"זמן קצר אחרי שנתפרסם מאמרי הראשון ב"דעות" יצא לאור ספרו של הרב ג'יקובס מלונדון על שלושה עשר העיקרים של הרמב"ם. כאשר הגיע אל האמונה בתורה מן השמים, הרי הוא מציג אותה תחילה כפי שהיא מתוארת בידי הרמב"ם, ואחר כך הוא מוסיף: הרמב"ם בזמנו היה יכול לקבל את האמונה הזאת, אך היום שוב איננה ניתנת להיאמר. שהרי ביקורת המקרא כבר הוכיחה בראיות משכנעות ביותר, שהתורה לא נכתבה כלל על ידי מחבר אחד, וכל עצמה איננה אלא אוסף של תעודות רבות וסותרות שנכתבו בידי מחברים שונים תוך כדי התפתחות של מאות בשנים. וגם הרמב"ם עצמו היה מודה בכך, אילו חי בדורנו והכיר את הראיות האלה.
כאשר כתב הרב ג'יקובס את הספר הזה, הוא שימש ברבנות באחת הקהילות האורתודוקסיות שבלונדון, והוא היה מפורסם כאחד מחשובי הרבנים, ונשקף לו עתיד מזהיר בצמרת המנהיגות הרבנית של המדינה. אך בספר הזה הוא הרס את כל עתידו. שכן מיד עם פרסום הספר נפתחה עליו מלחמה קשה ומרה כדי לנשל אותו מכל מעמדו. בעקבות המלחמה הזאת הוא נאלץ להסתפק ברבנות במסגרת קהילה קונסרבטיבית קטנה, מחוסרת כל חשיבות - בלא תואר ובלא מעמד".
הרב ברוייאר ממשיך וכותב:
"ואחרי שהוא (הרב ג'ייקובס) כתב את הדברים האלה הוא הוסיף פסקה רבת חשיבות: יש היום רק דרך אחת לקיים את האמונה בתורה מן השמיים: עלינו להניח שהקב"ה הכתיב למשה תורה שהיא מלאה סתירות והנראית כאילו נתחברה על ידי מחברים שונים במהלך התפתחות של מאות בשנים. אמנם זהו דבר תמוה מאד, אך נפלאים דרכי ה', ואין בשר ודם יכול להתיימר לרדת לסוף דעתו. אולם אף על פי שתפיסה זו היא אפשרית, אין אנחנו יכולים לקבל אותה. שהרי לפי זה עלינו להניח שהאל שחותמו אמת עשה כאן מעשה בדעת ובמזיד, שתכליתו היחידה היא להטעות את הבריות ולהביא אותן לידי כפירה. ואין שום מקור באמונת ישראל המאפשר לנו לייחס לה' כוונות זדוניות כאלה".
עד כאן דברי הרב זצ"ל. מכאן הוא ממשיך ונותן שיטתו לפרשנות הסתירות ע"י שיטת הבחינות הידועה. אך האמנם לא נוכל לומר כי השם לא כתב סתירות במזיד? הרי כל בחינה של היהדות (ובכלל של כל דת) תחת ביקורת מדעית ומחקר, שאליה הגיע האדם תחת שימוש בשכלו, עומדת כמעט לרוב המוחלט בסתירה. אם הרב ברוייאר אומר הך על כתיבת התורה, מה לגבי מעשה בראשית, יציאת מצריים, ראיות לניסים וכו'? הרי זהו בדיוק מה שקורה מאז שהמדע נפרד מהדת וניסה להתקרב ל"אמת" הפיזיקלית בעולם ולא להוכיח את אמיתות הסיפורים המסופרים בקאנון. יוצא הרי שהרב ג'ייקובס טעה כשאמר "זהו אמנם דבר תמוהה מאוד". כיצד זה תמוהה לנוכח הפער בין הסיפורים לבין הראיות המדעיות בכל מישור כמעט והחובה עלינו ועל כל הדתיים באשר הם למצוא "גישור" שלרוב הינו גישור סמנטי אשר נותן פרשנות לפסוקים ואמירות שונות לנוכח תגליות מדעיות וכו'. וכי מדוע שנעשה זאת? כלום לא יכל הקב"ה ליישב סתירות אלו ולא לתת לאנשים אשר "אוהבים עובדות" לעשות שמיניות באוויר כדי להשאר מאמינים תמימים? כמובן שיהיה ברור שאני אינני מיחס ח"ח זדון לשם (או כל מובן כזה במונחים אחרים) אך לצערי אין לי אלא לא להסכים כלל עם דברי הרב הגדול ז"ל.
