתי
לברוח מהבית... אבל ידעתי,שאני אמורה לחיות עם הבחור כל החיים,ולא נכנעתי,כי בתכלס ההורים שלך לא
רוצים לראות אותך גרושה... אסור להתחתן עם לחץ של הורים,מה שעשיתי שבקשתי מהיועצת שלי שתדבר עם
הורי,הם השתכנעו בצדקתי,וכך היה לי יותר קל להגיד את הלא....
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2012 12:55 |
|
| |
אז שאבא שלך יתחתן איתו....
| מתמזגת כתב: |  | הכנתי אותם לזה , אמרתי להם שאני לא רוצה אותו,
הם אומרים לי שאין לי ברירה כי זה מה שיש...
ושאני צריכה לקחת אותו כי אח"כ אני אצטער וגם זה לא יהיה...
הם מנסים ללחוץ עליי שהבחור הזה הוא מה שטוב לי...
הם ממש כבויים, הם רוצים לראות אותי כבר נשואה, אבא שלי כבר התחיל לכעוס עליי
תוקן על ידי מתמזגת ב- 22/11/2012 12:44:51
תוקן על ידי מתמזגת ב- 22/11/2012 12:45:38
|
|
|
|
|
|
|