ברוך לוין

וידוי לאומה - אף פעם לא חשבתי לקנות את האלבומים של ברוך לוין. למה? בלי סיבה מיוחדת. פשוט כי ככה יצא, ותמיד היה משהו יותר אטרקטיבי בחנות.
הפעם נכנס לי ג'וק והלכתי לחנות במיוחד כדי לקנות ברוך לוין. המוכר אמר שאין, אבל חיפוש יסודי הביא בכל זאת לתוצאות המקוות, ומצאתי את "חתן התורה".

אחרי ההתרגזות הקבועה למראה ה"שכירות בתנאי" של יוחי בריסקמן (אחת ההמצאות היותר מעלות-עצבים, שמוציאות לי את כל החשק לקנות הפקות שלו. סוג של אמירה צינית, ואפילו לא מועילה) קניתי אותו (וגם את "אליקים ביננשטוק מארח את יוני אליאב ותזמורתו" - שם קצת ארוך לדיסק, אבל הוא די נחמד.), הכנסתי לפלאפון ושתי נסיעות למרכז הספיקו לי בשביל לא להבין איך חיכיתי עד עכשיו.

בכולופן, ככה:
הלחנים - כמה צדק מי שאמר שברוך הוא תלמיד של אייבי בנושא הזה. כל כך מביעים. מדברים ממש!
העיבודים (לא זוכרת של מי ואין לי כוח ללכת לבדוק, במחילה מכבוד המעבד) - יכולים להיות יותר טובים. "לדבר" יותר, והם לא כל כך. חבל.
השירה - כולכם מכירים את הקול העדין והמתוק של ברוך (אייבי אמר עליו, בחצי חיוך,  שהקול שלו לא השתנה בכלל מאז שהוא היה ילד ושר איתו את "המלאך הגואל"...). עם זאת, הייתי ממליצה לו להשקיע קצת יותר בתנודות הקול, מה שקרוי "ויברציות". כלומר - לא לשיר ככה -------, אלא ככה ~~~~~ ... מבינים אותי? אני מקווה :)

אחרי כל השירים היפים והיפים יותר שבאלבום, השיר שהכי הפתיע אותי הוא - "חתן התורה" בעצמו. חשבתי שהולך להיות לי כאן שיר שקט עד מרוח, והעברתי אותו כל פעם עד שתפסתי אומץ והקשבתי להתחלה.
ולא יכולתי להפסיק.
איזו גאונות!
ברוך, איך חשבת להדגיש דווקא את ה"עמוֹד עמוֹד עמוֹד"?
עשה לי צמרמורת, ממש.
השיר מבטא כל כך במוחשיות את האוירה הנרגשת, את גודל המעמד, את ה"כבוד לק-ל גדול ונורא"... 
אין דברים כאלה. פעם ראשונה שאני ממש מבינה מה שפסנתר אומר, שאפשר להצטמרר גם משירים קצביים.

זהו, ברוך. אני הולכת לקנות עוד דיסקים שלך :)

_________________

פורום_פרחי_מיאמי_החדש

קומו, אוהדים!

אידי, בטוחני שלך, כחובבת מושבעת של אייבי רוטנברג, יסבו אלבומיו של ברוך עונג רב.
גם ב"וזכני" תמצאי אוצרות מופלאים. דווקא "השקיפה" הוא קצת חדגוני, לדעתי (לא שהשירים בו דומים אחד לשני, אלא שהוא מאוד חוזר על שני האלבומים הקודמים).

לגבי "חתן התורה" (האלבום הטוב ביותר של לווין, לדעתי) פוספסה כאן רצועה ענקית - 'ברוך'ס קלאסיק', שמאגדת שלושה שירים מעולים - 'חשוף' שביצע שוואקי באלבום הבכורה - שיר מרגש ועוצמתי, 'ברכת הבית' - שהפך ללהיט למרות שלא בוצע 'כהוגן' ע"י ברוך בשום מקום ו'אדון עולם' עם הפתיחה/סיום המקפיץ שלא יוצא לי מהראש...

התחלתי לכתוב כאן שמות של שירים ואז קלטתי שאני כותב את כל השירים באלבום :-) אמיתי!
יש בו רצועות טובות וטובות-מאוד. זוהי החמישייה האהובה עלי: והווי יודע (ראה להלן), שלום (שיר פשוט וסוחף), הקלאסיקות (ראה לעיל), כל הברואים (and there's a chamber that doesn't open but with a Nigun... וואו!),  והנשמה לך (איך אפשר בלי).
(לחובבים, מומלץ להאזין לביצוע של דסקל ב'רילקס 2' ל'הנשמה לך' ו'כי הוא'. ביצוע שמיימי!)

העיבודים, לעניות דעתי, מושלמים!
שאלתי פעם מלחין מוכשר מאוד שמסתפק באלבומיו בעיבודים שספק אם ניתן לכנותם עיבודים, למה הוא לא משקיע במישהו מקצועי, מונה, רובי, לאם, וואטעווער (הייתי נותן לו קישור לאשכול המעבדים בפורום :-)), כשהסיבה היא לא היעדר משאבים כספיים.
הוא ענה לי כך: שיר טוב מדבר בעד עצמו. שיר חלש צריך לעטוף בעיבוד מפוצץ.
חלקתי עליו. לא הבנתי אותו ולא הסכמתי איתו.
היום, אחרי הרבה מים שזרמו בירדן והרבה צלילים שחדרו את עור התוף שלי, אני כמעט לגמרי מסכים איתו.

יענקי בריסקמן, אם איני טועה, לא גילה כאן גאונות, אך זו בדיוק הגאונות, למי שהבין אותי.
להרבה זמרים יש אולי קול יפה יותר מלברוך לווין, אך רק בודדים, אם בכלל, מתהדרים בשילוב של הלחנה מדהימה+קול יפהפה+מסלול וי.איי.פי מיוחד היישר אל תוך הלב...
זה מה שמייחד את יצירתו של ברוך, לדעתי, ולכן השירים מושלמים גם (ושמא: דווקא) בעיבוד שכזה.
[וואו. נסחפתי.]

אידי כתב: לגבי "והווי יודע", טרם אזרתי מספיק סבלנות לסיים אותו... שיר שקט והווי יודע - שיר מדהים, במיוחד הבית השני ("שהקב"ה, הקב"ה טו-אוי-ב", ואז ההרמוניה ב"נשמה, שנתן בך, נשמה..."). העיבוד מושלם. נגיעות של בראסים, הרבה קלידים ומיתרים, מקהלה והרמוניה במקומות הנכונים. לחן חודר לבבות.