הרי שהבעיה שאני מוצא כאן הינה החובה (כחלק מהיותך יהודי כשר למהדרין) להאמין בסיפורים כלשונם. בהשגחות פרטיות/כלליות, סיפורי הבריאה, תורה משמיים וכו' ולא לקבל את שיטתו העקרונית של פרופ' לייבוביץ המנוח אשר מפריד הפרדה מוחלטת בין ערכים למדע (יובהר כי מלבד שיטתו כי בחירת הדת הינה ערך בלבד ואין חייבים לקבל כל קשר בין הכתוב למדע ולהסטוריה, אני אישית חלוק עליו בנושאים רבים, למרות שהיה אדם גדול לעניות דעתי).
לצערי הפרופ' לא היה רב או כל אוטוריטה בנושא דת, אלא בעניין זה, למרות ששמר מצוות, הייתה דעתו כשל הוגה דעות חילוני. כעת אני כאדם דתי נמצא בפלונטר. מחד אינני יכול להסכים עם דברי הרב ברוייאר, אשר דבריו מקובלים מאוד ונחשבים בעולם הדתי (מבחינת אד-הומינם) ומנגד, שכלי הישר נמצא במחנה של אדם שרוב האוטוריטה הדתית בישראל מוקיעה ודבריו נחשבים רק בדיונים חילוניים באקדמיה וכן של הרב ג'ייקובס אשר היה רב בר סמכא והוקיעו בפועל. ליבי, יובהר, היה רוצה להסכים עם דברי ברוייאר בתמימות, אולם מביחנה אינטלקטואלית כלל איני יכול לעשות זאת. השאלה היא האם ניתן למצוא איזו דרך של רב שאת דעתו מקבלים ליישב את התקלה :) לדעתי קיימת אמירתו של הרב ד"ר מיכאל אברהם שהינה משהו בסגנון כי בעינייני היחס של אמיתות מאורעות התורה, הוא מביט על אירועים אלו בעיין לא ביקורתית (במחילה מהרב אם אני טועה!) שזה בעצם להכניס את מה שאמרתי בדלת האחורית ואני מניח שאם לא תהיה תשובה טובה אחרת, אני אשאר עם זאת של (מה שלדעתי היא של) הרב אברהם אולם האם זו הפשרה? לומר: "אני חייב להאמין במשהו שאינו מסתדר כדי להתאים את עצמי לערכי ולאורך החיים בו בחרתי... אזי אני אסתכל עליו בעין לא בוחנת"? במאמר מוסגר אומר כי זו אופציה הנשמעת לי הגיונית לחלוטין, אולם עדיין לא כ"כ מסתדר לי שזו האופציה היחידה... מה לגביכם? הכיצד אתם מיישבים עיניינים אלו?
נשלח ב-29/11/2012 09:41
אז אכן לא טעיתי ,והינך ממשיך לדבר על אמת ככל אמת אנושית שהינו אחוז בו , ואם גם אצלך האמת נר לרגליך ,תמשיך להתעקש ולשלול [עדיף עם נימוקים כמובן] ושלל לא יחסר,
נשלח ב-29/11/2012 04:38
אכן חזרתי על אותו סיבוב, אך אם כבר עברנו משלב ההאשמה בבעיה פסיכולוגית אל דיון בשאלות הנכונות שהצגת, הרי שזו התקדמות בדיון. בגוף השאלות שהעלית כעת אכן יש מקום לדון בהם לכאן ולכאן, וכנראה שזה יצריך אשכול נפרד אם נרצה לדון בהם ברצינות. בווכוח הנוכחי לא באתי אלא לשלול את הטענה כאילו כל מי שמגלה ברבים מה שהוא חושב לאמת צריך פסיכולוג. לגופה של השאלה האם באמת ראוי לגלות ומה היה דעת הרמב"ם והאב"ע וכו' אכן יש מקום לעיין.
