| נשלח ב-26/11/2012 11:50 |
 |
| |
האם יעקב אבינו עבר על איסור 2 אחיות?
חז"ל אומרים שהאבות קימו את כל התורה כולל את זו שבע"פ, אפילו עירוב תבשילים.
איך אפשר אם כן להסביר את נישואיו של יעקב לשתי אחיות?
אני טוען כי לא היתה כל בעיה הלכתית ליעקב לשאת אותן.
אשמח לשמוע את דעתכם, בעד ונגד.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2013 05:39 |
|
| |
העירני ידידי
שיעקב אבינו נשא ארבע אחיות
עיינו בסוף פרשת ויצא ברש"י
"אם תענה את בנותי ואם תקח.. על בנותי" מביא רש"י שהתורה כתבה פעמיים בנותי, לרמז שגם בלהה וזלפה היו בנות לבן מפילגשיו של לבן, אם כן נשא יעקב ארבע אחיות.
אך ממה נפשך, אם נחשבות האמהות לבנות נח - אין הקידושין תופסין בהן, ואם נתגיירו, שוב אין להן דין אחיות
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 19:40 |
|
| |
להבהרה- כוונתי שהאבות והשבטים גיירו את נשותיהם- לא שעברו גיור בבית דינו של הרב שרמן- או אפילו בבית דינו של הרב דרוקמן
הגיור שעברו היה הגיור של רות- עמך עמי אלוקיך אלוקי, אני מצטרפת לעמך ולאולקיך..
כל אדם המצטרף למשפחה למןעדון לפורום, מקבל על עצמו בהתחלה את התנאים וחוקים היחדוית של כל משפחה או מועדון.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 16:35 |
|
| |
גיור הוא נושא הלכתי מובהק,
אם האבות קימו או לא, זה ענין אחר לגמרי. אתה מתיחס אל זה כאגדה סתם.
ואני מתיחס אל זה כאגדה הלכתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 16:15 |
|
| |
וגיור לפני מתן תורה זה בקטגוריה של אגדות או הלכות? =)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 16:13 |
|
| |
לחז"ל יש הלכות ואליהם אני מתיחס ברצינות- לא בהכרח אני חושב שהם תמיד צודקים, ומקבל אותן,
לסיפורי חז"ל ולאגדות, אני מתיחס כאל אגדתות וסיפורים, ונוהג בהן לפי הרמב"ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 16:07 |
|
| |
פתאום אתה כן מקבל את סיפורי חז"ל? 
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 15:47 |
|
| |
חז"ל אמרו שכל הנשים שנישאו לבני יעקב התגיירו,
ולמרות זאת רש"י כותב שיעקב אסר על נכדיו לשאת את ארונו.בגלל זה.
מענין אם בני השפחות היו בכלל האיסור לפי רש"י?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 15:32 |
|
| |
אני מתכוון שההבדל בין בן משפחה לבן מיהודיה היא בגלל הייחוס, אבל האם היה ייחוס כזה לפני מתן תורה?
לדוגמא היום מישהו שיתחתן עם גויה הבן גוי, ואם יתגייר אינו מיוחס לאביו היהודי, אבל בזמנם אם אחד מהשבטים מתחתן עם גויה (כנענית) הבן לא מתייחס אליו? מה פתאום?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 15:26 |
|
| |
אדם
המדרש על דינה ושמעון אינם כתובים בתורה. אין צורך לענות על סיפורים דמיוניים.
הסיפור של יעקב והאחיות והשפחות כן כתובים בתורה. ולכן יש להתיחס אליהם כמנוגדות את ההלכה הכתובה עבד כנעני זה מושג- השפחה או העבד אינו חייב להיות כנעני ממש. כידוע בזמן שקבעו את המושג לא היו כבר כנענים בעולם,
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 04/12/2012 15:42:55
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 14:56 |
|
| |
אם אתה מתייחס לחז"ל כבר שאלתי על סיפור נישואי דינה ושמעון...
(היה בכלל דין של "עבד כנעני" לפני מתן תורה? עוד לא היתה הגדרה בכלל של "יהודי"...)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 14:38 |
|
| |
אדם
אני מתיחס רק למה שחז"ל קבעו. והענין נידון אך ורק במסגרת הזו.
א. הם קבעו שיעקב קיים את כל התורה כולל את זאת שבעל פה.- בענין האחיות אפשר היה לתרץ לשיטתם.