נשלח ב-29/11/2012 00:59
אתה חוזר שוב ושוב על אותו סיבוב,
אבל אודה ואולי גם אבוש שאולי רק עכשיו הבנתי על איזה אמת הינך מתכוין ,
לתומי חשבתי שאתה מדבר על אמת אנושית מצפונית ,ואולי בכלל כונתך על אמת התורה שחייבת להיאמר?
זאת בודאי לא שאלה,וכמה טעמים בדבר,
א ] איזו סתירה יש באי גילוי סוד שמור לרבים ,לאמת שאנו מוסרים עליה נפשינו ,,תורה ומצוות,,
האם אמת זו כשתתברר שהתורה ניתנה לפרקים תיהפך לאחד העיקרים של הרמבם במקום העיקר הנוכחי,
ולאחד מגופי תורה ?
זה שהרמבם הפך את העיקר הנוכחי לאחד מיסודי הדת בודאי שאינו מצריך את רב שמעון הדורש טעמא דקרא בלתת טעם
ב] הרי ממילא אין אחר התלמוד והרמבם כלום ,וכשם שמצוה לומר וכו,
והמצוה שלא לומר מבוארת כאן כמין חומר,,
ג][במאמר המוסגר]צריך באמת להבין ,אם מוסרי התורה שמרו מידע זו בסוד [כפי שאכן הא,א כתב על סוד ה12 וכו,], מי החכם שיגלה מה שהעלה עפר ,[אלא אם כן באמת לא ידעו,ואומרת דרשני]
לגבי הנחשים הרי קיי"ל שהפורץ גדר ישכנו נחש ( :
בכל אופן לא התכונתי לנחשים במובן הערמומי והרשעי ,כונתי שבשמיעת דעות מעין אלו
בציבור השומר על קדושת הי,ג עיקרים קופצים כנשוך נחש,
תוקן על ידי ביליצר ב- 29/11/2012 01:00:55
נשלח ב-29/11/2012 00:11
אם אתה צודק ויש ציבור שכולו פועל לפי הכלל שהנוחות חשובה יותר מן האמת הרי שזהו קשיא גדולה מאד על הציבור הזה, וביותר שהוא ציבור שמחנך להתמסרות טוטאלית לאמת, וההיפוקטריטיזם זועק לשמים. אי אפשר להפוך את הקערה על פיה ולומר שדווקא מי שאין עליו את הקושיא הזאת הוא המשוגע.
אם לדעתך גילוי האמת שדוחף את המכיר בה להטיף לה ולחיות אתה זה משהו מאד חריג ולא מוכר שזוקק הסבר פסיכולוגי, הרי שאתה נמצא במקום רע מאד. בכל אופן הגזמת מאד לקרוא לזה התאבדות. ואני לא יודע מה לך נרתע מהתאבדות כשהוא למען מטרת האמת, וכי לא זה מה שאתה דורש כל היום כי עליך הורגנו כל היום ומוסרים נפשנו על שמירת התורה והמצווה רק כי אנו חושבים אותה לאמת.
יפה שתיארת את הציבור האורתודוכסי כקהל עדת נחשים, אך אם הנך סובר כן למה לסגוד להם כלל? אדרבה, יש לכתוב ספר בהקדם שמוקיע את הנחשיות שבהם ולברוח מקהל הנחשים הזה כל עוד נפשו בו, אין אדם דר עם נחש בכפיפה.
שים לב שאתה קופץ כאן על כמה סעיפים כאחד, רגע מדובר סך הכל בסעיף קטן לא חשוב, ורגע שני מדובר בכפירה עצומה, רק אני שם לב לאבסורד שבטענתך? וכבר הראיתי על זה פעמיים שלש ולא קיבלתי מענה.
[ומתי כבר תלמד את ההבדל בין פסיק לנקודה?]
תוקן על ידי יהיאור ב- 29/11/2012 00:13:40
נשלח ב-28/11/2012 23:55
מי שסובל ממשהו חריג ,תחושה לא המונית ,לא מוכרת,שממשיך להציק לו עד להתאבדות,ובמקרה זה התאבדות פרסונלית ,ציבורית,משפחתית,יכול היום לקבל עזרה,ואגב לאו דוקא כדור,אפילו שיחה עם איש סוד או איש מקצוע, למה לכתוב על זה ספר לקהל עדת נחשים ולסבול,,? מי האחרון בציבור החרדי שהינך מכיר שפירסם דעה כפרנית שלא לצורך רפורמה גרידה ושילם על זה מחיר כבד, כשתמצא ,,נוכל לדבר על חריג חדש, אני מכיר רק ניקים,
נשלח ב-28/11/2012 23:44
ביליצר כתב:
יהי
יש כאן איזו התעקשות מציקה שלא לשמה ואנסה לעזור לך ,,א ת ה צ ו ד ק ..
נראה לי שפשוט חזרנו כאן לפארונקל,
ספר לי על התועלת הציבורית,
ספר לי על התנצלותו של מאן דהו לשקרים קדושים המפורשים בתורה לדעת המו,נ
תסביר לי למה ראית צורך בלגמד[ללא הצלחה אגב] את המחיר האישי שמשלם איש האמת,
ואחרון חביב ,למה לא לגלות אם אין נפק,מ למעשה? אין נפק"מ למעשה ,רק בעולם המעשה ,שמו כופר באחד העיקרים,
ולכן [פעם רביעית]בן אדם נורמטיבי לא גורם פרובוקציות מזיקות לעצמו ,פוק חזי מאי עמא דבר ,
יש כאן מאות ניקים עם דעות מגוונות ,אבל כולם נ י ק י ם,,ואין אחד שלא מבין למה,
על אחת כמה וכמה כשמדובר בס,ה על סעיף קטן בדעת האדם בלתי מזיקה לי ולסביבתי ,,והיא אמת מוחלטת לדעתי ועם אמת זה אני חי ועובד את קוני כפי שציוני בתורתו הקדושה ללמוד וללמד ולשמור ולעשות ,ובוראי מרוצה ממני ואמונתי שחותמו הוא אמת,,
ואם גם בזה הינו מרגיש צורך בלהקיא את הסוד הנורא הזה ,מדובר בבעיה שהיום יכלו בקלות לטפל בו,
תוקן על ידי ביליצר ב- 28/11/2012 23:41:37
נשלח ב-28/11/2012 23:33
לא הצלחתי להבין את טענתך, ואתך הסליחה. כלל לא נכון שכולם כאן ניקים, כלומר כולם כאן ניקים, אבל לא כולם מסתירים את עצמם בעולם המעשה. ואלו שמסתירים עיקר הסיבה חוסר נוחות אישית ולא איזה אידיאלוגיה. אני אישית נגד הסתרת האמת בכל מקרה. [נראה לי שיש כאן איזה לשיטתיה שלך לאשכולך " כדור קטן", אתה משוכנע שכל מי שבוחר לא לפעול לפי הנורמות שנראים לך זקוק לטיפול פסיכולוגי. וגם זה הבל.]
תוקן על ידי יהיאור ב- 28/11/2012 23:34:57
נשלח ב-28/11/2012 23:29
יהי
יש כאן איזו התעקשות מציקה שלא לשמה ואנסה לעזור לך ,,א ת ה צ ו ד ק ..