ב. אבל הם גם קבעו- הנושא שפחה בניה לא מתיחסים אל אביהם- וכאן כבר לא יעזור בית דין.
כי התורה סיפרה עליהם שהן נשארו שפחות. ולא שוחררו או נפדו כנדרש.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 14:03 |
|
| |
מבחינה משפחתית הם בניו, לא סתם ילדים חסרי ייחוס. (אם כי לא באותה רמה כמו בני הגבירות, כמו ההבדל בין יצחק וישמעאל וזה גם מתבטא בהמשך ההיסטוריה של עם ישראל)
טוב, אם כבר הגעתם לכתובה שניכם לא משדרים על אותו תדר בכלל..
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 13:16 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | לפי דבריך התמוהים ביותר-מה זה שייך אם קידש את לאה במרמה?-
הוא לא טען כי הקידושין בטלין-והוא לא גירש אותה מיד. גלי דעתי דניחא לי,
היא היתה אשתו לכל דבר וענין, ואחותה היתה אסורה עליו לכל דבר וענין, |
|
הוא לא היה מחוייב לגרשה ולטעון שהקידושין בטלין, ורחל לא הייתה אסורה לו. [זאת קודם שניתנה תורה]
זה שהאבות קיימו את התורה מרצונם החופשי זה מבחירה ולא מחיוב.
יעקב כדי להמנע מאפשרות של מרמה מצד לבן, קידש את רחל.
ברור מאליו שאם לבן לא היה נותן לו את לאה באותו הלילה לא היה נושא אותה לאישה כלל.
כך שהוא מעצמו לא נכנס לסיטואציה הזאת, אבל כבר שהיה בפנים, הוא הבין שזה לא סתם קורה לו.
"והנה היא לאה" אמר לה : מה רמייתא בת רמאה לאו בליליא הוה קרינא ''רחל', ואת ענית לי? אמרה ליה : אית ספר דלית ליה תלמידים לא כך היה צווח לך אבוך ''עשו'', ואת עני ליה?! [מדרש רבא, בראשית ע'].
תרגום : והנה היא לאה, אמר לה : מה, רמאית בת הרמאי, לא בלילה קראתי ''רחל', ואת ענית לי? אמרה לו : יש סופר שאין לו תלמידים, לא כך היה צווח לך אביך : ''עשיו'', ואתה ענית לו?
ופה הכותרת כמשפט הבכורה, בא בעצם ליעקב לתת אישור שזה הוא רצון האל.
וכי יעקב ידע שלבן יתן לו את לאה בתרמית כזו? גם ברמיה גם הבכורה וגם נישואי לאה שלושה דברים אלו
נתגלגלו אליו בהשגחה לאמת את המעמד של יעקב מול עשיו אחיו, לקראת הולדתם של 12 השבטים ועם ישראל.
תוקן על ידי אבי_בלום ב- 04/12/2012 13:18:00
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 12:47 |
|
| |
לפי דבריך התמוהים ביותר-מה זה שייך אם קידש את לאה במרמה?-
הוא לא טען כי הקידושין בטלין-והוא לא גירש אותה מיד. גלי דעתי דניחא לי,
היא היתה אשתו לכל דבר וענין, ואחותה היתה אסורה עליו לכל דבר וענין,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 12:40 |
|
| |
כמשפט הבכורה
כידוע נישואי לאה היו במרמה ''והי בבקר והנה היא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני'' יעקב היה לו כבר קניין על רחל כתב לה כתובה ''ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה'' [כ''ט י''ח]
ולמה יעקב עשה קניין זה עם לבן על רחל? והדגיש לו רחל בתך הקטנה. כידוע אותו רמאי יכל לומר רחל אחרת התכוון.
ולכן כשענה ליעקב על שאלת הרמיה לא יכל להתחמק, וענה : ''ויאמר לבן, לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה, לפני הבכירה ''.
לכן יעקב נכנס למציאות שקידש שתי אחיות מבלי לרצות בכך כלל. קידש תחילה את רחל בקניין ''אעבדך שבע שנים'' וכתב לה כתובה, וכשבא לקבלה קיבל את לאה במרמה שהתקדשה לו בביאה. לאח''כ שקרה התרמית הזאת ע''י לבן, נותר ליעקב להשלים הקידושין של שתי נשותיו, ללאה לכתוב לה כתובה, ולרחל לבוא עליה בביאה.
|
|
|
|
|