נראה לי שפשוט חזרנו כאן לפארונקל,
ספר לי על התועלת הציבורית,
ספר לי על התנצלותו של מאן דהו לשקרים קדושים המפורשים בתורה לדעת המו,נ
תסביר לי למה ראית צורך בלגמד[ללא הצלחה אגב] את המחיר האישי שמשלם איש האמת,
ואחרון חביב ,למה לא לגלות אם אין נפק,מ למעשה? אין נפק"מ למעשה ,רק בעולם המעשה ,שמו כופר באחד העיקרים,
ולכן [פעם רביעית]בן אדם נורמטיבי לא גורם פרובוקציות מזיקות לעצמו ,פוק חזי מאי עמא דבר ,
יש כאן מאות ניקים עם דעות מגוונות ,אבל כולם נ י ק י ם,,ואין אחד שלא מבין למה,
על אחת כמה וכמה כשמדובר בס,ה על סעיף קטן בדעת האדם בלתי מזיקה לי ולסביבתי ,,והיא אמת מוחלטת לדעתי ועם אמת זה אני חי ועובד את קוני כפי שציוני בתורתו הקדושה ללמוד וללמד ולשמור ולעשות ,ובוראי מרוצה ממני ואמונתי שחותמו הוא אמת,,
ואם גם בזה הינו מרגיש צורך בלהקיא את הסוד הנורא הזה ,מדובר בבעיה שהיום יכלו בקלות לטפל בו,
תוקן על ידי ביליצר ב- 28/11/2012 23:41:37
נשלח ב-28/11/2012 22:47
דרך אגב, למיטב ידיעתי, אלו מהראשונים שתומכים בתורת שני האמיתות, אינם מנמקים זאת לעולם בחשש שלהם לכבודם או פרנסתם, תמיד הנימוק הוא שההמון לא יכול לקבל את זה ואם ידע את האמת יפרוק עול וכו'. מי שנוהג כן מסיבות תועלתניות עצמיות לבד, אני בהחלט יכול להבין אותו, אבל שלא יעשה מזה אידיאלוגיה ויתמה על מי שלא נוהג כמותו, שיגיד פשוט אני פחדן.
נשלח ב-28/11/2012 22:40
בילי
אז הגעת לנו עם תורת הכתיבה האקזוטורית וכו', זו תורה יפה, ויש ליישב בדוחק את מי שנוהג על פיה לאור התקדימים שיש לה [רק מעניין כי ממה שאני מכיר אותך פה אתה לא בדיוק מסכים לתיאוריה הזו בדעת הרמב"ם וכו'], אבל מכאן ועד תמיה על מיש נוהג לפי היושר הפשוט ומגלה את כל לבו בענין החשוב ביותר, בפרט כאשר יש נימוקים חזקים מאד גם בתועלת ציבורית שבפרסום, ואשכול זה יוכיח, ארוכה הדרך מאד. ניתן להבין את מי שנוהג לפי כללי ההסתרה של המו"נ, אבל אי אפשר לתמוה על מי שנוהג לפי היושר הפשוט כאילו הוא זה שצריך לתרץ את עצמו, אדרבה המנחיל שקרים קדושים הוא זה שחייב לתרץ את עצמו בכל מיני תירוצים דחוקים.
לגופו של טענת אבידת המזונות והכבוד וכו', איני חושב שאחד מן המרטירים הנזכרים הגיע לעירום וחוסר כל, בסך הכל עברו מסביבה שבו גינו את דעותיהם לסביבה שבו הם יכולים להתפרנס ולהתכבד עם הדעות שלהם בגילוי, אז החשבון צריך להיות רק של תקופה מסויימת שבו הוא עובר מחברה זאת לחברה אחרת, והדעת נותנת שאם במקום שאני עכשיו אני לא יכול להיות ישר עם עצמי, ויש מקום אחר שבו אני כן יכול להיות ישר, איזה תכלית הוא זה לשקר את כל חיי בשביל משהו שאני לא מאמין בה כלל. יותר טוב לכולם שאגיד את האמת ואגיע למקום שבו ניתן לחיות עם האמת הזאת.
לא לכל דבר צריך למצוא איזה סעיף קטן שיגיד "דבר זה חיוב לאומרו אפילו בחשש שיאבד פרנסתו לזמן", מספיק שיש אשים שמידת היושר והאמת שלהם מספיק חזק שהם לא יכולים לתת לעצמם לשקר לכולם כל הזמן.
לגבי טענתך שבדעה הספציפית אין נפק"מ הלכה למעשה, אני חוזר על שאלתי, אם אין כל נפק"מ וזה סך הכל איזה פרט לא חשוב, אז למה מי שמתווכח על אותו פרט לא חשוב זורקים אותו מקהילה? הלא גם הוא מאמין בתורה מן השמים שהוא העיקר לדעתך?
נשלח ב-28/11/2012 21:52
שמעתי סיפור מפי הרב יואל בן נון, יאריך ה' ימיו בנעימים (מקוה לדייק בפרטים). פנו אליו שתי בחורות, בוגרות אולפנה דתית (דומני שכפר פינס) ותלמידות בחוג לתנ"ך שבאוניברסיטה העברית, והן במבוכה גדולה. באוניברסיטה מציגים בפניהן משנה סדורה הפורכת ומערערת את אמינות הסיפור ההיסטורי של התנ"ך וכו'. עיקר מצוקתן נבעה מכך שהן פנו לרבנים מהאולפנה, ומ(חוסר) תשובתם הן הבינו שהרבנים לא יודעים מימינם לשמאלם בתחום ביקורת המקרא, וממילא ברור ידו של מי על העליונה. כשהן באו לביתו של הרב בן נון, פנתה אליו אחת מהן ואמרה לו בהתרגשות: "רק את זה אני מבקשת לדעת. האם הרב מודע לביקורת המקרא שאנו שומעות על כל היקפה, ועדיין נשאר יהודי מאמין ושומר מצוות?", משהשיב לה בחיוב, הודתה לו בדמעות ויצאה מביתו.
סיפור זה מבטא היטב את הטרגדיה של ההתמודדות הדתית עם ביקורת המקרא, ועם ביקורת בכלל.
אגב, מהרב בן נון, וגם מתלמידו הרב יעקב מדן, יש מה לשמוע בנושא ביקורת המקרא. דומני שבעיקר בתחום של הביקורת ההיסטורית והארכיאולוגית (ואולי יותר מכך). וגם אם הם לא מצליחים להשיב על הכל, הם מודעים ומנסים.
נשלח ב-28/11/2012 21:52
בעל
איני רואה כאן הנחלת שקר כל עוד הוא מספר את מה שהוא באמת מאמין בכל ליבו ,,תורה מן השמים,,
כלל הוא בידינו ,,שקר אסור מן התורה,,אבל את האמת גם לא תמיד צריך להגיד,[כך שח לי משגיח צדיק בהיותי בישיבה]
בפרט שבנקודה זו אינני רואה אפילו צורך בלהשתמש עם טיעון ה,,אמונות הכרחיות,,
מי שידוש בעניין ימצא לו אבן עזרא מפורש שלא נפסל לבוא בקהל בניגוד בהצהרות מעין אלו בעולמינו שבדורינו מוחרמות באופן ישיר,
יהי אור
הצחקתני ,האם שימך יהי אור??מה עם האמת??
איני מכירך ,אבל מתאר לעצמי שאת משנתך התיאולוגית אינך חולק עם כל חברי קהילתך בפומביות,,
מי שבינתיים עסוק כאן בלגנות הוא כבודו שליטא,
הרב גייקובס ראוי מבחינתי לכבוד ועונג רב ואף מאוד מסקרן אותי ,
את דעותיי התיאולוגיות לא חלקתי איתך בכדי שתייחס אלי דיבורי גנאי על זולתי או מסקנות מגנות שבחרת להסתיר בסיפא של דבריך,
לעיניינינו ,דוקא לאיש שבעיית הלא נעים ירודה אצלו לא הייתי מלוה אף 5 שקל כי למחרת יהיה לו מספיק נעים להגיד לי להד"ם,
בכל אופן כפי שכתבתי לעיל ,אין כאן שום נפק"מ לדינא או מנהג למעשה אם ננקוט שהתורה נחתמה בסיני או בסוף בית ראשון כל עוד הנני מאמין בכל ליבי ,תורה מן השמים,
את העיקר הי"ג של הרמבם אשמור לטיפול ביני לבין קוני,ובקים לי כאבן עזרא ר יהודה החסיד וכו, ובאמת שלא הבנתי על איזה אמת קריטית אני חייב כאן להקריב את מזונותיי כבודי וכבוד משפחתי ,,
כל הצהרה מזוכיסטית הוא לא קונבנציונלי ,,
דברים פשוטים והגיוניים העליתי כנלענ"ד
תוקן על ידי ביליצר ב- 28/11/2012 22:03:09
נשלח ב-28/11/2012 19:31
בילי לא הבנתי מה אתה רוצה. לא מדובר כאן באיזה נושא צדדי עלום כמו מה היה שם אשתו של עשיו, שאולי לא כדאי לשלם מחירים בגלל שאני סובר משהו היפכי לדעת העולם, הגם שגם בענין כזה חושבני שהאמת היא הערך הכי יסודי שיכול להיות. אלא בענין שהוא מיסודי הדת, ואשר נוגעת לכל עניני היהדות והנהגת האדם, זה לא איזה סוד קטן שיש לי תחת הגרביים שלי, זה ענין עקרוני ביותר, ולחיות ולחנך בשקר אין לך חוסר יושרה גדולה מזו, אדם כזה לא הייתי מלווה לו חמשים שקל. אני מקווה שאתה לא באמת בכלל זה אלא שהמגמה שלך לגנות כל התפרצות שמנוגדת לתפיסת עולמך מעבירה אותך על דעתך ומביא אותך לסברות מוזרות כאלה.
[בקיצור ממה נפשך, או שמדובר בענין חשוב, שלכן הקהילה כל כך מפחדת מדעות לא מיינסטרימיות בענין, ואז החוב הבסיסי ביותר על האדם לא לחיות בשקר, או שמדובר בענין לא חשוב, ואז בשביל מה לפחד לגלות האמת?]
אני ממש מתפלא כל פעם מחדש איך אנשים מאמינים שמוותרים על כה הרבה בשביל האמונה שלהם באמת שהם מאמינים בה, פתאום נהיים אטומים מלהבין בכלל מישהו שיהיה לו מסירות לאמת שהוא מאמין בה, ופתאום מבינים שהמוותר על נוחיות בעולם הזה בשביל איזה ערך אמיתי הוא תמוה ובעיה פסיכולוגית, פתאום הם נהייו כאלה הסוברים שהנוחיות והסידור בעול הזה הוא העיקר. הדבר תמוה ביותר ואם נרצה להסיק ממנו מסקנות הם יהיו עגומות מאד [ועי' אשכול האורתופרקסיה ודו"ק]
בעל,
גם אם נאמין לרב דסלר, עדיין זו הגדרה מעגלית, מהו הסטרא אחרא ואיך מחליטים שאמת מסויים שייך לו? כל הגדרה שאני יכול לחשוב עליה יגיע בסוף לזה שהאמת זה צד הקדושה והשקר זה סטרא אחרא, ואם כן שוב אם האמת עם בקורת המקרא הרי שהכחשתה היא היא הסטרא אחרא.
תוקן על ידי יהיאור ב- 28/11/2012 19:41:37
נשלח ב-28/11/2012 10:07
בעלבעמיו כתב:
בילי
נניח שר' יהודה החסיד היה בטוח בהבנתו את 'תורה מן השמים' (בהנחה שאכן אלו דבריו), האם בגלל חשיבה אחרת עליו להמנע מפרסום דבריו?
הרי ההגות החרדית מתבססת על ההנחה שאין אדם מנחיל שקר לבניו, ואילו אתה מציע להנחיל שקר.
אני מקווה שאתה יודע שההגות הזאת רק להלכה, למעשה זה הפוך.
ראה אשכול הצנזורה החרדית על ספרים.
בענין הציטוט של הרב דרסלר.
מסכנות המילים והמושגים. אונסים אותן מתעללים בהן , והן לא מגיבות.
נשלח ב-28/11/2012 09:44
בילי נניח שר' יהודה החסיד היה בטוח בהבנתו את 'תורה מן השמים' (בהנחה שאכן אלו דבריו), האם בגלל חשיבה אחרת עליו להמנע מפרסום דבריו? הרי ההגות החרדית מתבססת על ההנחה שאין אדם מנחיל שקר לבניו, ואילו אתה מציע להנחיל שקר.